לפני כמה ימים זה היכה בי - אני לגמרי לא בכיוון. יש כנראה לא מעט כיוונים כאלה, אבל הספציפי שאני מתכוונת אליו כרגע הוא הכיכוב. כן, תמוה ככל שזה נשמע, אני מדברת על הסיבה שגורמת לי ולכל חבר אחר בקהילה לככב אחרים. נראה לי שהכיכוב הוא בעצם תופעה מייצגת וקשורה לכמה פעולות אחרות (כמו - תגובות וכתיבת פוסטים) ומיד אסביר.

הכל התחיל בהרגשת אכזבה עקרונית שאני חשה במהלך שיטוטיי בקהילה. ולא שאני לא משוטטת. דווקא יש מוטיבציה. אבל בדרך כלל, אני קוראת כמה וכמה וכמה פוסטים עד שאני מוצאת כזה שראוי לכיכוב, ולרוב - אני די מתאכזבת מהרמה. למה? כי אני מצפה למשהו ששווה קריאה. לשיטתי - זה צריך להיות כתוב יפה, על נושא מעניין - בקיצור - כל כולו בעניין התוכן. שלא לדבר על תגובות - אם אין לי משהו להוסיף לדיון - אני מוותרת. במיוחד הופתעתי לראות שכולם מאוד מפרגנים (מאוד לא ישראלי), והתגובות הרבה פעמים מאוד סתמיות ובעיקר - "כמה אני אוהבת אותך ממוש". הרגשת האכזבה קשורה ללא ספק למין שפת סתרים שכאילו רצה כאן בקפה - ואני ממש לא חלק ממנה (מבאס ככל שזה ישתמע) - אני לגמרי אאוט. מיד נרתמתי למצוא הסבר "מדעי":

לאחרונה, בעקבות הרהורים חוזרים ונשנים בעניין "המדיום הוא המסר" (אין מה להגיד - הוא פשוט גאון שהקדים את זמנו המקלוהן הזה) והתקשורת כתרבות, הבנתי שאני די לבד. כי כנראה שרוב האנשים מתלהבים מעצם התקשורת - הקריאה, התגובה, הריגוש ולאו דווקא בגלל תוכן שווה קריאה. מה שהופך את המתרגשים לקבוצה מלוכדת מבינה עניין - ואת כל האחרים - לאאוטסיידרים - ומי רוצה להיות כזה?

מה שגרם לי לחשוב:

אז החלטתי לכתוב את כל הסיבות שבגללן אני מככבת:

מה שבעיקר חסר ברשימה - כיכוב לאנשים שאני מכירה באמת (בריל לייף) רק לשם התמיכה בהם - כי האמת שאני  כמעט לא מכירה כאלה בקפה.

אם אני נתקלת בתכנים רדודים - אני בדרך כלל ממשיכה הלאה. אני לא רואה טעם בלהשאיר ביקורת בפוסט - לשם מה? בכוכבים אדומים - אני לא זוכרת שהשתמשתי אי פעם.

ועכשיו אל ליאת Z - יהיה ממש מעניין אם הקפה יוכל לחלוק איתנו סטטיסטיקות בעניין - למשל - כמה כוכבים (ירוקים, אדומים) בממוצע נותנים משתמשים, האם מי שנותן כוכב משאיר גם תגובה כתובה, האם משתמשים נותנים כוכבים לאותם אנשים, או מתפזרים על כל שלל הקפה? כל סטטיסטיקה נוספת תתקבל בשמחה!

ולסיום אליכם - אשמח מאוד לדעת מה מניע אתכם לככב ואת מי אתם מככבים.

שבתשלום,

אורית.