כותרות TheMarker >
    ';

    על ימין ועל שמאל

    כל מה שמעניין אותי, מרגיז אותי ולפעמים גם מה שקרה לי

    והיו עיניך רואות את נופליך

    9 תגובות   יום שלישי, 6/5/08, 17:34

       יום הזכרון עומד בשנים האחרונות, ובמיוחד השנה (על רקע חקירות אולמרט), בפני תחושת שניות: מצד אחד, אין מדינה, בוודאי לא בעולם המערבי, שכל-כך הרבה מוקרב כדי לשמור על עצם קיומה. מצד שני, נדמה שאין מדינה בעולם המערבי שהמנהיגות שלה משדרת כזו בעייתיות: מנהיגות פוליטית שחשודה בשחיתות עמוקה (קצב, הירשזון, חקירות אולמרט) ומנהיגות כלכלית שמובילה פערים חברתיים ופערי שכר מהגבוהים בעולם.

       יתכן שיש קשר בין שני צידי המטבע; העובדה שמדובר במדינה שהיא היחידה בעולם שמאויימת במפורש באיומי השמדה טוטאליים (או בדה-לגיטימציה מדינית לעצם קיומה, תופעה לא פחות מסוכנת) היא זו שגורמת לקורבן העצום. מצד שני יתכן שעובדה זו עצמה היא גם זו שגורמת לאנשים רבים (בוודאי הקרובים לצלחת, שמטבע הדברים הדבר יותר מתאפשר להם) להתפתות ולדאוג במהירות ובחמדנות לעצמם, שהרי מי יודע "מה יילד יום". 

       אבל קיומם של שני צידי המטבע האלה בו-זמנית אינו אפשרי לאורך זמן. לא לאורך זמן יסכימו צעירים ישראלים להקריב את הקורבנות הנתבעים מהם - קודם כל בעצם החיים, אבל גם במחירים נפשיים וכלכליים - כאשר הם רואים במקביל כל-כך הרבה בני גילם ומבוגרים מהם "עושים לביתם". ככל שעוברות השנים אנחנו כבר עדים לירידה במוטיבציה שנובעת מהפער הבלתי נסבל הזה.

        מה שדרוש הוא אפוא קישור פוזיטיבי, לא נגאטיבי, בין הקורבן הנדרש מהחיים במדינה לבין הנורמות הנתבעות ממנהיגיה. רעיון אחד בכיוון הזה יכול להיות יצירת נורמה חדשה, לפיה כל פקיד שלטון, ואולי גם כל בכיר בחברה פרטית, יאמץ לעצמו, לצד תמונות הנשיא וראש הממשלה המפארת את חדרו, גם תמונה של אחד הנופלים במלחמות ישראל. כך תהיה מול עיניו תזכורת יומיומית למחיר שהוקרב למען החיים במדינה וממילא ישמש הדבר תזכורת מצמררת לנורמות הנתבעות ממנו בעבודת יומו, כדי שהחיים במדינה אמנם יהיו ראויים לקורבן שהוקרב עבורם.

       כמובן שאי-אפשר לחייב הוראה כזו בחוק או בהוראות התקשי"ר, אבל אחרי העשרות הראשונות של הפקידים והבכירים שיתחילו במסורת כזו, סביר שיבואו גם האחרים שירגישו שאי-אפשר לפגר אחריהם. זו תהיה אולי ההנצחה הראויה ביותר לקורבנם של הנופלים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/08 14:33:

       

      צטט: קרן אטינגר 2008-05-07 11:18:14

      לפני דקות אחדות הייתה הצפירה.

      בפעם הראשונה, אני, הפטריוטית ללא תקנה, הרגשתי תחושה של ניצול.

      אמנם אני מאמינה בכל ליבי שחללי צה"ל נפלו על הגנת המולדת. ומצד שני - אני חושבת על הקרבנות המיותרים שנפלו (בראש ובראשונה במלחמת לבנון השנייה) בגלל הנהנגה כושלת, בגלל ניהול גאוותני של המלחמה וזילות חיי האדם.

      עצוב לי לחשוב כך, אבל זה בלתי נמנע.

      איך ארגיש כשהבנים שלי יתגייסו לצבא?

      זו בהחלט שאלה רצינית. בני הבכור יהיה בן 18 בעוד כחודשיים, כך שהשאלות האלה בהחלט נעשות יותר ויותר רלוונטיות עבורי גם ברמה האישית, ולא רק כמתבונן בזירה הציבורית. אני יכול לומר לך רק מה שאני אומר לעצמי: שצריך להבחין כל הזמן בין הערכים הלאומיים לבין בחינה מתמדת של המנהיגות האם אינה עושה בהם שימוש לרעה. אנחנו צריכים לעמוד על המשמר ולתקוף ניצול לרעה של הערכים, אבל ניצול כזה אינו אומר שהערכים עצמם לא נכונים.

        7/5/08 14:27:

       

      צטט: xantippe 2008-05-07 10:43:55

      קריאת הטפה מפי איש המחנה הדתי לאומי מתקבלת בחשדנות ואף נראית כצביעות והתחסדות.

      הרי אותו מחנה העלה את ביבי על נס, כי ביבי שרת את האינטרסים של המתנחלים, וכל עניין הפערים בשכר אשר ביבי גרם להם בהפריטו את כל נכסי המדינה במחירי בדיחה ובהטבות המפליגות שנתן לחבריו המיליארדרים ע"ח קצבאות הזיקנה, אשר אותן קיצץ ב- 20%, מתוך טיעון ש"הכסף שיינתן למיליארדרים יטפטף אח"כ למטה"... ממש לא עניינו את המתנחלים, אשר הם חיים היטב מקצבאות שהם מקבלים ומתנאי חיים משופרים ואשר הביאו לכך שרבע מאוכלוסית ישראל חיה בעוני, כאשר הם אינם מכירים חיה כזו כמו 'מתנחל עני'.

      יותר מכך, אנו רואים כל יום איך המתנחלים בזים לחוק ובאופן מאורגן, איך הם מצפצפים על חיילי צה"ל ועל המשטרה. ואיך מתנחלות מסרבות לתת את שמן בעת מעצר ומבטאות את תחושת המתנחלים שאינם מכירים בבתי המשפט בישראל כסמכות שיפוטית ורואים בבית המשפט העליון את אוייב המחנה הדתי לאומי.

      ובנוסף, המתנחלים גם מפונקים בתקופת השירות הצבאי, כאשר הם מואילים להתנדב לצבא. על כל חייל חילוני לשרת 3 שנים, דהיינו, 36 חודש - אך לא מתנדבי ישיבות ההסדר - הם זכאים לשפשף את ישבניהם רק במשך 16 חודש, למה? ככה, כי כוח הסחטנות שלהם גדול.

      לכן, מפיך לשמוע על שחיתות ואי צדק, זה כמו להיות פרקליטו של השטן.

      לא יזיק לך להיות קצת פחות גורף בהכללות שאתה עושה. לא כל המחנה הדתי-לאומי, ואפילו לא כל המתנחלים, מתנהגים באופן שבו אתה מתאר אותם, ובכל מקרה ראוי שתשפוט אותי על-פי הדברים שאני כותב ולא על-פי הכיפה שאני חובש, או המיגזר החברתי שאני בא ממנו. אני, למשל, יכול להניח שאתה חילוני, אבל מן הסתם לא היית רוצה שאייחס לך רציחות במועדוני הבילוי בסופי שבוע, שעל-פי הנתונים רק חילונים נגועים בהן.

        7/5/08 14:22:

       

      צטט: אילנס 2008-05-07 08:28:58

       טוקבק שפורסם בכתבה על הקמת מוזיאון של האחים עופר בלונדון.

       

      ללא אפודים איכותיים ללא ציוד מתאים בחום הלוהט שגורם לך להזיע בחולצה קצרה במדי ב ובפנים הלב שלך רועד מפחד אתה נכנס לדרום לבנון במלחמה האחרונה חוטף אש תופת מחזבולונים קטנים שממש מתאבדים על החולייה שלך אתה נזכר איך השארת מאחור משפחה עוד לא התחתנת בקושי עבודה בשכר מביש שלא מכסה את הלימודים ליידך חבר חוטף טיל אר,פי גי נקרע לגזרים אין לך זמן להיכנס להלם קרב רק לצאת חי הסצינה
      מתוף פלאטון והשמש לעזעזל צורבת לך את העור את הבשר חורכת לך את הנשמה אתה צמא רוצה ללגום מים אפילו מעט קולה אתה מזהה חיזבלון מתקרב ללא פחד לכיוונך יורה מקלאצ אתה מסתער בחזרה יורה עליו מחסנית שלמה מחליף מחסנית
      ומבין שהרגע הרגת נפש אדם לקחת נשמה של ילד בן 17 אתה ממשיך להילחם וחוזר לאחר שאנשים שהכרת בסדיר ועושים איתך מילואים כבר לא יחזרו
      לקחת בלבנון 3 נשמות של מחבלים לקחת חיים של אנשים אתה חוזר למדינה שמזמן הפקירה אותך
      לא אכפת לה ממך מבני העניים מהאנשים הפשוטים
      הכול מושחת מקומבן אתה מבין שנלחמת למען בעלי ההון על שמירת הנכסים שלהם על הצביעות השקרים
      והנהנתנות המדושנת שלהם אתה מבין שכבר לא תחזור להיות מה שאתה תמים טהור לקחת נשמות של אנשים ובשביל מי?

      לחלאות האלו שגנבו את החופים זיהמו את האויר הים
      ספסרי עבדים שרוצים לבנות פסלים אנדרטות  מונומנטים כמו הפרעונים
      פרמידות קרובים לאלים לכוכבים  ואני צוחק אולי קרובים ללוציפר לשטן עצמו שמשתמש בהם.

       

       

       

             

       אני בהחלט מבין את התחושה. בדיוק בשל כך הצעתי את מה שהצעתי בפוסט.

        7/5/08 11:18:

      לפני דקות אחדות הייתה הצפירה.

      בפעם הראשונה, אני, הפטריוטית ללא תקנה, הרגשתי תחושה של ניצול.

      אמנם אני מאמינה בכל ליבי שחללי צה"ל נפלו על הגנת המולדת. ומצד שני - אני חושבת על הקרבנות המיותרים שנפלו (בראש ובראשונה במלחמת לבנון השנייה) בגלל הנהנגה כושלת, בגלל ניהול גאוותני של המלחמה וזילות חיי האדם.

      עצוב לי לחשוב כך, אבל זה בלתי נמנע.

      איך ארגיש כשהבנים שלי יתגייסו לצבא?

        7/5/08 10:43:

      קריאת הטפה מפי איש המחנה הדתי לאומי מתקבלת בחשדנות ואף נראית כצביעות והתחסדות.

      הרי אותו מחנה העלה את ביבי על נס, כי ביבי שרת את האינטרסים של המתנחלים, וכל עניין הפערים בשכר אשר ביבי גרם להם בהפריטו את כל נכסי המדינה במחירי בדיחה ובהטבות המפליגות שנתן לחבריו המיליארדרים ע"ח קצבאות הזיקנה, אשר אותן קיצץ ב- 20%, מתוך טיעון ש"הכסף שיינתן למיליארדרים יטפטף אח"כ למטה"... ממש לא עניינו את המתנחלים, אשר הם חיים היטב מקצבאות שהם מקבלים ומתנאי חיים משופרים ואשר הביאו לכך שרבע מאוכלוסית ישראל חיה בעוני, כאשר הם אינם מכירים חיה כזו כמו 'מתנחל עני'.

      יותר מכך, אנו רואים כל יום איך המתנחלים בזים לחוק ובאופן מאורגן, איך הם מצפצפים על חיילי צה"ל ועל המשטרה. ואיך מתנחלות מסרבות לתת את שמן בעת מעצר ומבטאות את תחושת המתנחלים שאינם מכירים בבתי המשפט בישראל כסמכות שיפוטית ורואים בבית המשפט העליון את אוייב המחנה הדתי לאומי.

      ובנוסף, המתנחלים גם מפונקים בתקופת השירות הצבאי, כאשר הם מואילים להתנדב לצבא. על כל חייל חילוני לשרת 3 שנים, דהיינו, 36 חודש - אך לא מתנדבי ישיבות ההסדר - הם זכאים לשפשף את ישבניהם רק במשך 16 חודש, למה? ככה, כי כוח הסחטנות שלהם גדול.

      לכן, מפיך לשמוע על שחיתות ואי צדק, זה כמו להיות פרקליטו של השטן.

        7/5/08 08:34:

      אישית אני לא מבין איך מישהו ממשיך עוד להתגייס לצבא אחרי המלחמה המטופשת הזאת שהייתה צריכה להגמר אחרי 4 ימים ונמשכה חודש שלם רק בגלל שמישהו רצה להראות למישהו אחר איזה גדול יש לו.

       

      לא המלחמות הורגות המנהיגים הורגים וככל שהעם יפנים את זה מהר יותר ככה יהיה לו יותר טוב בחיים.

       

       

        7/5/08 08:28:

       טוקבק שפורסם בכתבה על הקמת מוזיאון של האחים עופר בלונדון.

       

      ללא אפודים איכותיים ללא ציוד מתאים בחום הלוהט שגורם לך להזיע בחולצה קצרה במדי ב ובפנים הלב שלך רועד מפחד אתה נכנס לדרום לבנון במלחמה האחרונה חוטף אש תופת מחזבולונים קטנים שממש מתאבדים על החולייה שלך אתה נזכר איך השארת מאחור משפחה עוד לא התחתנת בקושי עבודה בשכר מביש שלא מכסה את הלימודים ליידך חבר חוטף טיל אר,פי גי נקרע לגזרים אין לך זמן להיכנס להלם קרב רק לצאת חי הסצינה
      מתוף פלאטון והשמש לעזעזל צורבת לך את העור את הבשר חורכת לך את הנשמה אתה צמא רוצה ללגום מים אפילו מעט קולה אתה מזהה חיזבלון מתקרב ללא פחד לכיוונך יורה מקלאצ אתה מסתער בחזרה יורה עליו מחסנית שלמה מחליף מחסנית
      ומבין שהרגע הרגת נפש אדם לקחת נשמה של ילד בן 17 אתה ממשיך להילחם וחוזר לאחר שאנשים שהכרת בסדיר ועושים איתך מילואים כבר לא יחזרו
      לקחת בלבנון 3 נשמות של מחבלים לקחת חיים של אנשים אתה חוזר למדינה שמזמן הפקירה אותך
      לא אכפת לה ממך מבני העניים מהאנשים הפשוטים
      הכול מושחת מקומבן אתה מבין שנלחמת למען בעלי ההון על שמירת הנכסים שלהם על הצביעות השקרים
      והנהנתנות המדושנת שלהם אתה מבין שכבר לא תחזור להיות מה שאתה תמים טהור לקחת נשמות של אנשים ובשביל מי?

      לחלאות האלו שגנבו את החופים זיהמו את האויר הים
      ספסרי עבדים שרוצים לבנות פסלים אנדרטות  מונומנטים כמו הפרעונים
      פרמידות קרובים לאלים לכוכבים  ואני צוחק אולי קרובים ללוציפר לשטן עצמו שמשתמש בהם.

       

       

       

             
        7/5/08 06:50:

      הקשר בין הדור הצעיר שלי לבין המדינה מתרופף לו, מהסיבה הפשוטה שהמדינה עצמה מתכרסמת לה לנגד עינינו. לא רק הפוליטיקאים הלא ראויים של ארצנו אשמים, אלא התרבות שנוצרה פה, תרבות אלימה ולא נעימה. תרבות של מכות עכשיו, ודיבורים אחר כך. תרבות שאני קודם לכל, וכל העולם (ואשתו, ואחותו, ודודתו...) יבואו אחריי. ואלו האמורים לשמש מודל ומופת, לבטח לא עוזרים לנו לשפר את התנהגותינו, לאמץ את הפטריוטיות שבנו.

       

      הממסד הצבאי עצמו רקוב, וטוהר נשק, אתיקה ומוסר הם ממנו והלאה כיום (לא רק בשדה הקרב, אלא גם במשרד). הכיצד הגענו למצב הנוכחי? האשמה נופלת על כל אלו שנתנו להתדרדרות להתמשך ולהעצים את הפער בין מה שנדמה ומתואר לבין מה שבאמת מתרחש במציאות שלנו. 

       

      רעיון נחמד, אך אני לא יודע אם ריאלי. אנו אכן ראויים להסתכל בעיניי החלל בתמונה, להצטמרר מהתופת והשלווה הנשקפת מעיניו ולחשוב האם לשווא נפל הוא. 

        6/5/08 17:56:
      כמובן שהקרובים לצלחת יודעים מה יילד יום, אל תהיהי נאיבי. זו גם הסיבה שהם עושים  את מה שהם עושים בכספי הציבור בנוסף ל "מכירת המדינה " מאחרויי גב האזרחים והרחק מעיניהם ועמוק מתחת לשולחנות הדיונים.
      את מנהג תליית תמונות מנהיגי המדינה איכשהו אופנה כזו או אחרת העבירה מהעולם. פעם זה היה סופר נהוג (לכל שונאי הארכאיות ובעליי זיכרון ההסתדרות בדמותה הישנה).
      אי הסכמת צעירים לעשות כל מיני דברים במסגרת מחויבותם למדינה מקורו גם במדינאים או ביושבים בצמרת. את ההסטורייה לא אתחיל לפרוט לך אבל  כל הגיבץ' הגדול שאתה מתאר התחיל בהיתר שנתן רב אלוף אהוד ברק הרמטכ"ל דאז לאמצעי התיקשורת להיכנס לקודש קודשים כ-צבא ומשם קצרה הדרך להזניית כל מידה טובה אמת מידה נורמלית ומתבקשת ממדינה בעלת איום מתמיד על קיומה (ראה דבריך), לשמור על אינטרסיה הצבאיים כמו גם המוסד הזה שלה שלניקרא צ.ה.ל.  ומשם להשחתת מוסדות השלטון בהיקפים הקיימים כיום.
      למה אזרחיי רפובליקת הבננות המתקראת מדינת ישראל שותקים? כי הם בעליי מנטליות של אזרחיי רפובליקת בננות.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יאיר שלג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין