טיפות של אושר

נחתו על גבעול.

איש לא טרח

ללקטם  

'כולם' חפשו

את המאגר השלם,

האבסולוט

ולשווא.

לא מצאוהו.  

ילד אחד קטן

שת ליבו

לטיפות העזובות,

מילא חופן אחת

ועוד אחת  

טייל בין ערוגות

מצא זנוחות

על גדרות,

על אבנים,

על פרחים

וליקט...  

מהן נפלו בדרך,

מהן התאדו

אך הוא ידע זאת

ותחתיהן - -  

אסף עוד..  

הוא ידע טוב מ'כולם'

כי זילזול באושר זמני,

קצר מועד

הרי הוא הפסד.  

הוא גם ידע

כי תמיד ייאלץ

להיפרד מטיפות אחדות

בדרך..

אך לעולם הוא ימצא

טיפות אחרות

(שאחרים נטשום..)  

ואף אחד לא הבין

כיצד הילד הזה

תמיד

היה מאושר.