היום, יום הזיכרון לחללי צה"ל וערב יום העצמאות, נסעתי ברכב וראיתי את כל הדגלים המתנופפים על מכוניות בכבישים. בצומת רמזורים אחת ניגש אלי מוכר דגלים וביקש למכור לי דגל ב-5 שקלים. כמעט קניתי ואז הרגשתי שחסר לי משהו. מצד אחד, אני ישראלי גאה ואוהב את המדינה בה גדלתי. מצד שני, אני מתבייש והמום להיות אזרח במדינה שלא מצליחה להיפטר ממצב הכיבוש והפגיעה המתמשכת בעם אחר, ומפלה יום יום את אזרחיה הלא יהודים. הרגשתי שלא אוכל לשים את דגל ישראל מבלי לשים עוד דגל. "הדגל השני". דגל האנושיות. דגל המבטא הזמנה לביחד. דגל המבטא גישור וחיבור. דגל המבטא עתיד אופטימי ולא תקוע בעבר. דגל המאפשר לכל תושבי המדינה להזדהות איתו. דגל אשר מתווסף למגן דוד כחול לבן, ונותן מימד של תקווה וחזון. דגל שמבטא את העושר והחום האנושי שמנשב כאן, שמחבק את הקצוות ולא רק את המרכז, שמתמקד בחיובי ולא בשלילי, שמעודד חיזוק החברה ולא החלשתה, שמעודד חינוך ובריאות ולא רק מלחמה מלחמה מלחמה. דגל שאוהב את האדם והאדם, באשר הוא בן-אדם, אוהב אותו.

אז אם למישהו יש רעיון לעיצוב - אשמח. כרגע אני עם עיצוב זמני על האוטו שלי.