דב

היכן אתה עכשיו?

כמו הכדורים שפגעו בך,

בליל מדברי שכוח אל,

היית מהיר מידי

בשבילנו.

ולא הספקנו להגיב,

או להבין.

וכשניסינו לתפוס אותך,

היית כבר הרחק מאיתנו.

הילדים שלא נולדו,

חגגו כבר הרבה ימי הולדת.

הנשים שלא ידעת,

נשואות, או גרושות כבר מזמן.

והנופים שחיכו לך,

יפים כמו תמיד.

ואני?

לפעמים ברגעי השקט,

כאשר אני משתדל לאהוב,

כפי שרק אתה ידעת,

עוצם את העיניים,

חזק, חזק,

כמו שלימדת אותי.

כדי לא לראות,

את המקרים האבודים.

דב קרמסר, דבל'ה או דוביק, נפל במלחמת יום הכיפורים. בזכרוני הוא בן 22. הוא חסר לי עד היום.