בקצות האצבעות
יֵשׁ בִּי מִלּוֹת פֶּרֶא
שֶׁמִּתְעַקְּשׁוֹת
מְמָאֲנוֹת לָלֶכֶת בַּתֶּלֶם
מִלִּים שֶׁל חוֹל
וְשֶׁל קֹדֶשׁ
מְעַכְּסוֹת בְּיַשְׁבָנָן
בְּמַלְכוּתִיּוּת מַמְזְרִית
שֶׁל חֲתוּלוֹת רְחוֹב
טְרוּטוֹת גַּעְגּוּעַ
וּמִיְּלָלוֹת אֶת חֵרוּתָן.
פוסטים פופולאריים
-
תהיו טובים עם עצמכם.
16/12/09 | 1922 צפיות
-
מַרְבַדֵּי אֲבִיב
20/3/08 | 937 צפיות
-
עִתּוֹתַיִךְ בְּיָדַיִךְ
27/3/08 | 997 צפיות
-
סנוב בתמנע כבר היית?
4/9/09 | 1980 צפיות
-
בֵּין קֹדֶשׁ לַקֹּדֶשׁ לְחוֹל
10/4/08 | 941 צפיות
-
אולי תכתבי עליו פעם? קצת פרגמנטים ממנו?
6/2/10 | 1258 צפיות
פוסטים אחרונים
- ספר לכל ילד 23/5/13
- אזבקיסטן עכשיו כאן. 13/10/12
- נפאל - פאשופאטינאט טקס שריפה הגופות. (קשה לצפייה) 29/10/11
- ים המלח מת... 22/1/11
- בחזרה לאפריקה - הדרך היורדת אל הכפר 10/6/10
- שחר - ליום הזכרון 16/4/10
מְנַחֵם אָב
אֲנִי חוֹלֶמֶת צִפּוֹרִים מֵתוֹת וְשׁוֹשַׁנִּים אֲדֻמִּים צוֹמְחִים לִי בַּבֶּטֶן תְּלוּלִיּוֹת עָפָר מְכַסּוֹת אֶת פָּנַי כְּמוֹ אֶת פְּנֵי הַנְּעָרִים שֶׁשָּׁלַחְנוּ לָמוּת אֲנִי חוֹלֶמֶת חֶרֶב נִנְעֶצֶת בְּבֻבַּת הַטּוֹטֶם שֶׁלֹּא הִמְטִירָה גֶּשֶׁם וְרוּחַ אֱלֹהִים אַיִן רַק הֶבֶל הֲבָלִים עָשָׁן וְקוֹצִים וְדָם.
נכתב בשלהי מלחמת לבנון השניה. |
תגובות אחרונות
-
א ח א ב
בתגובה על ספר לכל ילד
-
P65
בתגובה על קוקו
-
א ח א ב
בתגובה על גט סבתא.
-
לבנון ארז
בתגובה על למרגלות הקילימנג'רו.
-
א ח א ב
בתגובה על זוג יונים?
-
ashorer
בתגובה על לימין שור..
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה שלמה
שבוע טוב
תמי.
תודה אביה
שבוע טוב
תמי.
אכן
תודה תמר
שבוע טוב
תמי.
תודה דפנה
שבוע טוב
תמי.
איך יצא לך ממש:
יום ההולדת העברי .....
ותתאריך הגיוס הלועזי ......
תמר -
חזק הוא השיר מתאים לכל המלחמות -
תודה ולימים טובים
אֲנִי חוֹלֶמֶת חֶרֶב
נִנְעֶצֶת
בְּבֻבַּת הַטּוֹטֶם
שֶׁלֹּא הִמְטִירָה גֶּשֶׁם
וְרוּחַ אֱלֹהִים אַיִן
חלומות מציפים את הפחדים הכי עמוקים שלנו
את החרדות והמחשבות שלא אמרנו.
חזק, תמי.
תודה רבה ישי
ברוך הבא.
תמי.
תודה רובי
חזרתי היום מטקס יום הזכרון
ואכן קשה.
תמי.
תמי יקרה.
שיר מופלא על עוד מלחמה. היה לי קל להתחבר לתחושות שלך. הרי לווינו בדאגה את אירועי המלחמה בזמן אמת. את סיפור האובדן, ואת הכאב העצום הניבט בכתיבתך, במטפורה של השושנים האדומות שבתוך בטנך, הן שאומרות דרשני.
לפחות בתקווה אנחנו רואים אותו דבר
ושבו בנים לגבולם,,, ולא ידעו עוד מלחמה.
תודה רוב
תמי.
תודה גליתוש
תמי.
תודה רבה קורע
תמי.
תודה רחל
תמי.
חזק, נוקב ועמוק.
כמו אז גם היום, מתאים לכל עת ועונה.
rov
נוקב. אני זוכרת שקראתי שיר של חייל שנפל גם הוא בלבנון. הוא כתב שיר שניבא את מותו. הוא צבע את קיברו בשושנים אדומים ובחזזיות ירוקות.
ההקבלה האישית להיות במקומם קשה מנשוא. שיר טוב.
פשששש...
מצוין.
אפשר לראות קרביים פה.
כמה נוקב! כמה צורב!
יהי זכרם ברוך.