מה עושים  כשמגיעים הבייתה והדלת נעולה מבפנים, אהובך התעלף ואיבד הכרתו לזמן קצר ערב קודם וכעת אינו מגיב לטלפון, לצילצול, למהלומות על הדלת ולקריאות בשמו?.... וכמובן שהקטנה נלחצת ומתחילה לדרוש בבכי כי היא רוצה להכנס הבייתה עכשיו!

השכנים אינם עונים לצילצול בדלת.

לוקחת נשימה עמוקה, מחבקת את הקטנה ושוב מסבירה לה כי אבא נרדם ושכח את המפתחות בדלת, אז מייד נמצא פיתרון ואין לה מה לדאוג ולבכות. טלפון מהיר לחברה מגן השעשועים. הם בדיוק בדרך הבייתה, אז תוך שתי דקות יעברו דרכנו ויאספו את הקטנה. הקלה. כעת למשטרה. מנסה להסביר למוקדנית בקול רגוע את המצב, בעיקר על מנת לא להלחיץ את בת השלוש האוחזת בידי, ומקבלת ממנה הנחיות. אני אזמין את מכבי האש. מוקדנית המשטרה כבר תשלח אמבולנס.

מעלה את הקטנה למכונית, תוך שניות מתחלפות הדמעות בצהלות שמחה ותכנון עם ילדי החברה להמשך הערב, אמבטיות וארוחה משותפת, וצפייה בסרט מצוייר במיטה הגדולה והחמה.

רצה חזרה אל דלת הבית. שוב מצלצלת בפעמון, מתקשרת מהסלולרי והולמת באגרופים.

מול עיני תמונתו ערב קודם, שוכב שם על הרצפה בעיניים פקוחות ולא מגיב שניות ארוכות. קוראת בשמו ומבטיחה כי מייד נגיע אליו ונעזור, שהכל יהיה בסדר, רק שיחזיק מעמד.

תוך דקות מגיעה הכבאית ובטלפון האמבולנס מבקש הנחיות מדוייקות לכתובת ופירוט נסיבות הערב הקודם.

תוך שמסבירה מובילה את הכבאים ללובי הבניין ו... מולי מחמל נפשי, ממצמץ בנסיון להפיג את ענני השינה העמוקה ממנה התעורר ומנסה להבין על מה ההמולה.

"נרדמתי" הוא מסביר במילה.

מייד טלפון למד"א לבטל את הקריאה. מוקדנית המשטרה שוב מצלצלת לוודא שכולם הגיעו למקום כשורה, ולשמע הבשורה כמו קוראת מחשבותי ומזהירה אותי כי לא אכעס עליו אלא אנשק ואודה על המזל.

הולכים לאסוף את הילדה ומוצאים אותה שקועה מתחת לפוך עם עוד שלושה ילדים מצחקקים מול סרט מצוייר. היא מתייחסת אלינו רק כשהמסך כבה. ובדרך הבייתה היא מתרה באביה כמה פעמים שלא ירדם שוב עם הדלת נעולה מבפנים.

המפגש הראשון שלי (והלוואי האחרון) עם כוחות ההצלה בעת מצוקה הוכרז כהפתעה טובה - בעיקר במהירות התגובה והמעקב של מוקדנית המשטרה. תודה!