לא.  הפעם לא אשחק אתכם מחבואים ואבקש מ- h.d לשמור על ישבני התינוקי.

לא.  הפעם לא אספר לכם על סימונה המשתרללת שזיינה לי ת'מוחרקה בשעה 22:00.

לא.  הפעם לא ארים את כל העולם ואשתו, ואעמיס אותם על הזין של פפו.

גם לא אכתוב על רגש או חמלה, לא על המקום ההוא, ולא אביע משאלה (אולי בעצם כן).

המרוקאי שבי ניהל איתי "סמול טוק" אתמול בערב, הוא התחנן שאתן לו מעט נוכחות (למרות שכבר קיבל אותה ב"צ'ט מרוקאי" בו כיכב) ... ואני ?! ... יודע עד כמה הוא צודק אז החלטתי לשחרר אותו ולתת לו להשמיע את דברו.

חברים יקרים שלי,

חלק לא מבוטל מכם (החלק שאינו מגיב באופן קבע למילותיי), נוהג להציף (אם לא להטביע) אותי בהזמנות, שאבוא, אכנס, ואקרא את הפוסט האחרון שזה עתה הפלצתם.  נכון, הוא יכול להיות הנוד הכי נעים שאי פעם זכיתי להריח, אבל אתם לא יכולים "לגרור" ו/או "לאלץ" אותי להריחו. על אחת כמה וכמה שיש כאן אנשים שסובלים מבעיה חמורה של גזים והם מפליצים שלושה פוסטים ביום. (עשו לעצמכם ג'סטה ולכו לרוקח הקרוב לביתכם).

אם אתם באמת רוצים את חוות דעתי הכנה למילים המיוחדות שזה עתה העליתם לאוויר, אינכם יכולים "להכריח" אותי לקרוא אותם, משום שאז, גם התגובה שלי תהיה מאולצת וצבועה. בדיוק לשם כך המציאו את "פוסטים של חברים".

מודה ומתוודה שגם אני שלחתי לכם הזמנה ברשימת תפוצה אי שם בחודש מרץ, אבל היתה זו הזמנה אחת ויחידה, והיא טמנה בחיקה מסר שביקשתי להעביר, מסר שגרר להכרת תודה והצפה גם בפוסט עצמו וגם בפרטי.  לאותה הזמנה גם דאגתי לצרף פתיח אישי שמסביר את הזמנתי הכנה. (ולא איזה לינק מעאפאן שרק מעליב את מקבל ההזמנה).

אני לוקח כאן סיכון בכך שאאבד לא מעט מחבריי, אבל מעולם לא הייתי מאושר כמו שאהיה אם אכן תבחרו לדפדף אותי מרשימת החברים שלכם.

חבר'ה....אני מכיר את ההתרגשות המציפה אתכם כאשר אתם מעלים פוסט חדש. האמינו לי שאת אותה התרגשות אני חש בעצמי, ולא פחות מכם. אבל אתם אנשים בוגרים, וככאלה, תנו לי, תנו לנו, להגיע אליכם בספונטניות, לקרוא אתכם, להגיב ולפרגן לכם מהמקום הכי ראוי ועמוק שיש.

אני מכבד כל אחד ואחד מכם, ומעריך את המשקל הלא מבוטל שטומנות מילותיכן.

אני מתנצל אם אני גורם למישהו מכם לחוש בחוסר נוחות, אך האמינו לי ששבעים אחוז מחבריי חשים בדיוק כמוני ומתים להשמיע את אותם הדברים בדיוק (ואם לא אז הם פאקינג צבועים).

בא לכם לשלוח הזמנה אישית ?! סבבה. רק עשו את זה באופן מכובד, עניינו אותי בתמצית מהפוסט וספרו לי למה בחרתם בי שאקרא אותו. האמינו לי שאם תעשו כן, והיה ואמצא בו עניין, אגיב למה שיקראו עיניי מעומק לבי, כמו שנהגתי לעשות עד היום.

ואני באמת אוהב אתכם, גם אם יש מביניכם חברים שהעלו לי ת'סעיף יותר מפעם.

זהו...המרוקאי שבי אמר את דברו. (אותו מרוקאי אגב, ניסה להתקבל לשבט ג'יבארו אבל הזונות מההפקה לא שמעו על "אני שונה אבל שווה").

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ולנושא פחות מסריח והרבה יותר חשוב :

ישנה חברה מקסימה באתר (ואולי יותר מאחת), שהעלתה פוסט למען ההוספיס בתל השומר.

המקום מעניק טיפול מסור לחולים שימיהם ספורים. איני נוהג לגנוב את הבמה לחברים יקרים שלקחו על עצמם מנהיגות, אכפתיות ומסירות, לפיכך, אצרף בזאת לינק, בתקווה שתבקרו שם ותחתמו למען ביטול סגירת המקום :

http://cafe.themarker.com/view.php?t=428193

נ.ב.-קישורים כאלה אני תמיד מוכן לקבל. (אפרופו הזמנות לא רצויות)