הבנות על הקיום חלק א.
כל מה שקיים הוא אנרגיה. כל חומר הקיים ביקום: כוכבים, כדור הארץ, צמחים, אנשים וכד', אינו אלא ביטוי של אנרגיה זו. כל מה שאנו רואים סביבנו, כולל אנו עצמנו, הוא אנרגיה. בדיוק כמו שהקרח עשוי ממים, כל מה שמופיע כ"מוצק" מסביב לנו, כולל הגוף שלנו, עשוי בתמציתו מאנרגיה. רטיטות איטיות של שדה זה נתפסות באמצעות החושים שלנו כצורות שונות של חומר.
כל חומר הוא צורה של אנרגיה. איינשטיין הוכיח זאת באמצעות משוואתו המפורסמת E=mc2 , כאשר E מייצג אנרגיה של מערכת (חומר), בעלת מסה -m ו- c מייצג את מהירות האור. משוואה זו מציינת שמסה ואנרגיה שוות זו לזו. במלים אחרות, חומר ואנרגיה הם ביטויים לאותו חומר אוניברסאלי. אנו איננו גוף פיזי. במהותנו אנו קודם כל "גוף אנרגטי" שיש לו נוכחות פיזית.
מהרגע שאנרגיה נוצרה לא ניתן להכחידה, רק לשנות צורתה.
לכל נוכחות פיזית יש תדר ייחודי לה ובדיוק כפי שאין שתי פתיתי שלג הזהים זה לזה בדיוק אין בן אדם אחד הזהה לחברו. בני האדם נבדלים זה מזה בסוד הבגדים שהם לובשים, בצבעים המועדפים עליהם, סוגי המזון שהם אוהבים, המוסיקה אותה הם שומעים, האנשים והחברים שאיתם הם מקימים מערכות יחסים חברתיות, המקצוע שהם בוחרים בו, מבנה הגוף שלהם, הבית שהם בחרו לגור בו, בעיר או בכפר, וילה או דירת מגורים. כל אדם מסוגל לזהות את בני משפחתו וחברים קרובים בקהל בן אלפי אנשים, לכאורה אנו קולטים דמות בעזרת מערכת החושים אך מה שבאמת אנו קולטים הוא תדר, אנרגיה, ובדיוק כפי שאור החוזר מאובייקט ונקלט בחיישן של מצלמה דיגיטאלית, המעבד של המצלמה מתרגם את האותות לצבע לצורה, ולגופים במרחב, כך גם אנו קולטים את האור הייחודי החוזר מבני האדם ומתרגמים אותו לצבע, צליל, ומבנה תלת מרחבי.
כיצד נוצר התדר הייחודי הזה של בני האדם?
ניתן להניח כי לכל אור יש מקור-אור אם ניקח את בני האדם לדוגמא, ניתן למצוא שתי מקומות בגוף שניתן למדוד בהן אנרגיה, האחת נמצאת במוח וניתן למדוד אותה בעזרת מכשיר E.E.G. ומקור אנרגיה נוסף הנמצא בלב וניתן למדוד אותו על ידי מכשיר E.E.G..
ללא אנרגיה זו אין חיים באדם.
כדי להבין תיאור זה נתבונן כדוגמה על השמש כמקור האור הלבן. התכונה הבסיסית של מקור היא שהוא מקרין את האור ללא מאמץ. דוגמא נוספת של תכונה זו ניתן לראות במחקרים שערכה הגברת מארי קירי עד שגילתה את היסוד הנקרא רדיום. מתוך טונות של עפרות פחם היא זיקקה תמצית שמשקלה עשירית הגרם שהייתה רדיו-אקטיבית פי מיליון מאורניום. ליסוד היא קראה רדיום ועל תגלית זו היא זכתה בפרס נובל. הנקודה החשובה היא, שהיסוד הקרין רדיואקטיביות ואור כתכונות מקור.
כאנלוגיה לכך משמש האור הלבן שמקורו בשמש ואשר, לצורך הדיון, תשמש כמקור. האור הלבן המוקרן מהשמש הוא תערובת של גלים בעלי אורכי גל שונים, המכיל את כל צירופי הצבעים האפשריים, במילים אחרות: הוא המקור לכל צבע שאותו אנו רואים.
אנו יודעים שהאור נע במהירות קבועה בחלל ריק. אין זה משנה מה אורך הגל, המהירות תישאר תמיד קבועה. אולם כאשר האור פוגע בפריזמה, במים, או באוויר הוא יסטה והתדר ישתנה במעבר. הסטייה והשינוי בתדר (מספר רטיטות ביחידת זמן) גורמת להופעת הצבעים השונים כמו בקשת המופיעה בענן, כאשר אור לבן פוגע בטיפות המים.
כאשר מקרינים אור לבן לתוך פריזמה (מנסרה) מתקבלת על הקיר שממול קשת הצבעים. מכך אנו למדים כי האור הלבן מכיל בתוכו את כל אורכי הגל השונים של הצבעים: ירוק, כחול, כתום וסגול, במילים אחרות: אפשר להגיד, כי האור הלבן הוא המקור של כל הצבעים. אנו יכולים לומר, כי ללא האור הלבן לא היו הצבעים יכולים להתקיים, משום שאם מקור האור הלבן היה מפסיק להקרין אל הפריזמה, אזי כל הצבעים שהזכרנו לא היו מופיעים. עכשיו, תארו לעצמכם כי בצבע הירוק הייתה מתפתחת תודעה מוגבלת, המסוגלת לראות את הצבעים, אך לא את המקור והיא מתבוננת בכל שאר הצבעים הנמצאים סביבה, רואה את השוני בצבעי היסוד, את ההבדלים בגוונים ורואה את עצמה כנפרדת מהצבעים האחרים. התודעה המתפתחת הרואה את השוני - איננה מסוגלת להבין כי קיומו של הצבע הירוק איננו נפרד מקיומו של הצבע הסגול ושניהם אין להם קיום עצמי נפרד מהמקור - משום שללא האור הלבן, הבורא, הם לא היו יכולים להתקיים. במילים אחרות, כאשר האור הלבן כבה אין צבעים.
הבה וניתן שמות של בני אדם לצבעים המוקרנים מהפריזמה אנו נעשה אנלוגיה בין הצבעים לבין בני האדם: במיטל, המייצגת את הצבע הכחול, התפתחה מודעות המסוגלת להבחין בשוני שבין הדברים, אך אין היא יכולה להבחין במקור שלה. בדיוק כמו בחיים) מיטל רואה את רונן, את רונית ואת יוסף והיא חושבת שבגלל שהיא רואה אנשים שונים ממנה ומחוצה לה- הרי היא חושבת כי היא נפרדת מהם, שאין הם אחד, ואין היא קשורה אליהם. הדבר המפליא מכול הוא, שהיא גם חושבת גם כי היא מסוגלת לפעול עצמאית, בנפרד מהם ומהמקור ולהשפיע.
אך מה יקרה לאור הכחול אם האור הלבן יכבה? הרי ברור שלא יוקרן אור כחול על הקיר, ובאנלוגיה לא תתקיים מיטל ולבטח לא יהיה מי שיכול להתגאות בכוחות הנובעים ממנו.
זו אחת הסיבות לכך שאף אחד אינו יכול לרפא אף אדם אחר משום שללא אנרגיית המקור אין קיום וגם אין יכולת לפעול.
חלק ב, איך מופיע הגוף הפיזי והאם באמת יש הפרדה בין גוף לנפש ? חלק ג' מה היא מחשבה, חלק ד' האם יש רצון חופשי.
|