אבא, אתה דפוק, כי נולדת לתוך סדר עדיפויות דפוק שהשאיר אותך ללא אמא צמודה ב-7 השנים הראשונות של חייך. כשהיית בעדיפות שלישית ופחות אצל מי שגידלה אותך כמו אמא - כמו אחות - עד שקיבלה תחליף אמיתי משלה. אבאל'ה אתה דפוק, כי הגעת לארץ עם הורים מבוגרים, ושיכנו אתכם במשכנות עניים, ולא היתה לך הפריוילגיה ללמוד קרוא וכתוב, ואת השכלתך - למדת ברחוב. אבאל'ה, אתה דפוק, כי נאלצת לצאת לעבוד בגיל צעיר, במקום לבלות ולקרוע את העיר. ושוב מרוחק מהמשפחה נודד בארץ זרה - מנסה למצוא את עצמך. אבאל'ה, נדפקת בגדול. אשה נחמדה שחיזרת אחריה - נענתה לך. בורחת גם היא משדים, ואתם כולה בני עשרים. בני עשרים, ודפוקים עם נישואין לא בוגרים. ואתה שוב ושוב נדפק - עם חמישה ילדים. אלוהים אדירים. ויוצא לדפוק את העולם בחזרה. ואתה דפוק אבאל'ה, כי יש לך אישה שלא מוכנה להיות נבגדת. ולא מוכנה להיות מוכה. נדפקת לגמרי. ואחרי שלושים שנה, אתה לא מכיר את הנכדות שלך, כי אתה נדפקת. וניתנת לך האפשרות לחפות, אבל כבר עברו שלושים שנה, ואתה כבר בן שבעים, זקן ודפוק. מכל החיים האלה. ונתתי לך מחילה מלאה, על ילדות נטושה, עצובה ובודדת. ולא היתה לך שדרה לקבל. והיום, אתה בן שבעים, דפוק. וכנראה שכבר גם תמות כזה. דפוק. |