כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    דייטולוגיה - מעשה מטופש ופגישה מיותרת - הפגישה ההזויה

    22 תגובות   יום שבת, 19/5/07, 22:20

    בפוסט הקודם (דייטולוגיה - מעשה מטופש ופגישה מיותרת - סיפור המעשה תחילה) סיפרתי על הטלפון שבו הבחור לא הסכים לומר לי מיהו, והייתי חייבת לנתק. כאן מובא ההמשך, הזוי משהו.

     

    אז חזרתי אליו, אל המתקשר האלמוני, אוי הסקרנות. והוא גרם לי לנחש מיהו, כי הוא לא הסכים להגיד. ואני מאוד לא אוהבת שעושים לי את זה. אז ניסיתי לחשוב, מי הוא יכול להיות. העליתי בראשי כמה שמות ופסלתי, כי זכרתי חלקים ממספרי הטלפון, וזה לא היה אחד מהם. בסוף אחרי 10 דקות בערך, נזכרתי לגמרי בעצמי. דיברתי עם האיש רק פעמיים בעבר, והוא באמת חושב שאני אמורה לזהות אותו בכלל?

     

    בכל מקרה, אם כבר אז כבר, קבענו להיפגש. קבענו שניפגש בתחנת הרכבת ונלך משם לשבת איפשהו.  בתחנת הרכבת פגשתי מישהו שגדול פי אחד וחצי בערך מאיך שהוא נראה בתמונה שלו. בתמונה הוא נראה חינני ובמציאות חנון לא-נורמלי. ומכיוון שהתמונות ששלח היו רחוקות קשה היה לראות שהוא לא הזדכה על פנים יפות במיוחד בתור אצל אלוהים.  טוב, כבר ברור שלא ייצא מזה כלום, אבל לא נעים הוא בא במיוחד מהמרכז. אני יכולה להרוג שעה איתו, סתם כדי שלא יתבאס שהוא בא עד לפה סתם.

     

    אז הלכנו לשבת, כמו שקבענו. ישבנו, דיברנו קצת. ופתאום הוא שולף לי שאלה: "נו? אז איך אני נראה בעינייך?". איזו ישירות (וכל כך לא במקום). אז מצד אחד, אני יכולה לתת תשובה ישירה אמיתית וכואבת. מצד שני, לא רוצה לפגוע. אז אמרתי לו: "אתה נראה מאוד שונה מבתמונה" (הייתי גאה בעצמי, תשובה נכונה אמיתית אבל מספיק מתחמקת ולא פוגעת). והוא המשיך: "שונה? מה זה אומר שונה? יותר יפה? או פחות? יותר רזה? יותר שמן? מה זה שונה?" (אוף נודניק). ואני בשלי: "שונה, זה אומר שאם הייתי רואה אותך ברכבת, בחיים לא הייתי מזהה שזה אתה" (נשמתי לרווחה, יצאתי מזה). איכשהו הצלחתי טיפה להעביר נושא, ואז הוא חזר: "איך יפה הצלחת לשנות נושא, נו תגידי, מה את באמת חושבת, כמה פעמים היתה לך הזדמנות להגיד ככה בפנים מה את חושבת על מישהו?" (אני יכולה להגיד להרבה אנשים בפנים, להיות רעה, אבל זה לא הקיק שלי לפגוע באנשים סתם, לא כל מה שחושבים צריך להגיד).  ואז הוא המשיך והתחיל לנתח בעצמו: "בטח את חושבת שאני נראה פחות טוב, אחרת היית אומרת משהו, אז זה שאת לא אומרת כלום בטוח אומר שאני לא נראה לך". היה לא נעים, מביך אבל מצחיק, שיחה של איש עם עצמו ועם פסיכולוגיה בגרוש שעובדת אמנם, אבל לא מחמיאה לו יותר מדי.

     

    טוב, עברנו את המשוכה הזו. המשכנו לדבר סתם על הא ועל דא. ולפתע אחרי חצי שעה הוא אומר: "נו, אז מה נראה לך? איך הולך לנו? תסעי עד אליי למרכז?". ואני, שבראשי מיד עלתה התשובה "ברור שלא!", שוב לא רציתי להעליב ואמרתי: "לא יודעת". והוא בשלו, קרציה אמיתית: "נו תגידי? מה? חמישים חמישים? שבעים שלושים?" (אוי אלוהים, מאיפה באת, מה זה הקטע הזה?).  

    ושוב חזרנו לשוחח. ואחרי זמן מה הוא שוב הקשה: "אז מה את מחפשת בבחור בעצם?" (מה נראה לך? שיימצא חן בעיניי למשל? ולא, אותך אני לא מחפשת).

     

    לקחים עד כאן - אם לא כדאי לך לקבל תשובות אל תשאל שאלות. אתה בטח יודע לבד אם אתה נראה יותר או פחות טוב מבתמונה, אתה יכול להבין לבד אם אתה נראה למי שאיתך או לא, ואם אתה לא יכול להבין, בטח תבין תוך יום-יומיים לכל היותר. ולא שואלים באמצע הדייט איך הדייט. והכי הכי חשוב לא מתקרצצים.

     

     

    ולמי שלא קרא את החלק הקודם:

    דייטולוגיה - מעשה מטופש ופגישה מיותרת – סיפור המעשה תחילה

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/5/07 17:52:

       

      צטט: נועם פלד 2007-05-26 16:47:03

      ילדתי, אכזבתיני קשות.

      לולא הייתי מתנגד עקרונית לרעיון האדומים, הייתי אומר שמגיעים לך כמה כאלה על הגישה שהפגנת פה.

       

      אדם שמשקר בצורה בוטה על הבסיס, למעשה משיג ממך דייט בתואנות שווא - ואין שום סיבה שתבזבזי את זמנו ואת זמנך אם את חושבת שהוא הגיע אלייך בתואנות שווא.

       

      לקח לבחור שעה להגיע ושעה לחזור, אבל השעה שביניהן היתה זלזול שלך בזמן שלו ובעצמך. יתרה מזאת, עד שתבוא הבחורה הישירה והכנה שתגיד לו את האמת ואת מה שהוא צריך לעשות לגביה, הוא ימשיך לבזבז את זמנו ואת זמנם של אחרים שלא מבינים שחוסר כנות היא זלזול דו-כיווני.

       

      בגלל חוסר הישירות וחוסר הכנות של אנשים כמוך, מגיעים לכוכב נולד אלפי אנשים חסרי מודעות שכל חייהם ניזונו מפידבקים כמו "זה כל כך מיוחד" או אפילו "זה מקסים.", רק כי כל מי ששמע אותם שרים לא רצה לפגוע ולומר אמת פשוטה כמו "אתה חייב להתאמן הרבה כדי שזה יישמע סביר".

       

      מה הבעיה לומר לו "תשמע, אתה לא דומה בכלל לתמונה ששלחת - וזאת אשמתי שלא ביקשתי ממך לשלוח תמונה ברורה יותר, אבל כנראה שתמונה ברורה יותר אכן לא היתה מביא אותי להיפגש איתך."?

      יותר מזה, צריך לומר את זה בתחילת הדייט ולא לבזבז את זמנו בישיבה מאולצת וחסרת עיניין תוך מחשבות מילוט וקיצור שגורמות לדינמיקת שיחה שנועדה לכישלון מראש אפילו אם באופן נורמלי הבחור היה יכול לחפות על המראה באישיות כובשת.

      מאותה נקודה, תוכלו לבחור ביחד אם בכל זאת לשבת לדבר, או לחסוך משניכם בזבוז זמן. ואחרי שהקלפים על השולחן, אפילו אם תחליטו להישאר ולדבר, השיחה תהיה הרבה יותר טובה. כן, אפילו אם התחלת אותה בסוג של ריאליטי צ'ק עבורו.   לא מן הנמנע שאפילו תתיידדו אחר פידבק כזה.

       

      בקיצור, מדהים איך כלת פרס ביטחון ישראל ובלונדינית מודחקת מצליחה להתייחס לסיפור מזעזע של זלזול וחוסר יעילות מצידה כאל אינצידנט משעשע שכדאי לשתף בו את החבר'ה.

       

      וכן, אני עדיין אוהב אותך, אבל יפתי, תקני דרכייך ויפה שנייה אחת קודם.

      --

      אוי נועם נועם. בתחילת הקריאה נדהמתי, אחר-כך נדמתי, אחר-כך צחקתי, אז ספגתי, ובסוף גם הפנמתי.

      בכלל לא חשבתי על כך מהזווית הזו, וחלילה וחס לא הייתי רוצה לקחת את מעללות כוכב נולד על כתפיי (באמת שזה גדול עליי). אבל אין לי מילים, לא השארת לי - אתה פשוט צודק, שזה כואב.

      כמה כנות וכמה ישירות - מדהים. דבר כזה יכול לבוא רק ממך כנראה. ויש לי רק בקשה אחת - תגיב יותר, פשוט תגיב יותר.

      ומה עוד נותר לומר - מטעויות לומדים. ולשמחתי אני בעולם הזה רק זמן קצר (28 וחצי שנים סה"כ. סתם סתם, כולה כמה חודשים מסכנים של דייטים), אז עדיין לא למדתי הכל, אבל לפחות משתדלת ואנסה לתקן.

       

      אה, ואני לא בלונדינית. באמת.

        26/5/07 16:47:

      ילדתי, אכזבתיני קשות.

      לולא הייתי מתנגד עקרונית לרעיון האדומים, הייתי אומר שמגיעים לך כמה כאלה על הגישה שהפגנת פה.

       

      אדם שמשקר בצורה בוטה על הבסיס, למעשה משיג ממך דייט בתואנות שווא - ואין שום סיבה שתבזבזי את זמנו ואת זמנך אם את חושבת שהוא הגיע אלייך בתואנות שווא.

       

      לקח לבחור שעה להגיע ושעה לחזור, אבל השעה שביניהן היתה זלזול שלך בזמן שלו ובעצמך. יתרה מזאת, עד שתבוא הבחורה הישירה והכנה שתגיד לו את האמת ואת מה שהוא צריך לעשות לגביה, הוא ימשיך לבזבז את זמנו ואת זמנם של אחרים שלא מבינים שחוסר כנות היא זלזול דו-כיווני.

       

      בגלל חוסר הישירות וחוסר הכנות של אנשים כמוך, מגיעים לכוכב נולד אלפי אנשים חסרי מודעות שכל חייהם ניזונו מפידבקים כמו "זה כל כך מיוחד" או אפילו "זה מקסים.", רק כי כל מי ששמע אותם שרים לא רצה לפגוע ולומר אמת פשוטה כמו "אתה חייב להתאמן הרבה כדי שזה יישמע סביר".

       

      מה הבעיה לומר לו "תשמע, אתה לא דומה בכלל לתמונה ששלחת - וזאת אשמתי שלא ביקשתי ממך לשלוח תמונה ברורה יותר, אבל כנראה שתמונה ברורה יותר אכן לא היתה מביא אותי להיפגש איתך."?

      יותר מזה, צריך לומר את זה בתחילת הדייט ולא לבזבז את זמנו בישיבה מאולצת וחסרת עיניין תוך מחשבות מילוט וקיצור שגורמות לדינמיקת שיחה שנועדה לכישלון מראש אפילו אם באופן נורמלי הבחור היה יכול לחפות על המראה באישיות כובשת.

      מאותה נקודה, תוכלו לבחור ביחד אם בכל זאת לשבת לדבר, או לחסוך משניכם בזבוז זמן. ואחרי שהקלפים על השולחן, אפילו אם תחליטו להישאר ולדבר, השיחה תהיה הרבה יותר טובה. כן, אפילו אם התחלת אותה בסוג של ריאליטי צ'ק עבורו.   לא מן הנמנע שאפילו תתיידדו אחר פידבק כזה.

       

      בקיצור, מדהים איך כלת פרס ביטחון ישראל ובלונדינית מודחקת מצליחה להתייחס לסיפור מזעזע של זלזול וחוסר יעילות מצידה כאל אינצידנט משעשע שכדאי לשתף בו את החבר'ה.

       

      וכן, אני עדיין אוהב אותך, אבל יפתי, תקני דרכייך ויפה שנייה אחת קודם.

      --

        22/5/07 14:09:

       אוה... זה שהוא הגיע עד חיפה משנה את כל התמונה (בערך)

      אף על פי שעבדך הנאמן עשה את כל הדרך מירושלים עד זיכרון לדייט כושל ולא ממש מתרגש מזה...

      במידה מסויימת, הייתי מעדיף שהבחורה תהיה כנה עימי ואם יש פרט בי שלא מתאים לה, להפרד ולא לבלות שעה ביחד בלי עתיד.

      עד כמה שהשעה הזו יכולה להיות נחמדה.

      בזמנו פילרטטתי עם איזו בחורה במשך די הרבה זמן. בסוף אף נפגשנו ומהמשפט הראשון שאמרתי, היא ידעה שזה לא ילך... אבל איכשהו לא אמרה כלום, בילינו שעה וחצי בבית הקפה, עוד שעה בטיול מקפיא בערב ירושלמי... עוד חצי שעה בבר... בסוף חברתה לא ענתה והיא הגיעה אלי לישון... זה היה הזוי...

      אז כן, היה עדיף לחתוך על ההתחלה...

       

      מבחינת "חוקי הדייט" הבחור "שלך" עשה את הדבר הכי גרוע שיש... בדייט הראשון "אמורים" להיות "מושלמים"... והוא שואל אותך לגבי המראה שלו כאשר המראה שלו לא משהו...

      אני לא מבין זאת מבחינה פסיכולוגית... מה עבר לו בראש?...

      התעלומות הגדולות של החיים. לשון

       

      זה לא ממש נדיר כי עד הצבא ל 30% מהנערים יש קשר רציני פחות או יותר.

      עד גיל 25 לכמעט רוב האנשים היה קשר של לפחות שנה...

      אי אפשר להיות עם מישהו בקשר במשך שנה בלי להתאים במידה יחסית טובה...

       

      כמובן שזו לא אהבת אמת ע"פ רוב כפי שהיה בין ווסטלי ובאטרקפ (wetley & buttercup of princess bride)  לשון

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-22 08:04:01

       

      נפגשנו בחיפה. אני הגעתי מעתלית - מרחק של 8 דקות נסיעה. הוא הגיע מהמרכז. לפיכך הוא הגיע מיותר רחוק. לא חושבת שהשליתי אותו במהלך הפגישה, הרי מהתחלה הוא שאל איך הוא נראה בעיניי ולא גיליתי התלהבות מי יודע מה (בלשון המעטה), אף על פי שלא אמרתי מפורשות.

      התהייה שלך מוצדקת - אבל התשובה פשוטה, מתישהו זה קורה. נדיר, אבל קורה.

       

       

        22/5/07 08:04:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-22 07:48:20

       לפי מה שהבנתי את הגעת מיותר רחוק, הוא מהמרכז ואת מחיפה ונפגשתם בת"א.

      השאלה האם השעה הזו כאבה יותר? האו הגיע בתחושה שהוא מכוער, נתת לו הזדמנות, הרמת את רוחו ואז הנפילה. היותר ארוכה...

      כמובן שזה לא ממש משנה לכאן או לכאן.

      העיקר להסתכל על זה במבט לאחור ולהשתעשע מהפגישה.

       

      כל כך הרבה גורמים משפיעים על העניין... לפעמים אני תוהה איך אנשים בכלל מכירים והדור ממשיך...

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-22 01:36:46

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-20 23:13:30

      האם במקרה של הבחור הזה, נפגשת עימו וראית שהוא לא נראה משהו ולכן אין עתיד, לא היה עדיף פשוט להגיד שלא מתאים וללכת?...

      כלומר לשהות עימו שעה...

      איך זה יותר נחמד?

      כמו שכתבתי לעידית, הוא בא מרחוק והיה לי לא נעים לעשות לו אחורה פנה חזרה לרכבת, אז להרוג שעה לשיחה באמת לא יכול להרוג אותי.

      נפגשנו בחיפה. אני הגעתי מעתלית - מרחק של 8 דקות נסיעה. הוא הגיע מהמרכז. לפיכך הוא הגיע מיותר רחוק. לא חושבת שהשליתי אותו במהלך הפגישה, הרי מהתחלה הוא שאל איך הוא נראה בעיניי ולא גיליתי התלהבות מי יודע מה (בלשון המעטה), אף על פי שלא אמרתי  מפורשות.

      התהייה שלך מוצדקת - אבל התשובה פשוטה, מתישהו זה קורה. נדיר, אבל קורה. 

       

        22/5/07 07:48:

       לפי מה שהבנתי את הגעת מיותר רחוק, הוא מהמרכז ואת מחיפה ונפגשתם בת"א.

      השאלה האם השעה הזו כאבה יותר? האו הגיע בתחושה שהוא מכוער, נתת לו הזדמנות, הרמת את רוחו ואז הנפילה. היותר ארוכה...

      כמובן שזה לא ממש משנה לכאן או לכאן.

      העיקר להסתכל על זה במבט לאחור ולהשתעשע מהפגישה.

       

      כל כך הרבה גורמים משפיעים על העניין... לפעמים אני תוהה איך אנשים בכלל מכירים והדור ממשיך...

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-22 01:36:46

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-20 23:13:30

      האם במקרה של הבחור הזה, נפגשת עימו וראית שהוא לא נראה משהו ולכן אין עתיד, לא היה עדיף פשוט להגיד שלא מתאים וללכת?...

      כלומר לשהות עימו שעה...

      איך זה יותר נחמד?

      כמו שכתבתי לעידית, הוא בא מרחוק והיה לי לא נעים לעשות לו אחורה פנה חזרה לרכבת, אז להרוג שעה לשיחה באמת לא יכול להרוג אותי.

       


        22/5/07 01:38:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-05-21 17:17:07

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-20 21:27:31

       

      צטט: יואב עינהר 2007-05-20 00:09:38

      מה זה דייט?

      דייט? שאלה יפה.

      בדרך כלל ההגדרה הבאה תופסת:

      בזבוז זמן של שני אנשים, בדרך כלל בערב, בדרך כלל בפאב, אחד מהם הזוי, השניה משועממת, בסוף בדרך כלל הוא משלם את החשבון, אלא אם הם כן הוא קמצן ואז מתחלקים חצי-חצי.

       

      ולפעמים, לעיתים רחוקות, ההגדרה הזו דווקא מתאימה:

      ערב, פאב די חשוך, שני אנשים, גבר ואישה, מנהלים שיחה ערה, מסתכלים אחד לשניה בעיניים, נהנים מכל רגע, המשיכה באוויר, ומחכים לפגישה שניה.

       

       בדורינו קראו לזה "יוצאים קבוע"

      נראה לי שצריך עוד כמה פגישות כדי שזה ייחשב קבוע. להגיע לפגישה שנייה זה בגדר נס, רק שתבין את הלך הרוחות היום. שלישית? זה בכלל סוף הדרך. קבוע? זה כבר מוגזם, בוא נזרום עם זה קורץ

        22/5/07 01:36:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-20 23:13:30

      האם במקרה של הבחור הזה, נפגשת עימו וראית שהוא לא נראה משהו ולכן אין עתיד, לא היה עדיף פשוט להגיד שלא מתאים וללכת?...

      כלומר לשהות עימו שעה...

      איך זה יותר נחמד?

      כמו שכתבתי לעידית, הוא בא מרחוק והיה לי לא נעים לעשות לו אחורה פנה חזרה לרכבת, אז להרוג שעה לשיחה באמת לא יכול להרוג אותי.

       

      צטט: אורון חדי 2007-05-21 16:12:31

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-20 21:22:14

       

      צטט: אורון חדי 2007-05-19 23:04:11

       

      לא נעים לי לומר, אבל כל פעם שאני קורא פוסט שלך אני שובר את הראש בשאלה "איפה היא מוצאת את הזמן"

       

      הנה כמה עובדות שליקטתי עלייך (הן ניתנות להפרכה אם תרצי...)

       

       

      את:

       

      1. עובדת קשה.

       

       2.גרושה ואמא לילדה חתיכה.

       

      3.מחפשת את גבר חלומותייך (כנראה שהגרוש שלך לא היה "האחד"...)

       

      4.מבלה (יותר מדי?) בקפה.

       

      ולהלן התהיות שלי:

       

      איך את משלבת את כל אלו...?

       

      ולמה את "נופלת" תמיד על הגברים הלא יוצלחים?

       

      (אין גאונים חתיכים שעושים לך את זה בטכניון...?מגניב)

      לא היה לי זמן היום, אז רק עכשיו אני עונה. (ואפילו הספקתי לנסוע עד לירכא ולקנות לול).

      ותשובות:

      1,2 - מדוייק

      3 - נכון (בטוח)

      4 - לא נכון. אני כאן ולא כאן. גם כשאני מחוברת לא תמיד אני נמצאת, לפעמים אני עם יולי, ובדרך כלל במקביל עושה עוד 20 דברים אחרים. זמן לפוסטים - זה לא סיפור. חצי שעה ביום לכל היותר ויש לי פוסט חדש.

       

      איך אני משלבת. פשוט - חיה בקצב מטורף ובקושי ישנה. זה הכל. פשוט מאוד.

       

      למה אני נופלת על הלא-יוצלחים? לא מדוייק. את אלו שמשעממים אני חוסכת ממך, כי חבל על הזמן היקר שלך מכדי שתקרא סיפור משעמם. מהשאר אני מוציאה סיפורים טובים, יש לי נטייה כזו, למצוא משהו מעניין כמעט בכל דבר. היו גם מוצלחים מספר - אבל לא מתאימים, יש גם עניין חשוב בזה אתה יודע. (ומה קורה כרגע? את זה בינתיים אני אשמור לעצמי, הזכות לפרטיות עדיין קיימת אפילו כשיש בלוג קורץ).

       

      (אין הרבה גאונים חתיכים בטכניון, זה רק שתדע. ובטכניון הרוב אפילו לא יודעים שאני פנויה בכלל, למרות שיש לי פה לפחות סטודנט אחד שאני יודעת עליו).

       

      עניתי על הכל? תגיד לי אם יש לך עוד תהיות. פוסטים מובטחים בחלק מהנושאים שלעיל.

       

      כל הכבוד על ההשקעה ועל הניתוח העצמי הארוך...

       

      נשארה לי רק תהיה אחת...

       

      אם אין הרבה גאונים חתיכים בטכניון, זאת אומרת שיש קצת כאלו.

       

      אם היית נדבקת לאחד מהם (או גורמת לו להידבק אלייך), היה לך סיכוי טוב יותר לפרק ב' חיובי יותר...לא?

       

      מש"ל

       

      <והכי חשוב - שלא תדעי עוד צער ודייטים מחורבנים...>

      יש קצת כאלו - הם כולם תפוסים.

      לא נדבקת לכאלו (אם הם תפוסים הכוונה).

      היפוטטית - התשובה היא כן.

      <והכי חשוב - תודה רבה, ואולי באמת אני לא אדע>

        21/5/07 17:17:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-20 21:27:31

       

      צטט: יואב עינהר 2007-05-20 00:09:38

      מה זה דייט?

      דייט? שאלה יפה.

      בדרך כלל ההגדרה הבאה תופסת:

      בזבוז זמן של שני אנשים, בדרך כלל בערב, בדרך כלל בפאב, אחד מהם הזוי, השניה משועממת, בסוף בדרך כלל הוא משלם את החשבון, אלא אם הם כן הוא קמצן ואז מתחלקים חצי-חצי.

       

      ולפעמים, לעיתים רחוקות, ההגדרה הזו דווקא מתאימה:

      ערב, פאב די חשוך, שני אנשים, גבר ואישה, מנהלים שיחה ערה, מסתכלים אחד לשניה בעיניים, נהנים מכל רגע, המשיכה באוויר, ומחכים לפגישה שניה.

       

       בדורינו קראו לזה "יוצאים קבוע"

       

        21/5/07 16:12:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-20 21:22:14

       

      צטט: אורון חדי 2007-05-19 23:04:11

       

      לא נעים לי לומר, אבל כל פעם שאני קורא פוסט שלך אני שובר את הראש בשאלה "איפה היא מוצאת את הזמן"

       

      הנה כמה עובדות שליקטתי עלייך (הן ניתנות להפרכה אם תרצי...)

       

       

      את:

       

      1. עובדת קשה.

       

       2.גרושה ואמא לילדה חתיכה.

       

      3.מחפשת את גבר חלומותייך (כנראה שהגרוש שלך לא היה "האחד"...)

       

      4.מבלה (יותר מדי?) בקפה.

       

      ולהלן התהיות שלי:

       

      איך את משלבת את כל אלו...?

       

      ולמה את "נופלת" תמיד על הגברים הלא יוצלחים?

       

      (אין גאונים חתיכים שעושים לך את זה בטכניון...?מגניב)

      לא היה לי זמן היום, אז רק עכשיו אני עונה. (ואפילו הספקתי לנסוע עד לירכא ולקנות לול).

      ותשובות:

      1,2 - מדוייק

      3 - נכון (בטוח)

      4 - לא נכון. אני כאן ולא כאן. גם כשאני מחוברת לא תמיד אני נמצאת, לפעמים אני עם יולי, ובדרך כלל במקביל עושה עוד 20 דברים אחרים. זמן לפוסטים - זה לא סיפור. חצי שעה ביום לכל היותר ויש לי פוסט חדש.

       

      איך אני משלבת. פשוט - חיה בקצב מטורף ובקושי ישנה. זה הכל. פשוט מאוד.

       

      למה אני נופלת על הלא-יוצלחים? לא מדוייק. את אלו שמשעממים אני חוסכת ממך, כי חבל על הזמן היקר שלך מכדי שתקרא סיפור משעמם. מהשאר אני מוציאה סיפורים טובים, יש לי נטייה כזו, למצוא משהו מעניין כמעט בכל דבר. היו גם מוצלחים מספר - אבל לא מתאימים, יש גם עניין חשוב בזה אתה יודע. (ומה קורה כרגע? את זה בינתיים אני אשמור לעצמי, הזכות לפרטיות עדיין קיימת אפילו כשיש בלוג קורץ).

       

      (אין הרבה גאונים חתיכים בטכניון, זה רק שתדע. ובטכניון הרוב אפילו לא יודעים שאני פנויה בכלל, למרות שיש לי פה לפחות סטודנט אחד שאני יודעת עליו).

       

      עניתי על הכל? תגיד לי אם יש לך עוד תהיות. פוסטים מובטחים בחלק מהנושאים שלעיל.

       

      כל הכבוד על ההשקעה ועל הניתוח העצמי הארוך...

       

      נשארה לי רק תהיה אחת...

       

      אם אין הרבה גאונים חתיכים בטכניון, זאת אומרת שיש קצת כאלו.

       

      אם היית נדבקת לאחד מהם (או גורמת לו להידבק אלייך), היה לך סיכוי טוב יותר לפרק ב' חיובי יותר...לא?

       

      מש"ל

       

      <והכי חשוב - שלא תדעי עוד צער ודייטים מחורבנים...>

        21/5/07 08:50:

       

      צטט: עידית ב 2007-05-20 20:32:12

      באמת קצת הזוי. אבל חייבת להודות שלמרות שאני רחוקה מלהיחשב מישהי שמבינה משהו בדייטים (האחרון שלי היה לפני 19 שנה...) אני מסכימה עם ירון - לפעמים ישירות (שלא חייבת להיות פוגעת) עדיפה על הררי פוליקלי קורקט שרק מאריכים את הסבל.

      מסכימה שישירות זה חשוב. אבל לא היה לי נעים לומר לו, עזוב אותך, לא מתאים, תעלה על הרכבת חזרה. בכל זאת שעה נסיעה. והיה מצחיק, ויצא סיפור, אז אין תלונות.

        21/5/07 08:47:

       

      צטט: el_greco 2007-05-20 01:03:34

      דייטופאתולוגיה זה אמור להיות, לא? שהרי הלוגיקה מעולם הדייטינג והלאה.

       

      נורא קשה עם אנשים ששמים תמונות של סבתא שלהם ממלחמת העולם השניה. מה הם חושבים לעצמם? "מה, לא רואים את הדימיון"? "אם אחמדיניג'אד ינצח ויכלאו אותנו במחנות אני אראה בדיוק ככה"? "הייתי ממש יפה בגיל 18, וגם קוסון עולם, רבע שעה במנהרת הזמן ואני חוזר להיות ככה"?

       

      אי אפשר לתקן את כל העולם. פשוט אין טעם. מי שלא מספיק כנה עם עצמו לשים תמונה עדכנית, לומר אמת וכו'... פשוט לא שווה את הטרחה.

      זה יכול להיות מאוד לא נעים לומר למישהו שהוא באמת היה מותק בפרה קמבריום, אבל היום הוא נראה כמו דינוזאור. 

      כבר היה כזה ששלח לי תמונות מאז שהיה חייל - והיום הוא כבר בן 33!

      הוא היה ממש חתיך אז... אבל זה קצת עבר לו עם ה-20 ק"ג הנוספים.

        20/5/07 23:13:

      האם במקרה של הבחור הזה, נפגשת עימו וראית שהוא לא נראה משהו ולכן אין עתיד, לא היה עדיף פשוט להגיד שלא מתאים וללכת?...

      כלומר לשהות עימו שעה...

      איך זה יותר נחמד?

       

        20/5/07 21:27:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-05-20 00:09:38

      מה זה דייט?

      דייט? שאלה יפה.

      בדרך כלל ההגדרה הבאה תופסת:

      בזבוז זמן של שני אנשים, בדרך כלל בערב, בדרך כלל בפאב, אחד מהם הזוי, השניה משועממת, בסוף בדרך כלל הוא משלם את החשבון, אלא אם הם כן הוא קמצן ואז מתחלקים חצי-חצי.

       

      ולפעמים, לעיתים רחוקות, ההגדרה הזו דווקא מתאימה:

      ערב, פאב די חשוך, שני אנשים, גבר ואישה, מנהלים שיחה ערה, מסתכלים אחד לשניה בעיניים, נהנים מכל רגע, המשיכה באוויר, ומחכים לפגישה שניה.

       

        20/5/07 21:23:

       

      צטט: simple 2007-05-19 23:40:16

      היי לך

      חזרתי....

      האמת מה ששהכי מסקרן אותי זו התשובה שלך לאורון.

       

      אבל לפי הסיפורים הדמיון ממשיך לא? קורץ

      קיבלת תשובה. הדמיון ממשיך - אחותי הלא-ביולוגית. נדבר בקרוב.

        20/5/07 21:22:

       

      צטט: אורון חדי 2007-05-19 23:04:11

       

      לא נעים לי לומר, אבל כל פעם שאני קורא פוסט שלך אני שובר את הראש בשאלה "איפה היא מוצאת את הזמן"

       

      הנה כמה עובדות שליקטתי עלייך (הן ניתנות להפרכה אם תרצי...)

       

       

      את:

       

      1. עובדת קשה.

       

       2.גרושה ואמא לילדה חתיכה.

       

      3.מחפשת את גבר חלומותייך (כנראה שהגרוש שלך לא היה "האחד"...)

       

      4.מבלה (יותר מדי?) בקפה.

       

      ולהלן התהיות שלי:

       

      איך את משלבת את כל אלו...?

       

      ולמה את "נופלת" תמיד על הגברים הלא יוצלחים?

       

      (אין גאונים חתיכים שעושים לך את זה בטכניון...?מגניב)

      לא היה לי זמן היום, אז רק עכשיו אני עונה. (ואפילו הספקתי לנסוע עד לירכא ולקנות לול).

      ותשובות:

      1,2 - מדוייק

      3 - נכון (בטוח)

      4 - לא נכון. אני כאן ולא כאן. גם כשאני מחוברת לא תמיד אני נמצאת, לפעמים אני עם יולי, ובדרך כלל במקביל עושה עוד 20 דברים אחרים. זמן לפוסטים - זה לא סיפור. חצי שעה ביום לכל היותר ויש לי פוסט חדש.

       

      איך אני משלבת. פשוט - חיה בקצב מטורף ובקושי ישנה. זה הכל. פשוט מאוד.

       

      למה אני נופלת על הלא-יוצלחים? לא מדוייק. את אלו שמשעממים אני חוסכת ממך, כי חבל על הזמן היקר שלך מכדי שתקרא סיפור משעמם. מהשאר אני מוציאה סיפורים טובים, יש לי נטייה כזו, למצוא משהו מעניין כמעט בכל דבר. היו גם מוצלחים מספר - אבל לא מתאימים, יש גם עניין חשוב בזה אתה יודע. (ומה קורה כרגע? את זה בינתיים אני אשמור לעצמי, הזכות לפרטיות עדיין קיימת אפילו כשיש בלוג קורץ).

       

      (אין הרבה גאונים חתיכים בטכניון, זה רק שתדע. ובטכניון הרוב אפילו לא יודעים שאני פנויה בכלל, למרות שיש לי פה לפחות סטודנט אחד שאני יודעת עליו).

       

      עניתי על הכל? תגיד לי אם יש לך עוד תהיות. פוסטים מובטחים בחלק מהנושאים שלעיל.

        20/5/07 20:32:
      באמת קצת הזוי. אבל חייבת להודות שלמרות שאני רחוקה מלהיחשב מישהי שמבינה משהו בדייטים (האחרון שלי היה לפני 19 שנה...) אני מסכימה עם ירון - לפעמים ישירות (שלא חייבת להיות פוגעת) עדיפה על הררי פוליקלי קורקט שרק מאריכים את הסבל.
        20/5/07 09:04:

       

      צטט: לירון פיין 2007-05-19 22:33:01

      תכלס, האיש רצה תשובה ישירה, ואת לא נתת לו. לא חשבת, ולו לרגע, שתשובה ישירה תשרת טוב יותר את מטרות שניכם? כל ההתחמקויות שלך, שאת גאה בהן, היו טעויות.

      הוא ממש דרש העלבה, יש דרכים קצת יותר עדינות לקבל תשובות לשאלות האלה ולא חייבים לשאול בצורה כל כך מפורשת. זה די מביך לעמוד במצב כזה, למרות שבעצם הוא זה שאמור להיות לו לא נעים. בכל מקרה בסוף הערב אמרתי לו בהצלחה בהמשך הדרך, כי ברור שזה לא. רק שלא חשבתי שהגיוני להיות כל כך בוטה. זה די יוצא דופן להתנהג כמו שהוא התנהג בדייט.

        20/5/07 01:03:

      דייטופאתולוגיה זה אמור להיות, לא? שהרי הלוגיקה מעולם הדייטינג והלאה.

       

      נורא קשה עם אנשים ששמים תמונות של סבתא שלהם ממלחמת העולם השניה. מה הם חושבים לעצמם? "מה, לא רואים את הדימיון"? "אם אחמדיניג'אד ינצח ויכלאו אותנו במחנות אני אראה בדיוק ככה"? "הייתי ממש יפה בגיל 18, וגם קוסון עולם, רבע שעה במנהרת הזמן ואני חוזר להיות ככה"?

       

      אי אפשר לתקן את כל העולם. פשוט אין טעם. מי שלא מספיק כנה עם עצמו לשים תמונה עדכנית, לומר אמת וכו'... פשוט לא שווה את הטרחה.

      זה יכול להיות מאוד לא נעים לומר למישהו שהוא באמת היה מותק בפרה קמבריום, אבל היום הוא נראה כמו דינוזאור. 

       

       

       

        20/5/07 00:09:
      מה זה דייט?
        19/5/07 23:40:

      היי לך

      חזרתי....

      האמת מה ששהכי מסקרן אותי זו התשובה שלך לאורון.

       

      אבל לפי הסיפורים הדמיון ממשיך לא? קורץ

        19/5/07 23:04:

       

      לא נעים לי לומר, אבל כל פעם שאני קורא פוסט שלך אני שובר את הראש בשאלה "איפה היא מוצאת את הזמן"

       

      הנה כמה עובדות שליקטתי עלייך (הן ניתנות להפרכה אם תרצי...)

       

       

      את:

       

      1. עובדת קשה.

       

       2.גרושה ואמא לילדה חתיכה.

       

      3.מחפשת את גבר חלומותייך (כנראה שהגרוש שלך לא היה "האחד"...)

       

      4.מבלה (יותר מדי?) בקפה.

       

      ולהלן התהיות שלי:

       

      איך את משלבת את כל אלו...?

       

      ולמה את "נופלת" תמיד על הגברים הלא יוצלחים?

       

      (אין גאונים חתיכים שעושים לך את זה בטכניון...?מגניב)

        19/5/07 22:33:
      תכלס, האיש רצה תשובה ישירה, ואת לא נתת לו. לא חשבת, ולו לרגע, שתשובה ישירה תשרת טוב יותר את מטרות שניכם? כל ההתחמקויות שלך, שאת גאה בהן, היו טעויות.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין