אני אוהבתך, אמרתי לה כשידיי אוחזות בפניה ועיני צוללות אל תוך הכחול.

באמת? ציחקקה כמו חתול מתפנק, תמיד?

מה תמיד?

תאהב אותי?

היום אני אוהב, אמרתי.

החתול קימר גוו, כיווץ את עיניו, ושוב התמסר.

אני מניח שאם הייתי בגיל העשרה הייתי אומר `תמיד` או `לנצח`. באחד הסיפורים הקצרים של מרקס, האשה אומרת לבחור אותו עזבה - "יש אהבות קצרות ויש אהבות ארוכות. וזאת היתה קצרה", סוג של ווריאציה על דברי ויניסיוס דה מוראש - האהבה ניצחית היא, כל זמן שהיא נמשכת. אז כן, אני אוהב אותך אהבה נצחית.

החתולה טיפסה, והתיישבה על ברכיי, כל כך רכה, לנצח.