| ישראלים יקרים בדה מרקר קפה, לרגל יום העצמאות, ולפני שאצא לנפנף כמצוות היום, החלטתי לכתוב לכם כמה מילים בשפתנו היקרה - העברית. אודה על האמת, ברגע הראשון אחזה בי סרפדת, והחיישנות שלי איימה לפרוץ חוצה, אולם לנוכח השפה הדלה שפושה במקומותינו, ולאור העובדה שיש להתייחס אליה בתשקופת, לא נותרה בי כל התרצה להימלט על נפשי, ואני יוצאת חלוץ לעזרת העם היושב בציון. נתתי לכוח הכבידה להנחיתני על כיסאי, ומתוך אידָשון הנחתי על השולחן לצידי מתגי שוקולד בתוספת מרקוֹעים ומוּליָה, מעט מחמצים, פרפרת אחת ורפרפת אחת, מספר אפיפיות וכרוכית אחת, כמה פרוסות לובנן, דובשן אחד, ואל יהא לבכם גס בי בגלל מספר יחידות גלילה שצירפתי גם כן לשולחני. תודו, אפשר לפחות לומר לזכותי שאינני תתרנית. הוספתי עוד תרביך אחד לרפואה. הנחתי קנקן של מים על שבכת השפיתה, וכדי שלא אלקה חלילה בציחיון, צירפתי גם מלוא הקובעת מים. ברקע התנגן לו זמריר ברדיו, ואני התמלאתי זחיחות. וחמור מכך, תסוגה אחזה בי. ומכל הרעיונות שהחסנתי במוחי לעת כזאת, לא נותר שריד ופליט. הם פרחו מראשי לבלי שוב. החלטתי, מה לעשות, שאינני תואמנית, ואשר על כן לעולם לא יצא מתחת ידי חיבור ראוי לשמו, וכי בחידושי האקדמיה ללשון העברית תזכו להתעדכן על ידי אחרים כנראה. ואז, לפתע, באוני כוחות עיזוז, ורוח נכון חודשה בקרבי! החלטתי שאין טוב מלחזור לשפה היפה והטובה, ששימשה אותנו עוד לפני שקמו כל מחדשי השפה העברית - אליעזר בן-יהודה, איתמר בן-אב"י, חיים נחמן ביאליק, זאב יעבץ, יחיאל מיכל פינס, דויד ילין, יוסף קלוזנר ועוד. כן, מה היה רע קודם? הרכבתי את בתי-העיניים שלי והחילותי לכתוב מחדש לידידי היקרים בקפה, בתקווה שהפעם לא תהיה לכם תוחלת נכזבה ממני. וכולי תקווה שלאחר מקרא מילַי אלה, תזמינו לכבודי הופעה של מקהלת הנוגנים כאות לתודתכם ולהערכתכם, וצייר-האור יצייר כמה וכמה ציורי-אור שלי ויציגם לראווה בבתי-אוכל, בבתי-עקד ספרים ובבית-פקידות העיר, ולא חלילה בבית-פקידות השוטרים... אבל בטרם אמשיך למשוך בעט-העופרת, הרשו נא לי לטעום מעט מתפוח האהבה אשר בבית-המבשלים, להתבונן מבעד לחלון בציפורת הכרמים המרפרפת ולעטות את בתי-הידיים שלי ואת בית-מחסה הממטר למען לא תסקלוני בתפוחי אהבה רקובים. אוי, סלחו לי, ממש צר לי! ברגע זה ממש אני מתבוננת במורה-השעות שלי, והוא מורה לי שעלי לאוץ בעגלה המונעת במכונה לַמַּצְלֶה (מנגל בשבילכם) של יום העצמאות. סבלנותכם הייתה ממש מיאה בילמיאה! וסליחה על התוחלת הנכזבה. רחל נ"ב למקרה שהתקשיתם להבין את הנאמר למעלה, צירפתי לכם מילון באופן מיוחד. מילון אידשון = אפתיה אפיפית = מאפה מבצק פריך ודק, ופל בית-אוכל = מסעדה בית-המבשלים = מטבח בית-פקידות העיר = עירייה בית-פקידות השוטרים = משטרה בית-מחסה ממטר = מטרייה בית-ספרים = ספרייה בתי-ידיים = כפפות בתי-עיניים = משקפיים גלילה = רולדה דובשן = עוגת דבש החסין = הכניס דברים לשמירה במחסן התרצה = תירוץ, הסבר לא מודע זחיחות = אופוריה זמריר = ג'ינגל חיישנות = נטייה לחשוש ממצבים שבדרך כלל אינם מעוררים חשש או רתיעה ידוען = סלבריטאי כבידה = גרוויטציה כרוכית = מאפה מדף בצק דק, שטרודל לובנן = עוגה לבנה, צוקער לעקעך ביידיש מיאה בילמיאה = מאה אחוז מוּליָה = פרלינים מורה-שעות = שעון מקהלת הנוגנים = תזמורת מרקוע = ביסקוויט מתגי שוקולד = סוכריות שוקולד לציפוי עוגות סרפדת = פריחה אלרגית בעור עגלה המונעת במכונה = מכונית עט-עופרת = עיפרון פרפרת = דברי מאכל שלפני עיקר הסעודה ושלאחר הסעודה פרצנות = אימפולסיביות ציחיון = התייבשות צייר-אור = צלם ציפורת כרמים = פרפר קובעת = קערת חרס העומדת על רגל גבוהה רפרפת = מאכל לקינוח סעודה המכיל עמילן, סוכר ותבלינים שבכת השפיתה = המסגרת שמעל למבער ששופתים עליה סירים וכדומה תואמנות = קונפורמיות תוחלת נכזבה = אכזבה תסוגה = רגרסיה תפוח האהבה = עגבנייה תרביך = מאכל עשוי בשר וירקות מאודים ביחד תשקופת = פרספקטיבה תתרנות = אובדן חוש הריח וחידה קטנה לסיום: מי אמר למי: "גזזיני ואגרשך ועדפיני במילייך" ולמה התכוון המשורר? כל הזכויות שמורות לרחל נפרסטק |
תגובות (95)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, רוב
יופי של פוסט וחבל שהגענו לכך.
תודה רבה, מיכל
נהדר!מזכיר לי נשכחות...
מיכל
תודה רבה!
תודה רבה!
תודה רבה!
נפלא!!! המון תודה - על ההשקעה.
תודה רבה!
תודה רבה, חני
פוסט מרחיב נפש, מרהיב עין ומשובב לב
לו כוכבים לי כי לך נתתים.
תמיד יהיו משלבים בשפה וכן דיאלקטים לשפה.
שפה לכל קבוצה בחברה: שפת רחוב, שפת בתי הסוהר, שפת היהודים החרדים שפת החיילים וכו'
שפת הרחוב היא דינאמית כשם שהשפה שמחדשת לנו האקדמיה ללשון עברית היא דינאמית.
רחל,
נפלא ומרנין. ממש מלאכת מחשבת.
אני בעד עברית, (כמעט) בכל מחיר.
לגבי המילים שמחדשת האקדמיה לעברית, הלעג שאני שומעת בציבור לא מוצדק בעיני.
אם היה אפשר לדעת מראש אילו מילים תיקלטנה ואילו לא- זה היה יותר פשוט.
הנקודה האי שאי אפשר לדעת, לכן בהחלט יש מקום שהאקדמיה (מתי המילה הזו תוחלף לעברית...?) תציע חידושים.
מה שייקלט- ייקלט, ומה שלא- לא. כל עוד זה לא נכפה אלא מוצע והעם ברחוב מחליט- דייני.
שולחת את כולכם גם לפוסט של חנה ביקל, שמביאה את דבריו של יורם קניוק בנושא.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=424069
נהניתי ביותר.
ביתיה.
תודה רבה!
תודה:)
תודה רבה!
גם האכסניה המחדשת לנו מילים נקראת "אקדמיה" - שאינה מילה בעברית.
האקדמיה ללשון עברית...
יש החלטה לא לתרגם הכל. להשאיר מילים כלל עולמיות במקומן.
כוכב ענק ענק
איך נהניתי לקרוא את הפוסט ( בעצם למה פוסט מה רע בלומר רשומה, או או רשימה או מאמר או סתם מילים שעושות נחת)
קורא ומשמין מנחת
כי כנראה היה לי מזל, ואני שייך לדור אחר
דור שעדיין למד במערכת חינוך אחרת
ועדיין היה קשור למכמני השפה העברית
ועל כן את מילותייך היפות שהריצו בי מחשבות הרבה
יכולתי לקרוא גם בלי מילונך
אבל למרות זאת, נהניתי מאוד לקרוא אותו ולהרחיב דעתי .
לפני כמה ימים ליד המקום שבו אני גר ראיתי שלט של שכונה חדשה שנבנית:
ארנונה וולי... כך קוראים לשכונה....
אני חושב שגם אם הייתי רוצה לגור ממש שם
הייתי מסרב
לא מוכן לגור במקום שקוראים לו וולי
כאשר אני בארץ ישראל
ובארצי
והעברית היא שפתי
והשלט הזה כל פעם שאני רואה אותו
אני מתמלא בכעס וגם בעצב
אז שוב תודה
על מאמר מרחיב דעת שכתוב בעבריתי מתערסלת יפה
ובאשר לחידה שלך?
גדול הפיתוי לומר שזהו שמשון אבל משום מה נדמה לי שהתשובה היא אחרת...
לרחל בכתיבתך עשית לנו תהליך
חיברות עם המילים החדשות.
שאולי ישפיעו עם על דוברי "למה מה?" " וכזה כאילו "
שהרי ידוע שהשפה הדבורה היא בתהליך של התמעטות מילים.
ושומרי הלשון שאיפתם ללשון חיה על כל רבדיה
צריך לארגן הפגנה המונית!
אפילו האקדמיה ללשון שמחידושיה הבאתי כאן - עדיין קרויה אקדמיה
תודה!
תודה רבה!
ענק!!
*
רחל,
את אלופה !!!!!!!!!!!!
בשבילי זו עבודת דוקטורט ...
ממש נהנתי לקרוא אותך. תודה
בן יהודה חידש את המילה פרפר שהחליפה את מקומו של הצירוף: ציפורת כרמים.
תודה!
תודה!
תודה רבה!
שבת שלום.
פוסט תענוג
לעונג שבת
תודה רחל.
תודה על התוספת. כן, חידושים רבים של האקדמיה אינם נטמעים בלשוננו.
תודה!
בהחלט צודק. זה כבר קיים.
תודה!
ומה עם תפריך (פרדוקס), מִרצֶדֶת (מובַּייל), חישכון (בלק-אאוט), יַעֶפֶת (ג'ט-לג), חמרמוֹרֶת (הנג-אובר), מִדגנים (קורנפלקס למינהו), מוּפינים (מאפינס) ועוד רבים וטובים. כמו גם כל ההמצאות ההזויות של עולם האינטרנט. מסכימה שיש מעט עשיית-יתר.
האקדמיה ללשון הוציאה משחק רביעיות עם רוב המילים המוזרות האלו.
תודה, רחל.
מילותייך שירה
מיה בלמיה = מאה אחוז (כאשר עדיין לא חודשה המילה- אחוז)
תודה!
גם לי לפעמים יש חלום כזה:)
תודה!
תודה רבה!
תודה לך!
יש משהו בדבריך. יש על כך גם ביקורת פנימית.
על כן יש מילים שנשארות לועזיות.
למשל: המילה "אקדמיה" טרם הוחלפה לעברית.
תודה!
אם יורשה לי פרץ פרצנות קצר.
העברית מתקדמת ומשתנה ולא, היא לא תשאר כמו בספרים.
תהיה עברית ספרותית ועברית מדוברת בין אם נרצה זאת ובין אם לא.
כך קרה בערבית, כך קיים באנגלית.
אביב
טכנאי מזגנים
רחלי אהובה
אני בעד קנאות לשפה. השפה העברית כל כך יפה ומיוחדת. לשמוע מורים מדברים בשגיאות או קרייני רדיו, שפעם זה היה המדד לקבלתם לעבודה, מזעזע. הרשימה שלך מצאה חן בעיניי מאוד, אהבתי לא את כל המילים היכרתי, זה רק מראה שהופריתי מאוד, מכל מלמדיי השכלתי
רשימתך מיוחדת , משעשעת ויפה מאוד אשוב
שירלי יקרה,
תודה רבה!
תודה!
תודה רבה
תזכי לחופה ולמעשים טובים:)
שלמי תודה לך:)
ישנה אפשרות שהשפה העברית נולדה לכתיבה בלבד.
חלום חיי: שכולם ישתקו.
התחייכתי:) נפלא.
רחל יקירתי - הבאת לפה פוסט מחוייך למוצאי החג !
אני בעד העברית - אבל עברית כזו - מי מסוגל להבין בלי מילון :-)
תודה לך !
לא בפעם הראשונה אני נזקק למילון כדי להבין משהו שכתוב בעברית - הפעם סיפקת את המילון בעצמך...
רציתי להגיד שהאקדמיה ללשון לוקה לפעמים ב-OVERDOING - אבל ברוח מאמרך, הייתי אומר שהם לוקים בעשיית יתר!
תודה!
הו רחל רחל
איזו התמוגגות והתרוממות נפש
נהנתי מכל רגע
נהנתי מכל מילה
ואף גאווה נמלאתי, אשר על כן לא נזקקתי למילון (ולמען היות הוגנת - אולי רק קצת, מילה אחת או שתים, לא יותר...)
מתנה יפה הענקת לכבוד יום העצמאות
ובין האחלה בחלה לסבבה בבי (סליחה אם אני לא מדייקת במושגים)-
חלל עצום ורב חיכה לפוסט הזה
ועוד המקום בו רב...
אם יש לי כוכב, הרי שאת הזוכה בו, ללא ספק.
ואם אין, שוב אשוב כשיימלא שק כוכביי
ראי הבטחתי...
שירלי
רחל רחל.
בדיוק מה שאני אוהבת
רק חבל שאת לא שולחת אלי את הפוסטים שלך
אני צריכה לזכור אותך לבד
לא נורא
עדיף מאוחר מאשר בכלל לא.
עכשיו אלך ללבוש לי את הנמנמת.*
"ואני חשבתי שזה רק אני..."
פוסט מבריק, עם קריצה במקומות הנכונים...
(תודה לקהילת הממליצים, כמובן)
*
נפלא.
סמבטיון לבי געש למקרא מילותייך ואלייך הפציעה איילת השחר...*
פוזמקיי נתרופפו מנחת מילותייך
כמה טוב לבחוש בשפה ולדלות ממנה אוצְרות ימַמֶלח.
נערה ממש אוצר?
את.
למי, למי, למי, למי יש יותר כבוד?
לך.
תודה רבה!
אמליץ לצייר אותך בציור האור ולתלות בבית עקד:)
יישר כוחך
שא ברכה
אלופה !!
מקווה שהיה לך חג שמח :)
חג שמח!
תודה רבה!
תודה רבה!
רחל יקרה.
שי קטן לחג - ובעברית ! ! !
ישבתי לי בבית המבשלים
למען אחסן באסטומכתי
אפיפית ,
והנה - יעלת חן עולה מן הרחצה
והיא מתוקה כדובשנית,
ללא התרצה פזמתי לי זמריר
שבפי היה כמרקוע
ובאזנייך - הוא שיר.
שלך,
מיכאל
"הלו זה רדיו, מה אם הצ'ופצי'ק של הקומקום"
נפלא, עשיר, ישיר ומהנה.
חג שמח גם לך עם כוכב
רינה
תודה רבבבבההה!
grazie mille
תודה, שרי.
חייכתי תוך כדי קריאה.
יופי של פוסט.
והעברית- אהובתנו היא.
תודה רבה!
תודה, נגה
הוספתי את המצלה:)
חג שמח!
תודה רבה!
חג שמח!
שמחה שבאת לבקר:)
תודה!
מיאה בלמיה= מאה אחוז. פעם לפני יותר ממאה שנה דיברו כך.
תודה על תגובתך.
אכן, השפה שלנו ספגה בכל הזמנים מילים משפות אחרות והיא ממשיכה בכך.
לפעמים חידושי האקדמיה לא נקלטים בציבור. כדי שחידוש ייקלט, חשוב ששדרן רדיו או טלוויזיה יאמר אותו. גם לא כל חידושיו של בן יהודה נקלטו בציבור. יצא ספר שלם ובו כל החידושים של בן יהודה שלא נקלטו בציבור.
איזה תענוג
הלוואי והיו עוד כאלה פוסטים (דוארונים?!?!)
כוכב :))
זכית!
פתרת את החידה!
את זוכה לטיסה חינם בשמי הבלוג שלי:)
תודה רבה!
כמובן שלא באמת התכוונתי לבקר את דוברי השפה. הטקסט נכתב בהומור.
זה הוציא ממני משהו ישן (ולא חדש...).
הטקסט כבר פורסם בספרי: "מחיצות" ונכתב לפני כ10 שנים.
ערכתי מחדש לצורך העלאה לפוסט.
תודה!
תודה רבה!
חג שמח!
תודה רבה!
This is the best
צוקער לעקעך
I ever tasted.
מקסים החכמתי וחייכתי.
שלך שרי
חופן מליבי...
יש לה יום חג לעברית דאז
מענג
~פרח~
הוי רחל היקרה
בת צחוק רחבה התפרשה לה על פניי
למקרא מילותייך העבריות והצחות
בן יהודה היה מתרווח בנחת על כסאו
ואומר לעצמו - הצלחתי להנחיל את שפת עבר..
והרכבתי את בתי העיניים
וזגוגיותיהם צחצתי היטב
הצחוק המשיך לו והתרחב..
ואם תרשי לי להוסיף
מנגל זו מילה בערבית
בעברית נקראת מצלה
יום עצמאות שמח לך יקרה
ואל תעבדי קשה מידי בהפחת רוח...
בהחלט בעד.
מילים מילים נפלאות
עברית שפה קשה.
חגשמח
חג שמח ומלא עברית.
ואולי זה המקום ומישהו יוכל להאיר את עיניי
אקדמיה בעברית היא?
עשר!!
ו-מיאה בילמיאה זה לא לגמרי עברית, הן מבחינת המילים, הן מבחינת התחביר.
אבל זה בסדר, כמו כל שפה, העברית סופגת מילים מכול עבר, כבר מימים עברו (פרדס למשל, עברית? לא!), אלא שאני חוששת שהתחביר שלה החל להזדהם בקצב אדיר, וזה חבל!!
מכול מקום, אם העברית המודרנית קלטה קלטת במקום קסטה ואימצה קולנוע במקום סינמה, זה לא רע.
אני איתך במאבקך הצודק למען השפה העברית :)
אני מניחה שזה קשור גם לגיל.
אמנם אני משוחחת בטלפון ולא בשח-רחוק ולובשת פיג'מה ולא נמנמת... אבל משתדלת לדבר עברית תקנית שאינה נשענת על ביטויים לועזיים.
ובקשר למשפט שהזכרת:
גזזיני ואגרשך ועדפיני במילייך
המשפט מיוחס לביאליק שפנה לבעלת הקיוסק:
מכרי לי גזוז, אשלם לך בגרוש.
ואקבל ממך עודף - מיל.
ע נ ק !!!
זה פוסט שונה מכל הפוסטים שלך. ואהבתי את זה.
זה מוציא ממך משהו חדש שלא הכרתי עד כה.
הסגנון זורם, מהיר, תוקפני מעט על דרך החיוב, זריז.
רחל, השפה העברית היא משלנו. אנשים המציאו אותה.
מותר לעגל גם פינות. שפה, כל שפה, היא לא תורה מסיני, היא כלי תקשורת,
זה הכל.
אני לא מבינה את הקנאות הזו לשפה.
הוי נשמתי לרווחה,
כל זמן הקריאה חשבתי - היכן המילון?
אבל כיאה לרחל המורה,דאגת,
תודה!!!
את ג ד ו ל ה !!! (האם יאה לכתוב כך?)
רק המנגל מטריד אותי - האם זה בעברית?!!
חג עצמאות שמח!
שושי
תודה רבה!
חג שמח!
איי, רחל, רחל
בתי העיניים שלי מהבילים
בשל צחוק העונג
מקסים!
וואו!
חג שמח,
והרבה טוב....
שחר