אתמול הסתכלתי על הכרית שלך,

מונחת מיותמת, שוכבת לבדה במיטה,

חשבתי על הפעם האחרונה שראיתי אותך,

נינוח ומאושר, מתפנק ומשוחרר,

ונראת כמו שארית חיי,

נשקתי לך על המצח,

ועל העיניים,

גם על האף,

ואחת ארוכה על השפתיים,

והבטחתי לך שאשמור על עצמי,

ואחכה לך שוכבת על הכרית שלי,

ואתה הבטחת שתשמור על עצמך,

כדי שליבי לא יישבר,

ושאין לי מה לדאוג,

אתה לא תחסר לי, חבר,

שזה רק לכמה ימים,

כדי שאתגעגע. 

וזהו.

ליבי כן נשבר,

אתה כן חסר לי, חבר.

ואני כבר לא רואה את שארית חיי יותר,

כל לילה כשאני שוכבת לישון,

הכרית שלך מלבה בי געגוע,

ואני יודעת שאתה שם למעלה,

שומר לי על כרית לצידך,

ועוטף את ליבי הפצוע.