כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    אצבעות שחורות 9.5.8

    85 תגובות   יום שבת, 10/5/08, 10:16
     

    לראשונה מאז שנולד יצא ישראל היום ביום שישי.
    העילה - הסרת צו איסור הפרסום מפרשת אולמרטלנסקי.
    מה שזעם קדוש ואמונה בצדקת הדרך מסוגלים לעשות.


    סופשבוע
    בכתבה על סודות המקצוע של סוחרי הנשק הישראלים (שרה ליבוביץ-דר) מופיעה מסגרת בולטת על המיליונר מוריס טלנסקי. העיתון נסגר כמובן לפני שהוסר הצו ולמדנו על אודות האיש.

    ע"פ הכתוב טלנסקי ועוד שמונה שותפים הגישו תביעה בסך עשרה מיליון דולר, על פיה תע"א "עירבה שיקולים דיפלומטיים בפעילות עסקית וכתוצאה מכך עסקיהם ניזוקו".
    - מסוג הרמזים על אודות אדם עלום ליודעי ח"ן שצריכים היו להאיר את דרכנו מבלי לפגוע בצו איסור הפרסום. בשישי, כשהגיע העיתון, כבר היינו אחרי הכל.

     

    סיפורה של מיתר, הנערה בת ה-14 שהתאבדה, מובא היום ללא פרטים מזהים בעיתון (אריק וייס). אבל בערוץ 10 שודרה כתבה דומה, כשכל גיבוריה גלויי פנים ושם. מה נהיה? איך? הרי שתי הכתבות נעשו מן הסתם במקביל?

     

    דב קליין, המנתח הפלסטי של המדינה זוכה לכתבת תדמית עליה חתומה ג. יפית. לא, סתם. אלון הדר.

    אבל למה? איך זה שאותו פלסטיקאי (נניח מחונן) זוכה לכתבת וואוו אחת אחרי השנייה? בשביל מה? כלומר מה הרעיון? מה חדש במפעלות קליין שלא שמענו עליו עד כה?


    פרומו
    כתבת השער (איתי שטרן), בה נבדקו זוכי פרס ישראל עפ"י מוצא מבוססת על רעיון של יהודה נוריאל: לפני כמה חודשים, כשהיה מ"מ עורך סופשבוע, ביקש מאריק וייס לבדוק מה מוצאם של שופטי בתי המשפט בארץ. זו הייתה כתבת שער שכללה ממצאים חד משמעיים וזכתה לתגובות מרובות משופטי העליון ועד למומחים.

    אלא מה, אותה כתבה זכתה לביקורת בתוך מעריב, וגם כשנשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה פנתה בעקבותיה לשופטים שלה ובדקה מה מוצאם, סופשבוע - תחת ההנהלה החדשה - לא עשה פולואו, אלא דווקא 24 של ידיעות.

     

    בעמוד הפותח כותב שטרן על דויד גרוסמן ששבר את שתיקתו בעניין הספר שלו, או כלשונו - "מיאן להתראיין... באקט נדיר של חסיון רגשות" (??). אלא מה, כפי שהזכרתי ב-1 במאי, אמיר בן-דוד כתב בטיים אאוט על גרוסמן שהתראיין לכתבה באטלנטיק.


    ממון

    "ילדה סוכר", מוכתרת הכתבה של נופר סיני על בחורות מוחזקות על ידי שוגר דדיז. מדובר באלפי שקלים לחודש, טיסות, שכ"ד, תכשיטים ופינוקים. והשאלה הנשאלת היא מה בין זה לבין זנות? כלומר, הזונה היא זו שמארחת בחיקה 50 איש ביום תמורת כסף והפרשות לסרסור, והמוחזקת היא זו שמתבלעדת לאיש אחד שמשלם עבור הסקס שלו הרבה יותר?

    נופר זורקת גם עצם "לפמיניסטיות המצקצקות" (אני?!) ומבטיחה נאמנה שיש גם שוגר מאמאז. נו מה, וזה צריך לעודד אותי?
    רעיון הפמיניזם הוא לא שכל דבר אידיוטי ומבחיל שעושים גברים גם נשים צריכות להחרות-להחזיק אחריו. כך שהעובדה שיש גם שוגר מאמאז לא מילאה את לבי הצייקן עולץ.


    ואפרופו

    שער 7 ימים עוסק במשולם ריקליס, והמשפט הפותח את כותרת המשנה הוא "בגיל 84 הוא מחזיק עשר מאהבות". רק אחר כך מדובר על ויצמן ושרון ושנאת הישראלים שלו. אבל הכי חשוב, ברישא: עשר מאהבות! בגיל 84!
    כן, והכתבה מפרטת את נשותיו, הישגיו וכספיו.

    ונותרתי רק עם שאלה אחת: פיה זאדורה מתקשרת אליו בשתיים בלילה להתלונן על בעלה השני, אבל נשואה בשלישית? סידור מעניין.

    ועוד בסדרת המילונרים - רוני דואק, כתבה המופיעה מיד אחרי ריקליס. זה חשוב, לתחזק אותם קרוב ללבנו.


    יצפאן
    לפני ימים ספורים נכתב בנרג' שמתוכננת כתבה על יצפאן באולפן שישי, כקונטרה לכתבה הלא מחמיאה שהתפרסמה עליו בפרומו.
    עד שתצא הכתבה הזו לאוויר, מתפרסם ב-7 לילות ראיון עם האיש, המהווה תשובה לכתבה ההיא. מה זה אומר, שאולפן שישי גנזו את הכתבה, או שנזכה לראות את האיש גם שם?

    ומה מתברר מהכתבה? שהוא סובל מ"הפרעת תקשורת קשה, ADHD" וכבר שבועיים מטופל בריטלין. גם אישתו, במקרה, מטפלת בילדים הסובלים מהפרעות דומות, וגם הרופאה שאבחנה אותו מתראיינת.
    אני רק רוצה להבין: כמה שנים עברו עד שלקחה אותו לאבחון? עשר? עשרים?
    ככה פתאום צצה האבחנה הנאה הזו?


    מח' הגהה מפהקת
    החלום ושברו
    (הפעם האלף)
    והיום - במוסף נדל"ן של המארקר, על דירת רווקים בניו יורק.
    החלום ושברו הוא החלום ופשרו. תפנימו.

     

    נו, כמה פעמים עוד להגיד: לא אומרים רוה"מ (7 ימים, כות' גג, ע' 24).


    לחם עבודה

    אחד הטקסטים האמיצים על עיתונאי הפרינט שנכתבו עד היום. רוגל אלפר מנתח את המצב לאשורו, את החלפת העורכים, הפיטורים והרה-ארגון.

    נכון, הוא כותב על ידיעות ומעריב והארץ, אבל מזכיר שמות רק מהשניים האחרים.

    איך קוראים קברניטי מעריב את הטקסט הזה, ומה יש לדורותי להגיד עליו? מעניין. והאם יישאר אלפר במעריב עם או בלי קשר לחרב קיצוצי הכ-200 עובדים המאיימת עליו?


    כל מה שרציתם לדעת על העלאת השכר העתידית שלכם.

    קורעים בקפה

    גולף זה לא רק לנשים, רק שתדעו.

     

    דרור על התפטרות רה"מ אירלנד. למה לא כותבים על זה פה? נו באמת, אין לנו צרות משלנו?


    בלוגלנד
    איחוד מרגש נרשם אתמול בין מאבד תמלילים של יובל דרור, תמר, ר"ש ומוסיף, לבין אנקדוטות של עידן כרמלי וליאור הנר.


    V ברכילות

    דספקטור מדווחת בטורה על תצוגת האופנה של ירון מינקובסקי בה השתתפה.
    חלקיק שנייה מהמופע - פה.


    השיר של עמיר

    ליל חניה (מילים: נתן אלתרמן), בביצוע חנן יובל, ירדנה ארזי ואפרים שמיר.

    פסטיבל הזמר, 1973 .


    לפני פיזור

    תיקון
    בערב החג הזכרתי את המאמר של חנוך מרמרי על ולווט בעין השביעית מלפני שנתיים.

    בסוף ציינתי שקישור אליו, שהופיע בידיעה על חשיפתי בהארץ/דה מארקר, הוסר אחרי זמן מה.

    בניגוד למה שכתבתי, מהעין השביעית מוסרים שכלל לא ידעו כלל על הופעת הקישור דאז, כל שכן על הסרתו.
    ובקיצור, שהטענה הזו שלי היא עורבא פרח.

     

    ובלי שום קשר - העין השביעית, כל הגליונות בפורמט PDF.

    vlvtunderground@gmail.com

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (84)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/5/08 19:05:
      לגבי המאמר של רוגל אלפר על הפרינט: הוא שוכח שם עובדה חשובה והיא התחרות בין עיתוני הכלכלה. מצבם של עיתונאי הכלכלה בפרינט כנראה שונה משל חבריהם בתחומים האחרים. (להערכתי, בעיקר בעיתונים הכלכליים הייעודיים).
        12/5/08 00:48:

      אישה שמוכנה למכור את עצמה בשביל טיסות לחו"ל לזקנים חרמנים שנהנים להשוויץ שהם יכולים לשחק בגוף שלה מתי שבא להם ומתייחסים אליה כמו סחורה, יש לה בעיה חמורה עם עצמה.

       

      אין לי ספק שלבחורות כאלה יש תסביכים מטורפים והן מתייחסות לעצמן כמו לזונות.

       

      זונה זה בראש, דבר ראשון. חוץ מנשים שחטפו אותן וסוחרים בהן ומחזיקים להן דרכונים.

       (וחוץ מכאלה שנפלו לסמים קשים ונפלו קורבן לניצול ציני של התמכרות קשה לסמים).

       

      זה לא מגיע ממצוקה כלכלית, זה מגיע מבעיות בראש.

        12/5/08 00:00:

       

      צטט: שתוקית 2008-05-11 10:56:36

      יש הבדל עצום בין זונת רחוב לבין זו שעובדת במקום שיש מי ששומר עליה מהלקוח הלא נכון.

      האמיני או לא, אבל יש סדר וחוק בתוך המקומות ה"אסורים" האלה.

       

      (וההבדל מתבטא בעד כמה את מסכנת את חייך, עד כמה את כלי לשירות האחר, עד כמה יש או אין לך בחירה עם מי לעשות מה)

      הרשי לי לצטט שוב את הסרט אישה יפה. שוב ושוב חזרה על עצמה השורה הזאת:

      I say when, I say who, I say...

       

      גם זונת הרחוב טוענת שהיא קובעת עם מי היא מוכנה ללכת, מתי ולכמה זמן.

      גם לזונת הרחוב יש כאלו בחירה.

       

      אז שוב, מלבד אמירות כמו העולם המערבי אונס את כולנו, אני לא ממש רואה איך כל המתוחזקות הן לא זונות יותר יקרות.

      אגב, בשאר חלקי העולם אין זנות? אין "מתוחזקות"? עשירי המזרח הרחוק לא מחזיקים באישה "מתוחזקת"? באפריקה אין דברים כאלה? בארצות ערב אין לשיחים הרמון מלא בנשים שמנוצלות מינית בעבור כסף?

        11/5/08 14:57:
      "ילדה סוכר", מוכתרת הכתבה של נופר סיני על בחורות מוחזקות על ידי שוגר דדיז. מדובר באלפי שקלים לחודש, טיסות, שכ"ד, תכשיטים ופינוקים. והשאלה הנשאלת היא מה בין זה לבין זנות? כלומר, הזונה היא זו שמארחת בחיקה 50 איש ביום תמורת כסף והפרשות לסרסור, והמוחזקת היא זו שמתבלעדת לאיש אחד שמשלם עבור הסקס שלו הרבה יותר?
      לפני חמש שנים ישב איתי אדם מסויים, עשיר מאוד, וסיפר לי על "המוחזקת" שלו: שחקנית/דוגמנית
      מפורסמת ביותר, באותם ימים.  הייתי המום, משהו, מהמידע שהוא פירט שם, ליד אותו שולחן בככר המדינה. אני אדם שקוף. רואים עלי הכל.
      לא שאלת את עצמך אף פעם איך יש לה כל כך הרבה כסף? הוא גיחך לעומתי.
      גמגמתי משהו על פרסומות שהיא עושה, על סדרה בטלוויזיה שהיא משתתפת בה. המיליונר הכבד פרץ בצחוק של שביעות רצון. "לא, לא", הוא נהנה מעצמו, "הכל בא מפה" (וטפח על ארנק העור שלו, שהיה מונח על השולחן).
      אבל בשביל מה, בעצם? תהיתי.  בכסף הזה אתה יכול להשיג כל יום חמש בחורות שונות, שיעשו כל מה שאתה רוצה. בשביל מה להחזיק אחת מסויימת, בכל-כך הרבה כסף, ולדרוש ממנה בלעדיות?
      אתה לא מבין, הוא אמר. זה לא הסקס. זה לא קטע של סקס, בכלל. זה הקטע של לבוא ולהגיד לחבר'ה שלי ב....(כאן בא שם של מסעדת יוקרה ידועה) שאני מזיין את &&^%$  - והם יודעים שבשביל הכסף הגדול הזה, היא לא בדיוק עושה לי ביד, אם אתה מבין למה אני מתכוון..."
      הבנתי למה הוא התכוון.
      יצאתי מהשיחה ההיא עם בחילה עמוקה ביותר. 
      (והמשך הסיפור, פה )
        11/5/08 14:07:

       

      צטט: rikyc 2008-05-11 11:30:50

      שחיתת? הלו?

      ריקי, הקטנתי, על פי נוהל הצלת פוסט.

        11/5/08 13:24:

       

      צטט: ariela.raviv 2008-05-11 12:34:55

      משונה בעיניי מאוד ההתפלפלות על כן זונה לא זונה, קצת כמו שמשונה בעיניי ההתפלפלות בנוגע לדייט רייפ, נראה לי לגמרי ברור שדייט רייפ זה לגמרי אונס, ושמי שמנהלת מערכת יחסים תמורת כסף היא זונה.

       

      כולנו מנהלים יחסים עם המעסיקים שלנו בשביל כסף, גברת.

      כולנו מוכרים את הזמן שלנו (ובשבת כפליים) בשביל כסף.

       

      הגוף מדמם כשפוצעים אותו, אז יותר קל לנו להתייחס אליו כאל נכס פרטי.

      חבל שהזמן לא פיזי יותר.

      הייתי תובעת את העולם המערבי על אונס החיים.

       

      לא כל הנשים, אבל גם לא מעט נשים, מוכרות את זמנן, ביציותיהן, פרטיותן, במסגרת נישואין, כשבסופו של דבר מה שהן רצו לקבל זה כסף (הן קוראות לזה מעל הפוך קטן עם סוכרזית - "בטחון כלכלי").

       

      זונה זו מילה גרועה.

      כי היא נותנת לך את האפשרות להשתמש בה כדי לתאר את מי שבכלל לא שונה ממך.

       

       

       

      כשחבורה של בחורות רווקות עם תואר שלישי ודירת שני חדרים במרכז הארץ משוחחות על דייטים עם גברים ומעלות את עניין העיסוק של הגבר, תוך רמיזה עבה על הכנסתו החודשית - מה שאני רואה מול עיניי זה חבורה של זונות.

      אם את חושבת שלהכריח גבר לשחק את משחק החיזור (עד הסוף. כולל חתונה) עושה אותך פחות זונה - את טועה. זה עושה אותך שחקנית במשחק הארוך. ולאלו שלקחו את המשחק הקצר את קוראת זונות. נורא קל.

       

       

       

       

       

      לא הבנתי את הקשר בין דייט רייפ לנושא המדובר.

       

       

       

        11/5/08 12:34:
      משונה בעיניי מאוד ההתפלפלות על כן זונה לא זונה, קצת כמו שמשונה בעיניי ההתפלפלות בנוגע לדייט רייפ, נראה לי לגמרי ברור שדייט רייפ זה לגמרי אונס, ושמי שמנהלת מערכת יחסים תמורת כסף היא זונה.
        11/5/08 12:11:

       

      צטט: שתוקית 2008-05-11 10:56:36

      יש הבדל עצום בין זונת רחוב לבין זו שעובדת במקום שיש מי ששומר עליה מהלקוח הלא נכון.

      האמיני או לא, אבל יש סדר וחוק בתוך המקומות ה"אסורים" האלה.

       

      (וההבדל מתבטא בעד כמה את מסכנת את חייך, עד כמה את כלי לשירות האחר, עד כמה יש או אין לך בחירה עם מי לעשות מה)

       

      (אגב, אם יש משהו שאני יכולה לנחש אותו בוודאות זה שילדות הסוכר האלו מתמודדות עם הפנטזיות הכי חריגות שאפשר להעלות על הדעת. כי ככה זה עם עשירים. הם לא מחפשים מציצה וללכת הביתה. הם מחפשים את המשחק האפל שהחיים הלבנים שלהם לא מאפשרים להם. מצחיק-עצוב לחשוב כמה נשים מוכות יש במסגרת הנישואין וכמה גברים מוכים יש במסגרת הסימביוזה של ילדת סוכר ולקוח עשיר. הם אוהבים שוטים)

       

      אין לנו ויכוח על כך שיש זונות שמצבן חמור יותר בכך שהן יותר חשופות לסכנות ביחס לזונות אחרות למשל במשרדי ליווי מסויימים ששם יש להן יותר הגנה וכו'.

      אבל הויכוח שלנו היה על כך שאת לא רואה ב"ילדות הסוכר" זונות ואילו לדעתי מדובר בזנות לכל דבר.

       

      גם זונת צמרת במשרד "מפואר" עם הגנה וכו' היא עדין זונה. גם אם התנאים שלה יותר טובים והיא יכולה לסרב ללקוחות מפוקפקים במיוחד או שמראש כאלה נחסמים מלהגיע אליה.

       

      אגב, גם זונות הרחוב זוכות לפרברטים ולסבול מכל הסטיות למיניהם. זה לא מיוחד לגברים עשירים. פשוט, מרגע שיש לך כוח להשתמש מבחינה מינית או פיזית באישה בעבור כסף, מראש אחוז הסוטים יהיה גבוה מבין אלה שיחפשו סיטואציה כזו, ובוודאי שיכפו את הפנטזיות החשוכות ביותר שלהם בסיטואציות כאלה.

        11/5/08 12:11:
      זה אתה זה שמקשיב להם? תבקש שיבטלו לך את האגרה כהוקרה...
        11/5/08 12:00:

       

      צטט: velvet 2008-05-10 12:27:33

       

      צטט: dror99 2008-05-10 12:25:47

      תודה על הקישור למאמר שלי, המקרה של רה"מ אירלנד מאוד דומה (קיבל תרומות במזומן! )לעניין אולמרט בגלל זה התייחסתי אליו.

      אני חושב שבהקשר לפרשת אולמרט הסיפור הזה צריך להיות מסוקר בהבלטה.

      אולי לתת לציבור בישראל קצת מושג על התנהלות פוליטית במדיניות נאורות?

      כמובן ש"יש לנו צרות משלנו" הייתה הערה צינית שלי. ברור שאני חושבת שצריך היה לסקר.

      התפתחות מעניינת, הסיפור של אירלנד עלה עכשיו בהכל דיבורים ברשת ב'!

       

      האם ירון דקל קורא בבלוגים כאן? או שמא עלה על העניין בעצמו?

       

      תודה,

      דרור

        11/5/08 11:30:
        11/5/08 10:56:

       

      צטט: גלי (גל) 2008-05-11 10:43:03

       

      צטט: שתוקית 2008-05-11 09:58:10

       

      אישה שמוצצת בחצרות בשביל 50 ש"ח למנה הבאה או למשהו שפה בלי שיניים יכול לאכול, צריכה עזרה.

      הנה עצבנתי שוב.

      רבאק.

       

      ואישה שמוצצת לגבר זקן בחדר בשיכון ג' בעבור מזומן ותכשיט נחמד, לא צריכה עזרה?

       ההבדל מבחינתך מתבטא בסכום הכסף?

       

      כלומר, זונה שמועסקת במשרד ליווי עם חדרים יותר יפים להבדיל מחצרות ומרוויחה יותר מחמישים שקל, היא אשת עסקים ממולחת ולא אדם במצוקה עם בעיות שזקוק לעזרה?

       

      אגב, לא עצבנת, אלא הפתעת.

       

      למה את מתעקשת לראות באיזה רק הבדל כספי?

      לא.

      ההבדל הוא לא רק כספי.

       

      ואני שמחה בשבילך שאת לא מבינה (למרות שזה סוג של עיוורון, אבל כנראה שעיוורון מבורך)

       

      יש הבדל עצום בין זונת רחוב לבין זו שעובדת במקום שיש מי ששומר עליה מהלקוח הלא נכון.

      האמיני או לא, אבל יש סדר וחוק בתוך המקומות ה"אסורים" האלה.

       

      (וההבדל מתבטא בעד כמה את מסכנת את חייך, עד כמה את כלי לשירות האחר, עד כמה יש או אין לך בחירה עם מי לעשות מה)

       

       

      דובר פה על נשים שבחרו בחירה בחיים

      אף אחת לא מתדרדרת להיות "ילדת סוכר"

       

      וחסכים רגשיים יש לכולם

      רובנו הולכים לפסיכולוג (שגם הוא סוג של זונה)

      חלקנו עושים סמים

      חלקנו מוכרים גוף כדי לקבל אהבה במזומן

       

       

      (אגב, אם יש משהו שאני יכולה לנחש אותו בוודאות זה שילדות הסוכר האלו מתמודדות עם הפנטזיות הכי חריגות שאפשר להעלות על הדעת. כי ככה זה עם עשירים. הם לא מחפשים מציצה וללכת הביתה. הם מחפשים את המשחק האפל שהחיים הלבנים שלהם לא מאפשרים להם. מצחיק-עצוב לחשוב כמה נשים מוכות יש במסגרת הנישואין וכמה גברים מוכים יש במסגרת הסימביוזה של ילדת סוכר ולקוח עשיר. הם אוהבים שוטים)

       

        11/5/08 10:47:

       

      צטט: שתוקית 2008-05-11 10:19:21

      אני רואה אקראיות דחוקה תחת נסיבות כלכליות-חברתיות. אני לא רואה בחירה שלמה.

      אהבתי את התגובה הזאת (במלואה, אני משאירה משפט, רק כדי לא לנפח את הנפח של הדיון...).

       

      השאלה היא כמה בחירות בחיים מגיעות מתוך בחירה שלמה שאינה דחוקה תחת נסיבות כלכליות - חברתיות?

       

      זה שאלה מעניינת וגם ההסתכלות שלך על מערכות יחסים, אבל אני חייבת לסייג, שאין לכך קשר לזנות ולעובדה ש"ילדות הסוכר" או גולד דיגריות או איך שלא תקראי לזה הן עוסקות בזנות לכל דבר ועניין על כל הטרגיות המשתמעת מכך (מצוקה רגשית- כלכלית- חברתית, דימוי עצמי ותחושת ערך עצמי... שהביאו אותן למצב הזה).

        11/5/08 10:43:

       

      צטט: שתוקית 2008-05-11 09:58:10

       

      אישה שמוצצת בחצרות בשביל 50 ש"ח למנה הבאה או למשהו שפה בלי שיניים יכול לאכול, צריכה עזרה.

      הנה עצבנתי שוב.

      רבאק.

       

      ואישה שמוצצת לגבר זקן בחדר בשיכון ג' בעבור מזומן ותכשיט נחמד, לא צריכה עזרה?

       ההבדל מבחינתך מתבטא בסכום הכסף?

       

      כלומר, זונה שמועסקת במשרד ליווי עם חדרים יותר יפים להבדיל מחצרות ומרוויחה יותר מחמישים שקל, היא אשת עסקים ממולחת ולא אדם במצוקה עם בעיות שזקוק לעזרה?

       

      אגב, לא עצבנת, אלא הפתעת.

        11/5/08 10:36:

       

      צטט: ורדהש 2008-05-11 09:27:13

      טוב משום מה תגובתי המלאה לא עוברת.

      אז בכל אופן אני לא הייתי מתעקשת על המינוח "זנות" כי למרות הכל מדובר כאן גם ב"סימפטיה", זה לא רק אקט פיזי, גברים באים לדעתי (ולא מניסיונימחייך) גם לקבל חיזוק לאגו,אוזן קשבת,חיבוק וקירבה. אחרת אולי היו לוקחים שרות חד פעמי ומגוונים(שזה אכן "זנות").

      ובהמשך לתגובתי ממקודם- עדיף "לשים דברים על השולחן" ולמתן ציפיות ופגיעה עתידית. כלומר עדיף שגבר שרוצה בעיקר מין שיצהיר ויבהיר זאת מראש ואף יציע תמורה כספית הולמת  מאשר גבר (או אישה) הרוצה במין אך כדי להשיגו מתבצעות מניפולציות, "הצגות" של איכפתיות מעושה ותכסיסים. כאן ה"מחיר" הרבה פחות אטרקטיבי ומסתכם בד"כ בשברון לב.

      סימפטיה, תשומת לב, ליטוף אגו, תחושת כוח, תחושת שליטה (כשאתה קונה שרות ויחס ומין מאדם אחר)- כל הדברים הללו נכונים לפעמים גם לזנות.

       

      בגלל זה קוראים לזה שירותי ליווי לפעמים. יש גם זונות רחוב שיש להם לקוחות חוזרים ויש זונות "צמרת" ויש וריאציות שונות, אבל בכל מצב שבו אדם קונה יחסי מין (שכמובן יכולים לכלול חיבוק וקירבה אינטימית, אבל גם יכולים לכלול רק מה שמתחשק לזה שמשלם את הכסף), זה זנות.

       

      לא ברור לי איך אנחנו עוברים לעולם של "ציפיות" ואיך זה הופך להיות משהו "חיובי" כשאין הצגות של אכפתיות.

      לא, אין אכפתיות כי מדובר בקנית מין לצורך סיפוקו של הגבר שמשלם, בדיוק כמו כל זונה אחרת שלא מצפה ל"אכפתיות" כלפיה ואין לה "ציפיות" מלבד תשלום ואולי שלא יכו אותה.

        11/5/08 10:19:

       

      צטט: velvet 2008-05-11 10:12:00

       

      צטט: שתוקית 2008-05-11 09:58:10

      די מסכימה עם ורדה. אלא ששמעתי את חריקות בלמי המח המסכים כשהיא דיברה על מישחוק של מערכות יחסים בשביל סקס.

      אם יש משהו שאין במערכות יחסים (ארוכות) ויש בכל קיום זוגי אחר - זה סקס.

      (כל מי שנשוי ו"עושה" פעם בחודש - רדו ממני)

      אישה שמצליחה לקיים מערכת יחסים (על אחת כמה וכמה - נישואין) לאורך שנים, מגיע לה פרס ישראל.

      אישה שמקבלת הון בשביל לעשות את כל מה שגבר עמיד רוצה שתעשה (נכון, לא רק סקס. גם ליטוף לאגו וכל מה שהוזכר), מגיע לה ההון.

      אישה שמוצצת בחצרות בשביל 50 ש"ח למנה הבאה או למשהו שפה בלי שיניים יכול לאכול, צריכה עזרה.

      הנה עצבנתי שוב. רבאק.

      לא עצבנת בכלל. תפיסה לגיטימית לגמרי של שוקחתן הקרוי מערכות יחסים.
      (כן, יש דברים מופלאים ויוצאים מן הכלל, זוגיות ששווה למות למענה או לקנא בה לנצח. בטח שיש. אבל האם היא הרוב או המיעוט?)

       

       

      מניחה שמיעוט

      מכל מיני סיבות

       

      אני לא מבינה דברים כמו "שווה למות למענה" (בשום הקשר)

      אני מבינה חיבור בין שני אנשים שנותן טעם להמשיך לחיות

       

      זה נדיר כי בסופו של דבר אנחנו יצורים הישרדותיים, יותר מאומנים של התחשבות וסבלנות.

      אני רואה תאים משפחתיים. אני לא רואה חסד וכבוד.

      אני רואה פזיזות ביצירת עוד בני אדם. אני לא רואה מחשבה.

      אני רואה אקראיות דחוקה תחת נסיבות כלכליות-חברתיות. אני לא רואה בחירה שלמה.

       

       

      ולפעמים אני רואה זוג זקנים הולכים יד ביד

      ואז ה-כ-ל נעלם ואומרים אהבה יש בעולם. וצודקים.

       

        11/5/08 10:12:

       

      צטט: שתוקית 2008-05-11 09:58:10

      די מסכימה עם ורדה. אלא ששמעתי את חריקות בלמי המח המסכים כשהיא דיברה על מישחוק של מערכות יחסים בשביל סקס.

      אם יש משהו שאין במערכות יחסים (ארוכות) ויש בכל קיום זוגי אחר - זה סקס.

      (כל מי שנשוי ו"עושה" פעם בחודש - רדו ממני)

      אישה שמצליחה לקיים מערכת יחסים (על אחת כמה וכמה - נישואין) לאורך שנים, מגיע לה פרס ישראל.

      אישה שמקבלת הון בשביל לעשות את כל מה שגבר עמיד רוצה שתעשה (נכון, לא רק סקס. גם ליטוף לאגו וכל מה שהוזכר), מגיע לה ההון.

      אישה שמוצצת בחצרות בשביל 50 ש"ח למנה הבאה או למשהו שפה בלי שיניים יכול לאכול, צריכה עזרה.

      הנה עצבנתי שוב. רבאק.

      לא עצבנת בכלל. תפיסה לגיטימית לגמרי של שוקחתן הקרוי מערכות יחסים.
      (כן, יש דברים מופלאים ויוצאים מן הכלל, זוגיות ששווה למות למענה או לקנא בה לנצח. בטח שיש. אבל האם היא הרוב או המיעוט?)

        11/5/08 09:58:

      די מסכימה עם ורדה. אלא ששמעתי את חריקות בלמי המח המסכים כשהיא דיברה על מישחוק של מערכות יחסים בשביל סקס.

       

      אם יש משהו שאין במערכות יחסים (ארוכות) ויש בכל קיום זוגי אחר - זה סקס.

      (כל מי שנשוי ו"עושה" פעם בחודש - רדו ממני)

       

      אישה שמצליחה לקיים מערכת יחסים (על אחת כמה וכמה - נישואין) לאורך שנים, מגיע לה פרס ישראל.

      אישה שמקבלת הון בשביל לעשות את כל מה שגבר עמיד רוצה שתעשה (נכון, לא רק סקס. גם ליטוף לאגו וכל מה שהוזכר), מגיע לה ההון.

      אישה שמוצצת בחצרות בשביל 50 ש"ח למנה הבאה או למשהו שפה בלי שיניים יכול לאכול, צריכה עזרה.

       

       

      הנה עצבנתי שוב.

      רבאק.

       

        11/5/08 09:51:

       

      צטט: מיכלולי 2008-05-11 06:57:27

       

      צטט: שתוקית 2008-05-10 23:14:05

       

      צטט: הנה אני מתחילה 2008-05-10 16:46:21

       

      צטט: שתוקית 2008-05-10 12:18:41

      נראה לי הגיוני שיש קשר רופף מאוד בין ילדות הסוכר לזונות הרחוב.

      מה ההבדל בין גולד דיגרית (ילדת סוכר) לזונה?

       

      שתיהן מקבלות כסף בשביל סקס. לזה קוראים זנות או "שירותי ליווי".

       

      והיא צודקת. גולד דיגריות הן זונות שלא עובדות ברחוב אלא הלקוח מגיע אליהן הביתה. זה רק הבדל גאוגרפי.

       

      טוב.

      אני חושבת אחרת.

      אבל לא הסברת מה ההבדל (חוץ מהעניין הגאוגרפי...). למה את חושבת אחרת?

       

      אני לא יכולה לעשות את זה בלי לעצבן כל מיני אנשים.

      אני מנסה לא לעצבן כל מיני אנשים.

       

       

       

       

        11/5/08 09:27:

      טוב משום מה תגובתי המלאה לא עוברת.

      אז בכל אופן אני לא הייתי מתעקשת על המינוח "זנות" כי למרות הכל מדובר כאן גם ב"סימפטיה", זה לא רק אקט פיזי, גברים באים לדעתי (ולא מניסיונימחייך) גם לקבל חיזוק לאגו,אוזן קשבת,חיבוק וקירבה. אחרת אולי היו לוקחים שרות חד פעמי ומגוונים(שזה אכן "זנות").

      ובהמשך לתגובתי ממקודם- עדיף "לשים דברים על השולחן" ולמתן ציפיות ופגיעה עתידית. כלומר עדיף שגבר שרוצה בעיקר מין שיצהיר ויבהיר זאת מראש ואף יציע תמורה כספית הולמת  מאשר גבר (או אישה) הרוצה במין אך כדי להשיגו מתבצעות מניפולציות, "הצגות" של איכפתיות מעושה ותכסיסים. כאן ה"מחיר" הרבה פחות אטרקטיבי ומסתכם בד"כ בשברון לב.

        11/5/08 09:16:
      מפתיע אותי שהתגובה שלי עברה,היתה הבוקר תקלה במימשק ולא כל תגובתי נרשמה.אז אני מנסה שנית:
        11/5/08 09:12:

       

      צטט: צפוןגולי 2008-05-11 01:00:29

      מעריב צלצלו אלי ביום הזיכרון חצי שעה לפני שעליתי לבית הקברות, והציעו לי מנוי ב60 ש"ח,ביום רגיל אולי הייתי אומר כן ,אבל עכשיו? לא בשנה הקרובה, עד יעבור זעם.

      מה זה מנוי, היית יכול לקבל כתב תביעה באותו זמן, למעשה ניצלת.

        11/5/08 08:35:

       

      צטט: מיכלולי 2008-05-11 07:02:25

       

      צטט: tuvi-po 2008-05-10 22:04:55

       

      צטט: velvet 2008-05-10 21:52:03

       

      צטט: tuvi-po 2008-05-10 21:45:48

      אלפר כותב במעריב, באיחור פטאלי, את מה שאני ורבים אחרים כותבים כאן - על אותם הדברים בדיוק - ובבלוגים עצמאיים במשך כמה שנים. הנה דוגמה בודדת, אחת מני רבות שכתבתי בשנה האחרונה - אפשר למצוא את כל השאר באותה האכסנייה).

      בהחלט יש להעריך את האומץ - אבל מה חדש? מה החידוש? זה שהוא כותב מתוך מעריב?

      כן, הרי אתה כתבת, אני כתבתי, אבל אנחנו עושים את זה מבחוץ.

      מה זה משנה ב2008 אם כותבים את זה בבלוג או בעיתון. אין בזה חידוש ברגע שמישהו אחר כבר כתב על זה וכתב על זה לא מעט. לקוראים זה לא ממש משנה באיזה מדיום הם קוראים את זה. בשבילם זה לא "מבחוץ". זה על מסך המחשב שלהם. ככה קוראים היום דברים.

      זה משנה כי רוגל עובד בעיתון שנגדו (בין היתר) ונגד התנהלותו הוא כותב. זה לא מובן מאליו שעיתון יסכים לפרסם ביקורת על עצמו.

        11/5/08 08:03:

       

      צטט: ורדהש 2008-05-11 07:17:15

      "ילדה סוכר" - מה הבעיה ב"חוזה" שכזה?

       ...נשים שלמדו שגופן ולא רק שכלן הוא "משאב" להכנסה נוספת מעבר לכישוריהן האחרים יכולות לעשות מזה כסף (אגב גם פונדקאות זה שימוש בגוף למטרת פרנסה, אם לא נתייפיף מהשיקול של שליחות) -

       

      ב"סידור" של מימון כספי לפחות הכל על השולחן

      זאת ההגדרה של זנות.  כשמוכרים מין או מין ושירותי ליווי, זה פשוט זנות.

       

      לפני שאנחנו שואלים מה הבעיה ב"חוזה" כזה, צריך קודם להבהיר שמדובר בזנות ואז אפשר לדון בזנות.

       

      שנית, את מזכירה את ה"חולשה" של גברים. שהיא לא ברורה לי. אם דבר אחד ברור זה שלגברים יש בעיסקה כזו את הכוח לרכוש שירותים מיניים (או טובת הנאה מינית) מאישה.

      הנסיון להציג את זה כאלו מדובר בחולשה מוזרה, כשאדם רוכש שירותים מאדם אחר, אני מכירה את האימרה "הלקוח תמיד צודק".

      ברור שגבר שמשלם מגיע מתוך עמדת הכוח ובטח שלא מתוך עמדת חולשה.

        11/5/08 07:29:

       

      צטט: ורדהש 2008-05-11 07:28:20

      ל
        11/5/08 07:28:
      ל
        11/5/08 07:20:

       

      צטט: ד ל י ה 2008-05-10 21:58:35

       

      צטט: תומיש 2008-05-10 12:14:43

      הלום ושברו הוא החלום ופשרו. תפנימו.

      -----------------------------------------------

      את מוכנה להסביר בבקשה?

       

      תודה מראש,

      אחת משוגעת על הגהה.

      כמשוגעת על הגהה בעצמי חשבתי שאת מפנה את תשומת לבה של ולווט לעובדה שבמילה הראשונה כתובה ה"א במקום חי"ת...

       

      בקטן זה נראה ח'

      כנראה אני צריכה להגדיל מספר במשקפיים.

        11/5/08 07:17:

      "ילדה סוכר" - מה הבעיה ב"חוזה" שכזה? זה עוד דרך לגיטימית בעיני לעשות כסף - גברים חזקים בשליטה במקורות ההון אך חלשים מול גוף נשי ולעומת זאת נשים שלמדו שגופן ולא רק שכלן הוא "משאב" להכנסה נוספת מעבר לכישוריהן האחרים יכולות לעשות מזה כסף (אגב גם פונדקאות זה שימוש בגוף למטרת פרנסה, אם לא נתייפיף מהשיקול של שליחות) -  צורך פוגש צורך. מי מנוצל כאן זה בעיני המתבונן.

      אגב אני יכולה להבין גברים ואף נשים שמשתמשים בשרות זה. במקום להכנס למערכות יחסים מנצלות שמטרתן האמיתית היא סקס שעטוף לכאורה ברומן או במשחק כדי שבן/בת זוג יאמינו שיש כאן יותר מסקס, ב"סידור" של מימון כספי לפחות הכל על השולחן ואין מקום להשליות-יש פחות שברון לב ועוגמת נפש (בד"כ לאישה).

      ולשאלת הלגיטימיות...זאת כבר סוגיה בפני עצמה.

        11/5/08 07:02:

       

      צטט: tuvi-po 2008-05-10 22:04:55

       

      צטט: velvet 2008-05-10 21:52:03

       

      צטט: tuvi-po 2008-05-10 21:45:48

      אלפר כותב במעריב, באיחור פטאלי, את מה שאני ורבים אחרים כותבים כאן - על אותם הדברים בדיוק - ובבלוגים עצמאיים במשך כמה שנים. הנה דוגמה בודדת, אחת מני רבות שכתבתי בשנה האחרונה - אפשר למצוא את כל השאר באותה האכסנייה).

      בהחלט יש להעריך את האומץ - אבל מה חדש? מה החידוש? זה שהוא כותב מתוך מעריב?

      כן, הרי אתה כתבת, אני כתבתי, אבל אנחנו עושים את זה מבחוץ.

      מה זה משנה ב2008 אם כותבים את זה בבלוג או בעיתון. אין בזה חידוש ברגע שמישהו אחר כבר כתב על זה וכתב על זה לא מעט.

       

      לקוראים זה לא ממש משנה באיזה מדיום הם קוראים את זה. בשבילם זה לא "מבחוץ". זה על מסך המחשב שלהם. ככה קוראים היום דברים.

        11/5/08 06:59:

       

      צטט: צפוןגולי 2008-05-11 01:00:29

      מעריב צלצלו אלי ביום הזיכרון חצי שעה לפני שעליתי לבית הקברות, והציעו לי מנוי ב60 ש"ח,ביום רגיל אולי הייתי אומר כן ,אבל עכשיו? לא בשנה הקרובה, עד יעבור זעם.

      מי האדיוט שחשב שאנשים יקבלו שיחות של טלמרקטינג בשימחה ביום הזיכרון?

       

      גם ביום רגיל, אנשים לא אוהבים שמתקשרים אליהם הביתה ומבלבלים להם את המוח, אז עוד ביום הזיכרון.

        11/5/08 06:57:

       

      צטט: שתוקית 2008-05-10 23:14:05

       

      צטט: הנה אני מתחילה 2008-05-10 16:46:21

       

      צטט: שתוקית 2008-05-10 12:18:41

      נראה לי הגיוני שיש קשר רופף מאוד בין ילדות הסוכר לזונות הרחוב.

      מה ההבדל בין גולד דיגרית (ילדת סוכר) לזונה?

       

      שתיהן מקבלות כסף בשביל סקס. לזה קוראים זנות או "שירותי ליווי".

       

      והיא צודקת. גולד דיגריות הן זונות שלא עובדות ברחוב אלא הלקוח מגיע אליהן הביתה. זה רק הבדל גאוגרפי.

       

      טוב.

      אני חושבת אחרת.

      אבל לא הסברת מה ההבדל (חוץ מהעניין הגאוגרפי...). למה את חושבת אחרת?

        11/5/08 01:00:
      מעריב צלצלו אלי ביום הזיכרון חצי שעה לפני שעליתי לבית הקברות, והציעו לי מנוי ב60 ש"ח,ביום רגיל אולי הייתי אומר כן ,אבל עכשיו? לא בשנה הקרובה, עד יעבור זעם.
        10/5/08 23:14:

       

      צטט: הנה אני מתחילה 2008-05-10 16:46:21

       

      צטט: שתוקית 2008-05-10 12:18:41

      נראה לי הגיוני שיש קשר רופף מאוד בין ילדות הסוכר לזונות הרחוב.

      מה ההבדל בין גולד דיגרית (ילדת סוכר) לזונה?

       

      שתיהן מקבלות כסף בשביל סקס. לזה קוראים זנות או "שירותי ליווי".

       

      זה מזכיר לי את "אישה יפה" כשריצ'רד גיר מציע לג'וליה רוברטס להפוך אותה מזונת רחוב ל"ילדת סוכר". הוא אומר לה שדבר ראשון הוא "יוריד אותה מהרחוב" (וישכן אותה בדירה שבה יבקר אותה...).

      אז ג'וליה עונה לו: "זאת רק גאוגרפיה".

       

      והיא צודקת. גולד דיגריות הן זונות שלא עובדות ברחוב אלא הלקוח מגיע אליהן הביתה. זה רק הבדל גאוגרפי.

       

      טוב.

      אני חושבת אחרת.

       

      ולהביא דוגמא מאישה יפה זה באמת אאוטסטנדינג.

        10/5/08 22:19:

       

      צטט: tuvi-po 2008-05-10 22:04:55

       

      צטט: velvet 2008-05-10 21:52:03

       

      צטט: tuvi-po 2008-05-10 21:45:48

      אלפר כותב במעריב, באיחור פטאלי, את מה שאני ורבים אחרים כותבים כאן - על אותם הדברים בדיוק - ובבלוגים עצמאיים במשך כמה שנים. הנה דוגמה בודדת, אחת מני רבות שכתבתי בשנה האחרונה - אפשר למצוא את כל השאר באותה האכסנייה).

      בהחלט יש להעריך את האומץ - אבל מה חדש? מה החידוש? זה שהוא כותב מתוך מעריב?

      כן, הרי אתה כתבת, אני כתבתי, אבל אנחנו עושים את זה מבחוץ.
      לא, זה לא חדש, אבל הופתעתי לראות את זה בלב לבו של מעריב. האמת? אני לא חושבת שבידיעות היו נותנים למישהו לפרסם מאמר כזה.

       

      אין לי ספק שדבר כזה לא היה מתפרסם בידיעות. נוני זה נוני, ולזכותו ייאמר שהוא נולד כזה ותמיד היה ויהיה כזה. אבל גם דנקנר בזמנו התגאה שאצלו אפשר לכתוב הכל, אז אני לא כל-כך מתפעל.

      אבל אם כבר עוסקים ב ידיעות אחרונות: איפה ברנע? איפה פלוצקר? איפה יאירי? איפה סימה קדמון? מאיר שלו? ב. מיכאל? איפה העורכים והכותבים הבכירים? איך זה שאף אחד - אבל אף אחד - לא נלחם על המקצוע?
      מה אכפת להם? מצבם מעולה.
      אין להם על מה להילחם.

       ואיך זה שהצמד שיושב בראש מעריב (תסלחי שאני לא משתמש בקיצור שהמצאת להם, לא אוהב את זה וזה לא אישי...)
      זה אישי וחצי!
      ...הולך לשנורר כסף בבנק של המדינה, שהוא לקוח שמפרסם אצלם? ובלי בושה מתגאה הצמד בכך שהוא הולך לעשות עיתון בלי עיתונאים, אלא עם פועלים שחורים שמרוויחים פרוטות וצפויים להיזרק לרחוב מדי יום? ואף אחד לא פוצה פה. איך זה ייתכן? איפה כל הצודקים? לאן נשא אותם הרוח?
      הצודקים מתו ונקברו קבורת חמור.
      כן, זה באמת לא ייאמן שדורותי הלכו לבנק. התייחסתי לכך בזמנו.

        10/5/08 22:17:
      ואוו נועה אסט. הפחדת אותי מאוד עם התמונה של אורית פוקס. בעתה.
        10/5/08 22:04:

       

      צטט: velvet 2008-05-10 21:52:03

       

      צטט: tuvi-po 2008-05-10 21:45:48

      אלפר כותב במעריב, באיחור פטאלי, את מה שאני ורבים אחרים כותבים כאן - על אותם הדברים בדיוק - ובבלוגים עצמאיים במשך כמה שנים. הנה דוגמה בודדת, אחת מני רבות שכתבתי בשנה האחרונה - אפשר למצוא את כל השאר באותה האכסנייה).

      בהחלט יש להעריך את האומץ - אבל מה חדש? מה החידוש? זה שהוא כותב מתוך מעריב?

      כן, הרי אתה כתבת, אני כתבתי, אבל אנחנו עושים את זה מבחוץ.
      לא, זה לא חדש, אבל הופתעתי לראות את זה בלב לבו של מעריב. האמת? אני לא חושבת שבידיעות היו נותנים למישהו לפרסם מאמר כזה.

       

      אין לי ספק שדבר כזה לא היה מתפרסם בידיעות. נוני זה נוני, ולזכותו ייאמר שהוא נולד כזה ותמיד היה ויהיה כזה. אבל גם דנקנר בזמנו התגאה שאצלו אפשר לכתוב הכל, אז אני לא כל-כך מתפעל.

      אבל אם כבר עוסקים ב ידיעות אחרונות: איפה ברנע? איפה פלוצקר? איפה יאירי? איפה סימה קדמון? מאיר שלו? ב. מיכאל? איפה העורכים והכותבים הבכירים? איך זה שאף אחד - אבל אף אחד - לא נלחם על המקצוע? ואיך זה שהצמד שיושב בראש מעריב (תסלחי שאני לא משתמש בקיצור שהמצאת להם, לא אוהב את זה וזה לא אישי...) הולך לשנורר כסף בבנק של המדינה, שהוא לקוח שמפרסם אצלם? ובלי בושה מתגאה הצמד בכך שהוא הולך לעשות עיתון בלי עיתונאים, אלא עם פועלים שחורים שמרוויחים פרוטות וצפויים להיזרק לרחוב מדי יום? ואף אחד לא פוצה פה. איך זה ייתכן? איפה כל הצודקים? לאן נשא אותם הרוח?

        10/5/08 21:58:

       

      צטט: תומיש 2008-05-10 12:14:43

      הלום ושברו הוא החלום ופשרו. תפנימו.

      -----------------------------------------------

      את מוכנה להסביר בבקשה?

       

      תודה מראש,

      אחת משוגעת על הגהה.

      כמשוגעת על הגהה בעצמי חשבתי שאת מפנה את תשומת לבה של ולווט לעובדה שבמילה הראשונה כתובה ה"א במקום חי"ת...

        10/5/08 21:55:

      יללה יצאפן הזה סובל קצת מהפרעות

      אה כן

      של קשב וריכוז...

      ביננו- סתם משעמם לו...הוא צריך להמציא עצמו מחדש.

       

      טלנסקי גם כן משחק אותה אהבל...נוד נוכח וניווכח על כך.

       

      ואמה של הילדה שהתאבדה - באמת מוזרה...

      נשאלה שאלה ...דפקה ריקוד - יצאה תשובה.

      יותר מוזר מזה אין!

       

      אכן חדשות מרעישות אצלנו במדינה.

        10/5/08 21:52:

       

      צטט: tuvi-po 2008-05-10 21:45:48

      אלפר כותב במעריב, באיחור פטאלי, את מה שאני ורבים אחרים כותבים כאן - על אותם הדברים בדיוק - ובבלוגים עצמאיים במשך כמה שנים. הנה דוגמה בודדת, אחת מני רבות שכתבתי בשנה האחרונה - אפשר למצוא את כל השאר באותה האכסנייה).

      בהחלט יש להעריך את האומץ - אבל מה חדש? מה החידוש? זה שהוא כותב מתוך מעריב?

      כן, הרי אתה כתבת, אני כתבתי, אבל אנחנו עושים את זה מבחוץ.
      לא, זה לא חדש, אבל הופתעתי לראות את זה בלב לבו של מעריב. האמת? אני לא חושבת שבידיעות היו נותנים למישהו לפרסם מאמר כזה.

        10/5/08 21:47:

       

      נורא לא נעים, אבל המאמר של רוגל הוא בעיקר ערימת שטויות אנכרוניסטית ושחוקה שכבר מזמן אינה עולה בקנה אחד עם מה שרוגל מקיים איתו קשרים מורכבים מכדי לפענחם - המציאות. איך בדיוק? ובכן:

       

      1. בטלוויזיה כיום לא מרוויחים יותר מאשר בפרינט, אלא אם כן אתה עורך ממש בכיר או טאלנט ממש מרכזי. בכל מקרה אחר - מדובר במשכורות שאינן עולות על אלו המקובלות בפרינט, מוסר התשלומים של הגופים המשלמים ירוד במיוחד כך שקשה לדעת מתי תראה את הכסף, וכעבור שלושה-ארבעה חודשים (עונה) העבודה תסתיים, כלומר: אין כמעט שום קביעות, שיגרה או ביטחון, שאותם הפרינט דווקא מספק פה ושם. בשורה התחתונה, כמעט בכל תפקיד מקביל שייבחן בפרינט ובטלוויזיה (עורך תוכן בדרג ביניים, למשל) - ייצא שלאורך שנה רצופה, בפרינט הרווח הכספי יהיה גדול יותר משמעותית, בטוח יותר וגם עם אופציה להארכה.

       

      2. כן, בכוח האדם בפרינט נעשה שימוש אינסטרומנטלי - כפי שנעשה בכוח האדם כמעט בכל מדיה, מדיום או גוף תקשורתי, לא משנה אם זה עיתון, רדיו, טלוויזיה או אינטרנט. אנשים נשכרים על פי מידת כשרונם (כשרון כלשהו, לאו-דווקא רלוונטי לעבודה הספציפית. זה יכול להיות סתם כישרון ליקוק, קשירת קשרים, פוליטיקות או עשיית רושם כביר בזמן הנכון על האנשים הנכונים), ומועזבים כשמתגלה דרך לבצע את עבודתם בצורה יעילה וזולה יותר, או כשהם הופכים מיותרים. זו הסיבה שקוראים לזה "מקצועות חופשיים". הם חופשיים לכל הכיוונים ולשני הצדדים. מי שלא טוב לו, שיילך להיות רואה חשבון או ללמוד משפטים. האמת, כשחושבים על זה, רוגל יכול להיות משפטן די טוב.

       

      3. כל דרג רוצה לרצות את הדרג שמעליו. נכון בכל העולם, בכל מקצוע, תמיד. לא קשור לפרינט.

       

      4. כשרון רוצה יחס וכסף, והוא מקבל אותם בכמויות סבירות בפרינט. נסה לכתוב לטלוויזיה, רוגל, ותראה את שמך מתנוסס שם לשתי שניות חולפות בסוף התוכנית, והצ'ק בדואר, יגיע כשיסתיימו ה-60 שאחרי השוטף, אינשאללה. אין ספק; בטלוויזיה יודעים לתת יחס וכסף. כו-לם מכירים את שמות כותבי "ארץ נהדרת", לא?

       

      בקיצור, רוגל כתב מאמר מהסוג שנהוג היה לפרסם לפני עשור, וכבר אז הוא היה מעט מוגזם. יתכבד נא רוגל ויחפש לעצמו חיים מחוץ לפרינט. די בטוח שהם לא יחפשו אחריו.

       

        10/5/08 21:45:

      אחד הטקסטים האמיצים על עיתונאי הפרינט שנכתבו עד היום. רוגל אלפר מנתח את המצב לאשורו, את החלפת העורכים, הפיטורים והרה-ארגון.

      נכון, הוא כותב על ידיעות ומעריב והארץ, אבל מזכיר שמות רק מהשניים האחרים.

      איך קוראים קברניטי מעריב את הטקסט הזה, ומה יש לדורותי להגיד עליו? מעניין

       

      אלפר כותב במעריב, באיחור פטאלי, את מה שאני ורבים אחרים כותבים כאן - על אותם הדברים בדיוק - ובבלוגים עצמאיים במשך כמה שנים. הנה דוגמה בודדת, אחת מני רבות שכתבתי בשנה האחרונה - אפשר למצוא את כל השאר באותה האכסנייה).

      בהחלט יש להעריך את האומץ - אבל מה חדש? מה החידוש? זה שהוא כותב מתוך מעריב? זה שהוא כותב כמישהו שעדיין חבר מערכת בעיתון פרינט? אז קודם כל - ואני מאחל לו שאתבדה - זה זמני. כמו שהוא בעצמו כותב, לאף אחד בעיתונות אין אופק תעסוקתי (וגם על זה כתבתי - כאן); אבל הבעיה שהוא מציג היא רעה חולה שהאחריות עליה מוטלת גם עליו, גם אם לא עליו ספציפית באופן אישי. האחריות היא על העיתונאים והכותבים הבכירים, העורכים הראשיים, בעלי הטורים המובילים, מנהלי המחלקות והאגפים, אלה שעדיין נותר בהם שמץ של כוח, יכולת להשפיע.

       

       

      ורק דוגמה אחת איומה, שמעידה על הכל: כאשר צמד העורכים הראשיים של מעריב הלך לבנק של שרי (שיאירי, העיתונאי הלוחם להזכירכם, עושה לו מה שהוא יודע לעשות הכי טוב) לבקש עוד אשראי (שזה לשנורר עוד כסף שלעולם לא יחזור) - איך הוא שיכנע את הגבירים של שרי שיפתחו את הארנק? "עד סוף השנה נפטר עוד 200 עיתונאים". הללויה בייבי. עיתונות לוחמת, עורכים ראשיים עם אופי, ממש אבירי חופש הביטוי ומגיני המקצוע. להקיא  

       

       

        10/5/08 21:16:

       

      צטט: velvet 2008-05-10 21:07:03

       

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-05-10 20:34:52

      כשאני מסתכלת על אורית, פרי עמלו של ד"ר דב קליין, אני יכולה להישבע שלא אשכיב את עצמי תחת אזמלו של ד"ר קליין גם אם ישסף אותי אמסטף.

      נויקה, את בטוחה שחינם? כלומר אם נאלץ לעמוד למשפט יש לך הוכחות לזה?

      זאת ועוד: במה חטאתי שמגיעות לי תמונות כאלו בבלוג?

       

       

      קבלי: 

       מתוך כתבה בערוץ הבידור של YNET:

       

      אורית פוקס:

      "כל שלושה שבועות אני נוסעת לדב קליין, הוא מזריק לי זריקות קסם. כל פעם אני נוחתת עליו ככה בין הקליינטים".

       

      צריך כל שלושה שבועות?

       

      "לא צריך, אבל אני אומרת לו - מה שיש תזריק לי, העיקר להזריק. זה משהו בראש".

       

      זה חינם?

       

      "זה מה שטוב בתעשייה הזאת. אם הייתי משלמת תמורת מה שאני עושה, זה היה יוצא אלפי שקלים. בגדים ופלסטיקה ושיער, טיפולים, איפור קבוע, טיפולי פנים, הכל, אפילו בחינם, רק לעשות לי. יש מלא מספרות שרק רוצות שאני אבוא. ואני משועבדת, זה גם בלונד, גם פן".

       

      איזו תחזוקה יש? תפרטי.

       

      "שיער, ציפורניים, שיזוף, איפור - ואני קונה איפור מאוד מקצועי. איפור קבוע לגבות. ניתוחים אני כבר לא עושה, אבל הזריקות האלה, מסכן ד"ר קליין. אני מאוד אוהבת אותו. הוא מבין ציצים".

       

      כמה ניתוחי חזה הוא עשה לך?

       

      "הגדלה והקטנה. וקצת בשפתיים.

       

      זהו, כוסת"חנו. מגניב

        10/5/08 21:07:

       

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-05-10 20:34:52

      כשאני מסתכלת על אורית, פרי עמלו של ד"ר דב קליין, אני יכולה להישבע שלא אשכיב את עצמי תחת אזמלו של ד"ר קליין גם אם ישסף אותי אמסטף.  

      נויקה, את בטוחה שחינם? כלומר אם נאלץ לעמוד למשפט יש לך הוכחות לזה?

      זאת ועוד: במה חטאתי שמגיעות לי תמונות כאלו בבלוג?

        10/5/08 21:05:

       

      צטט: ליבר"א 2008-05-10 18:38:13

      תגידי, למה חלק מהאייטמים אצלך בפונט קטן יותר? האם זה בגלל שהם פחות חשובים או משום שאת מתעללת בי לאחר שגילית שאני צריכה משקפיים?

       

      הו, דה יומניטי!

       

      אגב, היה אחלה סרט, אבל קולנוע "לב" שכח שאחד הכיסאות מושבת (מישהו חנק אותו בשקית ניילון ענקית וליפף בנייר דבק אימתני) ובכל זאת מכר כרטיס למקום הזה.

       

      היה שמח. וגם סרט לא רע.

      א-חוצפע.

        10/5/08 21:03:

       

      צטט: צפוןגולי 2008-05-10 14:21:52

      V2 "ההתאבדות בזיכרון" . משך את עייני, שהספידה הדודה הפרופ. עדה למפרט(אחות האם ה"שונה")שרבים מאיתנו למדו ממנה הרבה ,מוכרת...ובכל זאת, ועל אף הכל הסכימה.

      מה?

      V3 גם את מיחצנת את הגולף? לא קיבלת הזמנה לאירוע ב16.5 כמו כולנו?

      אני לא הולכת לאן שמזמינים אותי, אלא אם תהיה שם.

      V4 דב קליין התכוונת "ג. יפית", כי חיפשתי. אבל הכי חשוב אומר הדב :"במרכז ובצפון רוצים יותר טבעי" ..ואת אומרת שאנחנו לא מתאימים....בוכה.

      מה חיפשת?
      אנחנו מתאימים חלקית.

        10/5/08 21:00:

       

      צטט: פינצטה 2008-05-10 13:22:21

      ידיעות אחרונות, עמודי החדשות, עמוד 11 מימין, כותרת משנה על האבא האוסטרי שכלא את בתו 24 שנה: "לא יכולתי לוותר את החיים השניים". ???

      הפתעה 

      ייתלו המגיהים.

        10/5/08 20:34:

      כל מי ששוקלת ניתוח פלסטי אצל דב קליין צריכה לזכור שם אחד:

      אורית פוקס.

      הוא מנתח אותה בחינם והיא מצידה מחזירה לו טובה באזכור שמו תחת כל מדור רכילות רענן.

       


       

       

      כשאני מסתכלת על אורית, פרי עמלו של ד"ר דב קליין, אני יכולה להישבע שלא אשכיב את עצמי תחת אזמלו של ד"ר קליין גם אם ישסף אותי אמסטף.  

        10/5/08 18:38:

      תגידי, למה חלק מהאייטמים אצלך בפונט קטן יותר? האם זה בגלל שהם פחות חשובים או משום שאת מתעללת בי לאחר שגילית שאני צריכה משקפיים?

       

      הו, דה יומניטי!

       

      אגב, היה אחלה סרט, אבל קולנוע "לב" שכח שאחד הכיסאות מושבת (מישהו חנק אותו בשקית ניילון ענקית וליפף בנייר דבק אימתני) ובכל זאת מכר כרטיס למקום הזה.

       

      היה שמח. וגם סרט לא רע.

        10/5/08 17:45:

      ניסוח בעייתי שלי, אולי סולידריות לא, אבל שיתוף פעולה וכבוד הדדי מינימאלי-כן. בתוך הארגון, ולאו דווקא בין מתחרים. זה אולי ישמע מוזר אבל את התכונות האלה מאמצים לא רק אנשים המבקשים להיות בני תרבות, הן חיוניות להצלחה עסקית בהרבה תחומים.

      ברגע שהדברים נראים יותר כמו בסרט קניבליזם בעולם החי, אז אולי תהיה מחר כותרת שכולם ידברו עליה אבל לטווח הקצת יותר ארוך נוצר לו ריקבון.

       

      צטט: velvet 2008-05-10 12:23:56

      לא הבנתי. סולידריות? למה, בקרב המגזרים האחרים יש סולידריות ובקרב עיתונאים אין?

      כל אחד מהם נאבק על הסקופ שלו, על מקומו הארעי בעולם הזה.

      צטט: גיא* 2008-05-10 12:19:27

      רוגל רואה נכון את הדברים, אבל הוא מתעלם מדבר אחד, ולכן לא בטוח שהטקסט באמת אמיץ - העדר סולידריות בקרב העיתונאים עצמם והעדר כללי אתיקה. אצל הרבה עיתונאים היצר המניע הוא לא סקרנות אלא האינטריגה. נכון, הענף במשבר וגם הלה מונד והניו יורק טיימס לא מלקקים דבש. אבל לפחות כאן אני בטוח שהחומר האנושי לא עוזר במיוחד.

      לא הבנתי. סולידריות? למה, בקרב המגזרים האחרים יש סולידריות ובקרב עיתונאים אין?

      כל אחד מהם נאבק על הסקופ שלו, על מקומו הארעי בעולם הזה.

       

        10/5/08 17:18:

      מגניב

       

      לא קניתי עיתוני חג וסופ"ש.

      והסתובבתי עם תחושה שחסכתי נייר, והצלתי עצים.

      אבל העיתונים שהייתי קונה, אם הייתי קונה, הודפסו בלאו הכי, לא?

       

      מעניין.

       

       

        10/5/08 16:47:

       

      צטט: גלי (גל) 2008-05-10 15:55:38

      "ילדה סוכר", מוכתרת הכתבה של נופר סיני על בחורות מוחזקות על ידי שוגר דדיז.

       

      זנות לכל דבר ועניין. גם זונת "צמרת" היא זונה.

      נכון.

        10/5/08 16:46:

       

      צטט: שתוקית 2008-05-10 12:18:41

      נראה לי הגיוני שיש קשר רופף מאוד בין ילדות הסוכר לזונות הרחוב.

      מה ההבדל בין גולד דיגרית (ילדת סוכר) לזונה?

       

      שתיהן מקבלות כסף בשביל סקס. לזה קוראים זנות או "שירותי ליווי".

       

      זה מזכיר לי את "אישה יפה" כשריצ'רד גיר מציע לג'וליה רוברטס להפוך אותה מזונת רחוב ל"ילדת סוכר". הוא אומר לה שדבר ראשון הוא "יוריד אותה מהרחוב" (וישכן אותה בדירה שבה יבקר אותה...).

      אז ג'וליה עונה לו: "זאת רק גאוגרפיה".

       

      והיא צודקת. גולד דיגריות הן זונות שלא עובדות ברחוב אלא הלקוח מגיע אליהן הביתה. זה רק הבדל גאוגרפי.

        10/5/08 15:55:

      "ילדה סוכר", מוכתרת הכתבה של נופר סיני על בחורות מוחזקות על ידי שוגר דדיז.

       

      זנות לכל דבר ועניין. גם זונת "צמרת" היא זונה.

        10/5/08 14:33:
      יעצבאן מבייש את "בעלי האותיות", אברי גלעד(ועוד) מייצג בכבוד.
        10/5/08 14:28:

       

      צטט: פינצטה 2008-05-10 13:12:35

       

      צטט: מיא 2008-05-10 12:48:07

      כרגיל אתייחס לביזאר.

       

      אני דווקא לא מתלהבת מהציצים של דב קליין. הם כדוריים מדי, אינם קשורים זה לזה ולגוף ומעלים בדימיון שני יצורים אטומים וחסרי הקשר שנועדו לקסום ליצורים חסרי בינה.

       

      אני מכירה כירורגים פלסטיים טובים לאין שיעור מהמנפח של המדינה, אבל בגלל שזו מדינת הפלסטיק, מולך בה מנתח-הפלסטיק.

       

       

      תיקון טעות: זאת מדינת היח"צ, ומולך בה מי שיש לו יח"צן יותר מחובר ומקושר.

      צוחק

       

      מעכשיו נתחיל ל"שים לב",תגידי זה שלכולן יש פרצוף של מתפלאות זה גם הוא ? או מאיר כהן?

        10/5/08 14:27:

       הקשר בין אלימות להפרעת ADHD קיים ומוכח, רק שבמקרה של יצפאן זה נראה יותר כמו תירוץ לשנים של התנהגות דוחה ואלימה. 

       

       

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-05-10 11:55:19

      בקשר ליצפאן-

      סביר להניח שנראה אותו גם בידיעות וגם ב"אולפן שישי". העובדה שיאיר לפיד מחזיק בעמדת כוח בשני הגופים מן הסתם תורמת לעניין. יש מכבי, יש חברים.

       

      ובפינת "אחד שיודע"- אבחון ADHD (היפראקטיביות, בלשון העם) הוא דבר שקל מאוד לקנות בכסף. כלומר-הולכים, עושים אבחון אצל מאבחן מקצועי, הוא מאבחן איזשהיא בעיה ו...לפעמים מוכן גם לנפח אותה בדו"ח הסיכום. כך באים לעולם אלפי תיכוניסטים עם הפרעות תקשורת שבוע לפני הבגרויות.

       

      ועוד בפינתנו- ADHD הוא לא שם נרדף לאלימות ואנטיפתיות. בתור מאובחנת עם ADD (הפרעת קשב וריכוז. הH החסרה היא hyperactive) ואחת שמכירה היטב את העולם הזה, מרגיז אותי מאוד שהמוני אנשים הופכים את הבעיה האמיתית והכואבת הזו לטריק יחצ"ני ותירוץ לכל מחדליהם. לומר "אני אלים בגלל ההפרעה שלי" זה הגיוני אם אתה סובל מהפרעת אישיות גבולית, התקפי זעם או כל דבר אחר. לא אם אתה סובל מהפרעת קשב או למידה. זה מתאים לילד בן 7 שרוצה להיות כמו כולם אבל מתמלא זעם כשהוא לא מצליח להתרכז בחוברת 'בלי סודות', אבל לא לבנאדם מבוגר שחי ועובד מעל ל20 שנה בתעשייה. חאליק.

      יש המון אנשים שמעכשיו יחשבו שADHD=אלימות. תודה רבה יצפאן, שיחקת אותה.

       

      ונ.ב לפינתנו- שבועיים? בריטאלין? מבחינת אפקטיביות, לומר "אני מטופל כבר שבועיים בריטאלין" זה כמו להגיד "אני מטופל כבר שלוש דקות שלמות באקמול". תבוא אחרי חודשיים, נדבר. אלא אם כן אודטה תצליח להמיר אותך לכת הזו שמשוכנעת שתרופות הן מהשטן ושאין מחלה שלא ניתנת להבראה בעזרת תפילה פשוטה מול תמונתו של טום קרוז או משהו.

       

       

        10/5/08 14:21:

      V1זה לא ראיון עם גרוסמן,זה תקציר נאום באונ הפתוחה,נאום אחר, הושמע כמעט במלואו (פעמיים) ב"ספרים רבותי" של ציפי גון גרוס.

       

      V2 "ההתאבדות בזיכרון" . משך את עייני, שהספידה הדודה הפרופ. עדה למפרט(אחות האם ה"שונה")שרבים מאיתנו למדו ממנה הרבה ,מוכרת...ובכל זאת, ועל אף הכל הסכימה.

       

      V3 גם את מיחצנת את הגולף? לא קיבלת הזמנה לאירוע ב16.5 כמו כולנו?

       

      V4 דב קליין התכוונת "ג. יפית", כי חיפשתי. אבל הכי חשוב אומר הדב :"במרכז ובצפון רוצים יותר טבעי" ..ואת אומרת שאנחנו לא מתאימים....בוכה.

        10/5/08 14:16:

      בדרך כלל אני אוהב לקרוא את רוגל, אבל משום מה דווקא הפעם הטקסט שלו בעיני חלבי.

      בעת הקריאה לא יכולתי להשתחרר מהתחושה שהוא כותב על משהו שהוא טחן כבר אלפי פעמים בינו לבינו, ועם עמיתיו, ולכן כנראה גם אותו זה כבר לא ממש מזיז ומעורר. אין נקודות מבט חדשות, אין הארות, אין הברקות, רק תיאור מצב הספדי על קברו של המת.

       

      הפרינט בנסיגה, זה ברור, וכל מי שנמצא שם שואל את עצמו לאן זה מוביל. אבל חרף יללות המקוננות ואנשי החברה קדישא שהגיעו לקחת מידות, בדיוק בזמנים כאלה יש גם הזדמנויות ולא רק מוות והספדים.

      זו בדיוק ההזדמנות שבה הפרינט יכול להמציא את עצמו מחדש ולייחד את עצמו מול שאר גורמי התקשורת האלקטרוניים (כפי ששנו חכמינו: distinct or extinct).

       

      כשהגיעה הטלוויזיה כולם היו בטוחים שזה קיצו של הרדיו, אבל לא זה מה שקרה. מסתבר שיש מקום גם לרדיו, כאשר הוא יודע ללכת עם יתרונותיו ונקודות החוזק שלו.

       

      אני מאמין שאותו דבר יכול לקרות עם הפרינט.

        10/5/08 13:47:

      לא ידעתי.

       מרגיז. רשע וטוב לו.

       

      צטט: פינצטה 2008-05-10 13:42:34

       

      צטט: rikyc 2008-05-10 13:23:56

      הכתבה על הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי בידי בנימין גיבלי, איש מפחיד נורא, וחבריו, המפגש בין הנכד למפקד כיתת היורים, אמש בערוץ 2. מצמרר. כתבה מאלפת על שורשי האלימות של המדינה הזו.

       

       

       

       

      לצערי לא ראיתי כי היו לי אורחים, אבל ראיתי את הפרומואים.

      אגב, אלישבע אשתו של גיבלי, היא דירקטורית במעריב. ושניהם גרים במגדלי אקירוב.

      מה זה אומר על המושג "החטא ועונשו"? יש בכלל דבר כזה? 

       

        10/5/08 13:42:

       

      צטט: rikyc 2008-05-10 13:23:56

      הכתבה על הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי בידי בנימין גיבלי, איש מפחיד נורא, וחבריו, המפגש בין הנכד למפקד כיתת היורים, אמש בערוץ 2. מצמרר. כתבה מאלפת על שורשי האלימות של המדינה הזו.

       

       

       

       

      לצערי לא ראיתי כי היו לי אורחים, אבל ראיתי את הפרומואים.

      אגב, אלישבע אשתו של גיבלי, היא דירקטורית במעריב. ושניהם גרים במגדלי אקירוב.

      מה זה אומר על המושג "החטא ועונשו"? יש בכלל דבר כזה? 

        10/5/08 13:23:

      הכתבה על הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי בידי בנימין גיבלי, איש מפחיד נורא, וחבריו, המפגש בין הנכד למפקד כיתת היורים, אמש בערוץ 2. מצמרר. כתבה מאלפת על שורשי האלימות של המדינה הזו.

       

      2. הגיליון של טיים אאוט - גיליון מיוחד שכאילו יצא לפני 60 שנה, מצחיק ומהנה מאוד. במיוחד גל אוחובסקי, גם בהשוואה בין ש. דמארי לי. ירקוני, וגם בטור הסוגר .

       

        10/5/08 13:22:

      ידיעות אחרונות, עמודי החדשות, עמוד 11 מימין, כותרת משנה על האבא האוסטרי שכלא את בתו 24 שנה: "לא יכולתי לוותר את החיים השניים". ???

      הפתעה

       

        10/5/08 13:12:

       

      צטט: מיא 2008-05-10 12:48:07

      כרגיל אתייחס לביזאר.

       

      אני דווקא לא מתלהבת מהציצים של דב קליין. הם כדוריים מדי, אינם קשורים זה לזה ולגוף ומעלים בדימיון שני יצורים אטומים וחסרי הקשר שנועדו לקסום ליצורים חסרי בינה.

       

      אני מכירה כירורגים פלסטיים טובים לאין שיעור מהמנפח של המדינה, אבל בגלל שזו מדינת הפלסטיק, מולך בה מנתח-הפלסטיק.

       

       

      תיקון טעות: זאת מדינת היח"צ, ומולך בה מי שיש לו יח"צן יותר מחובר ומקושר.

      צוחק

       

        10/5/08 13:08:

      צטט: מיא 2008-05-10 12:48:0

      אני דווקא לא מתלהבת מהציצים של דב קליין. הם כדוריים מדי, אינם קשורים זה לזה ולגוף ומעלים בדימיון שני יצורים אטומים וחסרי הקשר שנועדו לקסום ליצורים חסרי בינה.

      אני מכירה כירורגים פלסטיים טובים לאין שיעור מהמנפח של המדינה, אבל בגלל שזו מדינת הפלסטיק, מולך בה מנתח-הפלסטיק.

      ועל כך ייאמר: קטונתי.

        10/5/08 13:07:

       

      צטט: גליקריה כהן 2008-05-10 12:43:47

      יצפאן ממש לא רכש  לעצמו הפרעת קשה אקזוטית כדי לגונן על עצמו. כבר לפני שמונה שנים, בכתבה מסויימת  הוא סיפר שהוא היה ילד היפראקטיבי ובעייתי, שנאלץ ללמוד במסגרת מיוחדת. אז נכון, לבית הספר שבו למד קראו משהו כמו " תיכון מעלות לטעוני טיפוח", זה היה טרום עידן הפי.סי, ועדיין היו מותר להשתמש במינוחים כמו "נוער שוליים" במקום "ילדים מחוננים רגשית ומאוד מוכשרים בציור אנפות עם בהונות הרגליים שיש להם הפרעת hdfg", אבל ההיפראקטיביות המאוד בולטת לעין שלו מלווה אותו כל חייו.  זה די מעניין לראות את התהליך שעבר עליו... היום, בעצת יחצ"ניו, הוא נאלץ להוציא החוצה  את הדבר האחד שתמיד נראה לו כמו הפגם האפל במכונת ההצלחה היצפאנית.  

      אני לא מבינה: הוא אובחן היום או לפני 40 שנה?
      שמעי, לא יעזור, זה בהחלט נראה היום כמו תירוץ למעלליו. יענו עד שהעבדים לא פתחו את הפה וצרחו חמאס, הוא לא יכול היה לטפל בעצמו? סלש להתוודות, סלש לקחת ריטאלין?

       וגם:

      "ילדים מחוננים רגשית ומאוד מוכשרים בציור אנפות עם בהונות הרגליים שיש להם הפרעת hdfg" - :)!

        10/5/08 12:59:

       

      צטט: yigal laviv 2008-05-10 12:56:36

      ביום חמישי פרסם הניו-יורק-טיימס ידיעה גדולה על פרשת אולמרט החדשה ובה פרטים רבים על מוריס טלנסקי.בין היתר נכתב כי הוא רכש מניות בחברת ליווין של התעשיה האוירית ויחד עם עוד משקיעים אמריקאיים הגישד תביעה  נגד החברה על שסירבה למכור ליווין לונזואלה.

      נו, זה מה שכתוב גם בסופשבוע.

        10/5/08 12:56:

      טלנסקי והליווין:

       

      ביום חמישי פרסם הניו-יורק-טיימס ידיעה גדולה על פרשת אולמרט החדשה ובה פרטים רבים על מוריס טלנסקי.בין היתר נכתב כי הוא רכש מניות בחברת ליווין של התעשיה האוירית ויחד עם עוד משקיעים אמריקאיים הגישד תביעה  נגד החברה על שסירבה למכור ליווין לונזואלה.

        10/5/08 12:48:

      כרגיל אתייחס לביזאר.

       

      אני דווקא לא מתלהבת מהציצים של דב קליין. הם כדוריים מדי, אינם קשורים זה לזה ולגוף ומעלים בדימיון שני יצורים אטומים וחסרי הקשר שנועדו לקסום ליצורים חסרי בינה.

       

      אני מכירה כירורגים פלסטיים טובים לאין שיעור מהמנפח של המדינה, אבל בגלל שזו מדינת הפלסטיק, מולך בה מנתח-הפלסטיק.

        10/5/08 12:43:

      יצפאן ממש לא רכש  לעצמו הפרעת קשה אקזוטית כדי לגונן על עצמו. כבר לפני שמונה שנים, בכתבה מסויימת  הוא סיפר שהוא היה ילד היפראקטיבי ובעייתי, שנאלץ ללמוד במסגרת מיוחדת. אז נכון, לבית הספר שבו למד קראו משהו כמו " תיכון מעלות לטעוני טיפוח", זה היה טרום עידן הפי.סי, ועדיין היו מותר להשתמש במינוחים כמו "נוער שוליים" במקום "ילדים מחוננים רגשית ומאוד מוכשרים בציור אנפות עם בהונות הרגליים שיש להם הפרעת hdfg", אבל ההיפראקטיביות המאוד בולטת לעין שלו מלווה אותו כל חייו.  זה די מעניין לראות את התהליך שעבר עליו, כי יצפאן של אז היה מעדיף למות מלנפנף בהפרעת הקשב הקשה שלו, והיה עובר למבטא אוקספורדי מצחיק  בכל פעם שהוא הפטיר את המילה"מסגרת מיוחדת",  והנה היום, בעצת יחצ"ניו, הוא  נאלץ להוציא החוצה  את הדבר האחד שתמיד נראה לו כמו הפגם האפל במכונת ההצלחה היצפאנית.  

        10/5/08 12:27:

       

      צטט: dror99 2008-05-10 12:25:47

      תודה על הקישור למאמר שלי, המקרה של רה"מ אירלנד מאוד דומה (קיבל תרומות במזומן! )לעניין אולמרט בגלל זה התייחסתי אליו.

      אני חושב שבהקשר לפרשת אולמרט הסיפור הזה צריך להיות מסוקר בהבלטה.

      אולי לתת לציבור בישראל קצת מושג על התנהלות פוליטית במדיניות נאורות?

      כמובן ש"יש לנו צרות משלנו" הייתה הערה צינית שלי. ברור שאני חושבת שצריך היה לסקר.

        10/5/08 12:26:

       

      צטט: velvet 2008-05-10 12:20:44

       

      צטט: תומיש 2008-05-10 12:14:43

      הלום ושברו הוא החלום ופשרו. תפנימו.

      -----------------------------------------------

      את מוכנה להסביר בבקשה?

      בטעות סבורים הכותבים שהחלום ושברו זה - החלום שנשבר.
      מטבע הלשון השגוי הזה שחוק בעיתונות העברית השוקעת יותר מהנעליים שלי אחרי הליכה של 15 ק"מ ליום במשך שבוע בפריז.

      בעוד שכאן שבר זה במובן פשר, פשר החלום.

       

       

      גם באקדמיה כך.

      הקע"ם תמיד מוגדר כ-החלום ושברו

      ואפילו יש ספרים בשם זה על הנושא

      תמוה בעיני שאף אחד לא יודע את משמעות מטבע הלשון

      ועוד יותר,

      האם לאור העובדה שמשתמשים במונח כל כך הרבה

      במשמעות החדשה-

      האם כמטבע לשון- הוא לא אמור לקבל את המשמעות הזו?

       

      תודה וסליחה על ההרהורים הלשוניים.

      (זה מתוך עניין) .

        10/5/08 12:25:

      היי וולוט,

      תודה על הקישור למאמר שלי, המקרה של רה"מ אירלנד מאוד דומה (קיבל תרומות במזומן! )לעניין אולמרט בגלל זה התייחסתי אליו.

      אני חושב שבהקשר לפרשת אולמרט הסיפור הזה צריך להיות מסוקר בהבלטה.

      אולי לתת לציבור בישראל קצת מושג על התנהלות פוליטית במדיניות נאורות?

       

      תודה,

      דרור

        10/5/08 12:23:

       

      צטט: גיא* 2008-05-10 12:19:27

      רוגל רואה נכון את הדברים, אבל הוא מתעלם מדבר אחד, ולכן לא בטוח שהטקסט באמת אמיץ - העדר סולידריות בקרב העיתונאים עצמם והעדר כללי אתיקה. אצל הרבה עיתונאים היצר המניע הוא לא סקרנות אלא האינטריגה. נכון, הענף במשבר וגם הלה מונד והניו יורק טיימס לא מלקקים דבש. אבל לפחות כאן אני בטוח שהחומר האנושי לא עוזר במיוחד.

      לא הבנתי. סולידריות? למה, בקרב המגזרים האחרים יש סולידריות ובקרב עיתונאים אין?

      כל אחד מהם נאבק על הסקופ שלו, על מקומו הארעי בעולם הזה.

        10/5/08 12:22:

       

      צטט: שתוקית 2008-05-10 12:18:41

      נראה לי הגיוני שיש קשר רופף מאוד בין ילדות הסוכר לזונות הרחוב.

      קשר הרבה יותר חזק יש בין ילדות הסוכר לכל מי שהתחתנה כדת משה בישראל עם גבר עמיד.

      על הגדרת הנישואים כעסקה כלכלית לכל דבר ועניין אין מחלוקת בינינו.
        10/5/08 12:20:

       

      צטט: תומיש 2008-05-10 12:14:43

      הלום ושברו הוא החלום ופשרו. תפנימו.

      -----------------------------------------------

      את מוכנה להסביר בבקשה?

      בטעות סבורים הכותבים שהחלום ושברו זה - החלום שנשבר.
      מטבע הלשון השגוי הזה שחוק בעיתונות העברית השוקעת יותר מהנעליים שלי אחרי הליכה של 15 ק"מ ליום במשך שבוע בפריז.

      בעוד שכאן שבר זה במובן פשר, פשר החלום.

       

        10/5/08 12:19:

      רוגל רואה נכון את הדברים, אבל הוא מתעלם מדבר אחד, ולכן לא בטוח שהטקסט באמת אמיץ - העדר סולידריות בקרב העיתונאים עצמם והעדר כללי אתיקה. אצל הרבה עיתונאים היצר המניע הוא לא סקרנות אלא האינטריגה. נכון, הענף במשבר וגם הלה מונד והניו יורק טיימס לא מלקקים דבש. אבל לפחות כאן אני בטוח שהחומר האנושי לא עוזר במיוחד.

       

      ובשורה התחתונה-למה לי לקנות עיתון שרוגל כותב בו אם המאמר זמין באינטרנט ? (להבדיל מיצירה מוסיקלית או סרט שנעדרים ברשת את האיכויות המקוריות) 

        10/5/08 12:18:

      נראה לי הגיוני שיש קשר רופף מאוד בין ילדות הסוכר לזונות הרחוב.

      קשר הרבה יותר חזק יש בין ילדות הסוכר לכל מי שהתחתנה כדת משה בישראל עם גבר עמיד.

       

       

      אני נשבעת שאם הפמיניזם היה עובר מולי ברחוב, לא הייתי מזהה אותו. אני עד כדי כך לא יודעת כבר מה הוא (הוא? שוב נדפקנו).

       

      אני לא מוצאת בתופעת ילדות הסוכר שום דבר רע. זו סימביוזה נאה.

        10/5/08 12:14:

      הלום ושברו הוא החלום ופשרו. תפנימו.

      -----------------------------------------------

      את מוכנה להסביר בבקשה?

       

      תודה מראש,

      אחת משוגעת על הגהה.

        10/5/08 12:09:

       

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-05-10 11:55:19

      בקשר ליצפאן-

      ובפינת "אחד שיודע"- אבחון ADHD (היפראקטיביות, בלשון העם) הוא דבר שקל מאוד לקנות בכסף. כלומר-הולכים, עושים אבחון אצל מאבחן מקצועי, הוא מאבחן איזשהיא בעיה ו...לפעמים מוכן גם לנפח אותה בדו"ח הסיכום. כך באים לעולם אלפי תיכוניסטים עם הפרעות תקשורת  שבוע לפני הבגרויות. 

      ועוד בפינתנו- ADHD הוא לא שם נרדף לאלימות ואנטיפתיות. בתור מאובחנת עם ADD (הפרעת קשב וריכוז. הH החסרה היא hyperactive) ואחת שמכירה היטב את העולם הזה, מרגיז אותי מאוד שהמוני אנשים הופכים את הבעיה האמיתית והכואבת הזו לטריק יחצ"ני ותירוץ לכל מחדליהם. לומר "אני אלים בגלל ההפרעה שלי" זה הגיוני אם אתה סובל מהפרעת אישיות גבולית, התקפי זעם או כל דבר אחר. לא אם אתה סובל מהפרעת קשב או למידה. זה מתאים לילד בן 7 שרוצה להיות כמו כולם אבל מתמלא זעם כשהוא לא מצליח להתרכז בחוברת 'בלי סודות', אבל לא לבנאדם מבוגר שחי ועובד מעל ל20 שנה בתעשייה. חאליק.

      יש המון אנשים שמעכשיו יחשבו שADHD=אלימות. תודה רבה יצפאן, שיחקת אותה.

      ונ.ב לפינתנו- שבועיים? בריטאלין? מבחינת אפקטיביות, לומר "אני מטופל כבר שבועיים בריטאלין" זה כמו להגיד "אני מטופל כבר שלוש דקות שלמות באקמול".

      איזה מזל שיש פה אחת שיודעת.
      כן, זה ברור שיש פה היתלות באילן גוסס.

      ועוד דבר מה- שכחתי לציין שאולי אשתו צריכה להחליף מקצוע.

       

        10/5/08 12:07:

       

      עבדתי במרפאה של קשב וריכוז ושוכנעתי בדבר אחד לגבי ריטאלין -יופי של כסף לכל הצדדים.

        10/5/08 11:55:

      בקשר ליצפאן-

      סביר להניח שנראה אותו גם בידיעות וגם ב"אולפן שישי". העובדה שיאיר לפיד מחזיק בעמדת כוח בשני הגופים מן הסתם תורמת לעניין.  יש מכבי, יש חברים.

       

      ובפינת "אחד שיודע"- אבחון ADHD (היפראקטיביות, בלשון העם) הוא דבר שקל מאוד לקנות בכסף. כלומר-הולכים, עושים אבחון אצל מאבחן מקצועי, הוא מאבחן איזשהיא בעיה ו...לפעמים מוכן גם לנפח אותה בדו"ח הסיכום. כך באים לעולם אלפי תיכוניסטים עם הפרעות תקשורת  שבוע לפני הבגרויות. 

       

      ועוד בפינתנו- ADHD הוא לא שם נרדף לאלימות ואנטיפתיות. בתור מאובחנת עם ADD (הפרעת קשב וריכוז. הH החסרה היא hyperactive) ואחת שמכירה היטב את העולם הזה, מרגיז אותי מאוד שהמוני אנשים הופכים את הבעיה האמיתית והכואבת הזו לטריק יחצ"ני ותירוץ לכל מחדליהם. לומר "אני אלים בגלל ההפרעה שלי" זה הגיוני אם אתה סובל מהפרעת אישיות גבולית, התקפי זעם או כל דבר אחר. לא אם אתה סובל מהפרעת קשב או למידה. זה מתאים לילד בן 7 שרוצה להיות כמו כולם אבל מתמלא זעם כשהוא לא מצליח להתרכז בחוברת 'בלי סודות', אבל לא לבנאדם מבוגר שחי ועובד מעל ל20 שנה בתעשייה. חאליק.

      יש המון אנשים שמעכשיו יחשבו שADHD=אלימות. תודה רבה יצפאן, שיחקת אותה.

       

      ונ.ב לפינתנו- שבועיים? בריטאלין? מבחינת אפקטיביות, לומר "אני מטופל כבר שבועיים בריטאלין" זה כמו להגיד "אני מטופל כבר שלוש דקות שלמות באקמול". תבוא אחרי חודשיים, נדבר. אלא אם כן אודטה תצליח להמיר אותך לכת הזו שמשוכנעת שתרופות הן מהשטן ושאין מחלה שלא ניתנת להבראה בעזרת תפילה פשוטה מול תמונתו של טום קרוז או משהו.

       

        10/5/08 11:50:

      ותיקי-תקי-תק, רק עוד 4 חודשים וקצת, גליונות ראש השנה וכיפור לפנינו. יש למה לצפות.

      הזמן עובר מהר, גם כשלא נהנים.   

      צוחק

        10/5/08 10:49:
      אין  לדעת אם הוא מאחורינו. בטח יש לו עוד זנבות מרובים שילוו אותנו עד שבועות, ומי יודע מה נאלץ לספוג אז.

      רק תגידו לי שעכשיו שיום העצמאות מאחורנו לא נאלץ לספוג עוד גיליונות נושא בנוסח "נולדו עם המדינה", "מיליונרים חביבים", "סיפורי משפחות" וכו' לפחות עד שבועות.

       

      וכתבה קצת אחרת על העשירים והמוצלחים - בליידי גלובס - שריל סבן מספרת על האונס שעברה. נכון שהכתבה שייכת לגל העשירים והנדבנים אבל עדיין זו כתבה ראויה. האישה הזו היתה מקבלת שער בגלובס גם בזכות היותה אישתו של, בלי לפתוח את העניין, והיא לא מקדמת שום דבר חוץ מהנושא עצמו - לכן שאפו.