מדריך הטרמפיסט להנתקות מהגלקסיה

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה של דוגלס אדאמס, יוצא לאחר כשלושים שנה למסך הגדול. היה שווה לחכות או שעדיף עדיין לקרוא את הגירסה המודפסת? אֹרן הרשלג מדווח בפסימיות.ראשית כל הכותב, למרות אהבתו וחיבתו למדיום הקולנועי, אינו מאמין ביכולות ובאיכויות של "מסך הכסף" לגבור על חווית הקריאה וכל שכן של ספר פולחן כמו מדריך הטרמפיסט לגלקסיה.

זה לא אומר שלא ניסיתי לטעום משני העולמות, ניסיתי גם ניסיתי, אך רוב הניסיונות לשדך בין החוויה האקטיבית של קריאה המפעילה באופן מכני את בלוטת יתרת הדימיון, לבין צפייה פסיבית של שעה וחמישים בסרט הפכו ברוב המקרים לעקרים, משעממים וחסרי תכלית. מה שיותר מפתיע הוא שבמחיר זוג כרטיסים לסרט, ניתן לרכוש את הספר עצמו לך ולכל בני ביתך.לקט ספרים שהפכו לסרטים, בהעדר תסריטים מקוריים, ולא שיכנעו את הקהל בצדקתם, סובב סביב כמה כשלונות צורמים, כמו: הספר/סרט, פרפר מאת הנרי שרייר, חולית מאת פרנק הרברט, המשפט מאת פרנץ קפקא, מוסיקת המקרה מאת פול אוסטר וגם המאהב מאת א.ב יהושע ועוד רבים, טובים ויפים. למן ההגינות והאיזון אציין כי למרות הכשלונות, ישנן לפעמים גם הצלחות מסחררות שהפכו ספרים טובים לשוברי קופות ענקיים. שניים בולטים שכאלה מן העת האחרונה הם, טרילוגיית שר הטבעות מאת ג.ר.ר טולקין וסדרת הספרים הבלתי נגמרת של הסופרת ג'יי. קיי רולינג- הארי פוטר.

ההיסטוריה של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, הינה ארוכה פתלתלה ומרתקת. בטרם הפציע כסרט (לפני כחודש), הספיק הסיפור להיות בגרסת תסכיתי רדיו בהמשכים בבי.בי.סי, בסדרת סרטי טלוויזיה באנגליה ובארצות הברית ולבסוף גם כספר בן 143 עמודים בגרסתו האנגלית והעברית. כעת גם ספר פולחן זה זכה בהפקה בריטית/אמריקאית לעיבוד קולנועי ראשון מידיו של הבמאי גארת ג'נינגס, אשר נצמד למקור וחסך מעצמו את החרות היצירתית הבסיסית ליצור סרט מקורי על פי או על סמך הספר הבידיוני. הסופר דוגלס אדאמס אשר היה ברוך כשרונות ושימש גם כשחקן, במאי ותסריטאי, הביע במדריך הטרמפיסט לגלקסיה את התזה והסוגייה האלמותית אשר מהלכת אימה על מירב העולם המערבי, בדבר אפסיותו הקיומית והבלתי נתפשת של הבנאדם.

בבוקר יום חמישי שהתחיל ברגל שמאל, נאלצת הדמות הראשית בפרבר הכפרי-אנגלי, ארתור דנט, להתמודד עם אסון לאומי בעיניו וזאת משום שדחפורים עומדים להזיז את ביתו-מבצרו אשר שוכן על שטח שבו צריך להיווצר כביש מעקף, מכיוון ש"מעקפים הם אמצעים המאפשרים לאנשים לעשות במהירות רבה את הדרך מנקודה א' לנקודה ב'...". כל כך פשוט וכל כך ראוי עד שהבעיה תהפוך לאסון בינלאומי והנקמה לא תוגש קרה כיאה לנקמה, אלא תבוא במקריות ובמהירות הבזק בדמותו של מחרב עולמות העונה לשם הפתלתל, פרוסטטניק ווגון ילטץ (מהמועצה הגלאקטית לתכנון העל- חלל), אשר יודיע לתושבי כדור הארץ כי הפלנטה שלהם עומדת על אם הדרך הגלקטי ועל כן יש להחריבה- וכן שכחנו להזכירכם, כדאי לכם לדעת כי יש לכם שתי דקות מטכ"ליות לארוז, לעמוד בשלשות ולפנות את עצמכם משביל החלב.

זו האקספוזיציה שמוצגת בפני הקורא, מכאן והלאה עובר ארתור דנט סיפור מסע והרפתקה רבת מהפכים, אשר במרכזה יעמוד הניסיון להבין מהי השאלה שהתשובה עליה מסבירה את משמעות החיים (התשובה המפתיעה שמורה במערכת).

הוא יאבד את ביתו, את כדור הארץ שכל כך לא חיבב, יחשף הקשר הבוגדני של הדולפינים שידעו מראש על החורבן ויפרדו מבני האדם באמירה המוצלחת "היו שלום ותודה על הדגים", ולבסוף יגלה הגיבור הטרגי, כי חברו הטוב איתו בילה שעות בפאב המקומי, הוא חייזר חוץ טריטוריאלי, המעדכן מדריך לנוסעים בחלל וחושב שהדבר הכי חשוב שצריך לקחת לנסיעה זה- מגבת (למה? תאמצו את הדמיון!). סוגיות כאלו ודומות לה, מעוררות בפני הקורא ההדוק מסכת של תהיות, בהיות ופליאות, בדבר משמעות החיים.

סקרנות זו שנמשכת על דפי הנייר זמן לא מבוטל ומאפשרת בטווח זמן זה, לתהות בינך לבין דמיונך, מוגשת לפיו של צופה הקולנוע, לעוסה ומוכנה לעיכול ללא כל צורך דל במחשבה עצמית ובדמיון מודרך, וחבל. רבים מבין אלו שלא קראו עדיין את הספר, יאמרו לעצמם, שהתקציר עושה להם דה ז'ה וו אקטואלי ולא בכדי. שהרי התזמון של יציאת הסרט מעורר תהיות ומחשבות, האם סיפור המספר על הקרבת בתים תמורת הסדר עם "השוטר העולמי", אינו קרוב למציאות היומיומית הישראלית בשאלת ההינתקות.

האם היה זה רעיון של האופוזיציה הכתומה לאריאל שרון, ליצור מיסוך קונספירטיבי בצורת משל ונמשל, לשאלת ההנתקות מעזה? או שמא הקרנתו של הסרט ותזמונו הנו עוד מהלך מבריק של שרון וממשלתו, אם כן הרי מדובר במקריות הגובלת בפנטסטי. כמובן שמשל ונמשל זה בעכשוויות הישראלית, תהפוך את דוגלס אדאמס, בנוסף לשלל תאריו הנזכרים לעיל, גם לעתידן מוכשר או לכל הפחות לפרשן פוליטי מובחר.  אגב הסרט, העבודה עליו נמשכה למעלה מעשרים שנה, והסופר עצמו הספיק לכתוב חלק מהתסריט המקורי בטרם נאסף אל אבותיו בגיל כה צעיר. מה היה אומר דוגלס אדאמס על הסרט? אולי צריך לשאול את הדולפינים...!