מסע פיוס
פוסטים פופולאריים
-
Man & Woman
17/7/08 | 56 צפיות
-
פוסט ראשון
21/3/08 | 841 צפיות
-
זוגיות- נושא ראשי?
5/5/08 | 1063 צפיות
פוסטים אחרונים
- Man & Woman 17/7/08
- זוגיות- נושא ראשי? 5/5/08
- פוסט ראשון 21/3/08
זוגיות- נושא ראשי?
בשנים האחרונות אני נתקלת ביותר ויותר אנשים שעסוקים בשאלת הזוגיות והאהבה. גם כאן לא מעט פוסטים עוסקים בסוגיה הנשגבת. לא אכחיש שגם אני עסקתי בה לא מעט.
לאחרונה, שבעתי מלשמוע, להכיל ולתמוך. העיסוק בזה ממסך את כל מה שטוב בחיים. ויש לא מעט מרכיבים שעשויים להפוך את חיינו לעשירים ומלאים בכל טוב. נתחיל ממשפחה, חברים, תחביבים, עבודה (בהנחה שהיא מאתגרת) ועוד.
אני חושבת שאם נמצא את הדרך למלא את חיינו בעולם תוכן עשיר ומגוון אז גם נושא הזוגיות והאהבה באופן פלאי יתחבר וימצא הפתרון המיוחל. אבל אם נעסוק רק בשאלת הזוגיות והאהבה אז תמיד נרגיש בחוסר. גם כשיהיה שם אותו בן זוג מיוחל שישא אותנו על כפיו. הלא זוגיות זה מושג מעורפל, משתנה שלובש צורות ומימדים שונים. לעומת זאת, הצרכים שלנו הם בלתי נגמרים ורק הולכים וגדלים.
אני מאמינה שרק אם יהיה לנו עולם עשיר שאיננו בהכרח קשור לזוגיות ואהבה, הוא הוא שיתן את הבסיס הנכון לזוגיות מופלאה ומספקת. |
תגובות אחרונות
-
batem
בתגובה על זוגיות- נושא ראשי?
-
Lady D.
בתגובה על עדיין ביום הולדת של גנור
-
y2work
בתגובה על פוסט ראשון
-
אהוד_1
בתגובה על ליבי
-
זוגיות חדשה
בתגובה על שיר וידוי - מרינה מקסמיליאן בלומין
-
noontet
בתגובה על מור
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין מה לעשות - זה נושא מעניין, אולי הכי מעניין שיש, לדוש בו,
או כמו שהמורה שלי לתיאטרון המודרני הסביר:
זוגיות, אהבה, חיי נישואין, משולש רומנטי, בגידות - אלה נושאים שהעסיקו מחזאים רבים,
כי במקום שיש נישואין בלי אהבה - אנשים מחפשים אהבה בלי נישואין...
הנה תראי מה קורה פה... אה, סליחה, שכחתי, את חדשה...ברוכה הבאה לאתר!:)
קבלת כוכב, עליך להתקדם שני תורות!
אני מאמינה שאפשר לצרף לחלק מעיסוקנו גם את בני/ות זוגינו וכל השאר זה עניין של סדרי עדיפויות.
מעבר לזה, אנחנו יכולים להכיל הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. זה דומה לאהבת ילדים. כשנולד הילד הראשון, אנחנו אוהבים אותו אהבה גדולה מנשוא. ואז, חולפת מחשבה קלה בראש האם יש מקום לאהבה של עוד ילד. וכשהשני נולד, אז ברור שנוצר המקום. וזה בטח לא על חשבון האהבה לראשון. וכן הלאה וכן הלאה.
כשחיים את המחר מפספסים את היום. ואז כשמגיע מחר הוא מפוספס לחלוטין.
אני מסכימה איתך בהחלט.
אבל עדיין צריך לשים לב, לבל נמלא את חיינו ביותר מדי עיסוקים ותוכן, ובמצב כזה, יכול מאוד להיות שלא נוכל להכיל עוד אדם בחיינו.
מילים כדורבנות.
לאנשים יש נטיה לחיות מחר ולא היום.
מחר: מה יהיה? מה יקרה? מתי יקרה? במקום להנות מהחיים היום.
אז אולי המישור ההגינוי אצלי יותר חזק מהמישור הרגשי. ולכן, לי זה לא כל כך קשה.
התגובה כל כך יפה וארוכה שאיבדתי אותך בדרך.
תודה. אני מסמיקה.
אין כמו הניסיון בשביל להפנים....
:-)
ואללה ? איך לא ראיתי את זה קודם.
טוב, טוב שהפנמת.
במקום להתחיל ולבלבל לנו את השכל על 'מערכת יחסים'
הגיע הזמן שנשים (ורק נשים אשמות * )
תתחלנה להפנות אנרגיות למהות ולא
לפרוצדורות מטופשות.
במקום לדבר ולהוציא כל כך הרבה אנרגיות
על שטויות ודיבורים בטלים שמתומצתים במשפטים הבאים:
1. "האם אתה אוהב אותי" ?
2. "האם אתה באמת אוהב אותי או שאתה רק מאוהב בי" ?
3. אתה חושב שאני שמנה ?
נשים יתחילו לפנות זמן לעצמן
ולא לטיפול ולשינוי בן זוגן.
ולהיטפלות אליו.
את פשוט טובה .....אהבתי כיכבתי אני איתך ב 100% תמשיכי לכתוב אני מחכה לקרוא אותך
בדרכינו הטבעית והיחודית לנו, בני האדם, העיסוק בסוגיות בכלל, הוא דחף לעיתים בלתי נשלט.
תמיד נרצה לנסות ולהבין, ולרוב אנו מאמינים שאפילו אנו מסוגלים (להבין), איך פועל, או מה חושב, או למה ככה ולא אחרת,
לכן אין זה מפתיע שבשלב מסוים אנו נאלצים, ושוב, בעל כורחנו, לנבור ולחקור ולשאול את עצמינו לגבי הדבר הקסום והנפלא שאמור לחיות מניזונות טיבעית ולא מסוללת של רגעים לא ממש מתוכננים ולרוב לא יותר מדי ברורים למוחנו, הדבר הקסום עליו אני מדבר הוא זוגיות שנכרכת מסביב לאהבה.
זה ברור שבהתחלה הכל נפלא, כולם רגישים יותר גמישים יותר וטורדניים פחות, אך לאחר שמשהו, ולא ברור לי ממש מה, אבל משהו מאבד מפלאו, אנו מתחילים לחקור איך הזוגיות תהה טובה יותר, מה עלינו לעשות כדי שבן/בת הזוג ירצו אותנו יותר או יתנהגו בהתאם למה שאנו חושבים שנכון, או בכלל מה הוא חושב או מה היא מתכוננת לעשות...לרגע אחד אפילו, אנו לא מעלים בדעתנו שאנו בעצם מתאחדים לאחד, ועלינו למצוא נתיב עליו שנינו יכולים לרכב בלי לפחד שחלילה משהו לא צפוי יקרה, ואם הוא יקרה אז נעבור זאת ביחד ונהיה מחוזקים ולא מפחד, לא צריך ואני חושב שגם לא כדי לחשוב קדימה (באהבה) יותר מדי.
לידע והבנה אנו צמאים כמעט בכל נושא.
בתחום האהבה, יכולים אנו פשוט להתחבר לתחושה ולא למחשבה, יש מוח חושב אנליטי ביצועיסט במעלה הראש, ומוח מרגיש, מרווה, בעל ערגה אשר שוכן בליבנו, שזה בעצם הנשמה.
קחו דוגמא מהסיפור הקדום, בעצם הסיפור הראשון עלי אדמות, אדם וחווה, זוג נחמד, חיו להם בכיף מבלי להיות מוטרדים מאף אחד, אומנם אם בפסיכומטרי הם היו נבחנים, אני לא חושב שאת הציון שלהם בכלל היו מנקדים, אבל היה להם נחת אושר ועדנה, כי היא והוא פשוט לא ידעו, ואפילו לא השתוקקו לדעת, עד שיום אחד (ולא נזכיר שמות) מישהו, מעץ הדעת נתן להם לטעום, ואז הם החלו לחשוב שהם מבינים ולרצות לדעת זה כבר היה בורידים, ומאז השאלות על משעות וקיום, אושר ואהבה אין סופית, הן דיירי קבע במוחו של כל איש ואישה.
אז ידידי וידידותי היקרים, אולי בעל כורחנו זה טוב לדעת מספר דברים, אבל יש דברים שלא צריך לחקור, ישנם דברים שלהם צריך לתת פשוט, לקרות........
ליאורה,
במישור ההגיוני אני מסכים איתך בהרבה יותר מ-100%.
אך במישור הרגשי ובמה שקשור בממשק בין הגיון לרגש זה מקרה סופר קלאסי של קל לומר קשה לבצע.
לא צריך פטיש ולא הלמניה. רק צריך לבחור....
וזכות הבחירה היא זכות מדהימה שלא משתמשים בה מספיק
מסכימה! אבל איך נכניס לעצמנו את זה לראש? בפטיש 5 ק"ג? הלמניה?
או רק הגיל יעשה את שלו?