שיר  על"גיבורים 

במרכבות האש, הם עלו השמיימה,

כך בשבריר של רגע,מבלי להספיק לדעת פחד.

כך בשבריר של שניה,לאחר שנסק המסוק,

אין דרך חזרה,המוות, גורם לכולנו לשתוק.

ממסלולים שונים, יחידות נפרדות,

עולמות נפרדים, מוצא אחר,

מצא גורל משותף את כל הנשמות

קבר טרי, שכול, וזר, ו"שלום חבר".

זה תופס אותך לאט,

שאנחנו עם שחי על חרבו,

אתה מבין, אפילו במעט,

שאתה חלק מעם שהשכול בליבו.

כבר יש לנו בלב, מחלקה מיוחדת,

מחלקה של שכול, עצבות וכאב,

את כל החללים, המחלקה מייחדת,

עד האסון הבא, עד שהגלגל יסתובב...

לפני 11 שנים, פברואר 97', השיר הזה נולד לזכרו של חבר. הוא נהרג ב'אסון המסוקים', בזמן שאני מוגן בפקולטה הממוזגת בטכניון... לקח לי הרבה זמן לסלוח לעצמי... 

שייך לכל 73 (ע"ג) החללים...

      למני פלדמן,

      לאבישי גידרון,

               ולמי לא ?

                      למי לא ?