אלך הישר לנקודה המסמלת את את חוסר התכלית, את אופן הדבור כאילו מדובר בתחזית מזג אויר.

נפל על משמרתו...

נפל במערכה על...

אף אחד לא נפל, כולם היו אלונים חסונים, מגש הכסף, אף אחד לא היה במיקרה במילחמה אף אחד לא השתתף בקרב במיקרה, נערים הלכו כי כך חונכו לתת ללא מחשבה ללא שיקול את החשיבה ואת שיקול הדעת, צריך היה לעשות מי ששלך אותם.

סיפור עקידת יצחק לא במיקרה מופיע בכתובים, השאלה היא מה נילמד?

כאילו היתי רוצה להאמין שמי שתבע ת'מונח  לא ידע עברית,

מה זותמ'רת, נפל? קיבל פרקינסון נעורים?

אלה קורבנות, ומאחר והם קורבנות יש להפסיק את הקרבת הקורבנות למולך,

מרגע שאומרים "נפל" זה משחרר מאחריות את המנהיגות, כאילו יד המיקרה ומאחר וכך אין מצב לעשות מעשה שימנע  בעתיד ת'מצב ש.. "נפל".

היתי רוצה לראות לחוש שיש מי שניבחר, והבחירה להנהיג משמעותה לקחת אחריות על המונהגים.

אחריות מעצם לקיחתה משמעותה צימצום מצבי אי הוודאות, שמירה והגנה, על הפקדון היקר מכל.

כן כן זה הקטע העצוב מכל, שההיסטוריה חוזרת תמיד, אבל תמיד אצל מי שלא לומד מימנה,

והאחריות ללמוד מההיסטוריה היא לפני הכל של המנהיגים והמפקדים.

אולי דרך שינוי המונח  יתקיים שנוי בדרכי החשיבה והמעשה.