כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג מאס בשמו הקודם

    0

    חג שמח.

    24 תגובות   יום חמישי, 8/5/08, 08:51

    זה לא יפה ולא יאה שיתנוסס כאן היום פוסט שקשור בי. זה לא מכובד שמילים יסתובבו סביב זנבי. זה לא יומולדת שלי. הלייזרים אתמול לא כוונו אלי. אמנם זה הבלוג שלי. זה שלי מהבית. לא נותנת ביסים. אבל יש ועדת חריגים. ואת חריגה. כמוני. עוד פעם אני נדחפת. אבל זה נסלח. הרי את קשורה בי ואני בך. מה אני אעשה עם הסנטימנטליות שלי. תגידי. זוכרת איך כשהיית בת שלושים שרתי לך סולו? לארצי יש יום הולדת אתם ודאי יודעים אתם ודאי זוכרים שהיא כבר בת שלושים. ונשיר לה שיר הללויה מכל הלב וכל הנשמה. אח. נשמה. גם אם אני לא מטיילת כמעט בשבילייך, עולה על הרייך, יורדת בעמקייך, עזבי, אני יורדת בדרכי שלי, גם אם אני לא מצלמת אותך כמו שהייתי רוצה, וגם אם אני לא אומרת לך את זה כל יום, את יודעת, אני אוהבת אותך עד כלות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/5/08 16:51:

      איריס - תתחדשי על התמונה - זו הכי הכי

       

      שבת שלום

        9/5/08 11:58:

       

      צטט: shabat shalom 2008-05-09 11:25:28

       

      צטט: רקדן המילים 2008-05-09 10:25:01

       גם אני אוהב את ארץ ישראל ואת ה"מדינה"וכתבתי על זה פעם פוסט, מדוע בחרתי לחיות בהשקראתי לו " למה ישראל" וכנראה לא הבנת אותיהיישות מדינה, היא יישות שאנשים ממציאים, מקימים מוסדות משותפים, מחוקקים חוקיםאבל היא לא קיימת באופן אמיתי, אלא בתודעות של האנשים.אין דבר כזה מדינה שיש לו תודעה עצמית משלו, שחושב עלייך איריס או עלי.ואנשים שנהרגו "בשביל המדינה" ( הם באמת אהבו אותה "עד כלות") זה לא בשבילהאלא זה בשביל אנשים אחרים, בשביל החברה ביחידה, בשביל המשפחה שבביתבשביל רעיון , אידיאה שקיים בדמיונם.שווה למות בשביל אידאה? רעיון?שאלה לדיון במקום אחר...אנשים מקריבים קורבנות למען המדינה? סובלים לפעמים, אפילו מאבדים את חייהם?המדינה? האנשים שמרכיבים אותה? מודעים לקורבן שהקריבו?בדרך כלל לא.אבל אנשים עושים זאת כי זה הרעיון שנותן לחייהם משמעות...אז האהבה אין קץ שלך ל"מדינה" יפה ונאצלתאבל כאמור המדינה קיימת, כל עוד האנשים המרכיבים אותה פועלים כדי שתמשיך לתפקד ככזוואנשים, חברות אנשים משתנים.. הופכים במרוצת הדורות למשהו אחר לפעמים...את בטוחה ש"המדינה" שאת כל כך אוהבת תישאר כזו לתמיד?ואולי יום אחד תקומי בבוקר תסתכלי סביבך, ותראי ש"המדינה" הזו - אוסף האנשים שמרכיבים אותה - הפכה למשהו אחר. רעיון למחשבה: יודעת שיותר מחמישים אחוז מתלמידי כיתה א' במדינה שלך ושלי לומדים במוסדות חינוך שאינם ציונים ואפשר לומר אנטי ציונים: ערבים או חרדים?מה זה אומר לגבי " המדינה שתהיה לנו עוד שלושים שנה?מי יעבוד? מי יגן עלינו? מי ינהל את המדינה? ובאשר למה שכתבת אישית אלי - רשמת לפני שאותי את " לא אוהבת, לפחות לא עד כלות" בוכה

       ידידי הרקדן:

      המדינה כרעיון: חושבים, מבינים, מנתחים.

      אבל יש לה קיום גם בלב - כשאוהבים אותה (למרות אולמרט, למרות/בגלל שהיא מגוונת ומפורצת במיליון תאים שונים זה מזה).

      מדינה היא רעיון אבסטרקטי בשביל הפילוסופיה (ויש לה חשיבות לפילוסופיה. בלעדיה נהיה מטומטמים המובלים באף).

      מדינה היא מושא אהבה כארץ, ועמקים, וריחות, ואנשים, ואוכל, ונאראטיב החיים שלה השזור בנאראטיב החיים הפרטיים של אלה שנושמים אותה. זה בלב כמו בית ילדות ואבא ואמא.

      בלי קשר לאולמרט, חיזבאללה, חרדים או אלוהים...

      אני ביקורתי על תופעות, אבל אוהב בדאגה את הארץ והמדינה עד.. (טוב. זהו)

      יפה מאד. (אם יורשה לי בכלל לתת ציונים:-) )

        9/5/08 11:56:
      זינה. כן.
        9/5/08 11:28:

      תגידי, מתחת לפני השטח שלך, יש מה שיש מתחת לטפטים של אפפל?

      בוקר טוב, זינה שלי

      }{

      צטט: איריס ב. 2008-05-09 09:02:22

      זה שטח אש, זה? טוב שאתה לא יודע מה יש מתחת לפני השטח:-)  לא להתרגש, זאת סתם קשקשת ברשת. בלי "פוליטיקה" בין חברים, בלי פוליטיקה בכלל.

       

        9/5/08 11:25:

       

      צטט: רקדן המילים 2008-05-09 10:25:01

       גם אני אוהב את ארץ ישראל ואת ה"מדינה"וכתבתי על זה פעם פוסט, מדוע בחרתי לחיות בהשקראתי לו " למה ישראל" וכנראה לא הבנת אותיהיישות מדינה, היא יישות שאנשים ממציאים, מקימים מוסדות משותפים, מחוקקים חוקיםאבל היא לא קיימת באופן אמיתי, אלא בתודעות של האנשים.אין דבר כזה מדינה שיש לו תודעה עצמית משלו, שחושב עלייך איריס או עלי.ואנשים שנהרגו "בשביל המדינה" ( הם באמת אהבו אותה "עד כלות") זה לא בשבילהאלא זה בשביל אנשים אחרים, בשביל החברה ביחידה, בשביל המשפחה שבביתבשביל רעיון , אידיאה שקיים בדמיונם.שווה למות בשביל אידאה? רעיון?שאלה לדיון במקום אחר...אנשים מקריבים קורבנות למען המדינה? סובלים לפעמים, אפילו מאבדים את חייהם?המדינה? האנשים שמרכיבים אותה? מודעים לקורבן שהקריבו?בדרך כלל לא.אבל אנשים עושים זאת כי זה הרעיון שנותן לחייהם משמעות...אז האהבה אין קץ שלך ל"מדינה" יפה ונאצלתאבל כאמור המדינה קיימת, כל עוד האנשים המרכיבים אותה פועלים כדי שתמשיך לתפקד ככזוואנשים, חברות אנשים משתנים.. הופכים במרוצת הדורות למשהו אחר לפעמים...את בטוחה ש"המדינה" שאת כל כך אוהבת תישאר כזו לתמיד?ואולי יום אחד תקומי בבוקר תסתכלי סביבך, ותראי ש"המדינה" הזו - אוסף האנשים שמרכיבים אותה - הפכה למשהו אחר. רעיון למחשבה: יודעת שיותר מחמישים אחוז מתלמידי כיתה א' במדינה שלך ושלי לומדים במוסדות חינוך שאינם ציונים ואפשר לומר אנטי ציונים: ערבים או חרדים?מה זה אומר לגבי " המדינה שתהיה לנו עוד שלושים שנה?מי יעבוד? מי יגן עלינו? מי ינהל את המדינה? ובאשר למה שכתבת אישית אלי - רשמת לפני שאותי את " לא אוהבת, לפחות לא עד כלות" בוכה

       ידידי הרקדן:

      המדינה כרעיון: חושבים, מבינים, מנתחים.

      אבל יש לה קיום גם בלב - כשאוהבים אותה (למרות אולמרט, למרות/בגלל שהיא מגוונת ומפורצת במיליון תאים שונים זה מזה).

      מדינה היא רעיון אבסטרקטי בשביל הפילוסופיה (ויש לה חשיבות לפילוסופיה. בלעדיה נהיה מטומטמים המובלים באף).

      מדינה היא מושא אהבה כארץ, ועמקים, וריחות, ואנשים, ואוכל, ונאראטיב החיים שלה השזור בנאראטיב החיים הפרטיים של אלה שנושמים אותה. זה בלב כמו בית ילדות ואבא ואמא.

      בלי קשר לאולמרט, חיזבאללה, חרדים או אלוהים...

      אני ביקורתי על תופעות, אבל אוהב בדאגה את הארץ והמדינה עד.. (טוב. זהו)

        9/5/08 10:25:
       גם אני אוהב את ארץ ישראל ואת ה"מדינה"וכתבתי על זה פעם פוסט, מדוע בחרתי לחיות בהשקראתי לו " למה ישראל" וכנראה לא הבנת אותיהיישות מדינה, היא יישות שאנשים ממציאים, מקימים מוסדות משותפים, מחוקקים חוקיםאבל היא לא קיימת באופן אמיתי, אלא בתודעות של האנשים.אין דבר כזה מדינה שיש לו תודעה עצמית משלו, שחושב עלייך איריס או עלי.ואנשים שנהרגו "בשביל המדינה" ( הם באמת אהבו אותה "עד כלות") זה לא בשבילהאלא זה בשביל אנשים אחרים, בשביל החברה ביחידה, בשביל המשפחה שבביתבשביל רעיון , אידיאה שקיים בדמיונם.שווה למות בשביל אידאה? רעיון?שאלה לדיון במקום אחר...אנשים מקריבים קורבנות למען המדינה? סובלים לפעמים, אפילו מאבדים את חייהם?המדינה? האנשים שמרכיבים אותה? מודעים לקורבן שהקריבו?בדרך כלל לא.אבל אנשים עושים זאת כי זה הרעיון שנותן לחייהם משמעות...אז האהבה אין קץ שלך ל"מדינה" יפה ונאצלתאבל כאמור המדינה קיימת, כל עוד האנשים המרכיבים אותה פועלים כדי שתמשיך לתפקד ככזוואנשים, חברות אנשים משתנים.. הופכים במרוצת הדורות למשהו אחר לפעמים...את בטוחה ש"המדינה" שאת כל כך אוהבת תישאר כזו לתמיד?ואולי יום אחד תקומי בבוקר תסתכלי סביבך, ותראי ש"המדינה" הזו - אוסף האנשים שמרכיבים אותה - הפכה למשהו אחר. רעיון למחשבה: יודעת שיותר מחמישים אחוז מתלמידי כיתה א' במדינה שלך ושלי לומדים במוסדות חינוך שאינם ציונים ואפשר לומר אנטי ציונים: ערבים או חרדים?מה זה אומר לגבי " המדינה שתהיה לנו עוד שלושים שנה?מי יעבוד? מי יגן עלינו? מי ינהל את המדינה? ובאשר למה שכתבת אישית אלי - רשמת לפני שאותי את " לא אוהבת, לפחות לא עד כלות" בוכה
        9/5/08 10:21:

      לא ברור לי מה קורה

      אני כותב לך תגובות ארוכות ואצלך התגובה שלי מופיעה ריקה

        9/5/08 10:19:

      צטט: איריס ב. 2008-05-08 20:34:48

       

      צטט: רקדן המילים 2008-05-08 17:53:12

      כיכבתי

      שיר אהבה יפה לארץ ישראל

      למדינת ישראל

      אבל לאהוב מדינה עד כלות?

      לא נכון לי לאהוב משהו שהוא בעצם רעיון ערטילאי

      כי הרי היא לא קיימת המדינה הזו באמת

      זהו משהו אבסטרקטי שאנו יחד עם אנשים אחרים ממציאים בדמיוננו

      ולאהוב עד כלות?

      לא עדיף לאהוב כך אנשים?

      את אוהבת כך את בנך

      ואת מי עוד?

      אבל גם אותם רצוי לא עד כלות...

      אהבה זה כדי שנחייה באמצעותה

      ולא נתכלה...

       

      לפני הכל, אני מתנצלת בפני כל אהוביי, מכאן, שרק לך אני מגיבה. יש פוסטים שאני חושבת שרק התגובות של מי שקורא רלוונטיות, ושלי אין מה להוסיף. קוראת מה שכותבים לי, מחייכת, מתרגשת, מודה בלב וזהו בערך. אבל לך, יקירי, יש כישרון עילאי להוציא אותי משלוותי. המדינה שלי היא לא רעיון ערטילאי כלל וכלל. היא בדיוק מה שפרטת לפרוטות, שבעיניי הוא המובן מאליו. נראה לי דבילי בכלל להסביר... ברור שאני אוהבת כך אנשים. אולי לא אותך:-) אבל אוהבת.

       

        9/5/08 09:02:
      זה שטח אש, זה? טוב שאתה לא יודע מה יש מתחת לפני השטח:-)  לא להתרגש, זאת סתם קשקשת ברשת. בלי "פוליטיקה" בין חברים, בלי פוליטיקה בכלל.
        9/5/08 07:45:

      מותר לי להכנס לשטח האש שמעלי?

      זה מה שקורה כשניכנסת הפוליטיקה בין חברים.

       .....????

      אצלך גם האהבה לארץ היא מהבטן,

      וזה מה שיפה אצלך...

      כיצור קר רוח, שונה, ומחושב

       אני יודע ומסכים שאי אפשר לאהוב אלא בהתמסרות ונאמנות.

      גם עד כלות (לא כולל..)

      אבל הארץ האהובה והמסכנה שלנו דורשת גם את הכלות, כי בלי זה לא תשאר לנו ארץ לאהוב

      ולחיות.

       

        8/5/08 20:48:
      ועוד משהו.  "לא עד כלות", "לא להתכלות", מה זה הסייגים האלה? אין דבר כזה אהבה מושכלת. לא אצלי, בכל אופן. זה תמיד הכל או כלום. אבל על זה בפעם אחרת.  
        8/5/08 20:34:

       

      צטט: רקדן המילים 2008-05-08 17:53:12

      כיכבתי

      שיר אהבה יפה לארץ ישראל

      למדינת ישראל

      אבל לאהוב מדינה עד כלות?

      לא נכון לי לאהוב משהו שהוא בעצם רעיון ערטילאי

      כי הרי היא לא קיימת המדינה הזו באמת

      זהו משהו אבסטרקטי שאנו יחד עם אנשים אחרים ממציאים בדמיוננו

      ולאהוב עד כלות?

      לא עדיף לאהוב כך אנשים?

      את אוהבת כך את בנך

      ואת מי עוד?

      אבל גם אותם רצוי לא עד כלות...

      אהבה זה כדי שנחייה באמצעותה

      ולא נתכלה...

       

      לפני הכל, אני מתנצלת בפני כל אהוביי, מכאן, שרק לך אני מגיבה. יש פוסטים שאני חושבת שרק התגובות של מי שקורא רלוונטיות, ושלי אין מה להוסיף. קוראת מה שכותבים לי, מחייכת, מתרגשת, מודה בלב וזהו בערך. אבל לך, יקירי, יש כישרון עילאי להוציא אותי משלוותי. המדינה שלי היא לא רעיון ערטילאי כלל וכלל. היא בדיוק מה שפרטת לפרוטות, שבעיניי הוא המובן מאליו. נראה לי דבילי בכלל להסביר... ברור שאני אוהבת כך אנשים. אולי לא אותך:-) אבל אוהבת.
        8/5/08 20:03:

      חזרתי עם  * שיאיר לך את הלילה ואת הדרך נשיקה

      צטט: ריקיטריקי 2008-05-08 09:24:31

      דבש! הפוסט הזה דבש!

      כל משפט מדוד ומתוקתק...

      אין עלייך איריס...ואת לא יורדת - את עולה עולה!!!!

       

      הכוכבים שלי יגיעו בלילה...

       

        8/5/08 17:53:

      כיכבתי

      שיר אהבה יפה לארץ ישראל

      למדינת ישראל

      אבל לאהוב מדינה עד כלות?

      לא נכון לי לאהוב משהו שהוא בעצם רעיון ערטילאי

      כי הרי היא לא קיימת המדינה הזו באמת

      זהו משהו אבסטרקטי שאנו יחד עם אנשים אחרים ממציאים בדמיוננו

      ולאהוב עד כלות?

      לא עדיף לאהוב כך אנשים?

      את אוהבת כך את בנך

      ואת מי עוד?

      אבל גם אותם רצוי לא עד כלות...

      אהבה זה כדי שנחייה באמצעותה

      ולא נתכלה...

       

        8/5/08 15:56:
      איריס, את כל כך מתוקה ונהדרת. חג שמח.
        8/5/08 15:31:

      איך תכתבי עליה ולא עלייך

      הרי בכל אופן זו בערך הזוגיות הכי יציבה של רובנו

      וכן, גם אני אוהב אותה

      :)

        8/5/08 14:53:

      בחייאת איריס -

      איזה חלק את יותר אוהבת, את החלב או את הדבש?

      (והשיפוד בפיתה לא נחשב. גם החומוסצי'פסלט לא)

        8/5/08 12:07:

       

      צטט: שולמית אפפל 2008-05-08 11:35:44

       

      צטט: pשטות 2008-05-08 10:24:05

      זה די מביך לי, אבל גם אני נאלצת להודות שאוהבת. את אותה אחת.

      אוי, כולנו לסביות של המדינה

      :-)

        8/5/08 11:35:

       

      צטט: pשטות 2008-05-08 10:24:05

      זה די מביך לי, אבל גם אני נאלצת להודות שאוהבת. את אותה אחת.

      אוי, כולנו לסביות של המדינה

        8/5/08 10:24:
      זה די מביך לי, אבל גם אני נאלצת להודות שאוהבת. את אותה אחת.
        8/5/08 09:24:

      דבש! הפוסט הזה דבש!

      כל משפט מדוד ומתוקתק...

      אין עלייך איריס...ואת לא יורדת - את עולה עולה!!!!

       

      הכוכבים שלי יגיעו בלילה...

        8/5/08 08:58:

      זה הרעיון בעצמאות... שתרגישי גם עצמאית לכתוב על עצמך:)

      פוסט נהדר *

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איריס ב.נ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין