פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
הפעם ה-201
הגעת אליי. 200 פעמים כבר חלפו בינינו. בכל פעם נגעת בנקודה אחרת בגופי, בליבי, בנפשי. ואהבתי להיות שם. לצידך. ואהבת. אולי. כנראה. ואתה? לא שלי. ואני? לא שלך. אולי כן, אמרנו. אולי פעם זה יקרה. לא ממש רציתי. אולי רמזת במילים שלך. אולי אני רמזתי. תת המודע פעל באופן שבחר לפעול.
דמעות של אושר זלגו מעיניי לא פעם ולא פעמיים. איתך. וידעתי. לא אתה הוא לי. זה לא אתה. יש בך המון כאב שם בפנים. מודחק. לא קשוב. חסר עיכול נפש. הנתינה שלך, מבחינתך, הייתה ברורה. לא מבחינתי. לא ראיתי דבר כמובן מאליו. ונתינתך הייתה עוצמתית. כי מיד לאחריה, פסקת מלחוש. נעלמת בעודך לידי. נבהלת. ברחת. והכל נעלם.
גם זאת הייתה לי נתינה. כי היא הייתה. עם היעלמותה היא ביססה את מעמדה כנתינה. בקיצוניותך היא הייתה שם ומיד הפכה לקרח הנפש שהיה טמון בליבך.
אתמול הייתה הפעם ה-201. והבנתי.
לב קר, אינו שייך לחיי שלי. נתינה ולקיחה בו זמנית, הן לא מחוז חפצי.
אתמול זו הייתה הפעם האחרונה. הפעם ה-201.
יום העצמאות הפרטי שלי.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך, מוריה היפה!
כתיבתך רגישה - מלב.
בחינה פנימית ועצמית כתובה יפה. *
כפרונת שלי.
רק עצמאות פרטית!
אין כמוה.
תודה חמד!
אני אוהבת אותך.
את יצירה אמיתית.
תודה!
מציון, נתינה אינה מפסיקה וחוזרת, היא כמו זרם פעם חזק לעיתים קצת נחלש, אבל כיוון מדויק, והנוכחות חובה.
טוב יהיה לך לקבל באופן רציף ולתת באותו אופן. זה עושה אותנו יותר טובים וללא שאלות...
כמו צלילים במוסיקה..עולים יורדים....אבל נוכחים :) אשרך!
♥♥♥
נפלאה ההבנה שלך אותי.
תודה גדולה.
זה נהיה לך ברור ומוחלט וזה נהדר. זה נותן סטופ להתפתלויות. מפה תמשיכי הלאה. :)
להביע רגשות זוהי מהות חיינו.
לחיות בחופש תמידי של מהותינו.
שמחה בשבילך.
מאוד.
אוהבת אותך, אח יקר.
יקר.
זו ספירה סימבולית בלבד.
נראה לך שסימנתי פגישות ביומן?
חחחחח....
תודה על הביקור...
נשמע כואב.
עם זאת, הספירה קצת מטרידה...
היי ,גם אני חוויתי את יום העצמאות שלי השנה
גבר שהכרתי ביום העצמאות לפני 4 שנים,אהבתי אותו
והוא אף פעם לא היה שלי ואני התפללתי יום יום שישאר
ותמיד הוא הלך,ואני נתתי לו כל פעם לחזור מחדש
תמיד הוא פגע,ואז ידע לחזור ולקנות אותי מחדש.
גם אני אמרתי לעצמי אלפי פעמיים שאני לא אתן לו לחזור, אבל הוא חזר.
לפני חצי שנה החלטתי שאני חייבת להתעמת מולו, ואמרתי לו כל מה שאני מרגישה.
והוא בחר לברוח,והפעם הוא לא חזר.
הצעד הזה שיחרר אותי מימנו,הרגשתי חופשייה..
ולכן חגגתי את יום העצמאות שלי השנה אחרי ארבע שנים..
ממליצה בחום, אף פעם לא להסתיר רגשות ותמיד לנסות לומר את מה שבבטן.
לעיתים תופתעו לטובה ולעיתים לרעה,אך לפחות תהיו חופשיים.
תודה שרון שהזכרת לי את זה:)
יום העצמאות הפרטי שלך ושיהיה לך הכי מדהים בעולם, כי מגיע לך.
את מרגשת ונותנת מכל הלב.
אוהב אותך.
אישה יפה שכמותך.
תודה ויום עצמאות מאושר שיהיה לך!
טוב שהשתחררת
ועוד יותר שאת יודעת למה את שואפת...
חג עצמאות שמח יקרה.
:-)
תודה יקירי.
הייתי קוראת לזה יום העצמאות השלישי שלי, ולא אלאה אותך בפרטים...
תודה על שביקרת אותי.
עצמאות שמח בכל יום.
ממי.
הוא לא מתנתק ריגשית ממני ונעלם ממני. הוא לידי. ובאותו רגע- הוא לא עם עצמו אפילו.
משהו לא שלם שם.
הוא נפלא.
אבל לא איתי.
אוהבת אותך הכי.
אהובתי, טוב ששחררת.
לפעמים, הרגע שאחריי חשוב הרבה יותר.
בעצם, מה לפעמים? ת-מ-י-ד.
ואם הוא מתנתק רגשית ונעלם עד העונג הבא -
הוא לא שווה את הפעם המאתיים. ושתיים.
}{
ברכות מקרב לב ליום העצמאות הראשון שלך
בתקוה שיעבור ללא מלחמת שיחרור
יפה כתבת