קשרתי סרט ורוד סביב צווארך,

הסרט השתלשל לו לאורך גופך,

התפתל סביב איבריך,

שובב הסרט הזה,

רגע הוא לפניך,

וברגע הבא נכרך סביב אחוריך,

אתה מצחקק לך,

ואני גוערת,

" בחייך, מתוק, תהיה רציני לרגע "

ואתה מתפקע מצחוק,

וצחוקך מתגלגל  כמו הסרט,

חלק ובלי מעצורים, 

אתה מביט משועשע באצבעותיי,

המנסות לקשור בסרט את ידיך,

צמודות לצידי גופך,

אתה מחייך ושואל,

"לא היה יותר פשוט עם סרט כחול ?"

ואני קורצת ועונה,

"הבט לשמאלך, יקירי,

מונח שם מכחול...".