כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    סליחה, אמא בבית? (או: גיל זה עניין מבלבל)

    22 תגובות   יום שישי , 18/5/07, 20:46

    היום קיבלתי את אחת המחמאות הכי טובות שאישה יכולה לקבל. דפק אצלי בדלת בחור אחד, וכשפתחתי שאל: "אמא בבית?". אין דבר שבחורה שמחה עליו יותר, אין כמעט מחמאה שנחשבת יותר טובה מזאת (אולי חוץ מ-"ואו, איך רזית" האלמותי). איזה כיף שאומרים לך שאת נראית צעירה מכפי גילך, עוד יותר טוב שיגידו שאת פשוט נראית צעירה, והכי טוב שאומרים שאת נראית ממש ילדה. כל כך נחמד לשמוע משהו כמו: "מה? יש לך ילדה?" שנאמר בתדהמה, או שמספרים לך שאמרו "באמת יש לה ילדה? אפילו לא ידעתי שהיא נשואה" (טוב, אז אני אמנם לא נשואה, אבל עדיין משפט ששווה לשמוע). תראו באיזו גאווה מספרות הבחורות שמכרו להן כרטיסיית נוער, ואיזה חיוך מאוזן לאוזן מרוח למישהי בת 29 ששואלים אותה אם היא רק השתחררה.

     

    לאמא עם בת מתבגרת יש מחמאות אחרות שמשמחות אותה, זאת שנחשבת הכי טובה היא: "זו אחותך?".  

    ותמיד תמיד טוב שיגידו לך: "חשבתי שאת בת XX", כאשר XX הוא מספר שנים טובות מתחת לגיל האמיתי שלך.

     

    אבל גיל זה עניין מבלבל. כשהייתי ילדה בגיל א', הילדים בכיתה ה' נראו לי ענקיים, נפילים, הכי גדולים שיש. לחלק מהבנים שם אפילו התחילה חותמת עדינה כזו של שפם. כשהגעתי לכיתה ו' אלו מכיתה ט' נראו לי ענקים, הם כבר היו ב"חטיבת הביניים", ואו של ממש. כשהייתי בז' אז הי"ב-ניקים החתיכים נראו לי מדהימים, גדולים כל כך, בחורים של ממש. ואחר-כך חיילים תמיד נראו לי נורא נורא בוגרים, גברים כאלה.  כאלה שעברו את ה-20 נחשבו כבר מה זה זקנים, ואלו שעברו את ה-30, פלא שהם חיים עדיין. ממש נס.

     

    אבל עם חלוף השנים, הגעתי בעצמי לגיל 20+, כבר הבנתי שבני 20 הם צעירים, וה-30 לא כזה נורא, פתאום ראיתי שחיילים  הם ממש ילדים, קטנים כאלו, רזים, הם לא הגברים שחשבתי שהם היו. וילדים בכיתה ה', בכלל פצפונים, נמוכים כאלה, הרבה יותר קטנים ממה שאנחנו היינו כשהיינו ילדים. אבל הרי אומרים שהדור רק הולך וגדל ומתפתח וצומח. אז אולי בעצם רק נקודת המבט שלי השתנתה?  אולי בעצם הילדים אותם ילדים, התיכוניסטים הם אותם תיכוניסטים, החיילים אותם חיילים, ואני פתאום מסתכלת על הכל אחרת? וזה לא שאני הרבה יותר גבוהה מאשר אז, רק 1.60 מ'. אבל כנראה שבגלל שאני בת 28 אני כבר לא יכולה לחשוב שכל מי שעבר את ה-20 כבר נמצא עם רגל אחת בקבר.

     

    כמו שאמרתי גיל זה עניין מבלבל. אני שונאת ששואלים אותי, "בת כמה אני נראית לך?", משום מה לאנשים יש נטייה לעשות את זה. אני לא יודעת, לא מבינה בדברים האלה כלום, פשוט לא יודעת איך אמורה להיראות מישהי בת 24 או מישהי בת 32, לא יודעת. ומה שאני לא אענה הרי עשוי לסבך אותי שחבל-על-הזמן. למשל, כשהייתי בת 27 מישהי שאלה אותי את השאלה המעצבנת הזו. הסתכלתי עליה, חשבתי לעצמי, חשבתי וחשבתי, והגעתי למסקנה שהיא בטח בת 32. ואז אמרתי, עדיף להוריד לה קצת, בכל זאת פדיחות אם אני אטעה, היא עלולה להיעלב, בעצם, היא בטוח תיעלב, אז אמרתי: "בת 27" . והיא אמרה: "ואו, איך ידעת?"  (אין מצב, היא מה זה לא נראתה בגיל שלי). ואז אחותה שאלה, "ואני?". חשבתי וחשבתי, והגעתי למסקנה שאם היא אחותה היא בטח קטנה ממנה רק במעט, אז ניחשתי "בת 25", והיא נעלבה שחבל על הזמן, כולה בת 19. אמרתי לכם, בסוף מסתבכים בגלל זה. עדיף לסרב בכל תוקף לשתף פעולה.

     

    ובעצם גיל זה בכלל בראש, יש בני 80 שמתנהגים כמו בני 20, יש בני 25 שמתנהגים כמו בני 50, ויש גם בני 31 שמתנהגים כמו בני 3.

     

    וכמו שאומר השיר:  

    אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח,

    אם בלילות אתה שיכור מן הירח,

    אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת

    ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת...

    כמו יום אביב בהיר

    סימן שאתה צעיר!

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/5/07 17:29:

       

      צטט: noa.ost 2007-05-19 14:19:14

      אני חושבת שאמא שלי קיבלה את מנת הנחת הנצחית שלה בבחירות האחרונות:

      באתי להצביע ביישוב הקטן שבו ההורים מתגוררים (ושעדיין רשום בתעודת הזהות שלי), והמשגיחה הביטה בשם המשפחה ואמרה "אחותך הייתה פה לפני חמש דקות!".

       

      אין לי אחות, כמובן.

      ואמא שלי בחיים לא שמחה כל כך ממחמאה...

      נפגעת ?

       

        25/5/07 17:24:

      ציטוט של ליזה:

      "כמו שאמרתי גיל זה עניין מבלבל. אני שונאת ששואלים אותי, "בת כמה אני נראית לך?", משום מה לאנשים יש נטייה לעשות את זה. אני לא יודעת, לא מבינה בדברים האלה כלום, פשוט לא יודעת איך אמורה להיראות מישהי בת 24 או מישהי בת 32, לא יודעת. ומה שאני לא אענה הרי עשוי לסבך אותי שחבל-על-הזמן. למשל, כשהייתי בת 27 מישהי שאלה אותי את השאלה המעצבנת הזו. הסתכלתי עליה, חשבתי לעצמי, חשבתי וחשבתי, והגעתי למסקנה שהיא בטח בת 32. ואז אמרתי, עדיף להוריד לה קצת, בכל זאת פדיחות אם אני אטעה, היא עלולה להיעלב, בעצם, היא בטוח תיעלב, אז אמרתי: "בת 27" . והיא אמרה: "ואו, איך ידעת?"  (אין מצב, היא מה זה לא נראתה בגיל שלי). ואז אחותה שאלה, "ואני?". חשבתי וחשבתי, והגעתי למסקנה שאם היא אחותה היא בטח קטנה ממנה רק במעט, אז ניחשתי "בת 25", והיא נעלבה שחבל על הזמן, כולה בת 19. אמרתי לכם, בסוף מסתבכים בגלל זה. עדיף לסרב בכל תוקף לשתף פעולה. "

      .

      .

      .

      אחת עשתה קניות בסופר.

      לקחה חלב קטן, חצי לחם מועשר, גזר אחד, מלפפון אחד, בננה אחת,קישוא אחד, זוקיני אחד, בטטה בינונית, ושתי סוללות קטנות.

      באה לשלם.

      " תגידי מותק את רווקה?"  שאל אותה המוכר...

      "וואו , איך ידעת?"  שאלה בתמיהה...

      ענה לה: "כי את מה זה מכוערת..."

      מגניב

        20/5/07 09:01:

       

      צטט: shine 2007-05-19 20:59:21

      ההתייחסות לגיל היא באמת שונה בפרספקטיבה של הזמן והיא גם תלויה שאופי של כל אחד מאיתנו.

      השאל של "בת/ן כמה אני נראה? " היא שאלה מאוד מכשילה ומשתדלת אף פעם לא להיכנס אליה.

      אגב נושא הגיל הוא לא רק לנשים, גם גברים מאוד מאוד מתעניינים אם הם נראים לגילם או לא.

      החשוב זה הנפש.....

       תמיד כדאי לנסות להתחמק משאלות כאלה, בין אם הן מגיעות מנשים ובין אם מגברים, למרות שנשים לוקחות את זה תמיד יותר קשה. הבעיה שלפעמים מצמידים אותך לקיר ולא משאירים לך הרבה ברירה אלא להסתבך עם התשובה.

      והכי חשוב זה הנפש, אבל כמעט לכולם חשובה גם העטיפה.

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-05-20 00:59:46

      חי בשביל הדברים האלה....

      מקריב בשבילם דפים שלמים של דברי הבל, מוזמנת לבדוק בעצמך : )

       

      שבוע טוב

      מבטיחה לבדוק, בטח שמת לב שכבר התחלתי במשימה.

        20/5/07 00:59:

      חי בשביל הדברים האלה....

      מקריב בשבילם דפים שלמים של דברי הבל, מוזמנת לבדוק בעצמך : )

       

      שבוע טוב

       

        19/5/07 20:59:

      ההתייחסות לגיל היא באמת שונה בפרספקטיבה של הזמן והיא גם תלויה שאופי של כל אחד מאיתנו.

      השאל של "בת/ן כמה אני נראה? " היא שאלה מאוד מכשילה ומשתדלת אף פעם לא להיכנס אליה.

      אגב נושא הגיל הוא לא רק לנשים, גם גברים מאוד מאוד מתעניינים אם הם נראים לגילם או לא.

      החשוב זה הנפש.....

        19/5/07 20:49:

       

      צטט: noa.ost 2007-05-19 14:19:14

      אני חושבת שאמא שלי קיבלה את מנת הנחת הנצחית שלה בבחירות האחרונות:

      באתי להצביע ביישוב הקטן שבו ההורים מתגוררים (ושעדיין רשום בתעודת הזהות שלי), והמשגיחה הביטה בשם המשפחה ואמרה "אחותך הייתה פה לפני חמש דקות!".

       

      אין לי אחות, כמובן.

      ואמא שלי בחיים לא שמחה כל כך ממחמאה...

      זו הדרך הכי טובה לשמח אמהות. אבל זו לא מנת נחת נצחית, כמו כל אישה, צריך חיזוקים מדי פעם בפעם, ושום מחמאה לא טובה לנצח.

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-05-19 19:00:17

      1. חובב הכנסות ועקיצות קטנות בסוף הפוסט כדומיננטה

          שמשולה לפואנטה,כמוני - לא תמצאי, באחריות.

       

      2. בדיוק משום כך מככב ומעלה לשיויון 63 איתי ( נכון לרגע זה) ומציע חברות אמיצה באופן אישי מייד....

       

            אחלה שבוע שיהיה

       

                                     קורץ

      1. קבל ח"ח, יפה לך ששמת לב, נראה לי שהרוב הגדול פספסו את זה.

      2. תודה על הכוכב, חברות אמיצה מתקבלת בשמחה.  

        19/5/07 20:42:

       

      צטט: ויקי.נ 2007-05-19 14:03:31

      גדולה כמו תמיד!! (לא בגיל כמובן...חחחחח)

      חמודה שלי בן אדם צעיר הוא מישהו שנפשו צעירה

      כרגיל כיכבתי!!

      הצלחת להצחיק אותי. תודה מתוקה.

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-05-19 14:01:28

      ורדה צודקת. ואני אומרת עוד, כי מספיק עם בזבוז האנרגיה על פוסטים. לכי תתאהבי. הוא שם, אני מדברת מניסיון. גם היא. בהצלחה.

      ורדה תמיד צודקת וגם את, עם נסיון וידע אני לא מתווכחת. הפוסטים? הם לא בזבוז אנרגיה, הם ניצול של הזמן.

       

        19/5/07 20:30:

       

      צטט: airbus 2007-05-19 07:16:06

      חכי חכי

      שיגיע היום שבו יקראו לך
      "גברת",

      וגם אז, כמו היום, קחי את זה באיזי.

      האמת, כבר קראו לי גברת, או לפחות כתבו לי. בטכניון כל מתרגלת היא גברת. נשאר לי רק לחכות שמישהו יגיד: "בחור צעיר, קום בשביל הגברת הזו". אז אולי אני אשקול להיעלב. אבל במדינה שלנו, גם ככה לא בטוח שזה יקרה מתישהו קורץ

        19/5/07 19:00:

      1. חובב הכנסות ועקיצות קטנות בסוף הפוסט כדומיננטה

          שמשולה לפואנטה,כמוני - לא תמצאי, באחריות.

       

      2. בדיוק משום כך מככב ומעלה לשיויון 63 איתי ( נכון לרגע זה) ומציע חברות אמיצה באופן אישי מייד....

       

            אחלה שבוע שיהיה

       

                                     קורץ

        19/5/07 14:19:

      אני חושבת שאמא שלי קיבלה את מנת הנחת הנצחית שלה בבחירות האחרונות:

      באתי להצביע ביישוב הקטן שבו ההורים מתגוררים (ושעדיין רשום בתעודת הזהות שלי), והמשגיחה הביטה בשם המשפחה ואמרה "אחותך הייתה פה לפני חמש דקות!".

       

      אין לי אחות, כמובן.

      ואמא שלי בחיים לא שמחה כל כך ממחמאה...

        19/5/07 14:06:

       

      צטט: vg10 2007-05-19 06:18:39

      הכל בראש שלנו ...

       

      ובגילך יקירתי עולת הימים - אין לך בכלל סיבה לעסוק בשאלה הזו.

       

      תיהני ממה שיש...או בעצם, יודעת מה??

      כיף שכל מה שמטריד אותך זה בת כמה את נראית.

       

      :)

       

      לכי תתאהבי.

       

      :)

      ורדה, טוב לראות שאת חיה ובועטת וחזרת לקפה.

      את חכמה כתמיד. הלוואי שאלו יהיו הדאגות של כולנו.

      לגבי המשפט האחרון - עובדים על זה, את יודעת.  

        19/5/07 14:03:

      גדולה כמו תמיד!! (לא בגיל כמובן...חחחחח)

      חמודה שלי בן אדם צעיר הוא מישהו שנפשו צעירה

      כרגיל כיכבתי!!

        19/5/07 14:01:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-05-19 06:12:25

      אז למדת מהר שלא כדאי לשתף פעולה, אבל להחמיא תמיד אפשר ולמצוא על מה להחמיא תמיד אפשר. והיום עם כל הפלסטיקה בכלל אי אפשר לדעת כלום ואפילו אני לא מהמרת. מה כן כדאי? לשאול: בת כמה את? ( בת כמה אני נראית) לענות: אני שאלתי קודם) ( אני בת...) לחייך ולומר: את נראית הרבה יותר צעירה.

      ובאמת, המגיב שלפני צודק, מתי לאחרונה השמיעו את השיר הזה של גשר הירקון?

      להחמיא זה מצוין, לדעת לפרגן זה חשוב. ובאמת תמיד אפשר למצוא את הנקודות הטובות כדי לומר מילה טובה. ותודה על הטיפים להתחמקות מתשובות בעייתיות :-)

      שמעתי את השיר הזה ברדיו לפני איזה חודש בפעם האחרונה, לפעמים גם הם מוציאים דברים מהבויעדם.

      ורדה צודקת. ואני אומרת עוד, כי מספיק עם בזבוז האנרגיה על פוסטים. לכי תתאהבי. הוא שם, אני מדברת מניסיון. גם היא. בהצלחה.
        19/5/07 10:53:

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-18 21:17:47

      גיל זה עניין בהחלט ארכאי...

      בזמנים עברו חגיגות יום ההולדת היו סימן להבריח שדים (לכן מסירת המתנות)

      (במקומות מסויימים המסירה היתה דווקא הפוכה, מי שחגג חילק מתנות)

      כמובן יש את עניין גיל ה 18 (או ה 13) והבגרות.

      הגתי בזמנו רעיון שבכדי להיות בוגר מבחינת החוק, צריך לעבור ועדת קבלה של שופט החוק, פסיכולוג, סוציולוג והורי הילד. כולם ביחד חותמים שהילד בגיר, רשאי ללמוד לנהוג, לשתות אלכוהול וכו'.

      באופן עיוור לאשר לאנשים בהגיעם לגיל 18 שבסך הכל מסמל שכדוא"ה הקיף את השמש 18 פעם מאז יום הוולדו של הנער...

      וגם שזה נתון סטטיסטי כי רוב האנשים עד גיל 18 מסיימים את גיל ההתבגרות (הפיזית, המנטאלית מתאחרת כל שנה ושנה...)

       

      אבל זה רק חלק אחד של הפוסט... החלק האחר זה העניין של הרגשת הצעירות...

      שזה נושא כואב בפני עצמו.

      פינק פלויד שרו:

       Tired of lying in the sunshine staying home to watch the rain
      You are young and life is long and there is time to kill today
      And then one day you find ten years have got behind you
      No one told you when to run, you missed the starting gun

      אני אוהב את השורות הללו... ושונא אותן...

      אח, נשתה לכבוד בזבוז הזמן!

      אוי, ההרגשה המלנכולית שפספסת את הרכבת, ממך כבר לא יצא גנרל... אבל אתה אף לא רצית להיות חייל... (פוליקר).

       

      כפי שציינת, זה עניין של הרגשה. חייכי לעולם, עלזי, שמחי, הרגישי צעירה.

      תיהי מאושרת. 

      צודק, כל מילה במקום. ומתברר שיש הרבה שירים שנוגעים בנושא, גם אם בעקיפין.

      את השורה הזו אני מאמצת, היא דרך חיים אצלי: כפי שציינת, זה עניין של הרגשה. חייכי לעולם, עלזי, שמחי, הרגישי צעירה. תיהי מאושרת. 

      צטט: אורישש 2007-05-18 22:03:08

      תראי, לא נעים להגיד, אבל מי שמצטט מהשיר "סימן שאתה צעיר" הוא לא ממש צעיר...

      וככה גם מי שמזהה אותו, לא? קורץ

        19/5/07 09:24:

       

      צטט: moshe_barak 2007-05-18 20:53:47

      אמא מרשה לך לכתוב פוסטים ?

      גדול! צוחק 

        19/5/07 07:16:

      חכי חכי

      שיגיע היום שבו יקראו לך
      "גברת",

      וגם אז, כמו היום, קחי את זה באיזי.

        19/5/07 06:18:

      הכל בראש שלנו ...

       

      ובגילך יקירתי עולת הימים - אין לך בכלל סיבה לעסוק בשאלה הזו.

       

      תיהני ממה שיש...או בעצם, יודעת מה??

      כיף שכל מה שמטריד אותך זה בת כמה את נראית.

       

      :)

       

      לכי תתאהבי.

       

      :)

      אז למדת מהר שלא כדאי לשתף פעולה, אבל להחמיא תמיד אפשר ולמצוא על מה להחמיא תמיד אפשר. והיום עם כל הפלסטיקה בכלל אי אפשר לדעת כלום ואפילו אני לא מהמרת. מה כן כדאי? לשאול: בת כמה את? ( בת כמה אני נראית) לענות: אני שאלתי קודם) ( אני בת...) לחייך ולומר: את נראית הרבה יותר צעירה.

      ובאמת, המגיב שלפני צודק, מתי לאחרונה השמיעו את השיר הזה של גשר הירקון?

        18/5/07 22:03:
      תראי, לא נעים להגיד, אבל מי שמצטט מהשיר "סימן שאתה צעיר" הוא לא ממש צעיר...
        18/5/07 21:17:

      גיל זה עניין בהחלט ארכאי...

      בזמנים עברו חגיגות יום ההולדת היו סימן להבריח שדים (לכן מסירת המתנות)

      (במקומות מסויימים המסירה היתה דווקא הפוכה, מי שחגג חילק מתנות)

      כמובן יש את עניין גיל ה 18 (או ה 13) והבגרות.

      הגתי בזמנו רעיון שבכדי להיות בוגר מבחינת החוק, צריך לעבור ועדת קבלה של שופט החוק, פסיכולוג, סוציולוג והורי הילד. כולם ביחד חותמים שהילד בגיר, רשאי ללמוד לנהוג, לשתות אלכוהול וכו'.

      באופן עיוור לאשר לאנשים בהגיעם לגיל 18 שבסך הכל מסמל שכדוא"ה הקיף את השמש 18 פעם מאז יום הוולדו של הנער...

      וגם שזה נתון סטטיסטי כי רוב האנשים עד גיל 18 מסיימים את גיל ההתבגרות (הפיזית, המנטאלית מתאחרת כל שנה ושנה...)

       

      אבל זה רק חלק אחד של הפוסט... החלק האחר זה העניין של הרגשת הצעירות...

      שזה נושא כואב בפני עצמו.

      פינק פלויד שרו:

       Tired of lying in the sunshine staying home to watch the rain
      You are young and life is long and there is time to kill today
      And then one day you find ten years have got behind you
      No one told you when to run, you missed the starting gun

      אני אוהב את השורות הללו... ושונא אותן...

      אח, נשתה לכבוד בזבוז הזמן!

      אוי, ההרגשה המלנכולית שפספסת את הרכבת, ממך כבר לא יצא גנרל... אבל אתה אף לא רצית להיות חייל... (פוליקר).

       

      כפי שציינת, זה עניין של הרגשה. חייכי לעולם, עלזי, שמחי, הרגישי צעירה.

      תיהי מאושרת. 

        18/5/07 20:53:

      אמא מרשה לך לכתוב פוסטים ?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין