החלטתי לכתוב משהו אישי. אמיתי. מהלב.

בלי להתחכם, בלי להסתתר.

פשוט לשים על המסך מילים שהן שלי, שמתחברות לסיפור קטן, נאספות למשמעות.

זה לא קל, הקטע האישי הזה. בעיקר קשה לי לקבוע את הגבול.

מה אתם רוצים לקרוא, מה אתם מוכנים לדעת עלי. מה אני מוכן לחשוף.

איפה האיזון בין חשיפה כנה ואמיתית לבין חיפוש פורנוגרפי אחרי תשומת לב.

היום החלטתי לכתוב משהו אישי. אמיתי. מהלב.

ולא יכולתי.

אולי אני לא בן אדם אישי.

אולי אני לא בן אדם אמיתי.

אולי אין לי לב.

בסוף מצאתי 6 מילים אישיות. אמיתיות. מהלב:

שלום, אני אייל ואני פשוט פחדן.