כותרות TheMarker >
    ';

    Professional

    הגיגים של יועץ אבטחת מידע, האקר, יועץ, איש עולם ה-corporate בעבר ועצמאי בהווה.

    טוב, אולי גם כמה דברים אישיים...

    ארכיון

    אוי ואבוי - הוא שמאלני!

    55 תגובות   יום שבת, 19/5/07, 22:38

     

    פגשתי אותו בקפה. כבר מההתחלה אהבתי את הכתיבה שלו, חדה ומושחזת, צינית במידה ועם לב גדול שמסתתר מאחור.

     

    אהבתי את חוש ההומור שלו, איך הוא יודע ללגלג על אחרים, אבל בלי באמת לזלזל.

    כתבתי לו את זה. אמרתי לו שיש לו את זה. כיכבתי, הגבתי, ואפילו כתבתי הודעה אישית. שמראה שאני מתכוון למה שאני כותב גם כשלא כולם רואים.

     

    ואז יום אחד הוא כתב פוסט פוליטי. מה זה פוליטי? חתרני. מסתבר שהוא שמאלני. יוסי שריד בשבילו הוא בוגד כי הוא מדבר עם אפי איתם. את החרדים הוא מתעב כי הסכימו להקים את הנח"ל החרדי. את הפתק שלו בבחירות אין בקלפי כי כל הפתקים בצבע פחות-או-יותר לבן.

     

    אחרי הזעזוע (ה"חבר" שלי?! להגיב?! הצילו...), התעשתתי והתחלתי לחשוב מה לעשות.

     

    א. זו היתה טעות. עכשיו שאני יודע מה הוא ומי הוא ("פרצופו האמיתי, וזה") אני פשוט אמחק את החברות בינינו (כמה קל לעשות את זה בקפה...), אנתק מגע וזהו. כל דיבור איתו יהיה לגיטימציה לפוסט-ציוני-עוכר-ישראל הזה. ואני בכלל לא באתי לפה לעשות פוליטיקה.

     

    ב. אין ברירה, צריך להיכנס למערכה. לכל פוסט תגובה. לכל עובדה-הסטורית-שמקורה-בנאראטיב-הפלסטינאי אני אביא עובדה+תמונות+תצלומי-אויר-מקוריים+ציטוטים-נגדיים-מאבות-התנועה-המפאיניקית. חבר או לא חבר, המולדת בסכנה, כל-מה-שהאמנתי-בו בסכנה וצריך להציל את נשמת הקוראים.

     

    ג. אשתי אוהבת זיתים. אני שונא. אני אוהב את אשתי. במילים אחרות, כמה מחברי הטובים לא מסכימים איתי על כמה דברים באמת חשובים. אז מה? וברצינות: לא באתי לפה בשביל לדבר על פוליטיקה. גם לא אמנע מלדבר על פוליטיקה.


    יש לי תחושה חזקה שלא אוכל לשכנע אף אחד בדיון אינטרנטי כזה.
    אני אוהב גם את מי שלא מסכים איתי, למרות שלפעמים קשה לנו עם זה.


    מקווה שנצליח להסתדר ביחד. :)

    דרג את התוכן:

      תגובות (55)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/6/07 23:03:

      בקפה כמו בחיים.

      כמה מחבריי הטובים ביותר הם ימנים.

      (כולל אבא שלי שאני מתה מתה מתה עליו)

      הדבק יכול להגיע גם ממקומות אחרים. לא רק ממניעים פוליטיים.

      (משפחה, רוחב לב, אינטיליגנציה, אג'נדות חברתיות שאינן פוליטיות וכולי)

        17/6/07 16:18:

      ישי

      נכנסתי באיחור לפוסט, ואם הייתי קוראת את כל התגובות לא הייתי מגיעה לתגובתי.

       

      ככה זה, דרך האינטרט אתה מכיר את האנשים ומוצא בהם דברים טובים, שבחיי היום יום לא היית מסתכל בכלל לכיוון שלהם.

       

      אז נכון שהדיעות שלו מעצבנות אותך, אבל אני לפעמים מצאתי את עצמי נמשכת לקרוא דיעות מנוגדות לשלי, שהובילו אף לחברות ברשת, גם לא דרך הפורומים.

       

      בדיוק כאן זה המקום להכיר את כל עם ישראל.

        27/5/07 22:59:

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-27 19:26:17

       

      לא הבנת אותי נכון. כלומר לא באמת לא הבנת. אני בטוחה שהבנת היטב, אבל האירוניה האירוניה.....

      הסיבה שאין טעם בויכוחים האלה היא בדיוק האירוניה המתנשאת הזאת. אין מה לעשות איתה. אין איך להתווכח איתה. כלומר יש. אין לי נחיתות מילולית ואני יכולה בהחלט להשיב לך באותו מטבע אולם אני מוצאת את זה משעמם. אני גם מחבבת אותך מכדי "להכנס" בך. אני רואה תמונה מולי שלך, ולא של איזה "ימין" "דתי" ולא מתחשק לי להתלהם, זה הכי קל, והכי לא מעניין.

      ניסיתי לדון בנושא ברצינות.

      טעות שלי. משום מה אני תמיד עושה את הטעות הזאת. אני בתמימות של נערה לא מבינה למה אנשים מעדיפים את התגובות עם הסמיילי במקום את הדיונים הרציניים, גם אם כואבים. אתה כותב במתק שפתיים וגורם לאנשים להסכים לאמירות שלא היו מסכימים להם במצבים אחרים בטענה שמדובר בהומור. שיהיה כך.

       

      מיה,

       

      אני חושב שלא הבנת את כוונתי נכון.

       

      אני לא מזלזל חס ושלום בטיעונים שלך. למרות שמץ המרירות שבה את מציגה את הטיעונים, אני אכן בחרתי שלא להגיב בהתלהמות. משתי סיבות: א. זה לא מועיל לדיון. ב. אני מחבב אותך. :)  (שימי לב לסמיילי. מזל שזה לא דמות מסרט מצויר יפני).

       

      מכיוון שהצגת טיעונים שמתייחסים לאיך אני בעצם חושב, העמדת אותי בפני הצורך להגיב על דברים שלא חשבתי עליהם אף פעם.

       

      אסביר: אם היית אומרת "הפלשטינאים כך כך", אולי הייתי אומר "כך וכך" (שימי לב ל"כך". אהמ). אבל את אומרת משהו אחר לגמרי. את בעצם מסבירה אותי, מפרשת את דברי.

      קשה לי להתעלם מזה ואני מנסה להתייחס ברצינות, אבל אני מנסה להבין את הטיעונים היטב לפני שאני מסוגל בכלל להתייחס אליהם. האם לזה את קוראת "אירוניה מתנשאת"?

       

        27/5/07 19:26:

       

      צטט: י ש י 2007-05-27 02:49:04

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-27 02:24:28

       

      איכשהו נדמה לי שהשמאלנות שלי נתפסת בעינייך כמום שאתה מוכן לחיות איתו או להעלים עין, כאילו הייתי בלי יד או רגל ואתה מרחם עלי אבל ממשיך להתנהג רגיל. ואני אמורה כמובן להודות לך על כך.

      אני את אורח החיים הדתי שלך כמו גם את התפיסה שקודם כל היהודים ואחר כל השאר, כמו גם את האופן שבו אתה יכול להיות רך מאוד וחומל מחד וקיצוני מאוד בכל הנוגע לגויים (בעיני, ברור שבעיני ) מאידך תופסת כדבר מרתק, שבגללו מעניין אותי לשוחח איתך.

      הבן שלך חכם. אולי פתאום הוא יתחיל לחשוב ש"אנחנו" לא כל כך צודקים. איך זה קשור? קשור וחצי.

      נדמה לי שהדבר המהותי השונה בינינו הוא תפיסת הקורבן שלנו. הבן שלך פתאום חושב לעצמו, אולי, שהנראטיב שהוא מכיר שגוי. זה אינטואיטיבי אצלו. אולי. כל הזמן אולי.

      עצם האמירה שלך שאנחנו צודקים אבל כולם חושבים אחרת מאיתנו היא תפיסה קורבנית. לצערי לא כולם חושבים אחרת ממך. דומה שרבים מאוד חושבים ממש כמוך. אבל אתה ממשיך לתפוס את עצמך כמיעוט. כמה קשה לוותר על להיות מיעוט. צר לי ישי, אבל אתה הרוב.

      כמה קשה לעזוב את הגטו ולוותר על 'אנחנו ארץ קטנה מוקפת אויבים'. גם הילד יתיישר לבסוף לפי זה. אל דאגה.

       

      מיה,

       

      והנה אני במבחן של איך להתמודד עם הדברים שלך,  בדיוק במקום בו אני מנסה לומר איך לדעתי צריך להגיב. ופעם שניה שזה קורה דווקא איתך. כנראה שאת לא מוותרת לי. זה בסדר.

       

      אני לא לגמרי מכיר את הטיעונים שלך, אז אנסה קודם כל להבין אותם. אמרת הרבה דברים, ואנסה להתמודד איתם אחד אחד:

       

      א. את  אומרת שאני חושב שאת טועה ו"עושה לך טובה" כשאני מוכן לדבר איתך מתוך רחמים.

      ב. את חושבת שביהדות שלי יש מתח בין הרחמים כלפי היהודים וגישה קיצונית (אולי חסרת רחמים) כלפי עמים אחרים. את חושבת שזה "מעניין".

      ג. את חושבת שהנקודה שהעליתי שיתכן ואחרים צודקים ולא דווקא אנחנו היא נכונה. לדעתך הם באמת צודקים ולא אנחנו. (אם אני מבין נכון).

      ד. את חושבת שאני (אנחנו) מגן על התפיסה השגויה שלי באמצעות תפיסה "קורבנית" שמעמתת אותי מול כל השאר, וכך מתגונן בפני דעות זרות.

      ה. את חושבת שבאמצעות תפיסה זו אוכל לכופף את דעתו של הבן שלי לחשוב כמוני.

       

      מכיוון שמאוחר, ואני עייף, אבקש רק שתאמרי לי אם את חושבת שהבנתי אותך נכון. אחשוב על הדברים ואנסה לענות ברצינות. (כמובן זה רק אם את מצפה לקבל ממני תשובה.) .

       

       

      לא הבנת אותי נכון. כלומר לא באמת לא הבנת. אני בטוחה שהבנת היטב, אבל האירוניה האירוניה.....

      הסיבה שאין טעם בויכוחים האלה היא בדיוק האירוניה המתנשאת הזאת. אין מה לעשות איתה. אין איך להתווכח איתה. כלומר יש. אין לי נחיתות מילולית ואני יכולה בהחלט להשיב לך באותו מטבע אולם אני מוצאת את זה משעמם. אני גם מחבבת אותך מכדי "להכנס" בך. אני רואה תמונה מולי שלך, ולא של איזה "ימין" "דתי" ולא מתחשק לי להתלהם, זה הכי קל, והכי לא מעניין.

      ניסיתי לדון בנושא ברצינות.

      טעות שלי. משום מה אני תמיד עושה את הטעות הזאת. אני בתמימות של נערה לא מבינה למה אנשים מעדיפים את התגובות עם הסמיילי במקום את הדיונים הרציניים, גם אם כואבים. אתה כותב במתק שפתיים וגורם לאנשים להסכים לאמירות שלא היו מסכימים להם במצבים אחרים בטענה שמדובר בהומור. שיהיה כך.

        27/5/07 03:03:

      אחח כמה מוכר. אני נוקט בשיטה של להקשיב, ובמקרים קשים לנשוך שפתיים.

       

      אני חושב שהקסם של המפגש הבלתי אמצעי הזה, עם אנשים ששנינו לא היינו מגיעים לדו שיח איתם ביום יום הוא כ"כ גדול שחבל להרוס אותו עם המחלוקות הפוליטיות המשעממות שלנו.

       

      (למרות שאפשר בקלות להקים פה את עמותת ימנים נכחדים בקפה... : )

        27/5/07 02:49:

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-27 02:24:28

       

      איכשהו נדמה לי שהשמאלנות שלי נתפסת בעינייך כמום שאתה מוכן לחיות איתו או להעלים עין, כאילו הייתי בלי יד או רגל ואתה מרחם עלי אבל ממשיך להתנהג רגיל. ואני אמורה כמובן להודות לך על כך.

      אני את אורח החיים הדתי שלך כמו גם את התפיסה שקודם כל היהודים ואחר כל השאר, כמו גם את האופן שבו אתה יכול להיות רך מאוד וחומל מחד וקיצוני מאוד בכל הנוגע לגויים (בעיני, ברור שבעיני ) מאידך תופסת כדבר מרתק, שבגללו מעניין אותי לשוחח איתך.

      הבן שלך חכם. אולי פתאום הוא יתחיל לחשוב ש"אנחנו" לא כל כך צודקים. איך זה קשור? קשור וחצי.

      נדמה לי שהדבר המהותי השונה בינינו הוא תפיסת הקורבן שלנו. הבן שלך פתאום חושב לעצמו, אולי, שהנראטיב שהוא מכיר שגוי. זה אינטואיטיבי אצלו. אולי. כל הזמן אולי.

      עצם האמירה שלך שאנחנו צודקים אבל כולם חושבים אחרת מאיתנו היא תפיסה קורבנית. לצערי לא כולם חושבים אחרת ממך. דומה שרבים מאוד חושבים ממש כמוך. אבל אתה ממשיך לתפוס את עצמך כמיעוט. כמה קשה לוותר על להיות מיעוט. צר לי ישי, אבל אתה הרוב.

      כמה קשה לעזוב את הגטו ולוותר על 'אנחנו ארץ קטנה מוקפת אויבים'. גם הילד יתיישר לבסוף לפי זה. אל דאגה.

       

      מיה,

       

      והנה אני במבחן של איך להתמודד עם הדברים שלך,  בדיוק במקום בו אני מנסה לומר איך לדעתי צריך להגיב. ופעם שניה שזה קורה דווקא איתך. כנראה שאת לא מוותרת לי. זה בסדר.

       

      אני לא לגמרי מכיר את הטיעונים שלך, אז אנסה קודם כל להבין אותם. אמרת הרבה דברים, ואנסה להתמודד איתם אחד אחד:

       

      א. את  אומרת שאני חושב שאת טועה ו"עושה לך טובה" כשאני מוכן לדבר איתך מתוך רחמים.

      ב. את חושבת שביהדות שלי יש מתח בין הרחמים כלפי היהודים וגישה קיצונית (אולי חסרת רחמים) כלפי עמים אחרים. את חושבת שזה "מעניין".

      ג. את חושבת שהנקודה שהעליתי שיתכן ואחרים צודקים ולא דווקא אנחנו היא נכונה. לדעתך הם באמת צודקים ולא אנחנו. (אם אני מבין נכון).

      ד. את חושבת שאני (אנחנו) מגן על התפיסה השגויה שלי באמצעות תפיסה "קורבנית" שמעמתת אותי מול כל השאר, וכך מתגונן בפני דעות זרות.

      ה. את חושבת שבאמצעות תפיסה זו אוכל לכופף את דעתו של הבן שלי לחשוב כמוני.

       

      מכיוון שמאוחר, ואני עייף, אבקש רק שתאמרי לי אם את חושבת שהבנתי אותך נכון. אחשוב על הדברים ואנסה לענות ברצינות. (כמובן זה רק אם את מצפה לקבל ממני תשובה.) .

       

       

        27/5/07 02:24:

       

      צטט: י ש י 2007-05-27 01:36:16

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-27 01:07:18

       

      צטט: י ש י 2007-05-26 23:16:55

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-25 10:18:27

      תגיד ישי, אם הייתי כותבת אותו דבר אבל במקום שמאלני הייתי כותבת דתי. ואז גיליתי שיש לו כיפה על הראש... או אף חמור מכך, ואז גיליתי שהוא יהודי, רחמנא ליצלן. מה עובר עליך?

      מיה, מיה, מיה,

       

      נו באמת. את לא באמת נצמדת לדוגמה ולא מסוגלת להבין את האמירה הכללית. בחרתי בדוגמה הזו כי קל לי להמחיש אותה, אבל כמובן שהיא ישימה לכל כיוון.

       

      וחוצמזה, אם כבר הלכת לכיוון הזה, כל כך הרבה פעמים קיבלתי את המסר שאני דתי ולכן אני לא רלוונטי. מזל שהיום אני יודע את מקומי (פחות או יותר) וזה כבר לא מזיז לי.

       

       

      אתה באמת חושב שאני לא מסוגלת להבין את האמירה הכללית? אני דווקא חושבת שהבנתי אותה היטב. אני בטוחה שפעמים רבות קיבלת את המסר שהדתיות שלך היא בעייתית. חילונים חושבים ככה לפעמים. זה בטח לא היה לך כל כך נעים. אבל אולי משום שאתה מאמין שאתם עם סגולה, הצלחת להתגבר בקלות.

       בטח עם סגולה. sure. רק לא קשור.

       

      עם המסר שהדתיות שלי "בעייתית" אני חי כבר הרבה שנים. כבר מילדות שאלתי את עצמי (כמו שהבן שלי שאל אותי לא מזמן) "איך זה שאנחנו צודקים וכולם חושבים אחרת מאיתנו?"

       

      אבל איכשהו אני חושב שאת חושבת שמישהו חושב שהוא יותר טוב מאחרים. אז זהו שלא.

       

      איכשהו נדמה לי שהשמאלנות שלי נתפסת בעינייך כמום שאתה מוכן לחיות איתו או להעלים עין, כאילו הייתי בלי יד או רגל ואתה מרחם עלי אבל ממשיך להתנהג רגיל. ואני אמורה כמובן להודות לך על כך.

      אני את אורח החיים הדתי שלך כמו גם את התפיסה שקודם כל היהודים ואחר כל השאר, כמו גם את האופן שבו אתה יכול להיות רך מאוד וחומל מחד וקיצוני מאוד בכל הנוגע לגויים (בעיני, ברור שבעיני ) מאידך תופסת כדבר מרתק, שבגללו מעניין אותי לשוחח איתך.

      הבן שלך חכם. אולי פתאום הוא יתחיל לחשוב ש"אנחנו" לא כל כך צודקים. איך זה קשור? קשור וחצי.

      נדמה לי  שהדבר המהותי השונה בינינו הוא תפיסת הקורבן שלנו. הבן שלך פתאום חושב לעצמו, אולי, שהנראטיב שהוא מכיר שגוי. זה אינטואיטיבי אצלו. אולי. כל הזמן אולי.

      עצם האמירה שלך שאנחנו צודקים אבל כולם חושבים אחרת מאיתנו היא תפיסה קורבנית. לצערי לא כולם חושבים אחרת ממך. דומה שרבים מאוד חושבים ממש כמוך. אבל אתה ממשיך לתפוס את עצמך כמיעוט. כמה קשה לוותר על להיות מיעוט. צר לי ישי, אבל אתה הרוב.

      כמה קשה לעזוב את הגטו ולוותר על 'אנחנו ארץ קטנה מוקפת אויבים'. גם הילד יתיישר לבסוף לפי זה. אל דאגה.

        27/5/07 01:36:

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-27 01:07:18

       

      צטט: י ש י 2007-05-26 23:16:55

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-25 10:18:27

      תגיד ישי, אם הייתי כותבת אותו דבר אבל במקום שמאלני הייתי כותבת דתי. ואז גיליתי שיש לו כיפה על הראש... או אף חמור מכך, ואז גיליתי שהוא יהודי, רחמנא ליצלן. מה עובר עליך?

      מיה, מיה, מיה,

       

      נו באמת. את לא באמת נצמדת לדוגמה ולא מסוגלת להבין את האמירה הכללית. בחרתי בדוגמה הזו כי קל לי להמחיש אותה, אבל כמובן שהיא ישימה לכל כיוון.

       

      וחוצמזה, אם כבר הלכת לכיוון הזה, כל כך הרבה פעמים קיבלתי את המסר שאני דתי ולכן אני לא רלוונטי. מזל שהיום אני יודע את מקומי (פחות או יותר) וזה כבר לא מזיז לי.

       

       

      אתה באמת חושב שאני לא מסוגלת להבין את האמירה הכללית? אני דווקא חושבת שהבנתי אותה היטב. אני בטוחה שפעמים רבות קיבלת את המסר שהדתיות שלך היא בעייתית. חילונים חושבים ככה לפעמים. זה בטח לא היה לך כל כך נעים. אבל אולי משום שאתה מאמין שאתם עם סגולה, הצלחת להתגבר בקלות.

       בטח עם סגולה. sure. רק לא קשור.

       

      עם המסר שהדתיות שלי "בעייתית" אני חי כבר הרבה שנים. כבר מילדות שאלתי את עצמי (כמו שהבן שלי שאל אותי לא מזמן) "איך זה שאנחנו צודקים וכולם חושבים אחרת מאיתנו?"

       

      אבל איכשהו אני חושב שאת חושבת שמישהו חושב שהוא יותר טוב מאחרים. אז זהו שלא.

       

        27/5/07 01:07:

       

      צטט: י ש י 2007-05-26 23:16:55

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-25 10:18:27

      תגיד ישי, אם הייתי כותבת אותו דבר אבל במקום שמאלני הייתי כותבת דתי. ואז גיליתי שיש לו כיפה על הראש... או אף חמור מכך, ואז גיליתי שהוא יהודי, רחמנא ליצלן. מה עובר עליך?

       מיה, מיה, מיה,

       

      נו באמת. את לא באמת נצמדת לדוגמה ולא מסוגלת להבין את האמירה הכללית.  בחרתי בדוגמה הזו כי קל לי להמחיש אותה, אבל כמובן שהיא ישימה לכל כיוון.

       

      וחוצמזה, אם כבר הלכת לכיוון הזה, כל כך הרבה פעמים קיבלתי את המסר שאני דתי ולכן אני לא רלוונטי. מזל שהיום אני יודע את מקומי (פחות או יותר) וזה כבר לא מזיז לי.

       

       

      אתה באמת חושב שאני לא מסוגלת להבין את האמירה הכללית? אני דווקא חושבת שהבנתי אותה היטב. אני בטוחה שפעמים רבות קיבלת את המסר שהדתיות שלך היא בעייתית. חילונים חושבים ככה לפעמים. זה בטח לא היה לך כל כך נעים. אבל אולי משום שאתה מאמין שאתם עם סגולה, הצלחת להתגבר בקלות.

        27/5/07 00:20:

       

      צטט: ארז פרץ 2007-05-24 23:12:20

      יפה.

       

      ואני מבין אותך. לצערי, או שלא לצערי, איבדתי מספר חברים וכמה אנשים ניתקו איתי קשר לאחרונה בגלל הדעות שלי לגבי שביתת הסטודנטים (אני נגד. אני בעד ועדת שוחט או לפחות הכוונות שלה). זה היה לי די מוזר להיזרק ככה לתוך זה, ובאתי למאבק בצורה הכי בוגרת, בלי קללות, בלי התלהמות, רק עם הסברים ובשפה נוחה. אבל יש אנשים שבשבילם אתה זה הדעה שלך, ולא יכולים לקבל אותך ככה.

      החוכמה היא להיות בדיוק בצד השני.

       

      ארז,

       

      אני מתלבט בעניין. לכאורה, למרות שאני לא חושב כך, אני יכול לקבל את מי שלא ירצה את חברותי בגלל הדעות שלי. יכול להיות שהוא מתקשה להתמודד עם זה שאני חושב ממש אחרת ממנו, וירגיש צורך לשמור ממני מרחק.

       

      האם זה שמישהו לא מקבל את דעותי (ובגלל זה מתרחק) זה אמור לפגוע בי כאילו הוא חושב שאני פחות טוב? אני מנסה לחשוב שלא כך הם הדברים.

       

      מצד שני, קשה לי להעריך חברות שמתפרקת בגלל חילוקי דעות מסוימים. אולי יש בזה להעיד על החברות.

       

        27/5/07 00:15:

       

      צטט: st_s 2007-05-26 23:59:52

       

      צטט: י ש י 2007-05-26 23:22:39

       

      וגם, מרבית החברים שלי מהעבודה הם שמאלנים. אני לא מזועזע לגלות שאף אחד הוא שמאלני. ההפך הוא הנכון - אני מופתע לגלות שמישהו הוא ימני למרות שהוא לא דתי.

       

       

       

      אתה יודע ישי, אני לא מבינה את זה.

      הדת היהודית היא כל כך סוציאליסטית עם כל חוקי השכחה והפאה והמעשר ועבד עולם והיחס לגר והיא כל כך הומניסטית עם לא תבשל גדי בחלב אימו ולא תפקוד עוון אבות על בנים וכו' וכו' (לא פלא שמארקס היה יהודי. אני בטוחה שהוא שאב את הרעיונות שלו מהתורה) לא לדבר על המוסריות העמוקה שלה ואהבת האדם (כולל הגר אשר בשעריך)

      בקיצור לא מבינה למה דתיים הם אנשי ימין.

      בשום אופן לא.

       

      אני חושב שהסיבה העיקרית היא שהם מאמינים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

       

      אמירה לא פשוטה.

       

        26/5/07 23:59:

       

      צטט: י ש י 2007-05-26 23:22:39

       

      וגם, מרבית החברים שלי מהעבודה הם שמאלנים. אני לא מזועזע לגלות שאף אחד הוא שמאלני. ההפך הוא הנכון - אני מופתע לגלות שמישהו הוא ימני למרות שהוא לא דתי.

       

       

       

      אתה יודע ישי, אני לא מבינה את זה.

      הדת היהודית היא כל כך סוציאליסטית עם כל חוקי השכחה והפאה והמעשר ועבד עולם והיחס לגר והיא כל כך הומניסטית עם לא תבשל גדי בחלב אימו ולא תפקוד עוון אבות על בנים וכו' וכו' (לא פלא שמארקס היה יהודי. אני בטוחה שהוא שאב את הרעיונות שלו מהתורה) לא לדבר על המוסריות העמוקה שלה ואהבת האדם (כולל הגר אשר בשעריך)

      בקיצור לא מבינה למה דתיים הם אנשי ימין.

      בשום אופן לא.

        26/5/07 23:22:

       

      צטט: st_s 2007-05-25 18:05:01

       

      צטט: י ש י 2007-05-25 09:56:02

      אסתי,

       

      אני ממש מתפתה לומר עלייך: "אוי ואבוי, היא שמאלנית!"... :)

       

      ואני מודה שכתבת דברים שהתחרטתי שקראתי אותם, כי הם הכעיסו אותי (וכאמור החלטתי שלא לפצוח בויכוח בלתי קונסטרוקטיבי). כנראה שהדעות שלנו שונות. מה עושים עם זה? זה כבר לא פשוט.

       

       

      אני יודעת. את זעקות הזעם שלך שמעו עד לכאן.

      בגלל זה שאלתי האם אתה מדבר עלי.

       

      אני חושבת אגב, שהפוסט הזה (שאהבתי מאוד), מתאים בדיוק לאנשי ימין שמגלים רחמנא ליצלן שיש להם חבר שמאלני. זה פחות מתאים לצד השני.

      אולי בגלל שהתחושה של הימין שהשמאל בוגד והורס את המדינה ומצווה להגן עליה מפניו בניגוד לשמאל שסתם מתעצבן מהדעות הימניות........

       לא פייר. אני דווקא שתקתי ולא "זעקתי".

       

      ברור שהשמאל לא מתעצבן מדעות ימניות. לכן לא אסרו בחוק אף מפלגה ימנית.

       

      וגם, מרבית החברים שלי מהעבודה הם שמאלנים. אני לא מזועזע לגלות שאף אחד הוא שמאלני. ההפך הוא הנכון - אני מופתע לגלות שמישהו הוא ימני למרות שהוא לא דתי.

       

        26/5/07 23:16:

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-25 10:18:27

      תגיד ישי, אם הייתי כותבת אותו דבר אבל במקום שמאלני הייתי כותבת דתי. ואז גיליתי שיש לו כיפה על הראש... או אף חמור מכך, ואז גיליתי שהוא יהודי, רחמנא ליצלן. מה עובר עליך?

       מיה, מיה, מיה,

       

      נו באמת. את לא באמת נצמדת לדוגמה ולא מסוגלת להבין את האמירה הכללית.  בחרתי בדוגמה הזו כי קל לי להמחיש אותה, אבל כמובן שהיא ישימה לכל כיוון.

       

      וחוצמזה, אם כבר הלכת לכיוון הזה, כל כך הרבה פעמים קיבלתי את המסר שאני דתי ולכן אני לא רלוונטי. מזל שהיום אני יודע את מקומי (פחות או יותר) וזה כבר לא מזיז לי.

       

       

        25/5/07 18:05:

       

      צטט: י ש י 2007-05-25 09:56:02

      אסתי,

       

      אני ממש מתפתה לומר עלייך: "אוי ואבוי, היא שמאלנית!"...  :)

       

      ואני מודה שכתבת דברים שהתחרטתי שקראתי אותם, כי הם הכעיסו אותי (וכאמור החלטתי שלא לפצוח בויכוח בלתי קונסטרוקטיבי). כנראה שהדעות שלנו שונות. מה עושים עם זה? זה כבר לא פשוט.

       

       

      אני יודעת. את זעקות הזעם שלך שמעו עד לכאן.

      בגלל זה שאלתי האם אתה מדבר עלי.

       

      אני חושבת אגב, שהפוסט הזה (שאהבתי מאוד), מתאים בדיוק לאנשי ימין שמגלים רחמנא ליצלן שיש להם חבר שמאלני. זה פחות מתאים לצד השני.

      אולי בגלל שהתחושה של הימין שהשמאל בוגד והורס את המדינה ומצווה להגן עליה מפניו בניגוד לשמאל שסתם מתעצבן מהדעות הימניות........

        25/5/07 18:00:

       

      צטט: מיה סלע 2007-05-25 10:18:27

      תגיד ישי, אם הייתי כותבת אותו דבר אבל במקום שמאלני הייתי כותבת דתי. ואז גיליתי שיש לו כיפה על הראש... או אף חמור מכך, ואז גיליתי שהוא יהודי, רחמנא ליצלן. מה עובר עלייך?

       

       

      מיה, מיה, מיה...

       

      קצת חושומור. אל תהיי כזאת.

        25/5/07 10:18:
      תגיד ישי, אם הייתי כותבת אותו דבר אבל במקום שמאלני הייתי כותבת דתי. ואז גיליתי שיש לו כיפה על הראש... או אף חמור מכך, ואז גיליתי שהוא יהודי, רחמנא ליצלן. מה עובר עלייך?
        25/5/07 09:56:

      אסתי,

       

      אני ממש מתפתה לומר עלייך: "אוי ואבוי, היא שמאלנית!"...  :)

       

      ואני מודה שכתבת דברים שהתחרטתי שקראתי אותם, כי הם הכעיסו אותי (וכאמור החלטתי שלא לפצוח בויכוח בלתי קונסטרוקטיבי). כנראה שהדעות שלנו שונות. מה עושים עם זה? זה כבר לא פשוט.

       

        24/5/07 23:19:

      רגע רגע, אנחנו ברשימת החברים?

       

      פוסט נפלא. מיד נבדוק מה קורה עם הכוכביא. כי על זה מגיע לך הרבה יותר מאחד.

        24/5/07 23:12:

      יפה.

       

      ואני מבין אותך. לצערי, או שלא לצערי, איבדתי מספר חברים וכמה אנשים ניתקו איתי קשר לאחרונה בגלל הדעות שלי לגבי שביתת הסטודנטים (אני נגד. אני בעד ועדת שוחט או לפחות הכוונות שלה). זה היה לי די מוזר להיזרק ככה לתוך זה, ובאתי למאבק בצורה הכי בוגרת, בלי קללות, בלי התלהמות, רק עם הסברים ובשפה נוחה. אבל יש אנשים שבשבילם אתה זה הדעה שלך, ולא יכולים לקבל אותך ככה.

      החוכמה היא להיות בדיוק בצד השני. 

        24/5/07 19:25:

       

      צטט: ב"ב 2007-05-24 18:49:56

      ישי,

       

      ראשית אני לא כ"כ שמאלני. שנית, אני ממעט לכתוב פוסטים פרובוקטיביים (שקר וכזב). ושלישית, אני לא זוכר שהצעת לי חברות :)

       

      ב"ב (שמחכה לחשיפת השם האמיתי) 

       

      בב המחכה,

       

      פוסטים פרובוקטיביים מושכים. הם גם לפעמים מרחק קטן מהעלבת עובד ציבור. או בכלל העלבת עובד כלשהו. סה מסוכן. תאר לעצמך שהיית מעליב אותי. עוד הייתי עלול להעלב!

       

      ושלישית, מי אמר לך שאנחנו לא חברים? תאלץ לחשוף את השם שלך ורק אז נדע...

       

        24/5/07 19:00:

       

      צטט: ayelet4u 2007-05-24 18:39:29

      ומי יתן לנו את תעצומות הנפש להשאר חבר/ה עם מישהו שדעותיו שונות לחלוטין משלנו, ובכל זאת לא לנסות לשנות את דעותיו, אלא לקבל אותו כמו שהוא, ולכבד אותו על אחרותו (איך אפשר לא לאהוב זיתים, זה נורא בריא!)?

       

      אני יודעת שאני תופסת את עצמי יותר מפעם אחת שופטת אחרויות של אחרים ומדאלגת (אפשר להמציא הטייה כזו?) איתם בניסיון מניפולטיבי להסביר  שצדקתי מהם. (ופעמים רבות אני מגלה שצדקו ממני...).

       

      (האמור לעיל לא כולל פדופילים, מכי נשים וילדים ומתאבדים שיעים).

       

      מוכן להיות חבר שלי למרות שאני אשה, דתל"שית, וחסרת עמדה פוליטית מוצקה?

       

      אילת

       

      אילת בשבילךָ היקרה,

       

      תארי לעצמך שמדובר לא רק בלהישאר חבר אלא גם בלהקשיב לאותם דברים שיוצרים את התהום ביניכם. להקשיב באמת.

       

      קשה מנשוא. ובכל זאת, צריך להתקדם בחיים. בהקשבה יש לי הרבה להתקדם.

       

      האם אני מוכן להיות חבר שלך? האין זה two clicks away? :)

       

       

        24/5/07 18:49:

      ישי,

       

      ראשית אני לא כ"כ שמאלני. שנית, אני ממעט לכתוב פוסטים פרובוקטיביים (שקר וכזב). ושלישית, אני לא זוכר שהצעת לי חברות :)

       

      ב"ב (שמחכה לחשיפת השם האמיתי) 

        24/5/07 18:39:

      ומי יתן לנו את תעצומות הנפש להשאר חבר/ה עם מישהו שדעותיו שונות לחלוטין משלנו, ובכל זאת לא לנסות לשנות את דעותיו, אלא לקבל אותו כמו שהוא, ולכבד אותו על אחרותו (איך אפשר לא לאהוב זיתים, זה נורא בריא!)?

       

      אני יודעת שאני תופסת את עצמי יותרמפעם אחת שופטת אחרויות של אחרים ומדאלגת (אפשר להמציא הטייה כזו?) איתם בניסיון מניפולטיבי להסביר  שצדקתי מהם. (ופעמים רבות אני מגלה שצדקו ממני...).

       

      (האמור לעיל לא כולל פדופילים, מכי נשים וילדים ומתאבדים שיעים).

       

      מוכן להיות חבר שלי למרות שאני אשה, דתל"שית, וחסרת עמדה פוליטית מוצקה?

       

      אילת

        20/5/07 17:28:

      ישי,

       

      אתה צודק.

       

      הבעיה היא בקצוות.

       

       

        20/5/07 14:35:

      ישי , הנשיפ אמרו זאת טוב ממני

       

      "שירקי אתמול 22:46:

       

      נהניתי לקרוא מה שכתבת.

       

      מובנה, הגיוני והסוף הכי יפה: אנושי.

       

      נכון, אין טעם להתקרצץ על שטויות, כולנו אנשים ואם אתה מצליחים לראות מעבר כי לכולנו יש את הרגעים שמקבלים מסך אטום, אז יפה לעצור ולהסתכל מהצד ולהתעלות (לא תמיד עובד).

       

      אהבתי את הכתיבה!! "

       

      "

      מומלץtaya1 אתמול 23:05:

       

      לזה אני קוראת חכמה....

      תסדר את הכפתור של הירוקים אצלך...הוא לא עובד טוב..לחצתי 3 פעמים ורק בסוף זה עבד.. "

      "

      מומלץvg10 היום 6:46:

       

      ישי היקר,

       

      כבר אמרתי לך לא פעם....

       

      דברי חכמים - בנחת נשמעים.

       

      פוסט מדויק.

       

      כוכבת.

       

      חג שמח. "

       

       

      לענין החברות:

       

      אם חבר נפגע מכתיבתך - אז מיותר לפגוע בחבר

      אבל לעומת זאת אם חבר יפסיק חברותו איתך בגלל שאתה כותב דעה שונה משלו - אזי איזה מין חבר זה?!

       

      וצריך להבדיל בין חבר ל"חבר"  - אם זה "חבר" בקפה והחברות בעיקרה מופיעה בעמוד שלך ותו לא  - אז ממש מיותר להסירו (אלא אם יש רצון לסמל בזה דבר מה) ולבטח שאין חובה להתיחס לכל פוסט ופוסט

       

      בהצלחה

        20/5/07 12:11:

       

      צטט: shine 2007-05-20 10:51:15

      פוסט מקסים וורדה הגדירה כל כך יפה, דברים שכתובים בנחת באמת עוברים נעים....

       

      האמת שגם אני גיליתי פה לא מעט קיצוניים לשתי הקצוות ןהחלטתי כי בשלב זה אני לא מגיבה פוליטית (מנסה לפחות להתאפק) ומשתדלת להינות מהחברויות גם אם יש לאחרים דעות שונות, ואפילו הפוכות, לשלי.

      החלטת החלטה נכונה, לדעתי, ונקווה שזה יחזיק מעמד, כי זה לא קל ולפעמים אפילו בוער להגיב. גם במציאות יש לי חברים מכל קצות הקשת הפוליטית ויש ויכוחים ועדיין נשארים חברים טובים ואפילו מאוד טובים.

       

      תודה.

       

      במקרים שאני ממש לא מסכים עם הכותב, אני משתדל גם להכריח את עצמי להקשיב למה שהוא אומר לפני שאני מגיב.

       

      השיטה הפשוטה (ודי יעילה) לכך היא באמצעות "שיקוף" (כמו ב"אימאגו"). אני כותב חזרה את מה שהוא אמר בשפתי שלי לפני שאני כותב את מה שאני חושב.

      באופן זה אנחנו "נותנים מקום" לדעת האחר, מה שמשפר את תרבות הדיון, וגם עוזר לפעמים למקד את נקודת המחלוקת.

       אחרי שממקדים את נקודת המחלוקת (ולא עוטפים אותה בהרבה זלזול וציניות) קל יותר להבין במה לא מסכימים.

       

        20/5/07 12:03:

       

      צטט: י ש י 2007-05-20 09:46:20

       

      צטט: נירו'ש 2007-05-20 01:08:51

      ישי, אם הוא קיצוני כמו שאני חושב, יש מקום לבטל את החברות.

      ניר,

       

      אתה חושב שמי שדעתו שונה משלך באופן קיצוני, עד כדי כך שפוגע בדברים היקרים לך, אין טעם בחברות איתו.

       

      אני חושב שבמקרה הזה צריך לבחון מה היא אותה "חברות". אם מדובר באיזה פרמטר במערכת של ה"קפה" (כלומר "חברות" ולא חברות), יתכן ואין לה הרבה משמעות ממילא, וכל מה שצריך לעשות זה... כלום. אם לא נוח לך עם מישהו, אל תדבר איתו. לא קרה כלום. אני לא איזה "מיסיונר" שמחפש לחבק דווקא את מי שחושב הפוך ממני, במיוחד כשעלול להיות לזה מחיר של עגמת נפש משני הצדדים בגלל ויכוחים מיותרים.

       

      אבל אם מדובר בחבר, וירטואלי או לא, שחשוב לי, יתכן שדווקא ארגיש שאני צריך לנסות לדבר איתו על זה. לא דווקא כי אפשר לשנות דעות, אלא כי אולי יהיה חשוב לי להבין אותו יותר. האם לעשות את זה בדיון פתוח וציבורי? לא בטוח.

       

      בכל מקרה, זה עניין של טעם אישי - אם אני הייתי נמנע מחברות עם מי ששולל לחלוטין דברים שיקרים לי - לא היו לי הרבה חברים שם בחוץ.

       

      ישי,

      התכוונתי לשני מדדים מרכזיים;

      1. כמה קיצוני

      2. כמה ומאיפה החבר הוא חבר - ז"א אם הוא לא גדל איתי בשכונה ולא עשה איתי 8/8 על הגדר...והוא רק "מהקפה"...אני, באופן אישי, לא אטרח אפילו.

        20/5/07 11:01:

       

      צטט: י ש י 2007-05-20 10:42:13

       

      צטט: תמי ר. 2007-05-20 10:09:14

      אכן דילמה.

       

      חשוב לנסות להבין מי האדם שעומד מולך:

       

      אם להתרשמותך מדובר באדם פתוח, סובלני, שמסוגל לנהל דיון ענייני בלי לגלוש לפסים אישיים - סלמת'ק. זה המקום לנהל דיון פורה ומעניין, כולם רק ירוויחו מזה.

       

      אבל אם מדובר במישהו שנראה לך שהוא עלול לקחת את הדיון למקומות אישיים, ילדותיים, מתלהמים ומתנגחים - עזוב. לא יודעת אם צריך לבטל את החברות כי זה לא ממש משנה, אבל לא הייתי מתעסקת עם כאלה...

       

       

      תמי,

       

      כתבת מצוין. קצת קשה להתרשם בהתחלה, אבל אחרי קצת היכרות כולנו מבינים מול מי אנחנו עומדים.

      יש כאלה שאני אוהב לקרוא את מה שהם כותבים, אבל מעדיף לא להיכנס איתם לויכוח (לא ציבורי, בכל אופן) כי אני יודע לאן זה יגיע. תבוסתני? לדעתי לא. אני חושב שזה פשוט מעשי.

       

      תבוסתני? בכלל לא. אין טעם להכנס לוויכוחים עם אנשים שבשלים לשמוע רק את עצמם. הם לא ישמעו אותך במילא...

      זה אכן פרקטי לתעל את האנרגיות כלפי שותפים לדיאלוג.

        20/5/07 10:51:

      פוסט מקסים וורדה הגדירה כל כך יפה, דברים שכתובים בנחת באמת עוברים נעים....

       

      האמת שגם אני גיליתי פה לא מעט קיצוניים לשתי הקצוות ןהחלטתי כי בשלב זה אני לא מגיבה פוליטית (מנסה לפחות להתאפק) ומשתדלת להינות מהחברויות גם אם יש לאחרים דעות שונות, ואפילו הפוכות, לשלי.

      החלטת החלטה נכונה, לדעתי, ונקווה שזה יחזיק מעמד, כי זה לא קל ולפעמים אפילו בוער להגיב. גם במציאות יש לי חברים מכל קצות הקשת הפוליטית ויש ויכוחים ועדיין נשארים חברים טובים ואפילו מאוד טובים.

        20/5/07 10:42:

       

      צטט: תמי ר. 2007-05-20 10:09:14

      אכן דילמה.

       

      חשוב לנסות להבין מי האדם שעומד מולך:

       

      אם להתרשמותך מדובר באדם פתוח, סובלני, שמסוגל לנהל דיון ענייני בלי לגלוש לפסים אישיים - סלמת'ק. זה המקום לנהל דיון פורה ומעניין, כולם רק ירוויחו מזה.

       

      אבל אם מדובר במישהו שנראה לך שהוא עלול לקחת את הדיון למקומות אישיים, ילדותיים, מתלהמים ומתנגחים - עזוב. לא יודעת אם צריך לבטל את החברות כי זה לא ממש משנה, אבל לא הייתי מתעסקת עם כאלה...

       

       

      תמי,

       

      כתבת מצוין. קצת קשה להתרשם בהתחלה, אבל אחרי קצת היכרות כולנו מבינים מול מי אנחנו עומדים.

      יש כאלה שאני אוהב לקרוא את מה שהם כותבים, אבל מעדיף לא להיכנס איתם לויכוח (לא ציבורי, בכל אופן) כי אני יודע לאן זה יגיע. תבוסתני? לדעתי לא. אני חושב שזה פשוט מעשי.

       

        20/5/07 10:25:

       

      צטט: airbus 2007-05-20 08:18:02

      לחכמת הרציונליות יש מקום חשוב, בבחינת:

      לחשוב עד 14 לפני שמגיבים".

      ובכלל:

      Some of my best friends/relatives..

      חנוך,

       

      תאמין לי שגם כמה מחברי הטובים הם ימניים, אבל לא נורא, אנחנו מסתדרים איכשהו.

       

        20/5/07 10:09:

      אכן דילמה.

       

      חשוב לנסות להבין מי האדם שעומד מולך:

       

      אם להתרשמותך מדובר באדם פתוח, סובלני, שמסוגל לנהל דיון ענייני בלי לגלוש לפסים אישיים - סלמת'ק. זה המקום לנהל דיון פורה ומעניין, כולם רק ירוויחו מזה.

       

      אבל אם מדובר במישהו שנראה לך שהוא עלול לקחת את הדיון למקומות אישיים, ילדותיים, מתלהמים ומתנגחים - עזוב. לא יודעת אם צריך לבטל את החברות כי זה לא ממש משנה, אבל לא הייתי מתעסקת עם כאלה...

       

        20/5/07 09:59:

       

      צטט: י ש י 2007-05-20 09:49:31

       

      צטט: vg10 2007-05-20 06:46:16

      ישי היקר,

       

      כבר אמרתי לך לא פעם....

       

      דברי חכמים - בנחת נשמעים.

       

      פוסט מדויק.

       

      כוכבת.

       

      חג שמח.

       

      ורדה,

       

      חכי חכי, אני עוד אזכיר לך... מחייך

       

      וגם תודה.

       

      תמים

        20/5/07 09:49:

       

      צטט: vg10 2007-05-20 06:46:16

      ישי היקר,

       

      כבר אמרתי לך לא פעם....

       

      דברי חכמים - בנחת נשמעים.

       

      פוסט מדויק.

       

      כוכבת.

       

      חג שמח.

       

      ורדה,

       

      חכי חכי, אני עוד אזכיר לך... מחייך

       

      וגם תודה.

       

        20/5/07 09:46:

       

      צטט: נירו'ש 2007-05-20 01:08:51

      ישי, אם הוא קיצוני כמו שאני חושב, יש מקום לבטל את החברות.

      ניר,

       

      אתה חושב שמי שדעתו שונה משלך באופן קיצוני, עד כדי כך שפוגע בדברים היקרים לך, אין טעם בחברות איתו.

       

      אני חושב שבמקרה הזה צריך לבחון מה היא אותה "חברות". אם מדובר באיזה פרמטר במערכת של ה"קפה" (כלומר "חברות" ולא חברות), יתכן ואין לה הרבה משמעות ממילא, וכל מה שצריך לעשות זה... כלום. אם לא נוח לך עם מישהו, אל תדבר איתו. לא קרה כלום. אני לא איזה "מיסיונר" שמחפש לחבק דווקא את מי שחושב הפוך ממני, במיוחד כשעלול להיות לזה מחיר של עגמת נפש משני הצדדים בגלל ויכוחים מיותרים.

       

      אבל אם מדובר בחבר, וירטואלי או לא, שחשוב לי, יתכן שדווקא ארגיש שאני צריך לנסות לדבר איתו על זה. לא דווקא כי אפשר לשנות דעות, אלא כי אולי יהיה חשוב לי להבין אותו יותר. האם לעשות את זה בדיון פתוח וציבורי? לא בטוח.

       

      בכל מקרה, זה עניין של טעם אישי - אם אני הייתי נמנע מחברות עם מי ששולל לחלוטין דברים שיקרים לי - לא היו לי הרבה חברים שם בחוץ.

       

        20/5/07 08:25:

       

      צטט: airbus 2007-05-20 08:18:02

      לחכמת הרציונליות יש מקום חשוב, בבחינת:

      לחשוב עד 14 לפני שמגיבים".

      ובכלל:

      Some of my best friends/relatives..

      אפשר עד 10-------------------אבל לאט???

       

      כי עד 14.....אני לא יודעת....:)

        20/5/07 08:18:

      לחכמת הרציונליות יש מקום חשוב, בבחינת:

      לחשוב עד 14 לפני שמגיבים".

      ובכלל:

      Some of my best friends/relatives..

        20/5/07 06:46:

      ישי היקר,

       

      כבר אמרתי לך לא פעם....

       

      דברי חכמים - בנחת נשמעים.

       

      פוסט מדויק.

       

      כוכבת.

       

      חג שמח.

        20/5/07 01:08:
      ישי, אם הוא קיצוני כמו שאני חושב, יש מקום לבטל את החברות.
        20/5/07 00:05:

       

      צטט: levana feldman 2007-05-19 23:25:24

      פוסט מצוין

      אני הייתי כן מעלה את טיעוני הנגד שלי

      (עם ההוכחות ותצלומי אויר...) גם עם דיעות

      מנוגדות, וטעמים שונים אפשר להישאר חברים

      לבנה, תודה.

       

      את היית עושה את זה בצורה נכונה, והיו מעריכים את עמדתך. לי זה לפעמים קשה, ואני עלול לפגוע.

      יש גם כאלה שלא כדאי בכלל להיכנס לויכוח איתם, כי די ברור שהויכוח יגיע מהר מאוד לפסים בלתי-קונסטרוקטיביים בעליל (יענו העלבות אישיות), וכמה שבוער לענות - עדיף פשוט להתעלם.

       

        20/5/07 00:04:

       

      צטט: י ש י 2007-05-19 23:41:36

       

       

      תודה אסף,

       

      היית מת שבגללך הכל יתחרבן, ככה לפחות יזכרו אותך עוד אלפיים שנה. תאלץ לכתוב תסריט לשובר קופות במקום...

       

       

      שובר קופות ייתן לי שנה, גג שנתיים של זיכרון. בשביל אלפיים שנה צריך קצת יותר. מצד  שני, מעדיף שלא ייזכרו אותי בכלל מאשר ששמי ישרוד בגלל שהכל נפל בגללי.

        20/5/07 00:01:

       

      צטט: aorpaz 2007-05-19 23:30:31

      יפה

       

      הנני בטוח שהנך יכול להיות חבר גם של בעלי דעות שונות משלך ואין ספק שג' הנה הדרך הנכונה, המדינה עדין לא בסכנה בגלל דעתו של מאן דהוא

       

      חברים שלא ניתן לבצע איתם דיאלוג (גם פוליטי) איזו מין חברות זו?

      אפשר להגיב אך לא חובה

       

      מה שלא הובן הוא פוסט התגובה:"העוצמה שאליה הגיעו הויכוחים עזרה לי לגבש דעה. האם רק החברים ה"אמיתיים" שלי אני יכול לנהל ויכוח תרבותי למרות שאנחנו בכלל לא מסכימים? ומה פה? "  - האם בגלל דעתך האחרת החבר השמאלי לא ידע לתת לך את הזכות להחזיק בדעתך הגם שהיא אחרת? והוא שובר חברויות?

       

      תודה על התגובה הרצינית.

      אני מבין שאתה לא מסכים איתי, ואומר שאני אמור להציג את עמדתי (וגם כתגובה לחולקים עלי) מתוך הבנה שגם אחרים ידעו להעריך את דעתי השונה ולא אפסיד בגלל זה את חברותם.

       

      אין לי שום ביקורת על מי שחושב שצריך להציג את עמדתו. אני גם לא נמנע מלכתוב את שלי, אבל בכל זאת מעדיף להמנע מויכוחים פוליטיים.

      פעם אחת נכנסתי לדיון פוליטי עם מישהי, ולמרות שהדיון היה מכובד, יצאתי ממנו עם תחושה שאולי היא נפגעה, וחשבתי שאולי זה היה מיותר.

       

      לכן אני מעדיף לפעמים לשתוק, למרות שכותבים משהו שמעצבן אותי. שוב, אני חושש שלא אוכל לשכנע ומה שאכתוב זה רק כדי להציג עמדה מנוגדת ("כדי שלא יחשבו שכולם מסכימים...").

       

      יותר קל לשכנע על ידי הצגת עמדה פוזיטיבית משלך, מאשר על ידי הצגת עמדה מנוגדת שבעצם באה לשלול את האחר.

       

        19/5/07 23:45:

       

      צטט: עידית ב 2007-05-19 23:25:21

      ניצלתי בזה הרגע ממבוכה בינלאומית.

       

      קראתי את הפוסט שלך והנהנתי בהסכמה רבה על כל משפט. אני אוהבת את המשפחה שלי מאוד וביננו הדעות הפוליטיות שונות ומגוונות (טוב, אין פוסט-ציונים, אבל שמאלנים גאים יש וגם כמה ימנים חדורי מוטיבציה ) אנחנו מתווכחים על פוליטיקה, מגנים על דעותינו, מאמינים שאנחנו מגינים על המולדת, כל אחד בדרכו. אבל אוהבים אחד את השני, יותר מכל דבר אחר.

       

      אבל זה לא עניין המבוכה -

      בעודי מאושרת שלא הייתי פה יומיים ולכן בטוח יש באמתחתי כמה כוכבים, אני מקישה בפד המגע שלי על הכוכב הירוק, מנסה, מנסה ושוב מנסה וזה מסרב להגיב, לפחות לא באופן הנראה לעין, ואז החליקה לי היד לכוון האדום האדום הזה.

      כבר תכננתי את פתח הנפש, את הגיוס ההמוני שאני הולכת לעשות כדי לפצות אותך, את הכוכבים הירוקים שתקבל ממני מהיום והלאה על כל דבר ולא משנה מה הוא יהיה.

       

      אבל הכוכב הירוק שלי התקבל. המבוכה נחסכה וזו הזדמנות להגיד שוב שאתה צודק :-)

       

      עידית,

       

      ברור לך שאני מצטער שזה לא קרה.

       

      אולי נדמיין שנתת לי אדום...  :)

       

      תודה בכל מקרה.

        19/5/07 23:41:

       

      צטט: בייזר 2007-05-19 23:19:39

      אחלה פוסט.

      הנושא הזה מעסיק גם אותי בימים האחרונים, והגעתי למסקנה שאני לא מוכן שבעוד אלפיים שנה יגידו שהיו איזה בייזר ובר-בייזר, שבגללם הכל כאן התחרבן.

      *

       

      תודה אסף,

       

      היית מת שבגללך הכל יתחרבן, ככה לפחות יזכרו אותך עוד אלפיים שנה. תאלץ לכתוב תסריט לשובר קופות במקום...

       

        19/5/07 23:33:

       

      צטט: irisnaor 2007-05-19 23:19:27

      יפה מאוד. אתה מחזק את המשמעות הראשונית, לעומת האינטרנטית, של המילה חבר.
      כשיש היסטוריה לחברות, בסוף חוזרים לדבר המחבר ולא המפריד.

       

      איריס,

       

      תודה. אין לי ספק שאת צודקת.

      מצד שני, יש לנו הזדמנות להכיר אנשים חדשים, וזה כיף לא רגיל.

      להכיר אנשים שקצת רחוקים ממני (בכל מיני מובנים) זה אפילו יותר כיף. אבל זה גם אתגר לא פשוט.

       

        19/5/07 23:30:

      יפה

       

      הנני בטוח שהנך יכול להיות חבר גם של בעלי דעות שונות משלך ואין ספק שג' הנה הדרך הנכונה, המדינה עדין לא בסכנה בגלל דעתו של מאן דהוא

       

      חברים שלא ניתן לבצע איתם דיאלוג (גם פוליטי) איזו מין חברות זו?

      אפשר להגיב אך לא חובה

       

      מה שלא הובן הוא פוסט התגובה:"העוצמה שאליה הגיעו הויכוחים עזרה לי לגבש דעה. האם רק החברים ה"אמיתיים" שלי אני יכול לנהל ויכוח תרבותי למרות שאנחנו בכלל לא מסכימים? ומה פה? "  - האם בגלל דעתך האחרת החבר השמאלי לא ידע לתת לך את הזכות להחזיק בדעתך הגם שהיא אחרת? והוא שובר חברויות?

        19/5/07 23:25:

      פוסט מצוין

      אני הייתי כן מעלה את טיעוני הנגד שלי

      (עם ההוכחות ותצלומי אויר...) גם עם דיעות

      מנוגדות, וטעמים שונים אפשר להישאר חברים

        19/5/07 23:25:

      ניצלתי בזה הרגע ממבוכה בינלאומית.

       

      קראתי את הפוסט שלך והנהנתי בהסכמה רבה על כל משפט. אני אוהבת את המשפחה שלי מאוד וביננו הדעות הפוליטיות שונות ומגוונות (טוב, אין פוסט-ציונים, אבל שמאלנים גאים יש וגם כמה ימנים חדורי מוטיבציה ) אנחנו מתווכחים על פוליטיקה, מגנים על דעותינו, מאמינים שאנחנו מגינים על המולדת, כל אחד בדרכו. אבל אוהבים אחד את השני, יותר מכל דבר אחר.

       

      אבל זה לא עניין המבוכה -

      בעודי מאושרת שלא הייתי פה יומיים ולכן בטוח יש באמתחתי כמה כוכבים, אני מקישה בפד המגע שלי על הכוכב הירוק, מנסה, מנסה ושוב מנסה וזה מסרב להגיב, לפחות לא באופן הנראה לעין, ואז החליקה לי היד לכוון האדום האדום הזה.

      כבר תכננתי את פתח הנפש, את הגיוס ההמוני שאני הולכת לעשות כדי לפצות אותך, את הכוכבים הירוקים שתקבל ממני מהיום והלאה על כל דבר ולא משנה מה הוא יהיה.

       

      אבל הכוכב הירוק שלי התקבל. המבוכה נחסכה וזו הזדמנות להגיד שוב שאתה צודק :-)

        19/5/07 23:21:

       

      צטט: taya1 2007-05-19 23:05:08

      לזה אני קוראת חכמה....

      תסדר את הכפתור של הירוקים אצלך...הוא לא עובד טוב..לחצתי 3 פעמים ורק בסוף זה עבד..

       

      טל, זה בכוונה - כדי שאראה עד כמה את נחושה לככב.  תודה!

       

      :)

        19/5/07 23:19:

      אחלה פוסט.

      הנושא הזה מעסיק גם אותי בימים האחרונים, והגעתי למסקנה שאני לא מוכן שבעוד אלפיים שנה יגידו שהיו איזה בייזר ובר-בייזר, שבגללם הכל כאן התחרבן.

      *

        19/5/07 23:19:

      יפה מאוד. אתה מחזק את המשמעות הראשונית, לעומת האינטרנטית, של המילה חבר.
      כשיש היסטוריה לחברות, בסוף חוזרים לדבר המחבר ולא המפריד.

        19/5/07 23:05:

      לזה אני קוראת חכמה....

      תסדר את הכפתור של הירוקים אצלך...הוא לא עובד טוב..לחצתי 3 פעמים ורק בסוף זה עבד..

        19/5/07 23:04:

       

      תודה.

       

      האמת היא שהעניין באמת מטריד אותי בתקופה האחרונה. עד כדי כך שאני מתחיל לחשוב שאולי זו חולשה שלי, שאני מעדיף שלא להיכנס למלחמת-הגנה-על-המולדת.

       

      העוצמה שאליה הגיעו הויכוחים עזרה לי לגבש דעה. האם רק החברים ה"אמיתיים" שלי אני יכול לנהל ויכוח תרבותי למרות שאנחנו בכלל לא מסכימים? ומה פה?

       

      קשה, אבל גם מזה נצליח ללמוד משהו.

       

        19/5/07 22:46:

      נהניתי לקרוא מה שכתבת.

       

      מובנה, הגיוני והסוף הכי יפה: אנושי.

       

      נכון, אין טעם להתקרצץ על שטויות, כולנו אנשים ואם אתה מצליחים לראות מעבר כי לכולנו יש את הרגעים שמקבלים מסך אטום, אז יפה לעצור ולהסתכל מהצד ולהתעלות (לא תמיד עובד).

       

      אהבתי את הכתיבה!!

       

      פרופיל

      י ש י
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      Unprofessional

      My Google Reader Shared

      Securityfocus News