הם עומדים אחד אחרי השני זקופים חלקם כפופים מעט חלקם ממש כפופים
ויש ששכובים דוממים ויש ששכובים, כשהחזה עוד עולה ויורד בקושי
וכמה מהם עכשיו מרקדים מעגלים מעגלים
אם לא ישמרו עלינו פה, לפחות שישגיחו
לכל אחד שם זוג כנפיים ולכל אחד פה זוג מחסניות
ומיליוני רסיסים סביבם כדוריות של מתכת כדוריות של דם
וניסיתי ללכת, להגן איתם יחד ומשהו הכה בי ובדיוק הרגע נדם
|
maximus77
בתגובה על דממה
בי בן
בתגובה על חזרתי הביתה
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא רוצה לכתוב משהו כדי לא להוריד דבר מערך הכתיבה המדהימה הזאת.
דמייני כוכב.