0<div class="module module_38"><h3 id="module_headline_82336" class="headline"></h3><div class="content module_content_38"><div class="type_9 comtype_user">
					<div class="content_headline">
					
					
					
					<h3 class="post_title">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/41598/">מגנוליה מ(צמר) פלדה</a>
					</h3>
					<div class="star_left">
					&lrm;<a style="" href="javascript://" id="rate_star_post_41598" class="star_green" onclick="dex.load.onclick('dex.rate', function(){dex.rate.show('post', 41598)})"><span class="large_star" style="">1</span></a><div class="rates_container"><div id="rates_41598" class="node_rates"></div></div>
					</div>
					<p class="tags">
					<span class="category_tag"><a href="/browse_more_post/?category=6">מוזיקה</span></a>&nbsp;&nbsp;<a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=7206&amp;tag=&prime;מוסיקה&prime;">מוסיקה</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=25300&amp;tag=&prime;מגנוליה&prime;">מגנוליה</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=25299&amp;tag=&prime;איימי מאן&prime;">איימי מאן</a>
					</p>
					</div>


					<div class="blog_entry" style="">

					<a class="report_function" href="javascript://" onclick="dex.load.onclick('dex.content',function() {var report = new dex.content.report('41598', 'post', '9', {button:'תוכן פוגעני', header_text:'דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר'}); report.report();}); return false;" title="דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר" ></a>



					<div class="inner_bar" style="">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/41598/#comments">2 תגובות</a>
						&nbsp;
						יום שישי , 18/5/07, 21:44
					</div>

						<div class="blog_text">

						<div style="margin: 10px 0; float: left;">
							<iframe src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://cafe.themarker.com/post/41598/&amp;layout=standard&amp;show_faces=true&amp;width=450&amp;action=like&amp;colorscheme=light&amp;height=80" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; overflow:hidden; width:450px; height:80px;" allowTransparency="true"></iframe>
						</div>
						<div class="clear"></div>

						<div class="blog_media"></div>
						<table><tr><td><p>  בטלויזיה התחילה העונה השניה של "לרדת בגדול", והפרומואים שלה משודרים לרוב.   </p> <p>  שיר יפה מלווה את הפרומואים של הסדרה הבהמית, שיר ששמו Wise Up.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  <em>Now you can hardly stand it though</em>   </p> <p>  <em>By now you know<br />  It's not going to stop<br />  'Til you wise up</em>   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  אפשר לראות את שילוב השיר הזה בפרומו כנאום תוכחה לשמנים, שלא מבינים שעד שהם יסגרו קצת את הפה ויקבלו שכל, "זה" לא יפסיק. מטיפני ומקומם משהו.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  במקום זה, אני בוחר להיזכר בדיסק ממנו הגיע במקור השיר הזה, ולהשמיע אותו שוב, אחרי תקופה ארוכה בה הוא לא התנגן אצלי.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  <a href="http://www.stlyrics.com/lyrics/magnolia/wiseup.htm" target="_blank">Wise Up</a> הוא השיר השמיני בפסקול של הסרט <a href="http://imdb.com/title/tt0175880/" target="_blank">"מגנוליה"</a>, שיצא בשנת 1999.   </p> <p>  הוא מכיל 13 שירים, כאשר תשעת הראשונים שבהם שייכים ל<a href="http://www.aimeemann.com/" target="_blank">איימי מן</a>. עד לאותו פסקול שחררה מאן שלושה אלבומים כחלק מלהקה, ועוד שני אלבומי סולו - Whatever ו- I'm With Stupid.   </p> <p>  לא שוס, שני הדיסקים האלו. מאן היא יותר זמרת של שירים מאשר אלבומים. בכל אחד מהשניים יש שיר, שניים או שלושה ראויים (ולעתים אפילו טובים). השאר בינוני ופושר, נכנס לאוזן ויוצא ממנה באותה המהירות.   </p> <p>  ב-Whatever נקודות האור העיקריות היו I Shouldv'e Known ו- Stupid Thing.   </p> <p>  I'm With Stupid (מישהו קולט כאן מוטיב חוזר ביצירה המאנית?) ייזכר בעיקר בזכות שיר אחד - That's Just What You Are, שהיה גם חלק מהפסקול של סדרת הטלויזיה "מלרוז פלייס", והפך בזכותה למיני-להיט לכמה דקות.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  הרמה חסרת האחידות באלבומיה של מאן הופכת את "מגנוליה" לאלבום מפתיע במיוחד. מפתיע, כי תשעת השירים שלה שם פשוט נהדרים אחד אחד. כל שיר מאסופת השירים הקטנים, העדינים והרגועים מוסיקלית האלה מצליח לגעת ולרגש, לעתים בעוצמות ממש מפתיעות.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  היא מתחילה עם <a href="http://www.stlyrics.com/lyrics/magnolia/one.htm" target="_blank">One</a>, שכבר בבית הראשון שלו מכה בבטן הרכה:   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  <em>One is the loneliest number<br />  That you'll ever do<br />  Two can be as bad as one<br />  It's the loneliest number since the number one</em>   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  משם עוברים ל-<a href="http://www.stlyrics.com/lyrics/magnolia/momentum.htm" target="_blank">Momentum</a>, עם אוירה קצת יותר קרנבלית ופחות קודרת, אבל רק במוסיקה. הטקסט, מצידו, ממשיך לדבר על הצדדים היותר אפלים באישיות, במן הומור ציני שכזה:   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  <em>Oh, for the sake of momentum<br />  I've allowed my fears to get larger than life<br />  And it's brought me to my current agendum<br />  Whereupon I deny fulfillment has yet to arrive</em>   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  בשיר הרביעי, <a href="http://www.lyricsfreak.com/a/aimee+mann/deathly_20004668.html" target="_blank">Deathly</a> (מן שם אופטימי שכזה), המנגינה כבר ממש ממיסה (יחד עם קולות הרקע), וכשמאן מציגה שם את עצמה כ"בעיה המיועדת לפתרונך, ואז להתמוסס בחום קיסמך", כמעט בא לך לחבק אותה.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  <em>Now that Ive met you<br />  Would you object to<br />  Never seeing each other again<br />  Cause I cant afford to<br />  Climb aboard you<br />  No ones got that much ego to spend</em>   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  המלנכוליה הזו, ותחושת חוסר הסיכוי לעגון בנמל של אהבת אמת, ממשיכה גם בשירים הבאים. מאן שרה עם רגש והטעמות נכונות, אבל בלי דרמה. אין לה קול גדול, ואת הרגשות שלה היא מעדיפה להעביר יותר במילים עצמן מאשר בצורה בה היא שרה אותן.   </p> <p>  כך גם ב-<a href="http://www.stlyrics.com/lyrics/magnolia/saveme.htm" target="_blank">Save Me</a>, סוג של קריאת הצלה, שסוגרת את החלק שלה באלבום. זה אולי השיר המקסים ביותר בפסקול הזה, ויש מצב שהוא גם המקסים ביותר ברפרטואר של מאן.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  <em>But can you save me<br />  Come on and save me<br />  If you could save me<br />  From the ranks of the freaks<br />  Who suspect they could never love anyone</em>   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  במהלך השיר היא ממשיכה לשאול שוב ושוב can you save me, ויוצרת אמפטיה שלא הצלחתי לגלות כלפיה באותם שני אלבומי סולו ראשונים. לרגע ממש בא לך להפוך לאיזה פופאי, לבלוע קופסה של תרד ולרוץ להציל את האוליב מאן הקטנה הזו.   </p> <p>  כששומעים את השיר הזה גם אי אפשר שלא לחשוב על העיר הזו שרבים מאיתנו גרים בה, שבה לכל איש יש שריטה, ולפעמים נראה שכל אדם שני מעביר את היום-יום שלו דרך תרופות פסיכיאטריות. אולי עיר הבירה של אותם   </p> <p>  ranks of the freaks who suspect they could never love anyone.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>  קצת מצחיק שהאלבום הטוב ביותר שהוציאה איימי מאן (לפחות עד אז. את אלו שבאו אחריו לא שמעתי) הוא בכלל לא אלבום "שלה", אלא פסקול לסרט, אותו היא חולקת עם סופרטרמפ (שני שירים), גבריאל, וג'ון בראיון. דווקא כשהיא עבדה בשביל מישהו אחר ולא בשביל עצמה, יצאה לה יצירה מקסימה ומרגשת להפליא. יצירה שממיסה ציניות, לא פעם דרך שימוש בציניות. אולי היא הבינה את זה בעצמה, ולכן הכניסה לאלבומה הבא - Bachelor Number 2 ארבעה שירים שלה מהפסקול הזה.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  בדרך כלל אני לא חסיד גדול של פסקולים. אלו, לרוב, מורכבים מאסופת שירים של אמנים שונים, שהסיכוי שאוהב את כולם - קטן מאוד. לכן מעט הפסקולים שיש לי הם כאלו שאחראי עליהם אדם אחד (או לפחות לא הרבה יותר מזה). בשבוע שעבר, אחרי שאותו פרומו ל"לרדת בגדול" הזכיר לי את הפסקול הזה, העברתי אותו לנגן ה-MP3 שלי, ושמעתי אותו בנסיעה בדרך לירושלים. השבוע שמעתי אותו שוב, בדרך לעבודה. אין ספק שזה אחד הפסקולים היפים והמוצדקים ביותר שיצא לי לשמוע, כזה שגם אם לא היה קיים סרט אותו צריך לאתר בצלילים, היה לו זכות קיום כאלבום רגיל.   </p> <p>&nbsp;</p> <p>  להפוך את פסקול "מגנוליה" לשיר שמלווה פרומו של תוכנית ראליטי טראשית זה לעשות לו מיזעור. אני ממליץ לכם בחום להגדיל אותו בחזרה למקומו הטבעי, ולהתארגן על איזה עותק של הדיסק הזה. התענוג מובטח.   </p> <p>&nbsp;</p></td></tr></table>
						<div class="scorer"><div class="rate starer" id="rate_41598"><strong>דרג את התוכן:</strong><a href="#" class="requirelogin rate_good"></a><a href="#" class="requirelogin rate_bad"></a></div><script type="text/javascript">
		dex.load.subscribe("dex.rate", function () { dex.rate.init('rate_41598', 'post', 41598, '', '-1', 'MIONZIURA2N3hsAubQgvTg==','תודה')})
		</script>
<!-- AddThis Button BEGIN -->
<div class="addthis_toolbox addthis_default_style">
<a class="addthis_button_preferred_1"></a>
<!--<a class="addthis_button_preferred_2"></a>
<a class="addthis_button_preferred_3"></a>
<a class="addthis_button_preferred_4"></a>-->
<a class="addthis_button_compact"></a>
<a class="addthis_counter addthis_bubble_style"></a>
</div>
<script type="text/javascript" src="http://s7.addthis.com/js/250/addthis_widget.js#pubid=xa-4fd86c5901aec0fb"></script>
<!-- AddThis Button END --></div><div class="clear"></div>

						</div>

						
						

						<ul class="action_bar two"></ul>


					</div></div><script>
		plasma_post = function() {
		
			this.process_answer = function(o) {
	
			 	var headline = 'מגנוליה מ(צמר) פלדה'
			 	this.dialog.el.dialog.setHeader(headline);
			 	this.dialog.el.className += ' plasma_post';
			 	return o;
			};
			
			var config = {
		 	
				process_answer:true,
		 		process_content:false,
		 		dialog_id:'user_init_edit',
		 		width:'885px',
		 		height:'620px'
			};
		
			this.dialog = new dex.panel(this, config);
			this.dialog.load_form_post('/post/41598/module/blog_post/?plasma=true')
	};

	dex.load.subscribe('dex.panel', function() {
	});
	
	</script></div><div class="clear"></div><div class="underbar"></div></div><div id="blog_post_outbrain_wrapper">
			<div class="OUTBRAIN" data-src="http://cafe.themarker.com/post/41598/module/blog_post/?plasma=true" data-widget-id="AR_1" data-ob-template="TheMarkerCafe" ></div>
			<script type="text/javascript" src="http://widgets.outbrain.com/outbrain.js"></script>
		</div>