הידיעות הטריות והדחופות משהו על חקירה חדשה שחוקרים את ראש הממשלה - פירושן בחירות במהירות. אין אפשרות אחרת. על כן תפקודו של אהוד ברק כיו"ר מפלגת העבודה הפך בבת אחת לאקטואלי ולחשוב ביותר.

כאמור, מגוריו של ברק בשתי דירות במגדלי אקירוב הוא הדבר היחיד שעליו אין לבוא אליו בטענות. על כל השאר - כן. כי "מגדלי אקירוב" הוא נושא לקנאה ישראלית שגורה - תכונה שבעיני היא מחליאה; האיש עשה את הונו ביושר, לא חוקרים אותו על שחיתויות ועל כן, בענין זה, יש להניח לו. אבל רק בענין זה בלבד. כי אל כל הרעות החולות האוכלות את ישראל בכל פה הוא לא התייחס מעולם. גם בריאיון היום ב-"ידיעות" לא אמר עליהן מילה. פוליטיקאי שמתיימר להיות ראש ממשלה, במיוחד לאחר שנכשל במשרה זו בעבר, חייב להתייחס אליהן. הן כולן מאיימות על המדינה אפילו יותר מבעיות הביטחון.

ראשית: הון ושלטון. פתאום מבינים שהשלטון בישראל בידי ההון. הוא מחליט על חלוקת המשאבים: 15 משפחות שולטות על 60% מן המשאבים.

הכלכלה בישראל משועבדת באופן מלא לכוחות השוק הנוהגים באזרחים ממעמדות הביניים ומטה כבסירת נייר המתטלטלת על גלי ים גועשים. זאת ועוד, ההפרטה ללא כל סייג על כל מה שאפשר להעלות על הדעת, היא הבון טון בישראל של היום.זהו התאצ'ריזם שהנהיג נתניהו בימי שלטונו והוא רק מתגבר והולך.

התוצאות של מדיניות חברתית זו הן הרות אסון. הסולידריות בין אזרחי המדינה נעלמה. הקיבוצים וכל מה שהם ייצגו - נעלמו כלא היו. החסד כמושג נעלם מנוף החברה בישראל. השוחד והשלמונים ממלאים את הכרוניקה בתקשורת והפכו בעיני הציבור דבר שבשגרה. מי שיכול לזכור כיצד חיו פוליטיקאים כבגין, ספיר וקדיש לוז - חיי סגפנים של ממש לעומת מה שקיים היום, יבין למה כוונתי.

המדינה מתפוגגת לנו בין הידיים. הצביעות שורה בכל: אולמרט בנאומו ביד ושם ביום הזכרון לשואה לא התבייש לטעון בעזות המצח האופיינית לו, שממשלתו דואגת לניצולי השואה.

אין יותר אידיאולוגיה. היא קרובה להפוך למילה גסה כי הכל מסתכם כאן באינטרסים של סקטור זה או אחר. אין ערכים. החינוך הושלח לידי מורות המשתכרות כ-5000 ש"ח בחודש. תנסו לשאול נערות ונערים מי היו ברל כצנלסון וא. ד. גורדון ותבינו לאיזה בור תחתיות הגענו. תנסו לבקר בפקולטה כלשהי למדעי הרוח ותבינו שפנינו לאבדון.

אל הממון שולט בכיפה. היחסים היחידים הקיימים בין האזרחים במדינה הם יחסי יצרן-צרכן. המשטרה כמעט ולא קיימת. הקשר בין משפט וצדק הוא כמעט מקרי.

אל כל הנושאים האלה כל מי שטוען שבבחירות חייבים להעביר את הממשל לידיו - חייב להתייחס ובפירוט רב וברור. לא ברק ולא נתניהו עושים זאת. האזרחים מתנהגים כמהופנטים חסרי עמדה בעת שאולמרט, החשוד המתמיד, מובילם לאסון נוסף.