כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    העולם הבא - קווים לדמותו

    העתיד הגיע ועושה קונדליני בפונה. איך הוא משפיע עלינו? כולנו נחליף כדורגל בקריקט? את בראד פיט בשרוקהן? סושי בעמבה? שומו שמיים

    פוסטים אחרונים

    לאן כולם הולכים?

    18 תגובות   יום ראשון, 4/5/08, 23:30

     

     

    למה המשבר בארה"ב לא יסתיים בקרוב

    (ואיך זה קשור לבלוג על הודו?)

     

    הררי האלקטרונים שנשפכו סביב משבר החוב בארה"ב הידוע בכינויו משבר ה"סאב-פריים" יכולים למלא כל מחסן חמאה באירופה. קטונתי מלנתח את צירוף הגורמים הלא יאמן שהביא את הכלכלה האמריקאית לאן שהגיעה, אבל אני אנסה לבחון אספקט אחד והוא השפעת המהגרים המשכילים על הכלכלה האמריקאית ולמה היעדרם מבטיח שפל ארוך ועמוק:

     

    ניתוח ההחזר לעשר שנים של הדאו (למטה) מראה שתי  גבעות, אחת לאחר מלחמת העולם השנייה ואחת מאמצע שנות ה-80 עד 2006. לאורך כל המאה העשרים ארה"ב קלטה מהגרים בכמות גדולה. המיוחד בשנות השפע היה איכות המהגרים: כל אחת מהתקופות מאופיינת בהגירה מרוכזת של  אוכלוסיה משכילה, הראשונה ההגירה מאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה והשניה במהגרים מהודו, סין, קוריאה, ישראל, רוסיה ועוד שהשתלבו ביצירת כלכלת הידע שלאחר קריסת הגוש המזרחי.

    DJIA

    הסתכלות יותר מפורטת על ההשפעה של מהגרים הודיים מעלה כמה נקודות מענינות:

    1. למעלה מ-4000 פרופסורים החיים כיום בארצות הברית נולדו בהודו.
    2. TIE, ארגון הגג של היזמים ההודיים, מעריך את יצירת הערך מאז 1990 על ידי יזמים הודים בכ 250 מיליארד דולר. למעלה מ 30% ממנכ"לי הסטרטאפים בארה"ב הם ממוצא הודי.
    3. ההכנסה החציונית של גבר ממוצא הודי בארה"ב היא $51,700 לעומת $36,200 ההכנסה חציונית הכללית בארה"ב (אגב, גבר שנולד בארה"ב מרויח מעט מתחת לחציון, המדינה המערבית היחידה בה בן המדינה מרויח פחות מהחציון).
    4. בשנות התשעים של המאה ה-20 למעלה מ80%  מבוגרי האוניברסיטאות המובילות בהודו (IIT) עברו לארה"ב בסיום לימודיהם. (בהודו קראו לזה The Great Brain Drain )

    המשמעויות הכלכליות הנן מרחיקות לכת: הסיכוי של אמריקאי לעבור מהעשירון השישי בהכנסות לעשירון הרביעי (לזנק מעבר לקו החציון) יותר נמוך מבכל ארצות אירופה. אם נוציא מהמשוואה מהגרים נגיע לסיכויים שקרובים לזכיה בלוטו. שיעור המהגרים בארה"ב ב-2005 היה 12.1% אך הם מהווים כ20% ממעמד הביניים. מכיון שמעמד הביניים האמריקאי איבד כ15% מגודלו היחסי מאז תחילת שנות

    ה-90, למעשה אם נוציא מהגרים נגלה שהירידה האמיתית היתה של קרוב ל50%. אם נסתכל רק על מהגרים מארצות עם מערכת חינוך מפותחת (הודו, סין, ישראל, יפן , טאיוון וקוריאה) נגלה שקרוב ל 85% מהם שייכים למעמד הביניים - שיא עולמי ללא תקדים.

     

     

    ועכשיו למה כל זה הולך להעלם:

    החל מ2006 יש צניחה של קרוב ל40% במספר המהגרים הכולל מהודו לארה"ב. למרות יציבות ברמת העוברים לארה"ב יש זינוק חד ברמת השבים מארה"ב להודו. איני מכיר את הנתונים לגבי סין אך ידידי אילן מאור מנכ"ל Sheng-BDO (לשעבר הקונסול הכללי בשנגחאי) טוען שהמצב דומה.  מה קרה בבת אחת? ההתחממות הגלובלית החזירה את ההודים לאביב של מומבאי? הפקקים בכניסה למנהטן גרמו לגעגועים לזרימת התחבורה בבנגלור? האינטרנט שלפתע מאפשר להודים לעקוב אחרי אנג'לינה ג'ולי גם מווארנסי? התשובה כצפוי די פשוטה - צמיחת הכלכלה ההודית בקצב מסחרר שיצרה מקורות תעסוקה איכותיים וזינוק מדהים בכל השירותים האישיים כגון רפואה, תשתיות, שירותים ציבוריים, מבני ציבור ומגורים גרמה להודים לרצות לחיות בהודו.

     

    אנג'לינה - אף פעם לא מזיק

    אני אשתמש בתעשיית ההיטק לטובת כמה דוגמאות מאירות עינים:

    1. ב 2006 IBM פיטרה 14,000 עובדים בארה"ב וגייסה 17,000 עובדים בהודו.
    2. המשכורת הממוצעת בסיום הלימודים של בוגר ISB
    3. (Indian School of Business)  ממחזור 2007 הינה $200,000. לשם השוואה 4 שנים קודם בוגר שהיה נשאר בהודו היה צפוי לעשירית השכר.
    4. סיסקו העבירה שלושה סגני נשיא חיוורי פנים מעמק הסיליקון לבנגלור והקטינה  בכ 90% את הגיוס מהודו לארה"ב.

    אני מסיים היום שבוע של מו"מ (מפרך אך טעים) בין חברה ישראלית בתחום הרכיבים שאנו מובילים את האסטרטגיה ההודית שלה, לבין אחד מענקי השירותים ההודיים. החברה ההודית מעניקה שירותי פיתוח במגוון תחומי היטק ללקוחות ברחבי העולם. שאלנו את ההודים האם הם לא חוששים שעם ירידת ערך הדולר האמריקאים יחזרו לפתח לבד. ההודים ציינו בחיבה את חוש ההומור המשובח שלנו ואמרו בנימוס שהאמריקאים כבר לא יודעים לעבוד, רק למכור ולנהל.

     

     

    (על היטק, יזמות ויזמים בהודו ואיך אנחנו נוכל לקחת חלק בחגיגה בפוסט הבא)

     

     

    הסיכום של כל זה כואב בפשטותו: מעמד הבינוני האמריקאי (שמהוה את מירב הצריכה והתוצר) מושתת על אספקה שוטפת של מהגרים משכילים שרובם מהודו וסין. הברז נסגר כי להודים ולסינים יש אלטרנטיבות יותר מוצלחות מאשר לשלם משכורות מופרכות לסוחרי משכנתאות חלקלקים ועל כן בוחרים להשאר או לחזור הביתה. יש לי תחושה שנצטרך להמתין עוד זמן רב עד שיבוא דור חדש של מהגרים משכילים שיובילו צמיחה אמיתית בארה"ב.

     

     

    משו שקרה לי בדרך חי נפשי חמסה חמסה חמסה: ערכתי את הפוסט בטיסה מבנגלור לפאריס. לידי ישב בחור נחמד שהתגלה כ Suresh Rao מ IBM. Suresh מנהל את כל עסקי היעוץ הפיננסי של IBM בניהול שינויים בכל העולם.  לאחר שסיים את Madras IIT הוא עבר לחברת יעוץ בבוסטון אבל בתחילת 2006 הוא החליט שהודו התפתחה דיה כדי שהוא יוכל להנות מהנהג, העוזרת, המבשלת והמטפלת שהוא לא יכול להרשות לעצמו באמריקה. הוא חזר להודו, עשה MBA ב ISB ועכשיו עובד ב IBM. אלוהי הטובים, Suresh וניקול הדיילת יעידו שכל מילה אמת...

     

    (הפוסט הזה נכתב בהארד רוק קפה בבנגלור, מפוצץ בהודים נבוכים מהאפשרויות שהעולם לפתע העמיד לרשותם, אמריקאים ששוברים את השינים כדי להגיד גופאלה-קרישנן, צרפתים, גרמנים, קוריאנים וגבר ישראלי חטוב אך בודד)

     

     

     

       

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/09 17:31:


      וואו!!!

        5/8/08 18:11:


      ניתוח מעניין, אם כי אינני חושב שהוא מקיף את כל הפרמטרים.

      אני חושב שתהליך ההיתדרדרות של ארה"ב הנו תהליך שנמשך כ- 10 שנים.

      בחלקו הוא נובע מהנטיה של ארגונים גדולים לבצע "הצערת המערכת" כלומר לוותר על מנהלים ועובדים וותיקים שלכאורה עולים יותר ונותנים פחות.

      הנטיה הזו נלמדה מההיי טק (ששם כנראה יש לנוהג הזה ערך אמיתי) והתפשטה בארגונים בהם מסורת האירגון היתה אחד הכלים היותר משמעותיים להתנהלותו הטובה.

      מסורת האירגון כוללת נוהגים, נהלי עבודה, מנהיגות משתפת, מטרה "אידאולוגית" מוגדרת וכו'.

      הבניה מחדש של שכבות ההנהלה, כאשר המנהלים החדשים יודעים שמשך תפקודם בתפקיד כלשהו (הקדנציה) תהיה קצרה, 2-4 שנים בלבד, הם אינם מקבלים החלטות המשפיעות על הארגון לטווח ארוך, אלא נוטים לקבל החלטות שמצביעות על שיפורים כלשהם בטווח המיידי אפילו אם לטווח ארוך הם מזיקים.

      נראה לי שמשבר הסאב-פריים הוא פן של צורת קבלת ההחלטות הזו.

      הבעיה היא שההתנהלות הזו חילחלה לארצות אחרות, ביניהן לישראל ונראה לי שההתנהלות במלחמת לבנון השניה, הנה תוצאה של אותה התנהלות.

      בשלב הקודם, מישהם "הצטיינו" בחיסכון, קיצצו באימונים, קיצצו ברכישת ציוד חיוני וכיו"ב ולאחר מכן כולנו שילמנו מחיר.

        9/5/08 23:53:

      היי קינן.......

      כנראה שבמכירת בתים אני טובה מאשר בנתונים שציינת.........

      אבל............קראתי ונהניתי..........

      ד"ש

        5/5/08 15:18:

       

      צטט: דודו קינן 2008-05-05 15:05:00

       

      צטט: אמיר אשר 2008-05-05 11:41:31

       

      צטט: דודו קינן 2008-05-05 07:11:51

       

      צטט: אמיר אשר 2008-05-05 07:07:14

      אחלה פוסט. וולקאם טו בלוגוורלד ודש לפזית.

       

      הי - מתי אפשר לשתות אתך קפה קטן בהארד רוק קפה בבנגלור?

      Peace

      דודו

       

       

      כמה שנים. (זה עובר יותר מהר ממה שזה נשמע.)

      תבוא איתי אח"כ לצ'ייסר וויסקי בטוקיו?

       

       

      אם הצייסר עליך, אני שלך... 

       

       

       

      אפילו שניים. איך אני?

       

       

       

        5/5/08 15:08:

       

      צטט: kobi345 2008-05-05 11:04:51

      טוב שיש חבר משכיל כמוך-:)

      משכיל זה יחסי כן, המרצה שלי באוניברסיטה היה ישראל אומן, ותאמין לי על ידו כולנו בורים :-)

        5/5/08 15:05:

       

      צטט: אמיר אשר 2008-05-05 11:41:31

       

      צטט: דודו קינן 2008-05-05 07:11:51

       

      צטט: אמיר אשר 2008-05-05 07:07:14

      אחלה פוסט. וולקאם טו בלוגוורלד ודש לפזית.

       

      הי - מתי אפשר לשתות אתך קפה קטן בהארד רוק קפה בבנגלור?

      Peace

      דודו

       

       

      כמה שנים. (זה עובר יותר מהר ממה שזה נשמע.)

      תבוא איתי אח"כ לצ'ייסר וויסקי בטוקיו?

       

       

      אם הצייסר עליך, אני שלך... 

       

       

       

        5/5/08 11:41:

       

      צטט: דודו קינן 2008-05-05 07:11:51

       

      צטט: אמיר אשר 2008-05-05 07:07:14

      אחלה פוסט. וולקאם טו בלוגוורלד ודש לפזית.

       

      הי - מתי אפשר לשתות אתך קפה קטן בהארד רוק קפה בבנגלור?

      Peace

      דודו

       

       

      כמה שנים. (זה עובר יותר מהר ממה שזה נשמע.)

      תבוא איתי אח"כ לצ'ייסר וויסקי בטוקיו?

       

       

       

        5/5/08 11:04:
      טוב שיש חבר משכיל כמוך-:)
        5/5/08 07:11:

       

      צטט: אמיר אשר 2008-05-05 07:07:14

      אחלה פוסט. וולקאם טו בלוגוורלד ודש לפזית.

       

      הי - מתי אפשר לשתות אתך קפה קטן בהארד רוק קפה בבנגלור?

      Peace

      דודו

        5/5/08 07:07:

      אחלה פוסט. וולקאם טו בלוגוורלד ודש לפזית.

       

        5/5/08 01:11:

       

      צטט: נמרוד הלוי 2008-05-05 00:58:08

      אין כמוך!

      מתוק - אם היה לי קמצוץ מהכשרון שלך...

      אתה בטח יודע שבהודו קוראים לי "דודו החבר של נמרוד"

      }{ * 1,000,000,000,000

      דודו

        5/5/08 01:09:
      זה מופיע מחר בעמוד הבית של דה מארקר.
        5/5/08 00:58:
      אין כמוך!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דודו קינן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין