כותרות TheMarker >
    ';

    נדודי שירה

    חוויות שירה ומה שבניהם

    פוסטים אחרונים

    0

    הסיפור האמיתי שלי

    17 תגובות   יום ראשון, 11/5/08, 10:05
    אבני צלקת
    הלאימו פניי
    תוכחה אילמת
    נזר של שתיקה
    בעצבות מרובה.
    רדידי דמעה
    גאו מעיינותיהם
    טשטוש הומה
    זכר של אהבה.
    אלפוני אהבה
    ורודים
    קראו משנתם
    בלבבי
    מרחק של
    געגוע.
    מראה סדוקה
    הצליפה
    בבואתה בגופי
    סוד ושבר
    לתפילה חדשה.
    את הכתיבה שלי,אותה כתיבה שאותה אני יוצר כעת,לא רכשתי בלימוד כלשהוא,המילים באו באופן טבעי לחלוטין.
    לא אכחיש ואומר שקראתי בעיקר עיתונים...ואני זוכר שהמורה שלי בכיתה ג' [שאיתה אני שומר קשר עד היום] אמרה לי..."היית בא לבית הספר עם עיתון ביד".
    אני זוכר את התקופה הזו בה התחלתי לקרוא עיתון,ומאז..לא חדלתי:)
    בבית הספר הייתי בכיתה מיוחדת ,שהיום כיתה כזו נקראת "כיתה טיפולית".
    למרות שהייתי הראשון בכיתה [וזו האמת,ללא התגאות וכדומה],הייתי כותב ללא שגיאות,ולמרות הכל מצאו שאני מתקשה בלימודים,איני יודע למה..אולי בגלל היותי שמאלי??
    איני חושב כך,הרבה אנשים שראו את הכתב שלי טענו שזהו כתב מיוחד,היו כאלו שחשבו שמישהי רשמה עבורי:)
    עד סוף התיכון הייתי בכיתה מיוחדת,למרות שראיתי הרבה מחבריי עוזבים לכיתות רגילות לא התלוננתי,והמשכתי לקבל את הדברים כפי שהם.
    את הכתיבה התחלתי בגיל 12.תחילה היו אלו סיפורים,ורק אחר כך באו השירים שעימם נשארתי עד היום.
    הכתיבה אז הייתה כתיבת בוסר,מילים כל כך פשוטות שהיום,איני יכול לחזור לאותם מילים.למרות הנסיון שלי,משהו עוצר אותי,משהו אינו מצליח להתחבר למילים הפשוטות ההן.
    כבר בגיל 17 הוצאתי את הספר הראשון שלי "לבד",זה היה ספרון שחולק בעיקר בין חברים ולא הגיע לחנויות. בשנים שאחר כך,עדיין המשכתי לכתוב.
    הכתיבה אט אט החלה להתפתח לכיוונים אחרים,ושיר אחד מזמנו..בשם "ילד" כבר פרסמתי כאן.
    השנוי הגדול בא בתחילת שנות ה 90,פתאום התחלתי לכתוב בצורה אחרת,צורה שמלווה אותי עד ניום.
    לא למדתי את המילים,לא רכשתי שום נסיון,הדברים באו טבעי..
    ובשנת 1994 יצא הספר השני "נשיקות שושנים".
    הנסיון שלי כאן ברשת אינו נסיון טוב,הותק שלי כאן רצוף במהמורות וכשלונות,שאותם יצרו אנשים שלא ראו בעין יפה את הכתיבה שלי.היו כאלו שהגדירו אותי כסרסור,חולה נפש,וכול' וכול'.בתחילת דרכי ברשת,נכנסתי לאתר כתיבה שהיה בין הפופולאריים ברשת.שם נוצר קשר עם יוצרת,קשר שהפך להיות קשר הדוק,קשר בין המילים,שבנה עולם אחר,יפה,ואוהב.היה מי שלא ראה בעין יפה את הקשר הזה,קשר שנעשה על ידי המילים והחליט לסלק אותי בטענה שאני פותח באותו פורום "בית זונות" [סליחה על הבטוי].יחד עם הסילוק נהרס אותו קשר.היה אתר אחר שבו הפנו אותי אליו,כשנכנסתי ..החל ה"עליהום" וחשבו שאני מתחזה.[באותם ימים הייתה פראנויה כלפי אדם ברשת].ספגתי קללות,עלבונות,והשפלות עוד בטרם ניתנה לי הזכות להוכיח מי אני.היה אתר שהרחיק לכת....חודש פברואר 2003,הימים בהם אילן רמון טרם נהרג.קיבלתי מייל שעבר ברשת,ופירסמתי אותו באתר שכתבתי...והתוצאה...משפט שדה מהיר שבו איימו עליי ברצח,רדפו אחריי לכל מקום,קיללו,ולא נתנו לי מנוח במשך כחודשיים.והמצער ביותר הוא שאנשים שידעו שאין אני אשם,נתנו יד לתופעה הזו..מאז כף ידי לא חזרה לאותו פורום.פורום שנקרא "אנשים יפים באמצע החיים",האמנם?הייתכן שהיו שם אנשים יפים שנתנו יד למהומה רבתי והבעירו אש ללא סיבה?כנראה שכן...ומנהלי האתר ,למרות שהייתה פנייה אליהם,לא עשו דבר,כי פחדו..כבר הייתה תלויה נגדם תלונה במשטרה נגד שימוש בסמים.הנסיון האחרון היה שסילקו אותי מאתר נוסף..כי בא למנהל...זהו סיפור ארוך שבוודאי יאמרו שאני האשם..אבל..בסדר.לעולם לא אבין את האנשים שמוצאים נחמה ומקלט בהשפלת אנשים אחרים,החולניות הזו שמעבירה אנשים על דעתם רק גורמת לצד השני לחשוב שוב האם הוא יכול להגשים את האהבה שלו,או שמא היא לא שווה מאומה.והאנשים מצליחים בכך.עתה,למדתי שלהיות בפורום מסוים זה מתכון לאסון,בדיוק כשנמצאים בכוך אחד הרבה זמן.והלקח שלי,לא נותן לי להיות דרך קבע במקום מסוים.הרצון הזה להראות את מה שאני עושה בפומבי כבר אינו גדול כפי שהיה.ואני יודע שהכתיבה שלי מוזרה להרבה אנשים,אנשים שלא יכולים להתמודד עימה.זה לגיטימי,ומובן.אך אסור בשום פנים ואופן להראות שהכתיבה הזו מתחת לכל ביקורת.אפשר לתת ביקורת,אפשר לומר הכל..אך במידה נאותה. ואני שואל,האם אפשר שאדם בעל  תכונות למידה חלשות יכול להתפתח לרמה גבוהה?האם אפשר שהכתיבה יכולה להיות גרועה כל כך?האם יש סיבה לסילוק אנשים מפורומים מסוימים רק בשל היותם כותבים אחרת? מה דעתכם??

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/6/08 00:21:

      בס"ד

      פניני אהבה שזורות על חוט זהב...

      זו היא כתיבתך!...

      ולא אוסיף!

        6/6/08 14:07:

      יואל היקר,

      רק היום נחשפתי לכתיבה שלך, וזה הפוסט השני שאני קוראת.

       

      מזווית הראיה הרוחנית שלי (אני מקוה שלא מסלקים אנשים רוחניים), נראה לי שהנשמה שלך בחרה מסלול חתחתים בדרך אל המטרה / היעוד - תקרא לזה איך שאתה רוצה.

       

      הכתיבה שלך סוחפת, מרתקת ואני שמחה להיות פה.

       

      מאחלת לך בהצלחה. ושתמיד תמצא דרך ליצירה.

       

      באהבה

      עופרה

        4/6/08 18:42:
      השירה שלך יפה ומיוחדת  רחל
        4/6/08 10:01:

      יואל יקירי

      לכל אדם יש חבילה משלו אותה הוא נושא איתו

      העובדה שלמדת בכיתה "טיפולית" לא צריכה להעיד כלום על היכולת שלך היום

      על כל יכולת - הן יכולת הכתיבה, והן יכולות אחרות.

       

      את איינשטיין שלחו הביתה מבית ספר - ותראה לאן הוא הגיע בבגרותו.

       

      פורומים זה מקום מפגש לאנשים שונים ומגוונים המגיעים עם מטענים ורקעים שונים

      החיבור התרבותי בפורומים, בשל התערבות המגוונת בו, עלול מאוד להטעות ולפגום הן במשתתפי הפורום והן בתכנים וברמה שלו.

      לא צריך לקחת יותר מדי ברצינות את הנכתב בפורומים.

       

      אנשים רעים, קנאים, צרי אופקים וגם מרשים לעצמם לפרוק כל עול, מאחר ומדובר בהסתר מאחורי מסך ובאנונימיות - לכן, לקחת בע"מ את כל הנאמר.

       

      לגבי כתיבתך היום - היא מרשימה ויפה ונעימה ואני מאחלת לך בהצלחה הן בתחום הכתיבה ובכלל בחיים.

       

      שיהיה לך יום נפלא.

        12/5/08 09:09:

      ואווו יואלי.....סיפורך ריגש אותי מאד

      אני חושבת שכל ההתנכליות אליך בפורומים

      באו מקנאה של אנשים ומחוסר הבנתם את שיריך.

       

      מערכת החינוך בזמנו לא ידעה להתמודד עם חריגים מכל סוג שהוא

      ולצערי רבים מאלה נפגעו.

       

      אני מאד אוהבת את כתיבתך

      היא מיוחדת ומלאה רגש.

       

       

       

        11/5/08 23:32:

      יואל יקירי

       

      ריגשת אותי מאוד עם הפוסט הזה.

      נפגשנו בעוד אתרים ותמיד אהבתי והערכתי את הכתיבה שלך.

       

      אל תתיחס לאנשים שמנסים להפריע לך את השקט

       

      תכתוב מהלב כי הלב רוצה עוד.

       

      תודה..

        11/5/08 20:15:
      איש מקסים וכתיבה קסומה...!
        11/5/08 19:06:

      יואל -

       

      קראתי את יהודית וחושבת כמוה בדיוק

      לגבי "תקריות" מפורומים וכו' - תמיד אוהבת להשאיר הכל מאחור

      ולהתקדם הלאה

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-05-11 17:07:20

      יואל יקר,

      אני מסכימה לחלוטין עם חיים חברי, מערכת החינוך לא ידעה להתמודד עם בעיות שונות בתוכה והשאירה אותך בכיתה טיפולית עד סוף כיתה יב'. זו הבעיה שלה ולא שלך. מההיכרות הקרובה בינינו, אני גאה בך שאתה חבר שלי, אתה יוצר נהדר. הכתיבה שלך סוללת נתיב אהבה לכל העיניים שנתקלות בה. בעולם הזה של יוצרים הכותבים שירה, תמיד יש קנאה, למרות ששנינו באים מעולם של פרגון ליצירה ולכותב. באגודת הסופרים יש אימרה:"קנאת סופרים תרבה חוכמה" אני מפרשת אותה כהפרייה לגטימית. אחרים מפרשים אותה בצורה שלילית, מעתיקים מילים, מאמצים שורות ומקנאים זה בזה.

      מבחינתי תמיד תהיה פרטנר לכתיבה אמיתית שבאה מתוכך, זו שירת הלב. היא מתת אלוה.

      תמשיך לכתוב ותוציא מבאר שירתך פנינים שנמצאים רק בה.

      כוכב של אהבה ממנינשיקה

       

      יואל יקר,

      אני מסכימה לחלוטין עם חיים חברי, מערכת החינוך לא ידעה להתמודד עם בעיות שונות בתוכה והשאירה אותך בכיתה טיפולית עד סוף כיתה יב'. זו הבעיה שלה ולא שלך. מההיכרות הקרובה בינינו, אני גאה בך שאתה חבר שלי, אתה יוצר נהדר. הכתיבה שלך סוללת נתיב אהבה לכל העיניים שנתקלות בה. בעולם הזה של יוצרים הכותבים שירה, תמיד יש קנאה, למרות ששנינו באים מעולם של פרגון ליצירה ולכותב. באגודת הסופרים יש אימרה:"קנאת סופרים תרבה חוכמה" אני מפרשת אותה כהפרייה לגטימית. אחרים מפרשים אותה בצורה שלילית, מעתיקים מילים, מאמצים שורות ומקנאים זה בזה.

      מבחינתי תמיד תהיה פרטנר לכתיבה אמיתית שבאה מתוכך, זו שירת הלב. היא מתת אלוה.

      תמשיך לכתוב ותוציא מבאר שירתך פנינים שנמצאים רק בה.

      כוכב של אהבה ממנינשיקה

        11/5/08 16:49:

      אתה כותב נפלא יואל יקר.

      כוכב.

        11/5/08 16:48:

      קשה לדמיין אותך מושא לשנאה והשמצה.

      הכתיבה שלך יפה ועדינה

      והניגוד בין מה שאתה כותב למה שאתה מספר כאן,

      עצום.

      מקווה שמצאת מקום שנעים לך בו.

      פרח בר

        11/5/08 16:23:

      מעדיפה לא להתיחס לדעת אחרים.

      בעיני הכתיבה שלך מיוחדת. הכתיבה של נוגעת ומרגשת. מזכירה לי כמעט תמיד את שיר השירים.

      רק עוד אוסיף ואומר שהחכמה היא לאזן בין השפעת תגובות הקהל על כתיבתך, לבין התחושות שלך לגביה. אם אתה אמיתי וכן בכתיבה, אם אתה שלם איתה, יש סיכוי שהיא תמריא ותרגש אחרים.

      שיהיה בהצלחה:-)

        11/5/08 13:38:

      יואל -

      אכן בתחילה היה רק חצי סיפור

      ועתה קוראת את הסיפור השלם

       

      צטט: אביה אחת 2008-05-11 11:48:33

      יואל -

       

      כמה יפה כתבת את הסיפור האמיתי

      החשיפה הזו יפה כל כך

      וכמובן שיריך הנפלאים נהדרים

      ואני גאה

      כוכב גדול גדול

       

        11/5/08 13:13:

      מאד חשובה לי החשיפה הזאת שלך,

      השיתוף שלך,

      למדתי שברגע שאנחנו משחררים פוסט

      או כל חומר שהוא לאוויר העולם,

      הוא כבר לא שלנו יותר.

      כל אחד עושה עימו כרצונו, ומגיב אליו ממקומו שלו.

      ואתה תמיד נמצא, תמיד מגיב, מפרגן,

      וגם אני לך יואל. המשך בדרכך. היא שלך. היא מיוחדת.

        11/5/08 12:15:

       

      אתה כותב מקסים יואלי

       

      *

        11/5/08 11:48:

      יואל -

       

      כמה יפה כתבת את הסיפור האמיתי

      החשיפה הזו יפה כל כך

      וכמובן שיריך הנפלאים נהדרים

      ואני גאה

      כוכב גדול גדול

        11/5/08 11:15:

      מערכת חינוך שלא ידעה להתמודד עם ילדים שהיו מעט יותר מהממוצע קבעו שהם צריכים ללמוד בכיתה טיפולית.

      שירה היא מתנה שהטבע העניק לבעלי כושר ביטוי.

      אוהב את כתיבתך.

      חיים

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יואל י
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין