|
כל שנה ביום הג'נוסייד אני מתפתל בין סרטי זוועות לבין עדויות ושירים שבוקעים מתוך בארות חסרי תחתית מלא גועל מן הרוע הבלתי נתפס
אני שונא את כל מי שחשב שכתבתי את מה שכתבתי בהומור וטינף עלי ועל ילדי ועל גרושתי ועל משפחתי
אני שונא אתכם ולא רוצה לדבר עם אף אחד מכם יותר המחלה בראש שלכם חצופים ובורים
בדרך כלל אני ניגש לחלון נעמד שם שעון חלקית על הקיר מסתכל על המכוניות עם הדלתות הפתוחות בהרבה מקרים אתם אפילו לא מכבים את המנוע אולי לחסוך בזמן או בדלק אתם יודעים שהצפירה מכסה על כל צליל אחר כך תתנו לי אדום ותקללו
השנה אפילו לגשת לחלון לא היה לי כוח
כוסאמא שלכם כמה אני שונא אתכם צדקנים מושתנים
|