
אני מחפשת את אמהותינו, אותן נשים שבנו את המדינה. הנשים האמיתיות.
אחרי כחודשיים שלא הייתי מחוברת לרשת בגלל מעבר דירה וחוסר זמן, הנה אני שבה ביום גדול זה, על קו התפר שבין העצב שבאובדן, לשמחה שבבנייה ובהצלחה.
בימים אלה של חשבון 'מה עשינו בשישים שנה, לאן הגענו' וכו', אנו שומעים על רשימת ראשי ממשלותינו ונשיאי המדינה. ואיפה הנשים?
אז כן, אנו זוכרים את גולדה ולאורך השנים גם את שולמית אלוני, חברות כנסת ושרות. אני מחפשת עוד. מיהן אותן נשים שתרמו, עשו, עיצבו, השפיעו... ואל תספרו לי את המיתוס שבימים הראשונים של המדינה, הנשים עבדו עם הגברים בסלילת כבישים וכו', משום שמיתוס זה כבר נופץ בידי היסטוריונים/יות שונות. כן, היו נשים בקבוצות השונות, אולם, בכל קבוצה כזו של 10-20 איש היה קומץ נשים ואם כך: מי יבשל? מי יכבס? מי יטליא את הבגדים הקרועים? ניחשתם? ואחרי כל זאת מספרים לנו על השוויון? נו באמת...
אולי למישהו יש סיפור אישי של אמא או סבתא כזו שהיתה משמעותית בסביבה הקרובה שלה מבחינה ציבורית או חברתית, נשים ששירתו בצה"ל ולא היכרנו, נשים שתרמו מבחינה מדינית ושכחנו?
איפה הנשים ההן? |
עצרתי כאן לרגע
בתגובה על במסלול סובב כנרת
SZvika
בתגובה על התאחדות נשים לשלום עולמי
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סבתא שלי היתה אלופת רודזיה, כשעוד כונתה זימבאווה הלבנה, בניגוד לזימבאווה השחורה כיום, באיגרוף, והיא ניצחה אפילו את אבא של סוני ליסטון או את אח שלו, לא כל כך ברור, ואת אידי אמין, זה בטוח, ולא נתנו לה את המדליות רק בגלל שהיתה אשה, אלא מה, כל השובטוניסטים האלה של יכלו לקבל את זה שאשה אחת מנצחת 10 גברים בזירה אחד אחרי השני, אלא מה, ומרוב קינאה אמרו שאין היא אשה בגלל שלא היו לה ילדים רק נכדים.
אורי יקרה, אין כוונתי רק לפוליטיקה. אם כך הובנתי, הנה אני מתקנת. נכון שציינתי שמות מהתחום הציבורי, אך בהחלט - אני מאמינה - שהיו נשים שתרמו לציבור ולאו דווקא היו בפוליטיקה.
בפוסט זה אני מדברת על ימים עברו ומחפשת את האמהות שלנו.תודה.
בשמת- החידוד שלך נותן נפח לדיון שלנו. תודה. יש לנו נקודות מבט שונות. לדעתי, גם נשים שמקבלות שכר יכולות לתרום/ללא לתרום למדינה. לקבל שכר בעד שעות עבודה זה א' ולתרום מעצמך אינו חופף לכך בהכרח. אם היה כך, היתה לנו מדינה א' א' שכן בראשה יש הרבה מקבלי שכר....
בכ"ז, חשוב לי לספר על אותן אמהות שאנו מגדירים כתורמות, גם אם עבור כל אחד/אחת מאיתנו המושג 'תורמות' קצת שונה.
ענת - יהיה נפלא אם תשלחי לי/לנו תמונה. אני מזדהה עם מה שאת מספרת על אימך. לפני 100 שנה (פחות או יותר) כשהתגייסתי לצבא, רציתי להיות מכ"ית או נהגת בוס. עד היום אני אוהבת לנהוג. (מה הייתי בסוף? לא נהגת בוס!!!)
מיכל - אבוא לקרוא מה שכתבת. מסכימה איתך שגם בנגינה יכולה להיות פוליטיקה. הדואליות הזו קיימת בחיים...
אני חושבת שיש כאן בלבול רציני ... דינה שאלה היכן הנשים האמיתיות שתרמו למדינה
פולטיקאיות לא תורמות ... הן מקבלות שכר , המדינה תורמת להן.
ובאשר לאמניות בלבד, גם הן לא בנו את המדינה גם בהן יש מעטות שתורמות קונצרטים או ציורים או פסלים לחברה, הן מקבלות שכר לכישרונותיהן הברוכים , התרומה היחידה שלהן זהו כישרונן שעליו הן מקבלות שכר.
* נשים אמיתיות תורמות ועושות למען המדינה מבלי לקבל שכר חוץ מאת שכר האהבה.
הנשים האלו דווקא התפתחו והתחזקו ותפסו עמדות מפתח, אבל:
א. לא מספיק. כשכמות הגברים והנשים המצליחות והמובילות והקרייריסטיות תהיה לפחות שווה , אז יספיק.
ב. את מכוונת בשאלתך בעיקר לפוליטיקה, וכאן אני דווקא חושבת שכחלק מהתקדמותן של הנשים בחברה, בדומה לגברים מצויינים ומשפיעים רבים, גם הן מבינות שיצליחו למצות את עצמן ולהרוויח ברמה האישית, המקצועית, הכלכלית ועוד, דווקא במגזר העסקי, הפרטי, ולא בציבורי. חבל?
אשת הברזל זהו חומר איכותי שניתן בקלות ליצור איתו ... בעזרת ברנר , הברנר ממיס את הברזל ואפשר ליצור צורות אנושיות ניפלאות בברזל . האיכות זו העיקר ... לא נישבר !!! אבל אם לא מטפלים כראוי יש לעיתים שמחליד ...
אנשי הברזל הם אנשים אמינים, ישרים , יוצרים גדולים, חזקים כלפי חוץ אך רגישים מאוד בפנים , אנשים חמים, חברותיים והכי חשוב נדיבים ביותר.
ולהבדיל אלפי הבדלות אנשי הבמבוק הגמישים כביכול , בקלות מושפעים מכל רוח עוברת, הם חלולים בתוכם והאנרגיה זורמת דרכם החוצה. הייתי מהמרת שאולמרט הוא תוצאת לוואי של אנשי הבמבוק ... ניכנעים בקלות דעת , סובלים מקמצנות וחסכנות חברתית , ניתנים לפיתוי , קבלת שוחד וכו' ...
נשות הברזל הן אלו שהקימו את ארץ ישראל היפה שלנו .
אשת ברזל? למה כוונתך?
איני בטוחה שזה מה שחסר לנו כאן. ראה שלטונם ומנהיגותם של אנשים מובילים חזקים כברזל... ומה עם גמישות, עם פתיחות, עם יצירתיות, יחסי אנוש חמים, קבלת השונה ועוד ועוד.
אני מאמינה במנהיגות במבוק כלומר - שהחוזק שלהן היא גמישותן. אפשר להיות חזקה מאוד ולהשפיע על הבסיסבה הקרובה והרחוקה תוך אותה גמישות.
אולי תוולד גם בארץ
אשת הברזל
מיכל, אני מוקירה נשים שתרמו ותורמות, בכל תחום של עשייה ויצירה.
מבחינתי, פוליטיקה היא סוג של עשייה והלוואי שגם היתה סוג של אמנות.(יכול להיות שיש כאלה שהפכו אותה לסוג של אמנות?)
אמנות לדעתי, על כל היבטיה, היא חלק מעצב בתרבות שלנו, חלק ממי שאנחנו לטוב ולרע. לכן, אם אנחנו בוחנות את אמהותינו ומנסות להתחקות אחריהן, כל עיסוק ראוי להוקרה.
אני מכירה אמהות בולטות בספרות הנשים שלנו וגם כאלה שהן פחות מוכרות. אשמח שתכירי לנו עוד נשים מיוחדות.
וחן חן לך על הכיכוב.
רעיון נהדר. האם מדובר רק בנשים מדינאיות/פוליטיקאיות או גם יוצרות?(ספרות, שירה, מוסיקה)
מיכל
ומזל טוב!
שיתקיים בכם: משנה מקום - משנה מזל לטובה!
היי דינה , אימי נפטרה לפני 15 שנים ...
וכתבו עליה כתבות רבות מספור ...
ואני בטוחה שאימי יודעת כמה שאני אוהבת ומעריכה אותה .
שחר, תודה שאתה מספר על אמך. אני בטוחה שהיא אישה מיוחדת. היא בהחלט היתה חלק מבניית המדינה !!!
היא סיפרה לך סיפורים מתקופת שירותה בהגנה? אתה יכול לשתף אותנו באחד כזה?
לפני 60 שנה בערך אמא שלי עמדה על המרפסת משמאל ותלתה כביסה
צלף שהתמקם ממול ירה עליה כדור החטיא אותה בכמה ס"מ ....
בשמת יקרה ! כל ההערכה והכבוד לאמך. היא בוודאי דמות משכמה ומעלה. ספרי לה שכתבת עליה. אני בטוחה שהיא תתרגש. מגיע לה.
וחן חן לך על הכיכוב.
אני יכול לדבר על אימי
שגוייסה להגנה והשתתפה
באופן פעיל במלחמת השחרור
התפתחה כציירת ומורה לציור
עד היום
מבחינתי אני לא מוצא שנשים בעלות
יכולות פחותות מגברים אני חושב שנשיות
וגבריות הן תכונות שונות שבאות להשלים
אחת את השניה
נהדר שחזרת דינה
יש לי חברה מפיקה ובמאית מאוד מוכשרת בשם הגר קוט
היא מפיקה עכשיו סידרה על נשים לשישים שנה.
את צודקת זה מאוד חסר נמאס לי לשמוע רק על הגברים.
ש.ש.
שלום דינה וחג עצמאות שמח
קודם כל בהצלחה במעבר לדירה החדשה , לחיים החדשים....
נשים אמיתיות !!!
כמובן ...
אשה אמיתית משכמה ומעלה זו אמא שלי !!!
אמא שלי :
יילדה 7 ילדים
הקימה את בית יד לבנים הראשון בעירי אשדוד
פיסלה אנדרטה "הנר" לזכרם של בני אשדוד שנהרגו במלחמות ישראל.
אימצה גדודי חיילים במלחמת יום כיפור והיתה יורדת עמוסה בכל טוב פעם בשבוע לאפריקה, סיני .
טיפלה בנוער במצוקה
לימדה אומנות ילדים בבתי הספר .
ועוד ועוד קצרה היריעה מלהכיל .....
כוכב כמובן לאמא שלי מטילדה אלפרין ז"ל ...
תודה דינה שעלית נושא כזה שאוכל לקחת בו חלק .
שלום מני,
למה כוונתך ב'לכלוך מנטאלי'?
ריקי יקרה! גם אני התגעגעתי.
אני מסכימה עם דברייך וגם ההיפך הוא הנכון. יחד עם זאת, אני מחפשת את הנשים שעמדו ועשו בפני עצמן. יש את הנשים שהן 'עזר כנגדו' ואני מחפשת את העצמאיות שפעלו ועשו, בלי קשר לעשייתן הבעל (על אף שתמיד יש קשר).
כל פעם שאני נזכרת ב'גדוד' הקטן הפרטי שלך, אני מבינה שגם ההיפך הוא הנכון. בעל שתומך בעשייה שלך. יישר כוח! ו.... חג שמח!
צביה יקרה! את כל כך צודקת.
כל הנשים הללו, הן חצי אנונימיות, אבל לכל אחת סיפור חיים וסיפורי תרומה לבניית הארץ. זהו, שצריך לספר את הסיפורים הללו, אלה שבשולי האתוס הצבר הגברי, כדי להזכיר לכולנו שהחצי השני של הצבר הישראלי היא האשה הישראלית שנעדרת מהסיפור הלאומי.
בשנים האחרונות חוזרים ומחפשים את אותםסיפורים. הגיע הזמן שגם יכתבו ויפרסמו אותם לטובת כולנו.
נ.ב. התגעגעתי אליך. מה נשמע?
אני מאמץ בכל לב את דבריה של ריקי שיר!!!
ואני לוקח דוגמא חיה מבית הוריי:
אבי ז"ל היה איש-צבא במשך שנים רבות.
האיש הקדיש את מרבית חייו להגנת המדינה
ולפיתוח צה"ל.
בשנים אלו, טרחה אמי, שתחיה, לא פחות ממנו.
היא קיימה בית לתפארת, חינכה את שלושת בניהם,
ולא הוציאה מפיה ולו מילה אחת על חסרונו
של אבי בבית.
היה ברור לה שחלוקת התפקידים היא כזאת.
אבי היה גאה בה, ולא היה רגע שניתן היה בידו
ולא אמר לה זאת!
יתרה מזאת, מפקדים וקצינים בכירים שפגשו את
אמי לא פעם, היו אומרים לה את שבחיה בפניה.
אני גאה בהם! בשני הוריי!
על תרומתם למדינה!
לא רק שנשים לקחו חלק בהקמת המדינה...
גם מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה יותר מצליחה.
חג שמח.
התגעגעתי אלייך
*
קודם כל, חג שמחחחחח!!!
והנשים האמיתיות שבנו את המדינה הן אלו שחיו בה, גרו בה, גידלו משפחות בה בכל מיני מצבים ומצוקות ביטחוניות וכלכליות ואחרות. לא רק גולדה מאיר בנתה את המדינה, לא רק נשים מפורסמות - שאכן תרמו הרבה וכבודן במקומן מונח. כל מי שחיה במדינה הזו בנתה אותה וממשיכה לבנות אותה.
חג שמח!!!!!!