קפה ורד
הכל אפשרי
...וכל הזכויות שמורות ©
פוסטים פופולאריים
-
6. זהו זמן
3/4/08 | 1237 צפיות
-
שירה
24/5/08 | 1320 צפיות
-
מלכות
4/8/08 | 1433 צפיות
-
המפרי בוגרט
2/8/08 | 1779 צפיות
-
האני מאמינה שלי
16/4/08 | 1138 צפיות
-
גבר ואשה
18/4/08 | 1625 צפיות
פוסטים אחרונים
- happy end 20/10/11
- לחיים! 7/10/11
- ושוב ספטמבר ושוב הסתיו 28/9/11
- פעם הייתי... 15/9/11
- בתולת הים הקטנה 2/2/10
- ילדה עם כובע 12/1/10
0
דני
תגובות אחרונות
-
ורד אוריאל
בתגובה על 2012
-
ורד אוריאל
בתגובה על the big palette
-
lyndaoneil0
בתגובה על 1. חיים בקפה
-
מיכל גזית
בתגובה על פלנטה
-
קרוברחוק
בתגובה על אשה וכלבים
-
Raindrop
בתגובה על לחיים!
תגובות (83)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
המוות מגיח בזמנים שלא ממש בא לנו עליו
אבל בסוף הוא מגיח, גם בגיל 38 צעיר ויפה תואר
היום הוא יודע שאהבת אותו כי הוא מסביבך תמיד.
לאט לאט, עם הזמן,
את הולכת ונחשפת.
לא עוד עבר מוגן,
מציירת, נושפת, רושפת.
משילה מעברך ילדות בקריות,
יוצאת לחרוש את עיר האופל.
כבר לא תמימה, חוגגת בלילות,
חברים, סקס, מסיבות ואוכל.
אח"כ חתונה, כי מצאת אהבה ?
האחד והיחיד לקנא בו ?
אבל מתברר, זוהי רק מנוחה,
בדרך לכבוש עוד פסגה פה ?
כנראה שהיתה מנוחה טובה,
רק כך היה צריך לקרות,
כי רוי ילד חמד יצא,
זאת רואים בציור בפרוטרוט.
ועכשיו, אהבה נסתרת, מיותמת,
נוספה ביומנך, עינך דומעת.
מה עוד את צופנת, נו באמת,
כי הסקרנות עזה, לא נרגעת.
זה הוואו השני שעשית לי היום!
רק חיבוק ללא מילים
תמי
הי תמרה יקרה. גם אני אוהבת אותך.מאד.
ורד,צר לי מאד ,בחור חמד וצעיר כל כך.
נורא...
וואהו , ורד , יקירה שלי
ממש ריגשת אותי.
אני גם אוהבת
אותך.
תודה לך רוב. מילותיך נפלאות.
ולכן אני מייד אומרת לך. אני אוהבת אותך!
תודה על העדות מוטי. חיבוק חזרה.
גגו יקירי. קראתי את הפוסט המצמרר על אחיך. ליבי איתך. תודה.
אני שולחת כל הזמן. ואפילו מאמינה שמקבלת חזרה. תודה צביה חברה חדשה.
כל כך צודקת. ואכן, בליבי הוא חי.
ואני תמיד אומרת.. חיים רק פעם אחת.. בגלגול הזה!
תודה אושרה על החיבוק החם והמילים המחממות.
תודה ישי על החיבוק. זה עוזר.
בחיים הקצרים שלו הוא חי פי שמונה מכולם. להסתכל עליו זה לראות חיים. איזה עין יש לך רונית.
באמת כולם אהבו אותו. הקלישאה הזו.. שהטובים מתים ראשונים...
תודה יעקב. מעומק ליבי.
צודק לגמרי ירון.
כל כך צודק.
כאן ועכשיו לגמרי. עם כל האחריות לחיים האלו.
תוספת ברוכה אלקסי.
תודה לך שרה יקרה שלי.
תודה לך עופר.
הנשמה יודעת, אני יודעת. ועדיין חשוב לעשות את המעשה הנכון בזמן הנכון.
תודה מיכאל. אני משתדלת מאד ללמוד.
אוף גדול.
אתה פסיכולג מצויין בנצי
תודה מיקי. להגיד אני אוהבת אותך, זה באמת פשוט וכל כך חיוני...
תודה לך על התובנות לורי. אשה חכמה את.
תודה על החיבוק והאהבה. מעריכה את זה מאד שמעון.
תודה לך יאיר.
אכן. המוות הוא חלק מהחיים. צריך לזכור את זה ולחיות את החיים במלואם. תודה פיני.
תודה לך הדר.
עצוב.
ישנם רגעים של אושר
וישנם רגעים של החמצה...
וכמה שזה כואב ומייסר גם אחרי שנים רבות.
מבין לליבך ומקווה שתמצאי את האושר והשלווה שישקיטו מצפונך.
רוב
את מבינה למה אני אומרת לך את כל מה שאני חושבת- עכשיו!!!?
עכשיו כשאמרת הוא יודע.
ואנחנו?..
עדים.
חיבוק ענק ממני.
ורד מתוקה קבלי חיבוק ממני...מצער לשמוע
אחד שמבין את הכאב הזה מקרוב מאד.
אחד שאיבד אח בן 37...
http://cafe.themarker.com/view.php?t=364400
עצוב.
לאף אחד אין מושג מה יקרה מחר בבוקר,לנו או לסובבים אותנו.
יום אחד אנחנו פה,מחר אנחנו שם,והיום הגורלי שבו זה קורה אינו ידוע.
צריך לקום כל בוקר,ולחיות את החיים כאילו אין מחר.
לשנן לעצמנו שמה שלא נעשה ו/או נגיד היום,אולי כבר לא נוכל לעשות......
לפחות בליבך הוא ממשיך לחיות.
תודה לך בת -אל.
אכן הוא היה כזה. חי וחם עם לב ענק.
באמת חבל.
חיבוק שלך שווה אלף מילים.
תודה. זו באמת תובנה ענקית.
יפה אמרת דאקי. תודה.
הכאב האמיתי במוות הוא הנתק הקשה והחלל שנשאר אחרי המת.
אולי זו תמימות, אבל אני מאמינה שהמתים יודעים עלינו הרבה, ובטח שיודעים שאהבנו אותם.
אכן דני נראה בחור יפהפה ונראה שחייו היו יפים ומלאים.
מחבקת אותך חיבוק חם
אושרה
ואני דוקא חושבת על כאלה שהם חיים אך מתים
אולי הוא יותר חי מאלה שחיים ביניינו
רק להסתכל עליו, זה לראות חיים
רונית
הוא באמת נראה אחד שאפשר להתאהב בו.
ולאלה שאוהבים, תמיד צריך להגיד כמה מילים טובות לפני שנפרדים, אולי לא נראה אותם יותר...
אהבתי אותו ומעולם לא אמרתי לו.
.
אני בעד להגיד,
עדיף להתחרט על משהו שאמרתי,
מאשר על משהו שנמנעתי מלהגיד.
מסוג האהבות שנשארות חרוטות בזכרון חזק יותר
כואב כשלא מגיעים לשיבה טובה
כאן ועכשיו
סופ"ש נפלא
ואל תריבו על שטויות... כמה נכון, וכמה עצוב.
אני בטוחה שידע..
כואב ,אני יודעת.
שלך.שרה
משתתף בצערך
ורד רק הגוף מת הנשמה שומעת אותך, אם ירצה תדעי זאת.
ורד יקרה,
צר לי נורא מה שסיפרת על דני ועליך.
ראי, כל חיינו אנו מחמיצים כל כך הרבה, וחיים כל כך קצת בין החמצה להחמצה, ולעולם לא לומדים...
ראי רק בטוב !
חבל שרק אחרי טראומה אנחנו מבינים שהחיים קצרים ולא הספקנו לשאול או להגיד...
קיבלתי פרספקטיבה אחרת על החיים אחרי שהוחזרתי לחיים כמעט בנס ומאז ה"צנזורה",כמעט נעלמה.
אני לא מצנזר רגשות אל אנשים (צריך להזהר לא להוציא רגש שלילי!) ואומר לכל אחד ואחת עד כמה אני מעריך או אוהב!
יש הרבה אהבות בחיים ולא רק אהבה שקשורה לזוגיות ואסור לשכוח או לדחות להגיד שאנחנו אוהבים
יש להגיד "אני אוהב" גם אם הצד השני לא מממש את האהבה למשהו מוחשי! יש דבר טוב בכך שאדם יודע שהוא אהוב ואין מתנה טובה יותר אם אנחנו באמת אוהבים אותו/אותה!
די...!.......הגזמתי..!........ כמעט פסיכולוג נהייתי כאן פתאום.!
yes....sometimes we don't say...Ilove you ...in the right moment....one star...all the best
micky
הפוסט עוסק בתחושת הפספוס.
קודם פספוס החיים
חר כך פספוס הצהרת אהבה.
כך או כך תחושת האין ברורה וחזקה.
גם מכאן למדנו שהחיים קצרים
כדאי להנות מהם
להשתחרר מאנרגיות שליליות
ולדאוג להערך איך לקבל תעוזה.
תודה
לורי
הכאב קשה מנשוא
עד מתי
חיבוק לך ואהבה
מדי יום בחיים, מישהו מאבד חבר/ה אח קרוב ככה בלי שנדע ,אובדן אישי עמוק,
אנשים הולכים מאתנו טרם זמנם, יום הזכרון זה יום מרוכז כתוספת.
החיים נמשכיםבצל הזכרונות המשותפים, משתתף בכאבך.
עצוב מאוד
וחבל שלא אמרת לו
מצטערת הדר
גם לי היה אחד כזה...
אתי
כמה עצוב.
מבינה ללבך !
בת-אל
הי ורד
מרגש וכואב.....הההה-חמצה שמשאירה טעם חמוץ
גילי
יפה מדהימה שלי
לא יודעת מה להגיד
אבל חיבוק ענק ממני אליך
הזמן לא עוצר
קבלי כוכב על השיעור
והתובנה יקירה
ובשל כך אומרים לנו "תגידו. תעשו. תחבקו. תאהבו." רק כדי שלא נפספס מישהו שבאמת אהבנו...