0
עוד עשרה ימים אכנס לפרופיל שלי ואחליף לחמישים ושמונה. אין מה לחגוג תאמינו לי, חוץ מזה שאני עדיין פה והיה לי עוד אביב, קיץ, סתיו (העונה הכי הכי) וחורף. אני מניח שאעשה חשבון קטן כשיגיע התאריך, הרבה זמן לא העלתי פוסט מתחשבן.... בינתים, לאחר תרועת פסטיבלי השישים, לאחר הסיכול הממוקד שנעשה למוסיקה הישראלית בערוצים 1 (אסור להשמיץ מקום עבודה) וערוץ 2, אני שולח לעצמי את השיר שכבר מזמן בחרתי לקחת איתי לאי בודד. אני שונא תחרויות בזמר או בכל אמנות אחרת. באמנות אין תחרויות, זה הכל עניין של התחברות האדם אל היצירה שלפניו. בכל מקום שבו אהיה ויהיה בו אינטרנט אני אוכל להגיע אל הבלוג שלי ולהאזין ל : "שיר ללא שם" תודה לך שלום על השיר. לו היה זה השיר היחידי שכתבת בחייך (וכתבת המון דברים נהדרים) מבחינתי את שלך עשית. |