כניראה שהיגעתי לגיל שצריך להתחיל.... להתחיל לשנות דברים בחיי שהיו "תקועים" זמן רב. לאוורר חלומות שהיו  בבוידעם של ראשי, לפנות מחיי אנשים, נושאים, מחשבות וכל אותם תקיעות קטנות שגוזלות אנרגיות וגורמות להרגשת "תקיעות" בחיים.

אז כמו שכתבתי בפרק הקודם דבר ראשון הוצאתי מספר אנשים שהפסיקו לתרום לאושר שלי. כרגע אני בהתלבטות לגבי העבודה. אני עובדת כמנהלת בגוף ציבורי מספר שנים לא מבוטל. אף פעם לא חשבתי להחליף עבודה בגלל הבטחון הכלכלי שהיא נתנה לי, היוקרה הכבוד וגם סיפוק, כן אם חושבים על זה במרבית שנות עבודתי קמתי עם שיר בלב. אך בשנים האחרונות זה לא כך. השינויים בזוגיות, ובאישיות שלי גרמו לזעזועים גם בתחום המקצועי. העבודה כבר לא הייתה לגבי מקור לכוח, הנאה והעצמה אישית.

החלטתי לעשות מעשה אמיץ? טיפשי? אולי חכם? ולעזוב. ניתנה לי ההזדמנות לפרוש בגיל צעיר יחסית. עשיתי חושבים ולמרות שהמשכורת העתידית לא תכסה את צרכי הבית, ולמרות שאני מפרנסת יחידה, ולמרות הכל . חשתי שאני חייבת את ההזדמנות לעצמי. וזהו עוד כמה חודשים ואני בדרך חדשה גם בתחום זה.

מפחיד, מרגש, מעורר מחשבות, תהיות עושה המון פרפרים בבטן.

ויחד עם זאת המון אנרגיות חדשות ממלאות אותי...