מאור בן שנה וחצי, בן של חברה, מתוק אמיתי.

נגה בחודש שלישי, עדיין לא רואים עליה, אבל היא מאושרת.

אצל דניאל ושירה לא מדברים על ילדים, כי שירה מפחדת מסימני מתיחה ויש לה קריירה.

דניאל מת לילדים ומסתפק בנתיים בלעשות בייביסיטר לכאלה של אחרים.

מיכל עשתה כבר פעמיים הפלה, כי היא לא חושבת לגדל לבד.

לסבתא שלי יש שישה נכדים. אני בקושי רואה אותה. בטח אצטער עוד כמה שנים.

האחים שלי עדיין רווקים. תודה לאל.

אני מתה לאחד משלי. מתה.

זו בכלל לא קלישאה כל הסיפור הזה של "אחרי גיל מסויים אצל אישה..."

החלטתי שעל זה בחיים לא אוותר.

תודה לאל שאני לא חיה בשנות החמישים.

לבועז וניר יש בן שעשו עם תמי. הם מגדלים אותו יחד.

רותי ילדה לבדה לפני שנתיים, קשה לה אבל היא מאושרת.

ואני?

אני מתה לאחד משלי. החלטתי שלא אוותר על החוויה.

יודעת שאם עוד שנתיים עדיין אהיה לבדי, אלך על זה.

אבל האמת,

האמת האמיתית.

ממש לא בא לי לבד.

רוצה יחד.

יחד עם מישהו אהוב.

אז רוצה.