הבלוג הראשון שלי
בלוג שמתעסק בעיקר בשטויות הקטנות של החיים ומשתדל להמנע מעיסוק בנושאים שחוקים, אבל אם כבר נגעתי בנושא כזה...מקווה שהצלחתי להביא אותו מזווית קצת אחרת.
פוסטים פופולאריים
-
הפיראטית והמחטב
24/5/08 | 2484 צפיות
-
תעודות בבקשה
10/1/09 | 542 צפיות
-
מי לא מבחין בלטאה עם שני ראשים?
31/3/08 | 1098 צפיות
-
בלי להעליב...
27/7/08 | 1112 צפיות
-
סמיילי חדש
6/6/08 | 589 צפיות
-
שרים במקלחת
23/6/08 | 1646 צפיות
פוסטים אחרונים
- מה שלומך? 28/8/12
- זה סימן שאני מזדקנת כש... 5/5/12
- שקרים של מוכרי נעליים 21/4/12
- מי צריך את זה? 22/11/11
- לא יודעת איך פיצי עושה תנוחה לא הגיונית כזו... 15/11/11
- אלטע זאכן 19/9/11
שאלה מעניינת לחובבי הציור.
בראיון קבלה לבית ספר לעיצוב פנים, נשאלתי איזה סגנון ציור אהוב עליי? עניתי: "סופר ריאליזם" (סגנון שבו הציור נראה דומה ככל האפשר למציאות)
כשהמראיינת שמעה את זה, היא התקילה אותי בשאלה : למה את אוהבת את הסגנון הזה? ולמה צריך אותו, אם אפשר לקבל אותה תוצאה גם באמצעות צילום?...
המממ...חפרתי קצת במוחי והצלחתי לאלתר תשובה שכנראה השביעה את רצון המראיינת כי היא הפסיקה לחפור לי במוח עם שאלות מתקילות :)
עניתי לה שכשרואים ציור סופר ריאליסטי, הוא גורם לנו תדהמה ופליאה מעוצמת הדיוק והנאמנות למציאות. תחושה שלא ניתן לגרום לנו באמצעות צילום, שממנו אנחנו במילא מצפים שיראה בדיוק כמו המציאות, כך שאין לנו שום תחושת התלהבות כשהוא מצליח בזה. (יכול להיות שהצילום יצר אפקט תדהמה כשאנשים ראו צילום לראשונה, אבל בטח לא בימינו)
אבל למרות התשובה שעניתי, לא באמת הצלחתי לשכנע את עצמי, והמשכתי להרהר בנושא.
למה באמת צייר מוכן לשבת ימים על גבי ימים ולהשקיע שעות של מאמץ בציור מציאותי ככל האפשר, כשהוא יכול בקליק אחד פשוט של מצלמה להשיג את התוצאה המציאותית?...
הציור שצירפתי שייך ל ralph goings עוד עבודות מדהימות שלו אפשר לראות בלינק הבא: |
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על מודעת אבל מאוד לא שיגרתית
-
דניאל -
בתגובה על מה שלומך?
-
לילה של שקט
בתגובה על זה סימן שאני מזדקנת כש...
-
shox1
בתגובה על שקרים של מוכרי נעליים
-
אסתררומי
בתגובה על פיצי על המיטה שלי
-
אסתררומי
בתגובה על פיצי בין הבובות
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לכן כנראה שווה לצייר אותו במקום לצלם :)
כמוני כמוך באהבת ה"סופר מודרני"
ולראייתי לכל ציור, גם המציאותי ביותר
והקרוב ביותר לתמונת מצלמה...
נושא עימו משהו מן המכחול שצייר אותו...:-)
D
*
נכון, וקשה לשפוט ציור בלי להתפעל מהטכניקה שלו במידה והיא מעולה, ומהכשרון של האומן.
וכמובן שתמיד מה שאנחנו לא מסוגלים לעשות בעצמנו, מלהיב אותנו הרבה יותר.
ציור, פיסול, מוסיקה, ריקוד וכו.. יצירות אומנות, הן מעשי אדם.
ההתפאלות נובעת מתוך הכרה במצויינות שבאומן.
לראות אדם הולך לאורך 100 מטר על חוט דייג בגובה 50 מטר מהרצפה זה לא מדהים?
לראות ציור ולא לדעת שזה ציור ופתאום לגלות שכן, זה לא מדהים?
לראות ציור ולדעת שזה ציור אבל הדיוק בפרופורציות מושלם, זה לא מדהים?
צילום, יש לי חבר מהאתר שכל תמונה שהוא מצלם משאירה אותי עם פה פעור
http://cafe.themarker.com/view.php?u=153104
ראי בעצמך את הכישרון.
כך שמה שיש לי לומר לך על הציור למעלה זה וואוו...
נכון, אבל העניין הוא שמרוב שהטכניקה הזו כל כך מהממת ברמת הדיוק שלה, לא מצליחים לחשוב על משהו אחר מעבר ל"וואו , זה נראה כל כך אמיתי" :)
אני דווקא חושבת שגם בתור צילום יש לתמונה הזאת ערך. כי זה לא רק הדיוק בציור אלא גם בחירת הנושא, הקומפוזיציה, הצבע, וכו'. בסופו של דבר הטכניקה - הגם שהיא בלתי נפרדת - פחות מעניינת מהתוצאה הסופית.
מסכן. טעה. שיהיה לו לבריאות
מן הסתם הצייר הזה בטח נהנה מאוד לצייר בסגנון הריאליסטי, אחרת הוא לא היה טורח כל כך,
לכן מבחינתו זה לא משהו מיותר .
כל אחד והסטיה שלו :)
WOW
זהו.
אמרתי
אבל הכוונה שלי היא שזה טיפשי. WOW כמה מיותר.
ועכשיו אמרתי WOW כמו כולם המון פעמים :-)
בינתיים אתה היחיד שלא אמר wow!
אתה לא זורם עם הזרם (הסופר ריאליסטי)
בספר Moving Pictures השדונים היו מציירים מהר מהר והלטאות יבשו את התמונה וככה החל הקולנוע בעולם הדיסק.
לא מבין למה לצייר בקבוק קטצ'ופ שיראה אמיתי?
אולי בשביל שיהיה זרם כזה? או שזה היה הגיוני לפני שהחלו לצלם..
זה כמו (אין לי מושג מה כרגע כי זה ממש משונה)
נראה לי שהוא בעיקר גורם לנו להסתכל על פריטים מכוערים מהמציאות, בצורה כזו שאנחנו מוצאים בהם יופי.
כמו בציור שהבאתי כאן, שבו פתאום אפילו מריחות הקטשופ המכוערות שבתוך הבקבוק נראות כמו משהו אמנותי ויפה :)
ואולי שווה לצייר להשקיע כל כך הרבה מאמץ, בציור סופר ריאליסטי, כי הוא נהנה כל פעם מחדש מאפקט הwow שזה גורם לנו.
ולהבדיל מציורים מופשטים שלא כל אחד אוהב ומתחבר אליהם, בציור סופר ריאליסטי לא צריך להיות חובב או מבין גדול באומנות, בשביל להנות ממנו.
כולם כאן ללא יוצא מהכלל, ראו את הציור ואמרו :
!wow
מעניין באמת כמה שעות הוא יושב על כל ציור.
נראה לי שעם כמות ההשקעה הזו, לא נשאר לו זמן לחיות בכלל! :)
אכן.
כל בן אדם שחושב שהוא יודע לצייר (אני למשל
) אחרי שהוא רואה את העבודות שלו, הוא חושב "בואנה...אני חתיכת אפס לעומתו!" 
אם אתה לא מאמין, כנס לאתר שלו :)
פעם לומדים אצלי על אמנות...פעם על מוזיקה...
שמח פה!
ואולי לא.
העבודות שלו מדהימות.
נראה כמו עבודה סיזיפית. אבל, משתלמת.
ועדיין, יש איזו מין רכות שאופיינית לציורים.
אבל אין ספק שזה חיקוי מדהים של המציאות.
בן
מקווה שנכנסת גם ללינק שלו, יש שם עוד הרבה דברים יפים.
כדאי! :)
אם המורה תומיש נותנת לי ציון עובר...מי אני שאתווכח?
קורינה את צודקת זה שאלה קשה יש משהו מיוחד ומקסים בציור סופר ראליזים אבל גם מורכב כי צריך לדייק בכול פרט ,תמונה מדהימה צייר אדיר תודה שהיה לך ערב קסום
ואני דווקא חושבת
שעלית על התשובה הנכונה.
נשיקות חבובית.
אני אחפש את התפוחים באינטרנט :)
אתה צודק.
גם אני חשבתי על זה שלמרות הדיוק והקרבה למציאות, עדיין תמיד יהיה בציור משהו שלא נראה לגמרי כמו צילום,
אפילו בתמונה הזו של הקטשופ, כמה שהיא נראית אמיתית, רואים בכל זאת שזה ציור.
השאלה אם באמת המגע האנושי הזה שמבדיל את התמונה מסתם צילום, שווה את כל שעות המאמץ שהוקדשו לציור?...
מכירה את התפוחים של וואן גוך?
זאת יצרת מופת שהפכה את הצייר קטוע האוזן לאחד
האמנים הדגולים של התרבות המערבית
אני חושב שכמו שיש הבדל בין תפוחים אמיתיים
לתפוחים מצויירים
כך יש הבדל בין תפוחים מצולמים לתפוחים מצויירים
יש במגע האנושי משהו שהופך סתם תפוח ליצירת מופת
נו התפלספתי יותר מידי
אבל אהבתי את הפוסט הזה
תודה על התשובה המנומקת, ותודה על איחולי ההצלחה, אבל כמו שכבר אמרתי, אין צורך, כי מדובר במבחן קבלה עתיק :)
כן!
אבל אין צורך להתרגש מזה, כי אני מדברת כאן על מבחן קבלה שהתרחש לפני 12 שנה בערך :)
למדתי עיצוב פנים שנה וחצי והבנתי שזה לגמרי לא הכיוון שלי, האמת היא שהבנתי את זה עוד הרבה לפני...אבל בגלל ששיעורי הציור, פיסול וכו' היו מעניינים, אז נשארתי כדי לסיים את הסמסטר ורק אז עזבתי :)
ריאליזם שכזה מעביר גם סוג של ביקורת ותהייה אצל הצופה,
בשאלת מהי מציאות,ומהי משקפת...
כמובן שישנה עדות אופי על צייר שכזה,
וירטואוז,אולי אובססיה,אולי ביקורתי,אולי אמיתי.
וכולם יחד מאפשרים בניית איכויות בלתי רגילות של אמן.
בהצלחה.
שאלה טובה,
לא יודעת!
צריך לנבור קצת באינטרנט בשביל לגלות את התשובה...
(מזל שלא נשאלתי על כך במבחן הקבלה!
)
WOW שעות של עבודה.
מי היה ראשון הציירים שהחליט להפוך את זה לעוד זרם ?
את רואה? זה בדיוק האפקט שדיברתי עליו!
אם לעומת זאת הייתי אומרת לך שזה צילום, היית חושבת לעצמך: את מי זה מעניין לראות בקבוק קטשופ?...
הייתי בטוחה שזה צילום..
מדהים.