כותרות TheMarker >
    ';

    מהלכת ברגלי בחופים של אולי

    שירים רשימות הרהורים תמונות אודיו



    חֶסֶד נוֹשֵׁם
    מְסֹךְ יְינְךָ
    אֶל מִלּותַי
    הוֹתֵר לִי שֵׁם

    כתבה אפרת אמיר

    כל הזכויות שמורות @לאפרת אמיר



    חַי

    106 תגובות   יום רביעי, 7/5/08, 15:33

    חַי 

     

     

    מַצֵּבַת  הַחַי

    מְחַלְחֶלֶת

    בְּקַרְקַע סְדוּקָה.  

    אֶבֶן  נִכְרֶכֶת .

    שֹׁרֶשׁ זָרוּעַ

    כְּרוּתָה. 

    לֹא קָרְאוּ

    "יִתְגַּדֵּל",

    לֹא סָתְמוּ

    בְּאֶבֶן גּוֹלֵל.

     

     

     

     

    אֲלַקֵּט סְדִינָיו

    הַחַמִּים

    אֶתְעַטֵּף בְּשַׁלֶּכֶת . 

    לַחַי   מֵת -

    לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת.

     

      

    אַשְׁקֶה בְּיִיסּוּרִים .

    אֲנַכֵּשׁ הַכְחָשׁוֹת.

    עַל חַי שֶׁאָבַד  

    מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת.   

    הזכויות שמורות@לאפרת אמיר 

    דרג את התוכן:

      תגובות (106)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/08 18:58:

      עצוב לי מחבק אותך דודו
        24/5/08 18:34:

      קשה הפרידה מאהוב

      לא מרפים

      לא נפרדים

      קמטי הכאב

      עם הזמן

      רק מעמיקים

        24/5/08 09:19:

      אין לי מילים

      רק מרגיש

        24/5/08 05:44:

      "לַחַי   מֵת -

      לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת."

      מבינה אותך.. יורדת לסוף דעתך.. גם אני.. גל

        18/5/08 23:41:

      אין מילים, אפרת.

      רק עיניים רטובות.

        13/5/08 16:10:

      לַחַי   מֵת -

      לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת.

       

      איך אפשר להניח להם ללכת הם איתנו לנצח...*

        13/5/08 15:35:
      לאפרת שלום מה שאני לוקחת משירך, הוא ההיפוך הכמעט שלם- היכן שאנו עשויים לראות בעיני החושים שלנו כבני תמותה, את המת את רואה אותו כחי, מכיוון שבראי הנפש או הנשמה ההרגשה עשויה להיות המציאות עצמה. ואם בעבורך הוא חי - אזי הוא חי! ואת זה אי אפשר לקחת ממך ! אולי זהו נצחונך הגדול. מעניין אם לכך כיוונת. אבל גם אם לא, זה מה שקיים עבורי בשירך. תודה, יפה
        13/5/08 09:09:

       

      צטט: לורילי 2008-05-11 20:27:53

      חזרתי לככב וגם להוסיף בנוגע לניקוד המילה: הכחשות. הניקוד שלך לא שגוי.

      ברווכה השבה, שווה.

      לורי

      היי לורי יקרה זה עתה חזרתי

      טרם עמדתי לעומק על הניתוח המיוחד המקורי והמעמיק שלך.
      חרוצה ומוכשרת אחת..

      פעם אמרת שהשיר עומד לרשות הקורא
      ויעשה בו כבתוך שלו....

      או יותר נכון
      יש יותר ממשמעות אחת.

      חובקת בחום
      על העידוד, ההתבוננות,ההשקעה....
      שלך
      אפרת
      גקי

        13/5/08 01:18:

       

      צטט: aviev2 2008-05-13 00:16:17

       

      אפרת יקרה

       

      כל יפה ומרגש כתבת....

       

      כוכב לחלומות טובים

      תודה תודה

      אבי

      לך התודה

      על משובים עוטפים

      אפרת

        13/5/08 00:16:

       

      אפרת יקרה

       

      כל יפה ומרגש כתבת....

       

      כוכב לחלומות טובים

        12/5/08 19:36:

       

      צטט: טאקילה 2008-05-12 17:06:07

      שיר טוב

      מלא רגש וכאב.

       

      תודה.

       

      תודה לך על תשומת הלב

      בהערכה אפרת

        12/5/08 17:06:

      שיר טוב

      מלא רגש וכאב.

       

      תודה.

       

        12/5/08 11:27:

       

      צטט: ron294 2008-05-12 08:13:40

      אדמתך התהפכה בשקיעות ערומות

      אדמתך בערה על יאור אבניה

      וברקים נשםכו על צמות עלומייך

      לחצוכ מערות ברעם הריסות.

      אדמתך השתפכה בנהימה נמחצת

      חשכה נשמתך ביללח סוערת

      אך היא רק הושיטה פרחים מצנצנת

      נבוכה ואילמת עצומה כמחילה.

      אדמתך נזרעה נבכי תשוקה

      אדמתך ליטםה צלקות של בכי

      אדמתך התפרצה כהר געש מזדקף

      מתפתל ברעמים על אנקת כאבך.

      רוני לוי,מאי 2008, באר שבע.

      השיר  שלך מקסים רוני

      תודה על המחווה השירי

      שלך

        12/5/08 11:25:

       

      צטט: tamnoon5 2008-05-12 01:43:23

      מרגש מאוד...יישר כוח

      תמשיכי לכתוב לנו

      אמי

      תודה

        12/5/08 11:24:

       

      צטט: פ ר י @@@ 2008-05-12 02:33:29

      * :)))

      תודה

        12/5/08 11:23:

       

      צטט: zarmelak 2008-05-12 04:08:21

      האמת ... שבאמת נגעת בי ..

      zarmelak

       

      תודה

      מקווה שתשובי

      אפרת

        12/5/08 09:14:

      חשתי אובדן ועצב רב...

      תני לו ללכת והמשיכי בחיים

        12/5/08 08:13:

      אדמתך התהפכה בשקיעות ערומות

      אדמתך בערה על יאור אבניה

      וברקים נשםכו על צמות עלומייך

      לחצוכ מערות ברעם הריסות.

      אדמתך השתפכה בנהימה נמחצת

      חשכה נשמתך ביללח סוערת

      אך היא רק הושיטה פרחים מצנצנת

      נבוכה ואילמת עצומה כמחילה.

      אדמתך נזרעה נבכי תשוקה

      אדמתך ליטםה צלקות של בכי

      אדמתך התפרצה כהר געש מזדקף

      מתפתל ברעמים על אנקת כאבך.

      רוני לוי,מאי 2008, באר שבע.

        12/5/08 04:08:

      האמת ... שבאמת נגעת בי ..

        12/5/08 02:33:
      * :)))
        12/5/08 01:43:

      מרגש מאוד...יישר כוח

      תמשיכי לכתוב לנו

      אמי

        11/5/08 23:16:

      מרגישים את הכאב של האובדן...

       

        11/5/08 21:28:

       

      צטט: לורילי 2008-05-11 20:27:53

      חזרתי לככב וגם להוסיף בנוגע לניקוד המילה: הכחשות. הניקוד שלך לא שגוי.

      ברווכה השבה, שווה.

      לורי

      תודה

      יקירה 

       על המתת, אפרת

        11/5/08 21:26:

       

      צטט: ron294 2008-05-11 20:33:11

      התרגשתי עד כל העומקים, זהו פיוט אדיר, מגולף על ידי אדם חסר גוף שכולו נפש וצלם, זו את אפרת אשר הצלחת להוכיח לי איך אפשר לקטוף מילים ולשזור אותן כמעטפת קסם, עכשיו תני לו להעופף בין מסילות תודעתך,אך אל תתני לו עוד לעשות שמות בנפשך הענוגה, לכי לך אי-שם בין המישורים ההם המצפים לבשורת בואך,סגרי את הדלת וראי כי החיים בתוך המילים הנפלאות שלך, כי כבר קרץ לך ברק ונשמתך מהדהדת כמו איוושת הקסם שאת.

      רון היקר

       

       

      משובך גרם לי להסמיק

      ולא מעט...................

       

      איני מצטנעת-

      אך באמת קטונתי-

       

      תודה

      ששזירת המילים לשיר

      (ולהן הכבוד,)

      נגעה בך.

       

      אם  הצלחתי

      ולו  בכך-

      דייני.

       

      תודה מעומק הלב על מילים גדולות

      כל כך-

      אפרת

       

       

       

       

        11/5/08 21:20:

       

      צטט: היועץ המשפטי 2008-05-11 20:58:24

      שיר מלא עוצמה. קשה לעיכול... ובטח לא בקריאה ראשונה.

       

      מרשים. חזק, וכואב...

      תודה יועץ

      מקווה שתשוב

      אפרת

        11/5/08 21:19:

       

      צטט: הראל ג. 2008-05-11 18:53:48

      אפרת

      שירך משדר כאב ומשאיר אותי ללא מילים

      הראל

      תודה הראל

       

      מקווה שתשוב

        11/5/08 20:58:

      שיר מלא עוצמה. קשה לעיכול... ובטח לא בקריאה ראשונה.

       

      מרשים. חזק, וכואב...

        11/5/08 20:33:
      התרגשתי עד כל העומקים, זהו פיוט אדיר, מגולף על ידי אדם חסר גוף שכולו נפש וצלם, זו את אפרת אשר הצלחת להוכיח לי איך אפשר לקטוף מילים ולשזור אותן כמעטפת קסם, עכשיו תני לו להעופף בין מסילות תודעתך,אך אל תתני לו עוד לעשות שמות בנפשך הענוגה, לכי לך אי-שם בין המישורים ההם המצפים לבשורת בואך,סגרי את הדלת וראי כי החיים בתוך המילים הנפלאות שלך, כי כבר קרץ לך ברק ונשמתך מהדהדת כמו איוושת הקסם שאת.
        11/5/08 20:27:

      חזרתי לככב וגם להוסיף בנוגע לניקוד המילה: הכחשות. הניקוד שלך לא שגוי.

      ברווכה השבה, שווה.

      לורי

        11/5/08 18:53:

      אפרת

      שירך משדר כאב ומשאיר אותי ללא מילים

      הראל

        11/5/08 18:42:

       

      צטט: ריקי ד. 2008-05-11 15:14:49

      שיר מרגש

      וכתיבה נהדרת לך.

      תודה

      שהגעת

      מקווה שתשובי\אפרת

        11/5/08 18:06:

      סבלנות אפרת - זה יגיע...רק לשמור על לב נקי ופתוח לאהבה.

      צטט: אפרת jeki 2008-05-11 14:12:54

       

      צטט: ריקיטריקי 2008-05-08 08:47:01

      "לַחַי   מֵת -

      לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת."

      עד מתי???

      תני לו ללכת ופתחי את הלב חאהבה חדשה......

      *

      פתחתי לרווחה-

       

      יש מי ששומע רואה או חש????

      שלך

      בהמון תודה

       

       

        11/5/08 17:40:

      היי*

      כתיבתך מרגשת

      מלאה תובנה

      תודה רבה .

        11/5/08 16:48:

       

      צטט: גאות ושפל 2008-05-08 10:57:47

      אַשְׁקֶה בְּיִיסּוּרִים .

      אֲנַכֵּשׁ הַכְחָשׁוֹת.

      עַל חַי שֶׁאָבַד  

      מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת.   

       

      כתיבתך מרגשת!

      בשיר יש תחושה כי הדוברת נאחזת ואינה מרפה מעברה, היא אינה מצליחה להיפרד ממושא כתיבתה, למרות שגם היא וגם הקוראים מבינים כי אין דרך חזרה.

      לימים טובים, וחג שמח!

      <אזלו הכוכבים...

      כוכבים ========= מילים

      תודה

        11/5/08 16:37:

       

      צטט: rondor 2008-05-11 12:43:00

       

      התמונה מדהימה

      השיר עצוב..

      יפה מאוד..

      אין לי.. נגמר לי להיום..

      תודה רון

       

       

      מקווה שתשוב

      אפרת

        11/5/08 16:35:

      אפרת,

      שיר עצוב ויפה.

      תודה שהזמנת אותי.

      *

        11/5/08 16:01:

       

      תודה לך.

        11/5/08 15:33:

       

      צטט: אורי רז 2008-05-11 12:48:25

      אפרת -

      השארת אותי מצומררת, שיר נפלא עם המון רגש

      וגעגועים....

      קבלי כוכב שיאיר לך את היום באורו

      שבוע נפלא

      יעל

      אורי רז היקרה

       

      הצלחת לרגש אותי במילותייך

      חן חן על החברות ועל המתת

      אפרת

        11/5/08 15:31:

       

      צטט: צבי מכבי 2008-05-11 12:53:54

      חי..מתוך הסדק..שלא הלך....

       

      נגע...כתיבה משובחת...

       

      מלים

      עופרת יצוקה

      באבן לוחשת חיים,

      סדקי עפר

      לא האפר נמוג,

      איוושת נשמה

      "שבעה"

      וחזר בו..לעולם...

       

      צבי היקר

       

       

      ואווווווווווו איזה משוב

      משוב שיר

      במה זכיתי???

       

      נגעו בי מילותייך

       

      אפרת

        11/5/08 15:29:

       

      צטט: ירמיק 2008-05-11 13:07:21

      אפרת

      הסתכלי נא על התמונה הימנית - מה את רואה?

      את המסוק הנוסק אל על והוא נושא איתו את

      הכמיהה לאחד, הוא מעלה את רמת מילותיך

      החמות לגבהים של החשש מניתוק, חשש

      מפרידה - מרטט.

      בברכה עמוקה ובהירה - ירמיק.

      ירמיק היקר

       

       

      כשצילמתי את התמונות שראית

      חשבתי שהמסוק בסכנה אמיתית

      ובכלל זה היה " רגע שקפא"  לפחות בעיניי , או

      האיזון

      העדין בין ה" חוטים"

      תודה לך על המשוב

       

       

        11/5/08 15:25:

       

      צטט: ורד סת שני 2008-05-11 13:16:08

      וואו אפרת. עמוק כל כך. וחזק.

      תודה

       

        11/5/08 15:23:

       

      צטט: רוקם 2008-05-11 13:50:42

      לפעמים החיים מתחילים אחר המוות

      כלומר עם המוות הדמות מופיעה באינטנסיביות

      חזקה יותר

      ולעתים הוא חי

      אך בעצם " מת" מהמון בחינות

        11/5/08 15:22:

       

      צטט: שושנה ויג 2008-05-11 13:53:13

      השיר מכיל ניגודים, החי המת..קונפליקטים משונים..לא הכל הבנתי...

      יש יופי בקסם הבלתי פתור...

      שושנה

       תודה שושנה

      גם  אני

      שבוייה בקסם של הבלתי...

        11/5/08 15:20:

       

      צטט: אבנר רג 2008-05-11 14:17:37

      כתוב חזק ומצמרר

      שנדע רק טוב וטוב

      תודה

       

      מקווה שתשוב

        11/5/08 15:17:

       

      צטט: ido angel 2008-05-11 14:25:54

      תודה.

      השיר מאד יפה.

      מעט הפריעה לי החריזה - בשירים מסוג אלה אין צורך בזה. משקל נכון וקצב עושים את העבודה, וחריזה לפעמים נותנת תחושה של ילדותיות, או של כפייה של מילים לטובתה. בטח ובטח בשינוי האיות של "יתגדל".

      שוב - תודה.

      אהבתי מאד

      את  המשוב הבונה.

       

      אחשוב על כך בעתיד

      מקווה שתשוב.

      שלך

      אפרת

        11/5/08 15:14:

      שיר מרגש

      וכתיבה נהדרת לך.

        11/5/08 15:13:

       

      צטט: דברים שרציתי לומר 2008-05-11 14:55:09

      אפרת שלום,

       

      השיר מציף ומדגיש חיים במרחבי זמן שונים, על שלל דימויים ומריכיבים ספרותיים. מצאתי לנכון להגיב דרך שירו של ריה"ל מתקופת ימים הביניים, אשר תיטיב להמחיש את תחושותיי בנוגע לשירך.

       

      "ישנה בחיק ילדות" / יהודה הלוי  

      יְשֵנָה בְחֵיק יַלְדוּת לְמָתַי תִּשְכְּבִי?    דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ!הֲלָעַד יְמֵי הַשַחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,     רְאִי מַלְאֲכֵי שֵיבָה בּמוּסָר שִׁחֲרוּ,וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן, כַּצִפֳרִים            אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ;דְּאִי כַדְרוֹר לִמְצוֹא דְרוֹר מִמַּעֲלֵך     וּמִתֹּלְדוֹת יָמִים כְּיַמִּים יִסְעֲרוּ,הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד       נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב יְיָ נָהֲרוּ!

      דרך כל כך מיוחדת הגבת על השיר

      קטונתי קטונתי

      מי יתתני ורק שורה אהיה

      מן הכתובים שצטטת

      אפרת

        11/5/08 15:10:

       

      צטט: איציק טנא 2008-05-11 14:47:04

      שיר נפלא.

      תודה

      איציק טנא מקווה שתשוב

      אפרת

        11/5/08 14:59:

       

      הזיכרון שנשאר

      משונה ... מבולבל ...

       

      הדמיון הופך למציאות ...

      מציאות מתגשמת לדמיון ...

        

      החי ... והמת,

      מרכיבי החיים ...

      אחד בדמיון כעת,

      השני במציאות מבפנים ... 

       

      השלכת נושרת ...

      אבן גולל מתגלגלת...

      קרקע סדוקה ...

      צמאה ... מחלחלת ...

      היגיון ודמיון מצמיחים עתה,

      מצבה חיה .. מהוללת

      לשורש זרוע ... שמעולם לא נגדע ...

       

      בהצלחה מתוקה

      תמים

      אפרת שלום,

       

      השיר מציף ומדגיש חיים במרחבי זמן שונים, על שלל דימויים ומריכיבים ספרותיים. מצאתי לנכון להגיב דרך שירו של ריה"ל מתקופת ימים הביניים, אשר תיטיב להמחיש את תחושותיי בנוגע לשירך.

       

      "ישנה בחיק ילדות" / יהודה הלוי  

      יְשֵנָה בְחֵיק יַלְדוּת לְמָתַי תִּשְכְּבִי?    דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ!הֲלָעַד יְמֵי הַשַחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,     רְאִי מַלְאֲכֵי שֵיבָה בּמוּסָר שִׁחֲרוּ,וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן, כַּצִפֳרִים            אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ;דְּאִי כַדְרוֹר לִמְצוֹא דְרוֹר מִמַּעֲלֵך     וּמִתֹּלְדוֹת יָמִים כְּיַמִּים יִסְעֲרוּ,הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד       נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב יְיָ נָהֲרוּ!
        11/5/08 14:47:
      שיר נפלא.
        11/5/08 14:28:

      תודה

      תמים

        11/5/08 14:25:

      תודה.

      השיר מאד יפה.

      מעט הפריעה לי החריזה - בשירים מסוג אלה אין צורך בזה. משקל נכון וקצב עושים את העבודה, וחריזה לפעמים נותנת תחושה של ילדותיות, או של כפייה של מילים לטובתה. בטח ובטח בשינוי האיות של "יתגדל".

      שוב - תודה.

        11/5/08 14:18:

       

      צטט: renana ron 2008-05-08 10:20:36

      ואני שיויתי לנגד עיני את הנפקד

      זה, שאיננו יודעים אם חי הוא או מת

      מילים קשות ועצובות במיוחד, כתבת  

       

      רק טוב - renana ron 

      תודה  אישה מוכשרת

        11/5/08 14:17:

      כתוב חזק ומצמרר

      שנדע רק טוב וטוב

        11/5/08 14:16:

       

      צטט: רחל נפרסטק 2008-05-08 10:18:25

      מרתק! ומרתקים דימוייך.

       

      עוד אשוב.

      תודה

        11/5/08 14:15:

       

      צטט: חיים אברהם 2008-05-08 09:43:06

      עַל חַי שֶׁאָבַד  

      מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת

      מה אומר לא אדע

      שתיקה אומרת כל כך הרבה

      אברהם היקר

      חיבוק

      אמיץ

       

        11/5/08 14:15:

       

      צטט: אבו 2 אל בנת 2008-05-08 09:42:13

       אפרת

      לא אהיה מקורי ולכן ארשה לעצמי רק לחזור

      ולחזק את דברי קודמי.

      מאחל לאופק זך וצח ! 

      אבי 

      תודה אבי

       

      חזרתי עם אופקים חדשים

      של ים המלח................

       

       

        11/5/08 14:14:

       

      צטט: בועז22 2008-05-08 09:41:40

      ואני קראתי משהו אחר:

      על משהו נעדר, משהו שאבד...

      על תקווה למוצאו...

      יתכן וטעיתי?

      אולי...

      אומרים ששיר נכתב פעמיים:

      פעם אחת על ידי הכותב

      ופעם שנייה על ידי הקורא...

      תמיד ידעתי

      שיש בך משהו הקורא אותי

      בין השורות

      כמו שאמרת

      השיר נכתב פעמים ... או יותר

      אהבתי דרך הגשתך המיוחדת

      אפרת

        11/5/08 14:12:

       

      צטט: ריקיטריקי 2008-05-08 08:47:01

      "לַחַי   מֵת -

      לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת."

      עד מתי???

      תני לו ללכת ופתחי את הלב חאהבה חדשה......

      *

      פתחתי לרווחה-

       

      יש מי ששומע רואה או חש????

      שלך

      בהמון תודה

       

        11/5/08 14:12:

       

      צטט: יין-משובח 2008-05-08 08:43:51

      חזק ומלא רגש ורגישות

      מרגש אהבתי.

      מילים  הן כמו יין ..

      וגם הן יכולות בצבען , ריחן, הרכבן ,ודרך שילובן-

      להעלות בנו

       תחושות טעם, ריח. צבע ומרקם.

      תודה

       

       

        11/5/08 14:09:

       

      צטט: debie30 2008-05-08 08:34:54

      חזק ומרגש

      תודה

      לאמנית

        11/5/08 14:09:

       

      צטט: qi 2008-05-08 08:22:23

      אפרתי,

       

      שיר אהבה מדהים!!!

      *

      אכן שיר אהבה

      "שאיננה"

      תודה

       

        11/5/08 14:08:

       

      צטט: דסיקה 2008-05-08 07:31:52

       

        

       

      חזק ומרגש..

      *

      תודה

       

      שאת כאן עם המילים..

        11/5/08 14:07:

       

      צטט: מיכאל 1  

       

      אפרת,

      שיר יפה מאד ומלא רגש. ניתן לחוש את כאב האבדן.

      מי אמר שהחיים הם פיקניק ?

      מאחל לך הרבה אור וטוב.

      מיכאל. מככב לך.

      תודה

      מפיך

      זה נשמע תמיד

      כמוסיקה  שונה ואחרת

      אפרת

        11/5/08 13:53:

      השיר מכיל ניגודים, החי המת..קונפליקטים משונים..לא הכל הבנתי...

      יש יופי בקסם הבלתי פתור...

      שושנה

        11/5/08 13:50:

      לפעמים החיים מתחילים אחר המוות

      כלומר עם המוות הדמות מופיעה באינטנסיביות

      חזקה יותר

        11/5/08 13:25:

       

      מעורר מחשבה..

       

       

        11/5/08 13:16:
      וואו אפרת. עמוק כל כך. וחזק.
        11/5/08 13:07:

      אפרת

      הסתכלי נא על התמונה הימנית - מה את רואה?

      את המסוק הנוסק אל על והוא נושא איתו את

      הכמיהה לאחד, הוא מעלה את רמת מילותיך

      החמות לגבהים של החשש מניתוק, חשש

      מפרידה - מרטט.

      בברכה עמוקה ובהירה - ירמיק.

        11/5/08 12:53:

      חי..מתוך הסדק..שלא הלך....

       

      נגע...כתיבה משובחת...

       

      מלים

      עופרת יצוקה

      באבן לוחשת חיים,

      סדקי עפר

      לא האפר נמוג,

      איוושת נשמה

      "שבעה"

      וחזר בו..לעולם...

       

        11/5/08 12:48:

      אפרת -

      השארת אותי מצומררת, שיר נפלא עם המון רגש

      וגעגועים....

      קבלי כוכב שיאיר לך את היום באורו

      שבוע נפלא

      יעל

        11/5/08 12:43:

       

      התמונה מדהימה

      השיר עצוב..

      יפה מאוד..

      אין לי.. נגמר לי להיום..

        11/5/08 12:42:

      לֹא קָרְאוּ

      "יִתְגַּדֵּל"

      אֲלַקֵּט סְדִינָיו

      הַחַמִּים

      אֶתְעַטֵּף בְּשַׁלֶּכֶת .

      נוגע כואב

      לא תניחי ללכת? אלא?

      *

        11/5/08 12:33:

      מרגש כואב ונוגע מאוד

       

        11/5/08 12:32:

      מַצֵּבַת  הַחַי

      מְחַלְחֶלֶת

      בְּקַרְקַע סְדוּקָה.  

       

      עשה לי צובט בלב...

        11/5/08 12:30:

      גילוף מילים מצמרר, חודר.

       

      הבאתי חיבוק וכיכוב.

        9/5/08 14:58:

      מסר הכאב עובר בשיר. קשה לעכל שיר כזה. קראתי כמה פעמים ואולי לא הצלחתי לרדת לשורש העניין. לקחתי למחוזות שלי.

      מַצֵּבַת הַחַי
      מְחַלְחֶלֶת
      בְּקַרְקַע סְדוּקָה.

      מצבה לחי? תמוה בעיניי. או אם הכוונה שהאדם שנותר מאחור חש כך. כלומר, כאילו חלק ממנו החי נמשך בין הסדקים לזכרון המת.

      אֶבֶן נִכְרֶכֶת .
      שֹׁרֶשׁ זָרוּעַ
      כְּרוּתָה.

      כאן זה מגביר את ההבנה שלי שבשיר שהגבורה מרגישה כמו נכרתה זרועה. הקשר היה חזק!

      לֹא קָרְאוּ
      "יִתְגַּדֵּל",
      לֹא סָתְמוּ
      בְּאֶבֶן גּוֹלֵל.
      נראה שלמת לא היה מי שיאמר קדיש.

      אֲלַקֵּט סְדִינָיו
      הַחַמִּים
      אֶתְעַטֵּף בְּשַׁלֶּכֶת .

      הגבורה נותרה כמו בשלכת. עירומה מידים שעטפוה כמו עץ ללא עלים.

      לַחַי מֵת -
      לֹא אָנִיחַ לָלֶכֶת.
      עכשיו הגבורה מחליטה שהיא רוצה בעצם לחיות והיא לא תניח לעצמה להסחף.


      אַשְׁקֶה בְּיִיסּוּרִים .
      אֲנַכֵּשׁ הַכְחָשׁוֹת.
      עַל חַי שֶׁאָבַד
      מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת.


      היא תתייסר ותמשיך לבכות. לא הבנתי רק את המשמעות"אֲנַכֵּשׁ הַכְחָשׁוֹת".הכף לא דגושה ולכן גם השאלה.

      רב הנסתר כאן בשיר על הגלוי. איני יודעת אם כיוונתי נכון. בכל אופן רציתי לציין שהמילים קשות ואשמח להארה.
      תודה.

      שבת שלום

        9/5/08 14:35:

      מזדהה,

       

      גם המת שלי חי בתוכי

      וכמוך מנכשת הכחשות...

       

      תודה על שיר מופלא

      עידית

        9/5/08 07:52:

      יקירה

       

         אין מילים

        תיאור   מופלא

       

        נשיקהמגניב
       

        8/5/08 19:57:

       

      חַי שֶׁאָבַד  

      מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת

      כן מוכרת ההרגשה...

        8/5/08 18:19:

      שבתי עם כוכב.

      חג שמח!

        8/5/08 18:05:

      אפרת יקרה

      מילותיך חזקות לצד טובות

      רגישות לצד כאלה הרואות נכון מאוד

      ואת מסדרת אותן נפלא פשוט נפלא.

       

        8/5/08 16:59:
      *  
        8/5/08 12:49:
      מרגשת בנימי נימים
        8/5/08 11:51:

      יפה כוכב

      אין לי אפילו הערות

      חוץ מהריגוש

        8/5/08 11:12:

      איזה שיר מרגש.

      ממש צמרמורת עברה בי.

      אין לי כוכבים. מגיעים  לך שמיים שלמים.

        8/5/08 10:57:

      אַשְׁקֶה בְּיִיסּוּרִים .

      אֲנַכֵּשׁ הַכְחָשׁוֹת.

      עַל חַי שֶׁאָבַד  

      מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת.   

       

      כתיבתך מרגשת!

      בשיר יש תחושה כי הדוברת נאחזת ואינה מרפה מעברה, היא אינה מצליחה להיפרד ממושא כתיבתה, למרות שגם היא וגם הקוראים מבינים כי אין דרך חזרה.

      לימים טובים, וחג שמח!

      <אזלו הכוכבים...עוד אחזור!>

        8/5/08 10:20:

      ואני שיויתי לנגד עיני את הנפקד

      זה, שאיננו יודעים אם חי הוא או מת

      מילים קשות ועצובות במיוחד, כתבת  

       

      רק טוב - renana ron 

        8/5/08 10:18:

      מרתק! ומרתקים דימוייך.

       

      עוד אשוב.

        8/5/08 10:14:

      לַחַי   מֵת -

      לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת.

       

      גם אני...אשמר לעד..

        8/5/08 09:43:

      עַל חַי שֶׁאָבַד  

      מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת

      מה אומר לא אדע

        8/5/08 09:42:

       אפרת

      לא אהיה מקורי ולכן ארשה לעצמי רק לחזור

      ולחזק את דברי קודמי.

      מאחל לאופק זך וצח ! 

      אבי 

        8/5/08 09:41:

      ואני קראתי משהו אחר:

      על משהו נעדר, משהו שאבד...

      על תקווה למוצאו...

      יתכן וטעיתי?

      אולי...

      אומרים ששיר נכתב פעמיים:

      פעם אחת על ידי הכותב

      ופעם שנייה על ידי הקורא...

        8/5/08 08:47:

      "לַחַי   מֵת -

      לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת."

      עד מתי???

      תני לו ללכת ופתחי את הלב חאהבה חדשה......

      *

        8/5/08 08:43:

      חזק ומלא רגש ורגישות

      מרגש אהבתי.

        8/5/08 08:34:
      חזק ומרגש
        8/5/08 08:22:

      אפרתי,

       

      שיר אהבה מדהים!!!

       

      *

        8/5/08 07:31:

      אַשְׁקֶה בְּיִיסּוּרִים .

      אֲנַכֵּשׁ הַכְחָשׁוֹת.

      עַל חַי שֶׁאָבַד  

      מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת. 

      חזק ומרגש..

      *

        8/5/08 07:30:

      אַשְׁקֶה בְּיִיסּוּרִים .

      אֲנַכֵּשׁ הַכְחָשׁוֹת.

      עַל חַי שֶׁאָבַד  

      מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת.   

       

      אפרת,

      שיר יפה מאד ומלא רגש. ניתן לחוש את כאב האבדן.

      מי אמר שהחיים הם פיקניק ?

      מאחל לך הרבה אור וטוב.

      מיכאל. מככב לך.

        8/5/08 07:29:

       

      צטט: ofer ben z 2008-05-08 07:25:30

      מרגש

      תודה

        8/5/08 07:28:

       

      צטט: elshir 2008-05-08 07:24:31

       

      אֲלַקֵּט סְדִינָיו

      הַחַמִּים

      אֶתְעַטֵּף בְּשַׁלֶּכֶת . 

      לַחַי   מֵת -

      לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת.

       

       

      כוכב *

      תודה

       

        8/5/08 07:28:

       

      צטט: אביה אחת 2008-05-07 16:01:45

      אפרת היקרה - ללא מילים

      תודה

      אפרת

        8/5/08 07:25:
      מרגש
        8/5/08 07:24:

       

      אֲלַקֵּט סְדִינָיו

      הַחַמִּים

      אֶתְעַטֵּף בְּשַׁלֶּכֶת . 

      לַחַי   מֵת -

      לֹא  אָנִיחַ  לָלֶכֶת.

       

       

      כוכב *

        7/5/08 16:01:
      אפרת היקרה - ללא מילים

      ארכיון

      פרופיל

      אפרת Jeki
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין