היום נסעתי ליום הולדת של חברה

שלא ראיתי כשש שנים.

פעם אחרונה למעשה היתה ביום הולדת 10,

של הבת הגדולה שלה.

הגעתי, חיבוקים ונשיקות עם חבריי.

דורית, חברתי קוראת לבתה בת ה11,

ושואלת אם היא זוכרת אותי.

בתה עונה בשלילה.

עם בתה הגדולה, גל, היה לי קשר מיוחד ביותר,

אבל מילדה בת 10 היא היום נערה בת 16.

כשגל הצטרפה וקלטה אותי,

היא השמיעה קריאת יוווווווווו,

וקפצה וחיבקה אותי.

הלב שלי דפק בחוזקה, בהתרגשות.

ברגע אחד חזרה האהבה שהיתה בינינו,

היה מרגש.

גל הראתה לי,

ילדים לא שוכחים אהבה.