אני כבר לא מיומנת, ומכאן המבוכה. הייתכן שבזמן שדגלתי ב"אשרי יושבי ביתך", השתנו המנהגים בעולם? זכור לי שתמיד הייתי מהנשקנים הכפולים. וטוב שהמעגל הראשון (ואולי גם השני והשלישי) קיבל את זה בטבעיות. נהגתי לפגוש את חבריי וידידיי, אנשים משולי התיאטרון והקרקס, בחיבוק חם ונשיקות על שתי הלחיים. אתמול, במסיבת יומולדת, הופתעתי מכך שמכרים שלא ראיתי המון זמן, מכרים! אתם קולטים? מרוב שמחה, מצמידים אותי חזק עם יד על הטוסיק ומנשקים אותי על השפתיים, אחד אפילו הכניס קצת לשון! ראיתי שככה זה עם הראשון, השני, השלישי, אז התחלתי גם אני להדביק בוסות. לא רציתי שיגידו שנעשיתי אנטיפאטית.