0
כנפיים לו הייתם מעניקים לה היתה פורשת אותן ומתעופפת מעלה עד אשר תפגוש את שחפצה נפשה זו המשתוקקת, מתענה הנובלת, אבלה. לעולם לא נשכיל גם אם ננסה להכיל את הכאב הפעור הבור החלול שאיננו מתמלא. כמו לחיות ליד במקום בתוך, להיות לבד באין - עמוק. מתוך הלב הנכמר יד מושטת להמתיק את המר אם רק אפשר.....
|