אי שם, בארץ לא כל כך רחוקה,

מצוי היכל של מילים, שורות של תשוקה,

היא מפייטת, מנגנת, מציירת בשקיקה,

חורזת, מפסלת, שוזרת פסקאות לדמותה.

ניתן למצוא שם, כמעט מהכל,

רגש, רעד, זיכרונות של אתמול,

פיות, מלאכים, השתקפות בים כחול,

מתיקות, מליחות, טעימות מן המכלול.

לצד האכזבות, תמיד תדע תקוות,

לצד הנפילות, תפלס היא עליות,

על מזבח כוהנים, מקריבה את עולתה,

על פיסות לבנים, מקדשת היא מנחתה.

מתארת חום של גוף, לוחשת צמרור בליטוף,

מתמסרת בעירום חשוף, מתחממת בחיקו השזוף,

מפשירה קרחונים, רוחצת בפלגי מים,

אגלי זיעה ממתיקה, נשטפת במבול שמיים.

שואפת אהבה, סוגדת לילות לדמותה,

נושפת אנחה, מתעלסת בקרים לתשוקתה,

מחסירה פעימה, מלקטת אסיף של סודות,

מפשיטה נפשה, מוהלת בחושניות אדי נשמות.

בחרתי לאכול, לוותר על הרעב,

למדתי לקבל, להדוף רוחות של סתיו,

נפחת בי אהבה, צבעים חיים של זריחה,

תודה לך יקירה, לעולם אנצור בך פריחה.

------------------------------------------------------------------------------

מוקדש לך, קסם יקרה. על מי שהנך כמו גם על היכל האהבה

המקודש שלך.

ברצוני להקדיש את ההדרן הבא לחברה משותפת שלנו,

חברה מדהימה שכבשה ועוד תכבוש אותנו במילותיה :

כתבנו אותה לא אחת, ציירנו קווים לדמותה,

פרמנו כאבה עם מחט, ביקשנו להמתיק מרירותה,

לעולם לא נחדל, לא נרפה את כפות ידיה,

כי נולדה לאהוב היא, להתהדר במוטות כנפיה.

חג עצמאות שמח.