ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
(זהירות, פוסט ארוך, מיקצועי, ולא מחרמן בכלל) הפוסט הזה התחיל בכלל בתור תגובה לפוסט שקראתי אצל אדראבישר. אדר כותב על ההידרדרות (כביכול) של קפה דה מרקר, מרשת חברתית עסקית לביצת סטוצים. הפוסט הרשים אותי, למרות שלא היה כתוב בו שום דבר חדש. לקפה יש שם כזה כבר די הרבה זמן. אני לא יודע אם דברים ברוח זו נאמרו כאן, בקפה, בעבר (אני מניח שכן) אבל הם בהחלט נכתבו כבר כביקורת באתרים אחרים, ונחשבים כמובן מאליו בקרב לא מעט אנשים ב"תעשיית האינטרנט".כל זה לא אומר, כמובן, שהקפה לא משמש גם כמקום מפגש לאנשי מקצוע, כרשת חברתית המאפשרת ליצור קשרים ולהרחיב ידע וככלי לביטוי אישי להמון אנשים יצירתיים, שגם מוצאים בקפה את הקהל שלהם. ובכל זאת, יש כאן משהו שכאילו מושך אותנו תמיד לכיוון הזה, של ההיכרויות. למה?כמי שעוסק באפיון אתרים כמקצוע ובתצפיות על התנהגות אנושית כתחביב, זה תמיד מרתק אותי לראות כיצד המבנה ה"שקוף" שבתוכו אנשים פועלים משפיע על הבחירות שלהם. (אני לא מתכוון למבנה שדרכו אפשר לראות אתכם מתלבשים, אלא למבנה שאתם לא מודעים לקיומו או לצורתו). אז מה יש במבנה של הקפה שמנווט אותנו לכיוון הזה? נראה שיש פה כמה גורמים. אני אנסה לסקור אותם מנקודות המבט של שימושיות וחוויית משתמש. דגש יתר על תמונות: תמונות הן חלק בלתי נפרד מאתרים חברתיים, אבל בקפה הן מהוות כלי מרכזי ליצירת קשר ראשוני. החל מהלובי, שבו נתקלים מייד ב"ענן" תמונות, עבור דרך דפי הפרופיל האישי ואפילו הדיונים בקהילות ובפורומים השונים, כולם מלווים בפרצופים המחייכים (או לא) שלנו. המוח האנושי "מתוכנת" להגיב לתווי פנים באופן רגשי. זה לא משהו שאנחנו מודעים אליו, זה פשוט משהו שהמוח שלנו עושה כל הזמן, ברקע. מחפש כל דבר שמזכיר פרצוף אנושי ואז בוחן אותו ומחפש סימנים למה שהוא מזהה כ"איכות". עוד לפני שקראנו מה יש לבנאדם להגיד, משהו בתוכנו כבר יצר סוג של רושם ראשוני עליו, והרושם הזה בנוי בעיקר מיצרים והרבה פחות מדעה מלומדת. הדגשת התמונות נוצרת גם בעקבות גודלן והמיקום שלהן. התמונה שלי מופיעה ליד כל תגובה שכתבתי בקפה, תמיד בצד ימין בתחילת ההודעה, בדיוק במקום בו אתם מתחילים לקרוא. תמונות יגרמו תמיד למשיכת המבט אליהן ולו רק לחלקיק שניה ראשון. (הדבר היחיד שעשוי למשוך את העין שלנו עוד קודם הוא תנועה על המסך, אבל על כך בהמשך). לכן, התמונות עצמן, וכל מידע שנמצא בסביבתן המיידית, מהווים חלק עיקרי במידע שהמוח שלנו קולט ומעבד בשיטוט בקפה. רוצים לבדוק אותי? היכנסו נא בזה אחר זה לדפים של האנשים הפופולריים ביותר, המעניינים ביותר ולבסוף, החדשים. כמה פרופילים ללא תמונות יש בשניים הראשונים? וכמה באחרון? בטח שידעתם את זה, אבל מה זה אומר? האמת הפשוטה היא שפרופילים ללא תמונה לא שורדים הרבה זמן בקפה. הדגשת נתונים אישיים: כאשר נכנסים לדף האישי של מישהו, ה"מודול" (module) הראשון שנתקלים בו הוא אזור הנתונים האישיים. מלבד המיקום שלו, גם התמונה, שכבר הזכרנו, מושכת אליו את העין. בנוסף, המסגרת כוללת שלושה אייקונים, קטנים אומנם אך בולטים למדי (בזכות צבע צהוב-ירוק, דומה למרקר), שאחד מהם עשוי להבהב ולכן ליצור תנועה שתמשוך את העין (ושוב, נגיע לכך בהמשך).ניתן, אמנם, להזיז את המודול הזה למיקום אחר בדף אך אפשרות זו אינה ניכרת מיידית למי שאינו בקיא במערכת ובכל מקרה, מעטים יבחרו לשנות את המיקום ה"דיפולטיבי" (שניתן מראש) של מרכיב כה מרכזי בדף. מעטים עוד יותר יחליפו את המסגרת המעניינת והמושכת בזו המעט משעממת יותר הכוללת פרטים עסקיים. ובכן, מה יש לנו ב"מודול" הכה חשוב הזה? שם, מין, גיל, מצב אישי... כל מה שהייתם מצפים למצוא בכרטיס אישי באתר היכרויות. סעיפים כמו "מצב אישי" ו"תחומי עניין" רלוונטיים הרבה פחות לתחום המקצועי, והרבה יותר לצורכי היכרויות (לא בטוח שהייתם טורחים לפרט אותם בקורות החיים שלכם, למשל). התוצאה- הבלטת פרטים אישיים ונוכחות אישית חזקה בדף ההיכרות שלכם, והשארת הפרסונה המקצועית שלכם מעט בצד. לכאורה, פרופילים אמיתיים היו אמורים לשרת יותר את הכיוון העסקי/תעסוקתי של האתר ופחות את הכיוון הרומנטי/מיני. הלא התחבאות מאחורי מסכות וזהות בדויה היא שמאפשרת לרבים כל כך להרשות לעצמם להגיד דברים באינטרנט שלעולם לא היו מעיזים לומר במציאות. אך למעשה, קיומן של דמויות אמיתיות מרחיקה את ההקשרים העסקיים ומקרבת יותר את הרומנטיים. היעדר היכולת להסתיר את זהותי חושפת אותי לאפשרות שהבוס שלי יחשוב (או יחשוד, או יקווה...) שאני מחפש עבודה אחרת. הקפה אומנם מאפשר להשתמש באפשרויות פרטיות (שאינן כה ברורות וקלות לשימוש) אך מצב ה-default (ברירת מחדל) הוא פתוח לכל, ובשילוב עם ההבנה כי הסתתרות תגרום ברוב המקרים להיתעלמות, המסר המצטבר הוא: יצירת פרופיל אמיתי (גם אם לא תמיד מפורט במלואו) ופתיחתו לכל המשתמשים. עכשיו כבר הראיתי לכם תמונה שלי, סיפרתי לכם בן כמה אני, מה מצבי המשפחתי ומה התחביבים שלי. בדרך זו, אנו חושפים עצמינו בהכרח גם להצעות או רמיזות מהסוג הרומנטי. ואם הן כבר שם, מה נעשה? נתעלם? דגש יתר על נוכחות באתר כרגע: הנה הגענו לעניין התנועה. קפה דה מרקר הוא בסך הכל אתר מאוד סטטי (הפרסומות שהוספו לאחרונה משנות במעט את המאפיין הזה). הדבר הכי גדול שזז על המסך שלכם הוא ענן התמונות בלובי, שבו התמונות מתחלפות כל שניה (וברירת המחדל בו היא "התחברו לאחרונה"). מחוץ ללובי, הדבר היחיד שזז ברוב הדפים הוא האייקון שמסמן אם משתמש מסויים נמצא כרגע באתר (או זמין לצ'אט) או לא. האייקון הזה נמצא גם למעלה, באזור ה-header, ליד שם המשתמש שלכם ותיבת הדואר. הוא מזכיר לכם לבדוק דואר מדי פעם, אבל קל יחסית להתעלם ממנו בגלל מיקומו. איפה עוד הוא נמצא? תמיד מתחת לתמונה של משתמשים. אם המשתמש זמין, האייקון מהבהב. ההיבהוב הזה מושך אליו את העין. זוהי, שוב, תגובה מובנית, אינסטינקטיבית, במוח שלנו. זיהוי של תנועה בזוית העין יגרום למבט מהיר לכיוון ולהעלאת רמת ה"כוננות" התודעתית שלנו כהכנה למצב של fight or flight. צ'אטים הם אחלה כלי להיכרויות. פחות לעסקים. העובדה שמשתמש מסויים נמצא כרגע באתר פחות רלוונטית אם אני מעוניין לדעת יותר על החברה בה הוא עובד או על כישוריו המקצועיים אבל היא משמחת מאוד אם בא לי עליו. דחיית סיפוקים היא (אמורה להיות) פרקטיקה מקובלת בעסקים. פחות בעינוגים (לצערכן, בנות). היעדר כלי BI יעילים ונוחים: כמעט כל אתר המשרת גוף מסחרי מכיל לפחות כלים מינימליים של ניתוח תנועת הגולשים באתר. כלים כאלה משמשים את בעלי האתר כדי לבחון את מידת ההצלחה שלהם בהעברת המסרים אותם הם מעוניינים להעביר ללקוחותיהם. אלה נקראים כלי BI (business intelligence) ובלעדיהם, לא היה "אינטרנט אז ווי נואו איט". לא רק אתרים צריכים כלי BI. בפלטפורמות קהילתיות רבות ניתן לקבל סטטיסטיקה ומידע רב על הגולשים שהגיעו לדף/בלוג הפרטי שלכם ועל פעולות שונות שהם ביצעו בו. גם בקפה יש סטטיסטיקה, אבל היא מתחבאת היטב. קשה למצוא את הכלי הזה, קשה להשתמש בו וקשה לקבל ממנו נתונים מועילים. העמימות סביב כללי הכוכבים וצורת הקידום של משתמשים באתר תורמת גם היא ליצירת אוירה יותר "מחופפת". בעסקים אנחנו מצפים לכללים ברורים של תחרות ושל אינטראקציות (חוזים, מכרזים, קוד אתי). בתחום ההיכרויות, הכל הרבה פחות מוגדר. התוצאה של כל זה היא שאנחנו פועלים בצורה הרבה יותר "אינטואיטיבית" ופחות על סמך מידע מדויק. בעולם העסקי, מקובל לבדוק כל פעולה במונחים של עלות מול תועלת. בהיעדר מידע, קשה להגיע למדדים מדוייקים. ברומנטיקה, לעומת זאת, עמימות עשויה לתרום לא מעט להתרגשות ולתחושת "הכל אפשרי". לפחות בשלבי ההתחלה... ריבוי כלים לביטוי עצמי: בלוגים, גלריות, וידאו, סאונד, דפים אישיים הניתנים לעיצוב ולשינוי קיצוני. כל אלה מהווים כלים מצויינים לביטוי עצמי. הדף האישי של כל אחד מאיתנו מזמין קודם כל אותנו לספר יותר על עצמינו ולחשוף בפני המשתמשים האחרים עוד צדדים של אישיותינו המורכבת. כדי להפיק חומרי הסברה מקצועיים שיוכלו להיות מוצגים באתר יש צורך בלא מעט התארגנות, מחשבה ואמצעים. חומרים אישיים, לעומת זאת, הם נגישים ומיידיים. סרטון שצילמתי בחו"ל? השיר האהוב עלי? תמונות שלי בביקיני מיקרוסקופי? רק תבקשו, יש הכל. האמת, גם אם לא ביקשתם, סביר שתקבלו (חוץ מהביקיני, עוד לא הכנתי את הרגלים לקיץ). "צטט" במקום "שרשר": תגובות לבלוג הן חלק מהותי מהבלוג עצמו. הן אחד מהכלים העומדים לרשות הבלוגר. בעזרת התגובות, הבלוגר שומר על קשר עם הקוראים, מעבד ומשכלל את הרעיונות שלו, מפרה את עצמו ומחדד את אשר דורש חידוד. גם פורומים וקהילות (אולי אף יותר מבלוגים) נבנים סביב תגובות. הן הרי המהות של כל דיון אינטרנטי. בקפה דה מרקר אפשר בהחלט להגיב על פוסטים ועל פירסומים ודיונים בקהילות ובפורומים. הבעיה מתחילה כשרוצים להגיב לתגובה. צורת התגובה החוזרת בקפה מקשה על שיוך ישיר של תגובה לתגובה. היא גם מקשה על הקוראים לעקוב אחר הדיון ולהבין מי מתייחס אל מי. העובדה שתגובה לתגובה עשויה להופיע מספר שורות מתחת לה אומנם מגבירה את החשיפה של הקורא לתגובות אחרות אבל מוציאה אותו מהקונטקסט המקורי אחריו ניסה לעקוב. מאין בעיית קשב וריכוז מובנית במערכת. התוצאה היא שדיונים רבים מתקצרים. הדבר ניכר במיוחד בבלוגים. אני מכיר לא מעט בלוגרים שעברו מפלטפורמות אחרות לדה מרקר. ניתן לראות בבירור את ההבדל במספר התגובות שהם יכתבו. הנוהל הדי קבוע בדה מרקר הוא שכל אחד מגיב פעם אחת וכותב הפוסט מגיב לכל אחד פעם אחת. אחוז הדיונים המתמשכים והמורכבים אינו גבוהה. האם זה אומר שאין דיונים מורכבים בקפה? מן הסתם ישנם אבל הם לא נעשים בפומבי. כאשר האמצעי לדיון פומבי מקשה על דיון קוהרנטי והאמצעי לקשר ישיר (ואינטימי) הוא כה נגיש ומזמין (ומהבהב) מדוע להתעקש על הפומבי? וכך נוצרת לנו עוד סיבה ליצור קשרים אישיים יותר, אינטימיים יותר, וממילא מזמינים יותר. תופעת העדר: "במושב לצים לא ישב" (תהילים א'). רבי חנניא בן תרדיון אומר: "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים" (מסכת אבות, פרק ג'). אבל האמת היא שרובינו נשב גם נשב ואף נתלוצץ גם נתלוצץ. האווירה סביבנו משפיעה עלינו, לטוב ולרע. כך שגם אם באנו לעשות עסקים ומצאנו את עצמינו במושב חרמנים (או במושב פלרטטנים- המודעה מיועדת לגברים ונשים כאחד) לא בטוח שנמהר לעזוב...
|
oritb
בתגובה על נגיד שאתם רוצים לקנות מנייה
flicker
בתגובה על נו, ראיתם כבר?
ברק דנין
בתגובה על הוא! הא! מי זה בא?! UXI
ברק דנין
בתגובה על סודנים במלכודת רשת- לעצב את המובן מאליו
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
דגש על פרופילים אמיתיים:
סיכום
תגובות (73)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמחה שהבנת והגבת. אני לא נוסעת, למרות שזה מסקרן אותי מבחינה אנתרופולוגית, כיון שאני בזוגיות, אין לי עניין להכיר פנויים, אלא אם כן יגיעו גם זוגות ומשפחות (מה שלא נראה לי). לעניות דעתי, הנופש הוא תולדה של אופי הקפה. זה די ברור (לי). והוא פונה למגזר מסויים. יחד עם זה אני מוצאת פה גם אנשים שמעשירים אותי מקצועית, רעיונית, תרבותית, אומנותית. אז אולי נארגן נופש לזוגות ומשפחות .
יש לו הרבה פנים ל"קפה".
מוזר, אני תמיד אומר בצחוק שהקפה דה מרקר הוא Jdate לעניים, עכשיו אני רואה שבעצם זה רשמי לגמרי.אחרי שהבנתי את שאלתך, היא דווקא הפכה לשאלה מעניינת ומפתיעה עבורי. האם האופי המסויים של הפעילות בקפה (שמושפע מהאופי המסויים של הממשק בו) "גולש" גם לחיים האמיתיים?
כוונתי היתה להראות כאן איך עיצוב הממשק משפיע על האווירה וסוג השימוש שעושים המשתמשים באתר.
ייתכן שההזמנה הנ"ל היא תוצר מסויים של האווירה הזאת, כלומר, ייתכן שמארגני הנופש יצאו מנקודת הנחה שבקפה דה מרקר יש קהל רב של פנויים/פנויות ויש עניין בסוג כזה של מפגש (חיזוק לכך נמצא אולי בעובדה שההזמנה מתייחסת ליחידים ואין התייחסות ברורה לאפשרות לבוא בזוג או כמשפחה). אם אכן כך היה, זה סוג של חיזוק לטענה שהקפה משמש (יותר מרשתות אחרות) כתחליף לאתרי היכרויות וכלפטפורמה לחיזור וירטואלי.
אבל גם יתכן שזה מקרי לחלוטין, והזמנות מסוג כזה נעשו/ייעשו גם ברשתות חברתיות אחרות.
בכל אופן, מאחר ואני בלתי פנוי בעליל, אני לא אהיה שם כדי לברר, אבל אם את נוסעת את יכולה אולי לחזור עם רשמים ומסקנות ברורות יותר בשאלה האם הנופש הוא תולדה של אופי הקפה או תוצר לוואי מקרי.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1315943
מעניין אותי מאד, מה יש לך לאמר על ההזמנה הנ"ל. !?
אתה צודק, התמונות באמת משנות את העניין. כשאני חושב על הדוגמה שציינת לגבי ה"ביקרו אצלי" זה באמת אחרת לגמרי. אני חושב שבלי התמונות זה אפילו היה מוזר לקרוא לאופציה הזאת "ביקרו אצלי", אבל בגלל התמונות זה אכן מקבל משמעות אחרת, אינטימית יותר מאשר אם סתם הייתה רשימה של לינקים או שמות.
גם האופציה להוסיף גלריית תמונות היא משהו שלגמרי לא שייך לפלטפורמה של בלוגים, אלא יותר לרשת חברתית או אתרי היכרות. מילא תמונה אחת בפרופיל זה נורמלי, וכאמור דווקא משהו חיובי משום שהוא יוצר סוג מסויים של קרבה (ולא דווקא מהסוג הסליזי).
אבל גלריית התמונות כאן בקפה זה פשוט משהו. אני גם נכנס מדי פעם בשביל הכיף ל"גולשים נצפים". לרוב זה בעצם "גולשות נצפות", וכשאני נכנס לפרופיל שלהן ובודק את גלריית התמונות אני גם מבין מהר מאוד למה הן כל כך נצפות...
אני מרגיש צורך לצאת להגנת האנונימיים (לפחות חלקם).
אני לא בטוח שכל מי שבוחר להשאר תחת מחסה האנונימיות עושה זאת בהכרח מתוך רצון לחופש גדול יותר. לדעתי אנשים רבים מתביישים, או חוששים מהחשיפה.
כמו שגם אלי אמר, "כמה מחברי הטובים ביותר..."
אני נהנה מאוד מהתכנים שמועלים פה על ידי כמה אנשים ששומרים על אנונימיות מוחלטת. עם חלקם יצא לי לדבר לא מעט גם ב"פרטי" ונהנתי מאוד מהשיחה עמם, ולמרות זאת אני לא יודע את שמם, לא איך הם נראים ואפילו לא את כתובת המייל הפרטי שלהם.
זה נראה לי לגיטימי לחלוטין. זה חלק מה"משחק" באינטרנט.
עד לא מזמן, לעשות "אאוטינג" לבלוגר (לגלות לכולם את שמו האמיתי) נחשב מעשה ניבזי ועברה חמורה על כללי הנימוס ברשת. בתקופה האחרונה הנורמות קצת השתנו. אנשים היום יותר נוטים להיות גלויים מאשר בעבר (הרבה מאוד בהשפעת פייסבוק) כך שזה פחות "אישיו".
זה נכון שיש יותר מדי אנשים שמנצלים את האנונימיות לטובת התנהגויות מסריחות שלא היו מרשים לעצמם באופן גלוי. אני חושב שאתרים קהילתיים יכולים למצוא את הדרכים שלהם להתמודד עם התנהגויות כאלה (בין אם זה בא מצד מנהלי האתר, ממצד הקהילה או בשילוב).
קודם כל תודה. הערת את הפוסט הישן הזה מתרדמת הנצח שלו ונוצר פה דיון מעניין בנושא פרטיות וחשיפה.
לעניין התמונות, כדאי שאבהיר, אני לחלוטין לא נגד תמונות פרופיל, אני רק חושב שכאן, בקפה, התמונות מקבלות הרבה יותר מדי מרכזיות בממשק ולפיכך תופסות מקום מרכזי מדי בצורה בה אנחנו יוצרים קשרים.
אין לי ספק שתמונות חשובות גם לרשת עיסקית. תחושה של היכרות אישית היא חלק חשוב בכל אינטראקציה אנושית. הבעיה היא כאמור בעודף החשיבות שניתנת להן על ידי הממשק כאן.
אם להתייחס לדוגמה עליה כתבת אצלך בבלוג, של דף ה"ביקרו אצלי", תחשוב איך זה היה נראה אילו היו למשל מיישמים בדיוק את אותה פונקציה, אבל במקום דף מלא תמונות של פרצופים (וליידם אייקון מהבהב שגם אומר לך אם הם נמצאים עכשיו באתר או לא) היית מקבל רשימה של שמות (נגיד, בצורת קישורים כחולים, כמו דף תוצאות בגוגל) ואולי גם מידע נוסף כגון מאיזה דף הגיע אליך המבקר (כדי שתדע אם זה בעקבות תגובה שכתבת, דיון בפורום, או סתם שיעמם לו והוא ראה את פרצופך בלובי).
אני חושב שזה היה משנה את כל האינטראקציה בינך ובין המבקרים אצלך וממקד אותה הרבה יותר בתכנים, רעיונות ודעות, ופחות במראה חיצוני ומחשבות זימה.השלב הראשון באינטראקציה, המגע הראשוני, היה נוצר סביב תוכן ולא סביב מראה. יתכן אפילו שהיית בוחר להשיב ביקור לאנשים אחרים לגמרי, ולהתעלם מאנשים שעכשיו אתה כן חוזר אליהם.
תמונות הן "חומר חזק". תבלין סופר-דומיננטי. אם אתה רוצה להשתמש בו בתבשיל שלך, כדאי לעשות זאת בצורה מדודה ומחושבת. בממשק של הקפה נראה כאילו הטבח ניער את הקופסא מעל הסיר וכל תכולתה נשפכה פנימה (יחד עם המכסה).
ההתלבטות עד כמה להחשף מוכרת לי מאוד. גם אני באופן בסיסי הייתי מעדיף את האנונימיות אבל עוד בטרם פתחתי כאן את הבלוג היה לי ברור שאצטרך לחשוף לפחות חלק מהפרטים האישיים שלי ושלא אוכל להסתדר ללא תמונה. גם ככה יש אנשים שבעיניהם זו לא ממש חשיפה (דנית נתנה אותי כדוגמה ל"אנונימי").
כמו שאמרתי, לדעתי זה לא בהכרח נובע מזלזול או מחשדנות. אצל חלק מהאנשים אולי, אבל בטח לא כולם. אני אומר בשיא הרצינות ש some of my best friends... ובכל זאת, אני מודע לזה שאני מתייחס בפחות רצינות, או בא וננסח את זה אחרת: בפחות קרבה רגשית, מאשר חברים שאני רואה את פניהם.
אני באמת לא חושב שזה נובע מאיזה חשד סמוי אצלי. כמו שאמרתי זה ככה גם עם אנשים שיש לי קשר ממש טוב איתם. אני מניח שזה יותר עניין פסיכולוגי. מה לעשות ואנחנו בני אדם, ובאופן טבעי "חבר" הוא מישהו שאנחנו רואים אותו ויודעים עליו כמה פרטים אישיים. אני לא אומר שטכנית זה לא אפשרי גם עם חברים "סמויים", אבל בפועל זה אחרת.
אני בהחלט מכבד את הפרטיות של כל אדם, ובהחלט מבין מי שלא רוצה לחשוף פרטים על עצמו. אני בעצמי למעשה לא חושף כל כך הרבה אישיים שלי. אני מופיע רק בשם הפרטי שלי, ויש לי רק תמונה אחת בפרופיל, וגם היא די מטושטשת אני חושב, זאת אומרת יש סיכוי טוב שתראה אותי עובר על פניך ברחוב ולא תשים לב בכלל שאנחנו מכירים מהקפה (בניגוד לאנשים שיש להם גלרית תמונות של עצמם בשלל תנוחות ובקלוז אפים מכאן ועד הודעה חדשה).
יותר חשוב לי אישית לשדר פתיחות מאשר באמת לחשוף את עצמי בצורה אקסהיביציוניסטית. אני לא מדבר על פתיחות מזוייפת, אלא יותר על פתיחות חלקית ומודעת לעצמה.
אני אפור כאן מהתחלה , וזה הרבה הרבה זמן
נתקלתי בזלזול בזמן ויכוחים במי שלכאורה לא מראה את פניו ..
להערכתי זה נובע מבורות וחוסר נסיון , לא מרחל לאיש לפול לידיו של טרול מיומן . שלא לדבר על הקלות של להכנס לגוגל וחוסר היכולת לצאת .
מה גם שלא הבנתי את הקשר בין תוכן הדברים שאני כותב לתמונה שלי בביקני
גם ברחוב לא מסתובב עם פרטים אישיים על הגב .
לאור האנטיפתיות שלי , רוב חבריי בקפה הציעו לי חברות ולא ההפך , כך שאני לא רואה בעיה בנושא , נהפוך הוא אני מוחק כ 10 כל שבוע .
מי שמוצא חן , מקבל שם וגם מספר טלפון , כל השאר ממילא לא רלוונטים לגבי .
אני בכלל לא רואה את זה ככה. קודם כל מי שרוצה להסתיר את הזהות שלו זו כמובן זכותו.
מאמץ? איזה מאמץ יש בזה? בסה"כ לא לשים תמונה ולהשתמש בניק. דווקא לחשוף את עצמך דורש הרבה יותר מאמץ, ותראי את כל המאמץ הנרקיסיסטי של הרבה בלוגרים ובעיקר בלוגריות פה, ואיך הם בונים מקדש סביב עצמם בבלוג שלהם - זה לדעתי המאמץ הכי גדול, לא להיות אנונימי.
אני גם לא רואה את זה בכלל כמשהו חשוד. זכותו של אדם לשמור על הפרטיות. זה משהו שאני דווקא בהחלט מזדהה איתו.
מה שכן, כמו שאמרתי קודם אני רואה בזה מחסום פסיכולוגי שלי עצמי ליצור קשר משמעותי עם אנשים שאני לא מכיר את הזהות שלהם. אני בכלל לא רואה את זה כמשהו רציונלי, זה פשוט ככה. יש לי כאן קשרים עם כמה אנשים ששומרים על אנונימיות ואין לי מושג איך הם נראים ומה הם השם שלהם (למרות שאני בטוח שבמקרה שלהם אם הייתי שואל אותם באופן אישי הם היו עונים, אבל אני מכבד פרטיות של כל אדם). ולמרות שאנחנו ביחסים טובים אני תמיד מרגיש שמדובר בקשר יותר "מדומיין" מאשר עם אנשים שחושפים יותר פרטים על עצמם.
מסכימה. בתור מזוהת תמונה, ההרגשה שלי היא שמי שלא שם תמונה או פרטים מזהים עסוק בלהסתיר.
אז קודם כל - בעיני, העיסוק עצמו (להסתיר) מאוד מעייף
ודבר שני ההסתרה הופכת את המשתמש לחשוד בעיני - כי אני מנסה להבין מה יש לו להסתיר.
מאידך, אני מודעת לכך שעילום פרטים יכול להביא את המשתמש למקומות פנטסטיים יותר - פרסום תכנים יותר אינטימיים ונוקבים - שזה יכול להיות די מעניין, או התנהגות יותר אינטימית ובוטה - מה שבעיני פסול לגמרי.
סה"כ אני לגמרי מסכים עם כל מה שכתבת, וכמו שאתה יודע מה דעתי על הסליזיות של הקפה אני לא חושב שאני צריך להרחיב הרבה.
מה שכן, לגבי תמונת פרופיל וחשיפה של פרטים על עצמך, אני חושב שהעניין קצת יותר מורכב. כלומר אין ספק שזה יכול לבוא ממקום מאוד סליזי וכחלק מהחרמנות שרווחת כל כך בקפה, אבל זה גם יכול לבוא מסיבות אחרות לגמרי.
למשל כשנרשמתי לקפה לא השתמשתי בשם האמיתי שלי וגם לא שמתי תמונה אמיתית בפרופיל אלא סתם תמונה מצחיקה. אבל מהר מאוד החלטתי בכל זאת לשים תמונה אמיתית ולהשתמש בשם האמיתי שלי.
זה קרה אחרי שהבנתי שאני בעצמי מתייחס אחרת לאנשים כאן שיש להם תמונה ושם מאשר לאלה שאין להם תמונה אמיתית והם משתמשים בניק בדוי.
זה כמובן עניין פסיכולוגי לגמרי, אבל בכל זאת ראיתי שאני מתייחס בהרבה יותר רצינות לאנשים שמזהים את עצמם, וגם יכול לקשור איתם קשרים הרבה יותר אמיתיים.
יש לי כאן לא מעט חברים באתר, ולמרות שיש לי קשרים טובים גם עם אנשים ללא תמונת פרופיל וללא שם מזהה - זה ממש לא אותו דבר כמו אנשים שמזהים את עצמם. עם אנשים שמזהים את עצמם קל לי יותר להרגיש קרב, להרגיש שיש לי קשר משמעותי איתם (גם אם זה מדומיין, לא אכפת לי), קל לי יותר לזכור שיש בן אדם אמיתי מאחורי הפיקסלים.
אני עצמי נמצא במתח הזה כל הזמן, מצד אחד הרצון לשמור על פרטיות ולא לחשוף את עצמי (מה לעשות אני אולד סקול, לא מאלה שמחפשים ת'עצמם בגוגל), אבל מצד שני הרצון להפתח לאנשים ולהיות חופשי איתם, ולא כל הזמן בעמדה של מגננה ופחד מפני חשיפה.
אז אני מנסה לאזן איכשהו בין הדברים. כן להפתח ולחשוף את עצמי, אבל לא יותר מדי. לחשוף מספיק מידע כדי שאנשים לא ירגישו שאני מסתיר מהם משהו, אבל יחד עם זה לא לנדב יותר מדי ולא להפתח יותר מדי.
פוסט מצויין, אשוב להתעמק (אזלו לי התאים האפורים בשעות כאלה מאוחרות).
גמאני!
אוף, עד עכשיו בכלל לא הייתי ערה למנגנונים שמפעילים אותי בתוך המבנה הווירטואלי. חשבתי שאני מחליטה עלי....
נהניתי ללמוד ממך עד כמה הסביבה הפיזית משפיעה על הפעולות שלנו בתוכה, ונזכרתי שבעצם כן, ככה זה בהרבה סביבות - והדוגמה המוכרת לכולם היא התכנון המבני של סופרמרקט, שנועד לנווט אותנו בתוכו, לגרום לנו למלא עגלה, לעייף אותנו ואז, ליד הקופה, להציע נחמה (שלושה פסק זמן ב-10, לא תיקח?).
יופי של פוסט.
תודה רונית.
אני מניח ש"ארוך מדי" זה עניין של השקפה.
בדיעבד הפוסט הזה עזר לי לפרוץ את המחסום של עצמי ומאז אני כותב בעיקר פוסטים ארוכים (עם סימן שאלה לגבי ה"מדי").
אני אוהב שאנשים מסכימים אתי, אבל אוהב לא פחות לשמוע במה הם חולקים עלי...
תודה.
גם לי היה מעניין לקרוא את התגובות כאן. למדתי מהן לא מעט.
הפוסט אינו ארוך מידי. להיפך, מאחר שהוא מעניין, לא שמים לב לאורכו. אתה כותב יפה ומצאתי את עצמי מזדהה עם רוב מה שנאמר על ידך.
רונית.
היה מעניין לקרוא, גם את התגובה של מנהל האתר.
נכון.
הנה קבלי. עוד לפני הקיץ. במיוחד בשבילך (ובשביל גבר1):
טוב, זה לא אני. זה ריצ'ארד די. הידוע גם כאפקס טווין.
לי אין ביקיני לבן. חוץ מזה זה די דומה.
מקבלת את התיקון. אבל זה לא בדיוק שהשאלה לגבי אופי האתר היא פחות רלוונטית, אלא שהשאלה לגבי המבנה שלו הופכת לפחות רלוונטית.
וכשאתה "עולה" על ביקיני, אודה לך אם תואיל להפנות את תשומת ליבי. אין לי כוונה להחמיץ את זה.
אהלן גבר! מה המצב?
אם הבנתי נכון, אתה טוען שרובינו במילא חרמנים רוב הזמן, או לפחות חושבים על האפשרות...
כך שבכל מקום בו נפגשים גברים ונשים (ולא רק) ממילא תהיה אווירת היכרויות.
לגבי הנחת היסוד שלך, אני נאלץ להסכים.
לגבי המסקנה השנייה, אני בכל זאת קצת חולק.
זה ברור שהמחשבות האלה קיימות כמעט תמיד, איפושהו ברקע, אבל בוודאי תסכים אתי שהאווירה בסביבה בה אתה נמצא, וההתנהגות של האנשים סביבך, יוכלו להשפיע עליך מאוד ולקבוע עד כמה אתה תתן דרור למחשבותיך ולרצונותיך או עד כמה תדחיק אותם ותתרכז בדברים אחרים...
כנס עסקי שבו כולם לובשים חליפות יהיה מן הסתם בעל אווירה שונה מאוד מזו שתיווצר לו אותם אנשים יפגשו ליד הבריכה, עם מרגריטות ביד וביקיני על הטוסיק.
מחקרים שונים הראו שאפילו לסדר הישיבה (בשורות, במעגל, סביב שולחן, על הריצפה וכו'), יש השפעה רבה על ההתנהגות של משתתפי הקבוצה.
כל מה שניסיתי להראות בפוסט זה הוא כיצד מבנים "וירטואליים" יכולים להשפיע עלינו באותה צורה שבה ה"מציאות" משפיעה, ומהם המנגנונים באמצעותם הם יוצרים השפעות אלה.
בכל מקרה, שמח שנהנית, תבוא שוב, בפעם הבאה אהיה בביקיני :)
אהלן וסהלן,
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא...
אני לא זורק אף אחד, ובטח שלא אנשים שמחמיאים לי :)
את בסך הכל צודקת בעניין הנורמות החברתיות שלנו, אבל מכיוון שקפה דה מרקר תוכנן מראש עבור ישראלים, ומכיוון שמתכנניו (כך אני מקווה) כבר מכירים את אופי קהל היעד שלהם, הם בהחלט יכלו להביא את כל זה בחשבון.
כך שאם מטרת המתכננים היתה אכן ליצור פלטפורמה בעלת אופי יותר עסקי-מיקצועי, ניתן היה לעשות לא מעט בכדי "לכפות" את האופי הזה גם על הישראלים אוהבי המרדנות ושונאי המסגרת.
זה כמובן לא היה מבטיח הצלחה מלאה, אבל אני כן חושב שזה היה משנה את האופי הכללי של האתר.
אני מרשה לעצמי (מטעמי אגו בעיקר) להחליף את הניסוח "פחות משמעותי" ל- "פחות רלוונטי", מכיוון שמשמעות היא בעיניי הקורא הבודד (כלומר, יכול להיות שקורא אחד או שניים מצאו משמעות במה שכתבתי) ואילו רלוונטיות היא עבור קבוצה או ציבור זה או אחר.
בניסוח הזה, יתכן שאת בהחלט צודקת. כלומר, מאחר ועושה רושם שרוב משתמשי המערכת מרוצים ממנה בצורתה ואופיה הנוכחיים, ומאחר ומקימי האתר מבסוטים גם הם, השאלה איזה אופי יש לפעילות באתר הופכת לפחות רלוונטית.
הכל נכון.
אפילו מעניין.
קראתי כל מילה.
בחיי.
"מהפיכת התקשורת" ...
(זאת הכותרת שהייתי נותן).
אין שום חדש,
רק להתבונן ולהבין.
זה כאן בקפה,
זה בצ'אטים השונים,
באתרי הכרויות,
בכל רחבי הנט.
גם אם הקפה חשב להיות אתר עסקי משהו...
קח אלפי גברים ונשים ,
שים אותם בכנס עסקי כלשהו,
נפגשים כמעט יום יום,
חלקם כל היום...
סטוצים יהיו שם.
גם רומנים....גם חרמנים....גם חרמניות.
בכל אינטראקציה בין גברים ונשים,
בכל אירגון,
בכל מפגש,
תמיד,
אבל תמיד,
יהיה מתח מיני.
לי באופן אישי,
ממש לא מפריע...
באמת שלא.
גבר 1,
מגיבה באיחור, אבל כיוון שבפי רק מילות שבח, מאמינה שלא תזרוק אותי, למרות האיחור. אחלה פוסט. אינטלגנטי ומעניין. אבל נראה שלא לקחת בחשבון פרמטר אחד, והוא האישיות הקיבוצית שלנו כישראלים. זו אותה אישיות קיבוצית שחוק הוא בשבילה המלצה בלבד, שעידון היא מילה גסה עבורה, שלהיות פראייר זה האיום הגדול ביותר מבחינתה. האישיות הקיבוצית הזאת רוצה עוד אתר הכרויות, ועוד אתר סטוצים. זה מה שרובם רוצים, והם לא פראיירים להתחשב בקומץ שבא לו לרצות משהו אחר, וגם לא בתכניות של יוזמי הרשת. וזה לא הופך את הניתוח שלך ללא נכון, אלא רק לפחות משמעותי.
תודה, שמח שנהנית
אני גם חושב לאמץ את הביטוי "חרמנות חברתית".
הוא עשוי להיות שימושי.
פוסט גדול.
חרמנות חברתית בראי תורת השימושיות.
ענק.
אני מאוד מעריכה את ההשקעה שלך בפוסט!
הרבה סבלנות,חשיבה עמוקה ודקדקנות הושקעה כאן!
השכלתי ולמדתי משהו גם על האתר שלי...אולי...
אשמח אם תציץ באתר שלי ותוכל לתת לי טיפים לשיפור!
תודה לך!
תודה עמירם, וגם בפניך אני מתנצל על זמני התגובה הקטסטרופליים...
אתה מוזמן לעשות לי הגהה-שבדיעבד בכל פוסט :)
אני בטוח שבבאים תמצא יותר שגיאות (בזה השקעתי במיוחד).
תודה אורית, וסליחה על הנצח שלקח לי להגיב.
התגובה שלך בו זמנית מחדדת ומרחיבה את הנקודה שנסיתי להעביר. התמקדתי בתחום ההיכרויות גם בגלל שהוא פופולרי יותר אבל גם בגלל שאני מעריך שהמבנה הנוכחי של הקפה אכן משרת פעילות כזו בצורה יעילה יותר מאשר פעילויות אחרות. אולי זה גם תורם להפיכת הנושא לפופולרי יותר, אם כי הנושא הזה אף פעם לא סובל מחוסר פופולריות (אבל אפשר לדמיין רשת חברתית באוריינטציה עסקית/מקצועית שבה כותרות על חרמנות היו זוכות להרמת גבה ותגובות נזעמות).
לגבי הדיון החדש שאת מציעה, על אף הפיתוי שבעיסוק בשאלה המרתקת שהעלית, זה כבר מחוץ לתחום של הבלוג שלי. את מוזמנת לפתוח דיון בנושא אצלך. מבטיח להשתתף ;)
צא וראה כמה התרכזתי בפוסט - עד שמצאתי שגיאת כתיב אחת..
מנטבת - כוונתך למנתבת..
חוץ מזה - הכל מעולה
היי אורן,
פוסט מרתק וגם התגובות. תודה!
זה נכון שחרמנות בכותרת הינה מאוד מושכת ובהחלט - אלמנט בלתי נפרד מהקפה, אבל הייתי רוצה להפנות תשומת לב לסוגיה היותר מורחבת - ביזנס מול פלז'ר.
ביזנס - הרצון למנף פעילויות לכיוון תוצאות פיננסיות/עסקיות
פלז'ר - הרצון למנף פעילויות לכיוון תוצאות רגשיות/אנושיות (בין היתר גם סקס, אבל גם - הרגשת שייכות, חום, חברה, סיוע נפשי...)
בהמשך לטענתך, שנומקה להפליא, אני מסכימה שיש דגש חזק בקפה על האלמנט האנושי.
ולכאורה כאן אמור להתחיל דיון חדש בעניין - האם דגש אנושי תורם לעסקים או מסיט אותם אל תחומי האינסטינקט, החיברות, ההישרדות - או במלים אחרות אל עבר היצר, שבאופן עקרוני רחוק למדי מהזירה העסקית.
ביי, אורית.
בטח. את יכולה לעשות לו פרצופים :)
אני סומכת עליו...
(יש לי ברירה?)
תודה
קורא פוסטים אה? וגם את המאמרים בפלייבוי? :--)
סתם. אשתי נכנסה לקפה לפני (ויצאה די מהר) ואני אז עשיתי לה פרצופים. עכשיו אני יושב פה חצי יום, והיא עושה לי פרצופים...
אבל האמת היא שכן יש פה מה לקרוא, רק צריך לחפש ולנסות לא להיסחף לדברים אחרים. אם את סומכת על בן הזוג שלך כשהוא בעבודה או במכולת, תסמכי עליו גם כאן :--)
מסכימה עם כל מילה שכתבת,
ניתחת את הדברים בחכמה רבה...
אז רגע,
אם זה ביצת זיונים,
אז לעשות טרור לבנזוג שלי בגלל שהוא חצי יום יושב על הקפה? וטוען שהוא קורא פוסטים?
תודה יעל.
נכון שיש איכות ונכון שיש זימה. באופן אישי הייתי שמח אם היחס ביניהם היה אחר...
כמאמר חז"לינו: "ציירים ערומים זה כולירע"
(פראפראזה על אלכס חולה אהבה)
כיכבתי.
לדעתי קפה דה מרקר הפך לאתר שטוף זימה. עדיין יש איכות, אבל מסביב מסתבר שיש הרבה זבל. רק היום מישהו הציע לצייר אותי בעירום... אפילו לא עניתי לו. פשוט חסמתי אותו כמשתמש. יעל
שלום אורן,
שמחתי לקרוא את הפוסט שלך וגם את כל התגובות שנכתבו בעקבותיו. אני חושב שהגעת כאן בנקודה מעניינת, שעליה בדיוק הרצתי בכנס האינטרנט האחרון של דה-מרקר.
אז ראשית תרשה לי להתייחס לסעיפים שהעלת ובסוף לסוגייה הכללית.
1. לגבי התמונות, נדמה לי שאם היינו מאפשרים לגולשי האתר לשים תמונות של חתולים, כלבים, סימפסונים או שחקנים הוליוודיים, האמינות של האתר היתה יורדת - במיוחד בקרב אנשי העסקים.
בשבועות האחרונים אנחנו מנסים לשכנע גולשים רבים שחרגו מדרישות האתר, לשנות את התמונות בפרופיל האישי שלהם. בדרך כלל ההתנגדות לכך באה דווקא משורות הגולשים שלא הגיעו לאתר למטרות עסקיות.
2. בקהילת המנהלים בקפה מתפרסמת בשבועות האחרונים רשימת חמשת הקהילות המובילות באתר מבחינת מספר ביקורים של גולשים. אכן ברשימה הזאת נמצאת גם קהילת זוגיות, אך לצדה גם: הבורסה בת"א, וול סטריט, מט"ח ועסקי אמנות. חמש הקהילות הללו הן מהטובות ביותר מסוגן בארץ, ולכן זוכות להערכה גם מצד גולשי הקפה.
3. קפה דה-מרקר אינו מתיימר להיות לינקד-אין. האתר אינו מיועד רק לקורות חיים סטטיים, אלא ניסיון ליצור זירה פתוחה ואינטלגנטית לתוכן גולשים. אין גם פיקוח קפדני על כרטיסי הגולשים. כל עוד אין בכרטיסים אלה עבירה על חוקי המדינה, כל גולש יכול לעשות בכרטיס שלו ככל העולה על רוחו. אנשי מערכת הקפה לא מתיימרים להיות צנזורים ולא שומרי מוסר.
4. כל גולש יכול לסגור את הכרטיס שלו לחברים בלבד, אנשי עסקים שמגיעים לאתר לא נוטים לעשות זאת - כי סגירת הכרטיס ללקוחות פוטנציאליים פוגעת בשורה התחתונה בעסקים.
5. אתה צודק לגבי ניתוח תנועות גולשים והמגיבים צודקים לגבי חיפוש התכנים באתר. אנחנו עובדים על כלים כאלה שחלקם ייכנסו לשימוש באתר.
6. הקריטריונים לדירוג גולשים ותכנים באתר מופיעים במדריכים מפורטים בקהילת התמיכה לקפה.
הנה למשל הקישור להסבר על בחירות העורך באתר:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=417653
ועכשיו לעצם העניין. עסקת צ'ק פויינט עדיין לא נעשתה דרך הקפה, אבל באתר בהחלט נוצרים קשרים עסקיים. כך למשל, יצרנית תיקים צילמה לפרויקט שלה גולשות מהאתר, מנהל קהילת אוכל מונה לשף במקום חדש, גולשים שהכירו בקפה הקימו יחד פאב, מאיירים קיבלו עבודות חדשות, וכו'.
כמו ב"עולם האמיתי" שבו עסקאות רבות נעשות על מגרש הגולף או בפאב אחרי העבודה, כך גם הקפה לא נועד להיות הזירה העיקרית לפעילות עסקית. אבל בשורה התחתונה נדמה לי, שהפלטפורמה הזו מאפשרת היכרויות חדשות בקלות רבה, כך היא מחברת בין אנשי עסקים ועוזרת לפתח ולקדם רעיונות חדשים. אותם כלים שמאפשרים לך לפנות לבעלי עסקים מרכזיים שפועלים באתר (ויש לא מעט כאלה), הם גם הכלים שבאמצעותם ניתן להתחיל עם חברה חדשה באתר.
ולגבי הדימוי של האתר, נדמה לי שהדימוי הזה טוב מהאתרים המתחרים. בחודשים האחרונים חל גידול של עשרות אחוזים בתנועת הגולשים באתר, והתכנים הטובים באתר גם זוכים לקידום משמעותי באתרי הארץ, דה-מרקר, עכבר העיר ובעיתוני קבוצת הארץ.
"רף" ההשתפות באתר גבוה בהרבה מרשותות חברתיות אחרות. גולשים בקפה "נדרשים" ליצור תוכן איכותי (ולא נתווכח כרגע מה היא אותה איכות). רק כך יוכלו להכיר חברים חדשים, או לחשוף את התכנים שלהם בפני קהלים גדולים. רק יצירה של תכנים איכותיים יותר יותר והצטרפות גולשים איכותיים, תעזור בקידום האתר ובשיפור דימויו.
קצרנותך מהדהדת בין בילבולי השכל הרמים שלי.
תודה, תבואי כל יום :)
אוקי, אני לוקח את דברי בקשר לאנשים הנצפים.
בקשר ללובי, ככה המערכת אמורה לעבוד.
יכול להיות שהבחור שתפסת העלה תמונה אפורה משלו ולא השאיר את האופציה ריקה...
הטענה שלך היא שהמבנה המקדם את הפן האנושי, קרי התמונה, הצ'ט, הבלוגים החושפניים ותמונות הפורנו הרך... מקדם את הפן הרומנטי/סקסי וזונח את הצד העסקי של האתר.
הטענה שיש אנשים מתחומים מסויימים בקפה ולא אחרים באה להראות שגם ככה האפשרות לקשרים עסקיים היא די זניחה.
ההתעקשות של מנהלי(/עורכי) הקפה על תמונה כן גרמה ליצירת מערכת יותר מכובדת. אומנם גם היותם חברי המערכת בגיל יחסית מבוגר. אני משווה את הקפה לתפוז ולמקושרים, למשל.
האם אתה יכול לתאר לי דוגמה לאיש עסקים המעוניין לסגור עסקה דרך הקפה אבל לא יכול כי האלמנטים המפריעים עומדים בדרכו?
אני לא ממש יודע מה קורה בקהילת TASE100, מאמין שאין להם בעיה עם התמונות...
סלח לי על ההתחלה. התעצבנתי כשקראתי את דבריך שאני מאמין כחוטאים לאמת.
אהלן, תודה
צודק לחלוטין! הייתי צריך להתיחס לנקודה הזו. יש מערכת של תגיות, שהיתה אמורה לאפשר מציאת תוכן עפ"י נושאים אך גם היא אינה מתפקדת באופן אופטימלי. שילוב שלה עם מנוע חיפוש יעיל היה מאפשר מציאת תוכן לפי תחומי עניין ופחות באופן אסוציאטיבי-אימפולסיבי.
הנה פוסט נחמד, שנתקלתי בו בעת שיטוט אסוציאטיבי-אימפולסיבי, המפרט שיטה אפשרית אחת לעקוב אחר תוכן רצוי.
פוסט מרתק. כוכב.
מה שלי מפריע בעיקר בקפה הוא העדר מערכת חיפוש תכנים. לדוגמא, אם בבלוג שלי יש יותר ממאה פוסטים, קשה מאד למצוא פוסט ספציפי. יש מנוע חיפוש לקפה על בסיס גוגל קו-אופ שאחד מהגולשים המוכשרים פה בנה, אבל זו יוזמה פרטית ולא חלק מהאתר. נראה לי תמוה ביותר שאתר שמבוסס על תוכן לא מציע אפשרויות חיפוש.
אהלן אדם, תודה על המחמאה ;)
אני מניח שב"אנשים אפורים" אתה מתכוון לאנשים שלא שמו תמונה ולכן יש להם avatar אפור (דמות). (אתה בטח לא מתכוון שהמערכת איכשהו מחליטה בעצמה מיהם המשתמשים ה"אפורים" והמשעממים ואז מחרימה אותם מהלובי כדי שלא יפריעו לכל האנשים הציבעוניים והיפים שם).
אני חושב שהתמונות האלה מוכיחות אחרת, וחבל שלא בדקת לפני שאמרת.
רואים בהם אנשים אפורים. כל מה שהייתי צריך כדי למצוא אותם זה לחכות בשקט בערך דקה ואז "לצוד" אותם בעזרת תוכנת snagit שגם עזרה לי לסמן אותם עם עיגולים וחצים חמודים. חוץ מזה לא השתמשתי בשום אמצעי לעיבוד תמונה או מניפולציה אחרת (נשבע באמא'שלי).
תודה על סקירת המקצועות הנפוצים בקפה. אני לא ממש רואה במה זה סותר את מה שאמרתי. עד כמה שידוע לי (אבל באמת לא בדקתי את זה אמפירית) גם עיתונאים, מורים ואפילו אנשים משוק ההון יכולים להיות חרמנים.
אני חושש שלא הובנתי כראוי. לא באמת חשבתי שאפשר (או צריך) למצוא עבודה או לסגור דילים בקפה. יש כאן הרבה אנשים שבאו מטעמים יותר מקצועיים, אבל המערכת לא מאוד נוחה לצרכים האלה והיא כן נוחה לצרכים אחרים.
אני שמח שטוב לך בקפה ורואה שאתה די פופולרי כאן. לא התכוונתי לפגוע באף אחד ולרגע לא טענתי שכל מי שנמצא פה הוא חרמן כרוני.
פלירטוטים וסטוצים יש בכל פלטפורמה קהילתית, אבל יש כאלה שיש בהן יותר ויש כאלה שפחות. בדה מרקר יש כנראה יותר. זה ברור שזאת זכותם, ואני אפילו לרגע לא טוען שזה רע כשלעצמו, כל עוד זה נעשה תוך שמירה על נימוסים וכבוד הדדי...
שלום ענוגה,
עניין הכוכבים מעניין ובהחלט ראוי להתייחסות נפרדת. על קצה המזלג: אני חושב שעבור פלטפורמה עסקית יותר, היה ראוי לאפשר שקיפות מלאה- כולם רואים מי נתן ומי קיבל. שקיפות היא ערך חשוב בעסקים וחוץ מזה, אני לא חושב ש"מתן בסתר" היא נורמה כל כך נפוצה בין גופים עסקיים...
"טכנו פסיכולוגיים"? אהבתי. יש לך זכויות יוצרים על זה?
אז מה אני עושה פה בעצם... לפני שאני עונה ברצינות ובחצי אריכות רק אבהיר שאני לא נגד האתר או שהוא לא טוב בעיני. רק נסיתי להבהיר כיצד המבנה משפיע בלה בלה... (אין לי כוח יותר להקליד את זה).
אני פה כדי לחשוף את תחום העיסוק שלי בכלל ואת החברה בה אני עובד בפרט לקהלים נוספים שעשויים להתעניין. לא רק כדי להגיע ללקוחות פוטנציאליים אלא גם כדי ליצור יותר עניין ומודעות. התחום הזה יושב בדיוק על התפר בין הטכנו לפסיכו ולכן אני חושב שהוא עשוי לעניין משתמשים ויצרנים כאחד (שזה יוצא כמעט כולם).
אני פה גם כדי למצוא אנשים אחרים שעובדים בתחומים דומים (או מתעניינים בהם) ולהחליף אתם דעות ורעיונות ("להפרות ולהתפרות" אם תרצי).
וגם, אני פה כדי לקרוא "סתם" דברים מעניינים ולהכיר "סתם" אנשים מעניינים. כי כמו שאמרתי בהתחלה, קפה דה מרקר הוא בכל זאת פלטפורמה חברתית גדולה ומתפתחת ויש בה לא מעט יוצרים וכותבים איכותיים ואת כל זה ראיתי עוד קודם, כמשקיף מן הצד, אבל לא העזתי להכנס כי חשבתי שקשה ליצור פה קשרים מבלי ליפול לבורות לא צפויים. (אני עדיין חושב כך, אבל יותר מוכן לקראת המאמץ).
כשמאלני (ימניים, חכו עם הסקילה, זה לא עובד טוב באינטרנט) שהיה בכמה הפגנות בחיים, נראה לי שאני יודע למה הכוונה ב"אתר היכרויות במסווה של משהו אחר" (שמאלנים, חכו עם הסקילה...).
תודה על תגובתך החביבה והמפרה. (חרמנים, תירגעו עם האסוציאציות...)
אם ההנחה (שעדיין טעונה הוכחה :) שלסינגלים יש יותר זמן היא נכונה, הייתי מצפה למצוא אחוז דומה מהם בכל האתרים החברתיים... רוצה לומר (שוב) למבנה המערכת יש השפעה על הקהל הנכנס אליה ועל התנהגותו בה.
בחלק השני של תגובתך אני חושב שסיכמת בפיקה אחת את רוב מה שאני ניסיתי לומר ב-700 מילה, ועל כך אני מודה לך
אהלן דותן,
תודה על התגובה המושקעת.
לגבי התמונות, זה נכון שיש "דרישת מערכת" אבל היא לא מגובה בשום אכיפה (עד כמה שידוע לי) כך שאין פלא שאנשים רבים מנסים (ומצליחים) לעקוף את הדרישה. חשיפה עשויה להיות עניין מביך גם למי שמעוניין בה (באופן חלקי). בכל מקרה, אני לא בטוח שמערכת הקפה צריכה להתחיל "לזרוק החוצה" באופן פעיל משתמשים עם תמונה לא אמיתית. נראה לי שבגדול הקהילה משפיעה את השפעתה כאן ובסך הכל רוב הפרופילים פה מכילים יותר פרטים מזהים מאשר באתרים אחרים.
"כל שינוי שהופך את המערכת לפלטפורמה של רשת מקצועית, יצריך שינויים במהות שלה". כאן אני לא מסכים כל-כך. בכל מערכת ניתן לבצע שינויים, לפעמים אפילו פשוטים ביותר, שיניבו שינוי בכיוון הרצוי לחברה שעומדת מאחורי האתר. רק לצורך הדוגמה- בקפה דה מרקר ניתן היה לשנות מעט את המסר הכללי של המערכת רק על ידי שינוי כמה הגדרות default כגון מראה ומבנה הדף האישי, אילו טאבים פתוחים בלובי בכניסה ראשונה ועוד. שינויים אחרים ניתן להשיג באמצעות צורת הניהול וההתערבות האנושית, כגון בחירת המשתמשים המקודמים וכו'.
ברור שעדיף לתכנן מערכת מלכתחילה כך שתתאים בדיוק לצרכים והכוונות של האירגון (ולכן מומלץ, לדעתי, להתחיל תמיד מאיפיון קונספטואלי-אסטרטגי ורק אחר כך למצוא יישום טכנולוגי מתאים) אבל אפשר להכניס שינויים ושיפורים ב-GUI בכל שלב, גם אחרי ה-launch, ולקבל שיפור בכיוון אליו המערכת מושכת.
לגבי החלוקה של סוגי התוכן, אני חושב שחילקת את זה יפה מנקודת מבט של איש מקצוע המחפש קהילה מקצועית. הרשה לי להעיר שניתן גם לכתוב על "התור במכולת" בהקשרים מיקצועיים :) אני ניסיתי לעשות כך בפוסטים הקודמים שלי, ומתכוון להמשיך בשאיפה לקרב את תחום השימושיות ועיצוב הממשק לקהלים נוספים (שחלקם רלוונטיים מאוד לתחום העיסוק שלי ולא יזיק אם ידעו יותר במה מדובר).
חוץ מכל זה, העלית נקודה נוספת וחשובה והיא כללי הנימוס של רשת חברתית-עסקית. אדר אבישר דיבר בפוסט שלו על כללי הנימוס של פלירטים וסטוצים. איכשהו, נראה לי שדווקא כללים להתנהגות עסקית יהיו קלים יותר לניסוח ולהסכמה...
ושוב תודה על החיזוק וכן על ההשראה.
לסיכום, בולשיט.
אין אנשים אפורים בין האנשים הנצפים כי המערכת לא מראה אפורים, כפי שהיא לא מראה אפורים בלובי.
יש כאן פרילנסרים לרוב, כמו כן עיתונאים ושאר העוסקים בכתיבה.
כמו כן, אנשים משוק ההון, מתחום הביטוח, גם כמה מורים.
אין כאן הרבה אחרים... האתר לא מושך קהלים שלמים.
אין כאן אנשים שיכולים לסגור חוזים, להציע עבודות... אוקי, יש אבל מעטים.
אפשר לתת את הדוגמה של נמרוד הלוי שמצא עבודה טובה דרך הקפה.
אני בקפה כבר שנה, בערך מאז שקם.
גם אז היו אנשים שהשתמשו באתר עבור הכרות מינית/רומנטית.
זכותם.
ויש גם את הקטע שבו מודיעים זה לזו שכיכבנו :)
ואני חשבתי שתרומה נותנים בסתר...
אז נשאלת השאלה למה אתה פה בעצם?
כיוון שמעולם לא שמתי לב למפרט הטכני שאותו פירטת בפוסט הזה קשה לי לומר שאני מסכימה עם הטיעונים. ולא כי אני לא מסכימה אלא כי רשמת פה דברים טכנו-פסיכולוגיים (איזו אינטיליגנטית אני, ממציאה ביטויים חדשים, כפרות עליי) שלגביהם השימוש במילה "מסכימה" יהא שגוי.
אני מניחה שמצאתי בפוסט שלך תימוכין לתחושה שלי שהאתר הזה הוא אתר היכרויות במסווה אחר.
וזה לא מפתיע כי זה בכל אופן אתר ששייך ל"הארץ".
נו, ככה זה שמאלנים....
אורן,
נקודת מבט מעניינת. ונכונה.
למעשה, הדרישה לשים תמונה שרואים בה את הפנים היא דרישה של מערכת ה"קפה". ומעניין לראות שבכל זאת יש משתמשים רבים שאי אפשר ממש להבין מי הם מתוך התמונה.
לפני לא הרבה זמן השתתפתי בדיון לגבי בחירה של מערכת לניהול רשת חברתית, ואחד הנושאים שעלו הוא הבעייתיות של רוב המערכות האלה, שנבנו במקור בתור מערכות לאתרי היכרויות. כל שינוי שהופך את המערכת לפלטפורמה של רשת מקצועית, יצריך שינויים במהות שלה.
לגבי התכנים עצמם, נראה לי שאפשר לחלק אותם ל- 2 חלקים, כאשר הראשון מתחלק ל- 2 והשני ל- 3.
1. בלוגים- יש את המאמרים שמפרסמים חומר שאמור להציג את הכותבים שלהם בתור אנשי מקצוע, ויש את אלו שסתם כותבים על כל מיני חוויות שעברו בתור למכולת. גם הסוג השני של הכתיבה הוא לגיטימי. אמנם הוא איננו קשור למקצועיות בשום דרך, אבל הוא מוסיף הרבה צבע לאתר הזה.
2. תגובות בפורומים- יש את הטוב, שזה המשתמש שבאמת נותן תשובות מקצועיות לאותם מסכנים שאיתרע מזלם והם באמת שואלים שאלות באתר הזה. יש את התם, שזה המשתמש שסתם מחווה דיעה על הנושא, או שמספר על סיפור אישי שקרה לו באותו הקשר. ויש את הרע והמכוער, שזה המשתמש שלמעשה אומר "אני מבין בנושא הזה, אבל אני מה-זה לא בקטע של לעזור לאנשים עם עצות, ואני כאן רק כדי לדחוף את עצמי בפרסום חינם. אז אם אתה רוצה עזרה, כדאי שתעזוב את הפורום הדפוק הזה ותיצור איתי קשר באמצעים הבאים: ..."
כפי שאתה מבין, אין לי הערכה רבה לסוג השלישי
בין-לבין, כך מסתבר, יש הרבה אנשים שנמשכים אל הצדדים היותר בין-אישיים שהמערכת יכולה להציע להם. לא אתייחס אל זה, כי הדברים שכתבת הם נכונים, אחד לאחד.
ישר כוח, ותודה רבה!
דותן
תודה מורן! מסתבר שההשקעה משתלמת :)
אהלן bosmati,
הפוסט נכתב מנקודת מבט מקצועית. כפי שעניתי גם ל-rutili, הכוונה היתה להראות איך המבנה שבו אנו פועלים משפיע על הפעילות שלנו וגם איך המבנה "בוחר" איזה אנשים ייכנסו אליו. שום דבר ממה שאמרתי הוא לא מוחלט. סוציולוגיה היא לא מתמטיקה, אבל כן ניתן לזהות השפעות ומגמות ולבדוק את מקורותיהן.
בכל אופן, התרגשות ומהומה בוודאי שלא נסיתי ליצור (מקסימום קצת פרובוקציה בכותרת כדי למשוך קוראים ;-)
ולגבי מכובדותו של האתר- לא חושב שהייתי נכנס לבניין שלא הייתי רוצה להשאר בו...
תודה אדר על המחמאות, כבוד כפול ומכופל...
הפוסט שלך אכן העלה לא רק את עצם עניין ההיכרויות כמוטיב מרכזי בקפה אלא גם את הסגנון והדרך בה הדברים נעשים, נקודה שבה לא נגעתי בפוסט שלי כלל.
אני עדיין טירון פה ולמזלי עוד לא חוויתי חוויות מטרידות מהסוג שאתה מתאר אבל סיפורים שמעתי ושערות סמרתי.
קראתי לא מעט מאמרים, פוסטים ודיונים על כללי נימוס ואתיקה באתרים קהילתיים. אני חושב שהתחום הספציפי של היכרויות, רומנטיקה ומיניות ראוי להתייחסות מיוחדת ומעמיקה ואולי לדיון קהילתי פומבי שיניב כללי התנהגות מוסכמים על חברי הקהילה, שגם ידאגו "לאכוף" אותם. אבל כל זה לא נכנס לי למסגרת המאמר שעסק, כאמור, בארכיטקטורה.
הי michal, לכבוד הוא לי,
חבל שעייפת. הייתי שמח לשמוע את נקודת המבט שלך ודוקא מעניינות אותי אותן נקודות בהן את לא מסכימה. אם וכאשר יחזרו אלייך כוחותיך :)
מכל האתרים שאפשר לנתח, לפתח ולשפר, אלה החברתיים הם בעיניי המרתקים ביותר.
בטוח שאתה המומחה ביננו. סינגלים נמצאים כאן יותר מנשואים גם משום שיש להם אולי, ורק אולי, יותר זמן וראש פנויים.
לגבי הזהירות ביצירת קשר. אכן. לעיתים גרוע יותר כאן מאשר באחרים כי יוצרים קשר עם תירוץ של שיתופי פעולה ומהר מאד זה מנסה להתקדם למשהו אחר. שיתוף פעולה עסקי , לא הצלחתי ליצור כאן. אך הצעות מכל סוג שאינני חפצה בהם - כן.
הי ruti,
ראשית, תודה על הפירגון והכיכוב.
לא באמת התכוונתי שהאתר גורם לחרמנות פיזיולוגית :) אבל אני כן טוען שאין ממש דבר כזה "אתר הוא רק אתר". לכל אתר, ובייחוד לאתרים חברתיים, יש ארכיטקטורה המשפיעה על ההתנהגות של המשתמשים בו וגם, כמובן, משפיעה על סוג האנשים שיבחרו להכנס אליו. כך שלדעתי זה כלל לא מקרי שאחוז כה גבוהה של משתמשי הקפה הם רווקים/קות וגרושים/שות. ושוב, זה לא נאמר בשום נימה שיפוטית. זה רק נסיון לניתוח מיקצועי. כארכיטקט הבוחן מבנה ארכיטקטוני אחר ומחווה דעתו על השפעת המבנה על המשתמשים בו.
כמו שיוצרים של סרט מתכוונים ליצור תחושה מסויימת בקהל ועדיין הסרט ניתן לפרשנויות שונות, כך גם יצירת אתר קהילתי יוצרת תחושות מסוימות (במכוון או בטעות) ועדיין יש מקום להתנהגויות שונות.
מה שכן, מבחינתי האישית זה בכל זאת קצת מעיק כי האווירה הזו גורמת לי להיות זהיר-יתר בכל יצירת קשר, לבל תיווצרנה אי הבנות. אבל כמו שזה מציק לפעמים, זה גם יכול להיות מעניין ומאתגר בפעימם אחרות.
טקסט מושקע מאוד.
כוכב על ההשקעה
לא הבנתי על מה ההתרגשות הגדולה
זה נפלא שאנשים יכולים להציג את עצמם כאן כפי שהם
בלי להסתתר מאחורי דמויות מסתוריות.
עסקים ותענוגות הולכים ביחד , אי אפשר להפריד את הרומנטיקה
ואת המיניות מבני אדם , כך מתקיימת הבריאה ממשיכה בין המינים.
אני מוצאת את האתר נעים ומכובד .
נראה לי מהומה על לא מאומה . . .
אורן
ראשית שמחתי שהפוסט שלי שמש כטריגר לפוסט המנומק והמעניין שלך, שכתוב באופן רהוט ומשכנע.
אני חושב שדווקא מי שנמצא כאן מסיבות עסקיות או על רקע של עניין - נדפק חזק בגלל השם שיצא למקום. ושוב אין לי שום בעיה שאנשים יכירו, ישתרללו - יהנו , זכותם - אני מדבר בעיקר על האופן, על זה שהעסק נהפך לחסר נימוסץ
\גם מהצד הנשי - כשמישהי פתאום "מתחילה" איתך חזק ואתה מסביר לה שאתה ממש אבל ממש לא בעניין - אתה מיד מקבל תווית של "הומו" חחחחחחחחחחח. אבל על זה ניתן לכתוב פוסט חדש ולא אקח לך את המקום - אהבתי מאד אתץ הפוסט ואני חושב שאתה חייב לפתח אותו למאמר בעיתון אמיתי
אדר
הי אורן,
יש לי הרבה מה לומר אך קצת עייפתי מניתוח רשתות חברתיות. אני, מלבד העיסוק הפורמלי שלי, גם יועצת לסטארט אפים בתחום הרשתות החברתיות (זה עתה השלמתי הערות לרשת חדשה שתהייה להיט היסטרי ואני בודקת כרגע עוד רשת שמיועדת ל overseas...). חלק גדול מהניתוח שלך הוא רלבנטי, במיוחד הבנת המשקל של ההיבט הויזואלי.
אהבתי וחייכתי למשפט האחרון: "האם זה אומר שאי אפשר לעשות עסקים בקפה? כמובן שאפשר, זה רק קשה יותר להתרכז בהם..."
פשוט יותר. אתה יכול לראות מי "מחפש" בעיקר ומי לא. גברים - רשימת החברים זה כמעט רק בנות, אולי בן אחד או שניים לרפואה... ואותו דבר הפוך. זה שקוף לגמרי. גם כשמדובר בנשואים..ויש הרבה כאלה.
ובהמשך לזה, נראה לי שלא האתר "עושה אותנו חרמנים" אלא, הפוך. הוא קיים, ומלבד אלו שרוצים את הקשר החברתי-עסקי, נכנסים החרמנים ומשתמשים בו כאתר הכרויות. אנחנו עושים אותו כזה. הוא, האתר, רק אתר. ואגב, אלו שמחפשים קשר עסקי, כך מתנהגים. גם זה שקוף. אולי היפה בפלטפורמה הזו הוא , שהיא, הפלטפורמה, יכולה להיות כל דבר שתרצה, תלוי במשתמש.
סקירה עניינית ומעניינת. תודה ואפילו כוכב על ההשקעה.
תודה lee,
ככה זה בקפה... יש אולי פלטפורמות טובות יותר לכתיבה אבל אם מסתדר לך פה ומצאת את הקהל שלך אז אולי שווה להדוף איזה חרמן או שניים מדי פעם. לקוראים זה בטוח משתלם.
פוסט מאוד מעניין!
אני, למשל, נמצאת כאן כדי לכתוב
והעובדה שציינתי בפרופיל שלי שאני לא כאן למטרה רומנטית, לא מונעת מגברברים לבדוק אם אני באמת מתכוונת לזה ..
כיכבתי!
תודה. תבוא כל יום :)
אני אשתדל שהבאים יהיו קצרים יותר...
מרתק.
למשל בעניין התמונה יש לך הבחנות יפות. ובאמת הפינגפונג בשיחות כמעט לא קיים.
הקריאה מהנה. כתוב יפה.
תודה. שמייח שצלחת את המסע :)
תלוי איזה יהודים :)
טוב ליהודים רווקים/גרושים/חרמנים... (כאמור, המודעה מתייחסת לגברים ונשים כאחד).
פחות נוח (אבל עדיין חביב) למי שמחפש business ו/או חברויות שלא על בסיס רומנטי.
.
מחמאות על הכתיבה, לא כל יום אני קוראת דבר מתחילתו עד סופו.