במסגרת המרוץ אחר ההגשמה העצמית, נרשמתי לפני מספר שבועות לקורס "שפץ ביתך" כן, אמרתי לעצמי, אני לא צריכה גבר בשביל לתקוע כמה מסמרים בקיר או בשביל לתלות מדף. אני יכולה לעשות את זה לבד!

למדתי לקדוח בקיר ובחרסינה, למדתי לנסר (כן, עם מסור חשמלי), לסתום חורים בגבס וסתם לפתוח צנרת. אפילו היה לי פרויקט גמר- בניתי מדף...

לאחר חמישה שעורים הרגשתי מספיק מוכנה לחורר לעצמי את הקיר בסלון.

ביום שישי, ניגשתי לסניף ACE הקרוב לביתי (יש אחד כזה בנמל ת"א), קניתי ערסל ואת הברגים הענקיים שנפתחים בקיר. התקשרתי לאבא שלי ובקשתי את המקדחה ("בשביל מה את צריכה את המקדחה? שלא תחשבי שאני אבוא ואסתום את כל החורים שאת מחוררת בקיר")

ביום שבת, מצאתי את עצמי עומדת מול הקיר בסלון, על הפה הייתה מולבשת מסכה, הערסל עם ההוראות על הספה, ביד אחת המקדחה וביד השנייה הטלפון הסלולארי עם חיוג מהיר לידיד שלי, שהוא גם סקיפר

" ינירוש, אולי תבוא לתלות לי את הערסל בסלון?" שמעתי את עצמי אומרת...