שישים שנים למדינת ישראל. הרבה דברים הספקנו לעשות כאן. יש לנו כנראה יכולת גרעינית שלא מביישת את המעצמות הגדולות, ובמובנים אסטרטגים אנחנו הכי הכי, כך אומרים. יש לנו כאן גם עוד כל מיני דברים יפים. היום יום עצמאותנו השישים, יהיה למשל מטס של מטוסי חייל האויר, שיחתכו את האויר לגובה ולעומק, בג'י 8 וכל מיני פעלולים. יש לנו מטבע שקלי שפתאום נהיה חזק כל כך שמי שמשכיר דירות בדולרים, נחשב פרייר.
ויש לנו עם..... ובעם הזה שלנו שפעם אלוהים הבטיח שיהיה זה לו עם סגולה, יש כל מיני סגולות. אנחנו מצליחים להביא מדי כמה שנים את הזכיה באירוויזיון, תכנית שהולכת מדחי לדחי מהלך השנים, ומצד שני מתפארים בחכמינו, אלה שעוד בחיים, שזוכים להביא גם פרסי נובל. יש לנו גם תכנית סאטירית נפלאה בטלויזיה, שנקראת "ארץ נהדרת" והיא מספרת לנו בצורה שמבקשת להרגיע את הרוחות שאפשר גם להיות יותר גרוע. (וגם יותר מוצלח)... ויש לנו ויש לנו בארץ הזאת גם הרבה.....
ח א ר ו ת
את החארות האלה אנחנו פוגשים גם כן בכל מקום. החארות זה לא בדיוק אוהדי בית"ר ירושלים שמתפרצים ברגע של שמחה לתוך המגרש (זו "עקמת" מסוג אחר) החארות זה בדיוק אלה שעל כל דבר שעושים כאן, גם אם הוא טוב, יש להם מה לחפש מתחת לאדמה כדי לעשות מזה משהו שיסב רע לאחר.
שרי אריסון היא דמות שלרבים היא נתפסת כשנויה במחלוקת. יש לה את הבעיות שלה. כמי שמגדלת את המטרידן גלזר בבית, כמי שהחליטה להעתיק את מרכז חייה באמצע החיים חזרה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וחזרה כלעומת שבאה, וכמי, בעקר, כמי, שהיא יורשת המילארדים של אביה מולידה. ולכן היא גם הופכת להיות מושא של אותם חארות למאבקים מגוחכים, שאחד מהם עומד לנו עתה בפתח.
שרי אריסון בניגוד לבנק לאומי, שבחר בצבעים כחול לבן כסמל המייחד אותו כבנק, ובניגוד לבנק המזרחי שמנסה לשוות לעצמו אופי של בנק דתי לאומי, או לבנק דיסקונט, שהוא אחרי הכל לא רק בנק אלא גם ידיד, הפיקה במיליוני שקלים הפקה של שווק חינם של דגלי ישראל לכל דורש.
אלמנט הפרסום בשווק דגלי החג, קיים גם קיים. בנק הפועלים מפיץ דגלי מדינה כדי שכל אזרח ואזרחית יתלה את הדגל למען הגאווה הלאומית. כך אומרים הפרסומות. אז מה בכל זאת מעורר כאן את החארות לפעולה? שלחו הזמנה לסין. כי שם זה יותר זול. מה לעשות? אסור לעסק לעשות חישובי כדאיות כלכלית? כאילו שמדינת ישראל לא מייבאת כלום מכלום...
והנה חזרו הדגלים במיליונים עם מצג שגוי של מגן הדוד. המצג הזה נראה בהטיה מסוימת, כשהדגל מוצג לרוחבו, ומאידך נראה מדויק כשהוא מוצג לאורכו. ולאמיתו של דבר חוטי הקשירה של הדגלים האלה אכן מלמדים שהדגל אכן מיועד להיות במצג של אורך . אם כך אין כל בעיה.
עובדה זו לא מונעת מאיזה אחד שחושב שהוא יודע איך מגישים תביעה יצוגית לתבוע את עלבונו של עם ישראל בתביעה של מאות מיליונים בבית המשפט המחוזי, ומה שלא מונע את ההתנגחות הזו בשרי אריסון. איך? איך עוללת כזו בושה ? למדינה צעירה ברוחה כמו מדינתנו.?
התקוה היחידה שלי מכל הויכוח העלוב הזה שמעורר שיווק הדגלים של בנק הפועלים, מוביל רק למחשבה שראוי שבית המשפט שידון באותה תביעה יצוגית, יהיה מספיק אמיץ כדי לומר את דברו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. כי גם בצבא לימדו אותנו שעם חארות מתנהגים אחרת. אז אם לא עושים להם שמיכה, לפחות שיתנו את הדעת בצורה דומה וראויה, שראוי שתביא לכמה גורמים רעים לסתום את הפה. כמה רוע אפשר לבלוע? אבא תרחם אבא תרחם
חג עצמאות שמח |