אם תרד ביום חמישי לחוף ירושלים בתל אביב תראה אותה יושבת שם לבד מסתכלת על הגלים ונהנת מכל רגע יש לה חיוך כזה שממיס כל דבר לא חיוך קיצ'י שרואים בקןלנוע היא יושבת שם בשמש והשמש חוזרת ממנה. יש בה משהו שגורם לך להסתכל עליה בלילה במיטה ולהריח את השיער שלה ולהגיד לאלהים תודה ולשכוח שאין נצח לרגע הזה.
לפני שתרד לחוף ירושלים(אני יודע שתרד) תזכור שהגעגוע הוא אכזרי (תראה מה הוא עושה לי) תזכור שהוא חוזר בכול שיר ואוכל אותך תזכור שהוא חזק ממך ושהוא עלול לגמור אותך בחוף ירושלים ליד סוכת המציל יש סימן מוזר על החול שם אני נפלתי ושברתי את הלב גם היא הייתה שם הקירות שלך מדברים אלי והרוח שלך לא עוזבת אותי לרגע והפארק שלמטה גורם לי פתאום להתגעגע
ושוב באוטו וקיבינמט החיים המזורגגים מישהו פעם אמר לי שאנחנו רק אורחים ואז בזריחה אנחנו מתפשטים ונכנסים כמו חיות למים, ומגלים את החיים
הנה בואי תגלי את המעיין תשייטי בחושך עם הערפד שלך תגלי את העניין.
לא רוצה טובות אם תאהבי אותי, לא תאהבי אותי כשהמוסיקה מתחילה כולם יכולים לחפש אותי אז אנ י לא בא אלייך יותר. כי זה מזיק והנפש שלי דיממה כבר מספיק
ושוב אני יוצא ממך אל המאה עשרים שם על העניים את המשקפיים הצהובים אם רק היית יודעת מה אני רואה היית נושכת לי את השפתיים ולא במקרה אז כבר אני נוסע בלילות אני לבד מחפש את החיבוק שלי והוא אפילו עוד לא נולד.
אני יוצא ממך אל המאה עשרים שם על העניים ת'משקפיים הצהובים אם רק היית יודעת מה אני רואה היית משתינה במכנסיים ולא במקרה.
האור כבר לא מציק לי אני כבר לא חלש ואיך היתה אומרת לי שננסה כל פעם משהו חדש.
נטרפתי במשחקים שלך אבל אני הפעם חזק אני רואה כמה את קטנה כמה את אוהבת לשחק את המשחק כמו צעצוע אני את שורקת אני בא
לפעמים בא לי לתת לך מכות, עד שתאבדי את ההכרה. |