www.myspace.com/noamrotem

בטיפול

בשביל להבין את החדש של נעם רותם צריך לבחון אותו מהזווית של המלים, כי הוא קודם כל יצירה מילולית ומאוד אישית. המלים הפשוטות מתחברות לסיפור מרכזי שעובר דרך כל ה-12 השירים ועיקרו התמודדות אדם מול גורלו: "אפשר לקרוא לזה גורל, אפשר לקרוא לזה כוח עליון...אפשר לקשקש הרבה, להתחנן לרחמים, אפשר להטיל אשמה שתמיד חוזרת לפנים".

בשביל לעשות את האלבום נראה שרותם נפרד מרוח הנעורים שרחשה סביבו כשהיה ב"קרח תשע" ומשירים בסגנון "החברה שלי לשעבר", והלך בכיוון יותר מורבידי עם תרגום עברי לשירו של לו ריד "חרב דמוקלס". אבל כנראה שפסטיבל היגון היה קצת כבד עליו ורותם חיפש גלגל הצלה, וככה באמצע הדרך הוא החליט לקחת אויר ושלף את "עזרה בדרך", שיר הפופ הטהור היחיד שמככב באלבום ואפילו התחכך בהמונים ב"פסטיבל השירים של ישראל" בערוץ אחד פופולארי.

דווקא בשיר הזה יש שמחת חיים מוזיקלית בסגנון השוטף שלו, לצד משפטים שיכולים לקשט בשקט את הקירות של כלא 6.