כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    אינטגרציה? הצחקתם אותי!

    22 תגובות   יום שני, 21/5/07, 21:31

    למדתי בבית הספר האינטגרטיבי גבעת גונן, בית הספר ברוח ערכי תנועת העבודה. בית ספר עם שם מפוצץ שחרת על דגלו את ערכי תנועת העבודה. (גם המשפט המפוצץ הזה מבית הספר).

     

    עד היום אינני יודעת מהם ערכי תנועת העבודה ואף פעם לא הבנתי, למרות שכל שנה מחדש היה שיעור בנושא. תמיד יצאתי משם עם המסקנה שערכי תנועת העבודה הם ערכים של כל אדם נורמלי, פשוט השתלטו על הערכים וכינו אותם בשם המפוצץ ערכי תנועת העבודה. מה שכן, לא מומלץ היה להסתובב בית הספר הזה עם דעות ימניות, לכן השניים שכבר עשו את זה היו קיצוניים מאוד בדיעותיהם, והסתובבו די הרבה עם כובעים של הליכוד וחולצות והיו מאוד בעניין. בתור בת לשני ליכודניקים, הפכתי למר"צ שרופה כבר מכיתה ג' (עוד לפני שמר"צ היתה מר"צ), וכמובן שהצנעתי את העובדה שבבית שלי מצביעים ליכוד. שנים ניסיתי לשכנע את ההורים שלי להצביע עבודה או מר"צ, את אמא שלי כמעט הצלחתי, אבל רק כמעט.

     

    ובטח עכשיו אתם שואלים את עצמכם מה פירוש המילה אינטרגטיבי? בית הספר היה ממוקם בלב שכונת קטמון ח'-ט', שכונת מצוקה בירושלים. נמרוד בפוסט שלו על בית הספר כינה אותה "המקבילה לכפר שלם  או פרדס כץ בגוש דן, המקבילה לשיכון ד' באר שבע". לא הייתי מרחיקה לכת עד כדי כך, אמנם היו שם קצת פושעים, וגם מעט מסוממים שהייתי נתקלת בהם לפעמים בדרך הביתה, ואפילו ילד אחד שהעיפו מבית הספר בכיתה ז' כי הוא היה סוחר סמים, וגם אמא שלו ניסתה לשדוד את הבנק השכונתי למרות שהכירו אותה שם (כמו שאתם מבינים השוד לא נחל הצלחה רבה).

     

    בבית הספר היתה החלטה ש-60% מן הילדים יגיעו מהשכונה, ו-40% יהיו ילדי חוץ. מין אינטגרציה הפוכה, כי בדרך כלל מביאים את ילדי שכונת המצוקה לשכונות הטובות, וכאן זה היה להיפך. כשאני התחלתי ללמוד בבית הספר הוא נחשב בית ספר כל כך טוב, שהיו אנשים מחוץ לשכונה ששכרו דירה בשכונה (ולא גרו בה) רק כדי שהילדים שלהם יתקבלו לבית הספר!!!. וכמו שהבנתם כבר (או שלא), אני הייתי מהשכונה, מהאינטגרציה (ממש מייצגת, לא? קורץ). ילדי החוץ היו כולם כמעט אשכנזים, וילדי השכונה רובם מזרחים אסלים. ואני, חצי מרוקאית-חצי סורית, אבל נראית 100% פולניה או מקסימום 100% רוסיה, השתלבתי שם טוב בנוף של ילדי החוץ. גם לא ידעתי מה זה עדות בכלל עד כיתה ה', זה נתגלה לי בבית הספר, כי זה היה נושא חם שם, יחד עם הקיפוח של עדות המזרח ועוד כל מיני דברים שהיו מתחת לפני השטח. וכשהגעתי לכיתה ט' ומישהי גילתה שאני מרוקאית, היא הגיבה בפליאה: "ליזה? ליזה מרוקאית? מה פתאום!". אז לא ידעתי כמה טעון הנושא הזה.

     

    כל שנה התמעטו ילדי השכונה, הפכנו ל-40% שכונה, 60% חוץ. והאחוזים הלכו והשתנו, היוצרות התהפכו. כל הזמן היו ויכוחים אם האינטרגציה הצליחה או לא. אני הייתי סלע מחלוקת שם - כי מצד אחד אלו שתמכו באינטגרציה נתנו אותי כדוגמא לכך שהאינטגרציה הצליחה, אבל אלו מהשכונה שרצו להראות שהיא נכשלה, טענו שאני לא דוגמא לכלום. ובכל מקרה זה טיפשי לבדוק אם משהו מצליח על סמך מקרה אחד. ברור שאם יש לכם מקרים בודדים מאוד, אז היא נכשלה, לא? (ואיך אני יודעת את כל זה? אמא שלי היתה בכל ועד אפשרי, אז כל הסודות נתגלו לי בבוקר שאחרי הישיבות).

     

    לאט לאט נעלמו ילדי השכונה מהנוף וכשהגענו לתיכון נשארו רק 4(!) ילדי שכונה מתוך 100 תלמידים. אינטגרציה? כבר מזמן נעלמה, לא קיימת. אחד מתוך ה-4 בילה אצל ציון במזנון כל הימים, אחת היתה רומניה עם רגשי נחיתות מתקדמים, אחת חרשנית שחבל"ז (כן גם עם רגשי נחיתות) ואני (אני לא הייתי חרשנית בכלל, בטח לא שחבל"ז, רוב התיכון הברזתי בכלל, אבל זה כבר סיפור אחר. גם רגשי נחיתות לא היו לי - מזל שיש לי אמא שחינכה אותי שכולם כבני אדם שווים, לא פחות, לא יותר).

     

    בשכבה שמתחתיי היו מריבות בין ילדי שכונה לחוץ. ילדי השכונה טענו שהאשכנזים השתלטו להם על בית הספר, ילדה אחת אפילו הציעה בנדיבות לתת לטמה לאשכנזיה מוצלחת במיוחד (ואני אז שאלתי: מה זה לטמה? אז למי שלא יודע זה כאפה בשפה מסויימת שאני לא דוברת אותה על בוריה). ככה אתם מחפשים חברים?! כמעט לכל הילדים מהשכונה היו רגשי נחיתות, הם חשבו שלא אומרים להם בוקר טוב כי הם מהשכונה, המזרחים שביניהם האשימו את האשכנזים בכל דבר, עוד מבית ההורים. היה ידוע שכל האשכנזים אשמים בהכל, בקיפוח, בזה שהם היו במעברות, בזה שאין להם כסף, ב-ה-כ-ל. המצחיק שגם אשכנזים שגרו בשכונה (נו טוב, הרומניה ההיא, לא היו עוד כאלה) התביישו בזה שהם גרו שם.

     

    בשכבות שאחרי, נשארו יותר ויותר ילדי שכונה, הם סירבו לוותר על בית הספר שלהם לאשכנזים שבאו מבחוץ, ובסוף הם ניצחו, אלו מבחוץ הפסיקו להגיע כמעט, אז היום בית הספר כבר לא באמת אינטגרטיבי.

     

    ואת האמת אני אגיד לכם? אם האינטגרציה היתה מצליחה אני הייתי הולכת ללמוד בליד-ה. (תרגום למי שלא מכיר: בית הספר הנחשב שליד האוניברסיטה בירושלים).

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/4/08 10:45:

      הי ליזה וכולם,

      אומנם באיחור אבל רק עכשיו נחשפתי..

      למדתי עם ליזה באותה שכבה (וגם 12 שנים), והיתי מילדי החוץ האשכנזים כמו שהם כונו כאן.

      החוויה שלי מגונן דומה מאד לזו של ליזה. אני חושב שגונן היה ביה"ס טוב, שנתן הרבה ותרם לי הרבה - פחות במישור איכות הלימודים ויותר בשמות מפוצצים של ערכים של כבוד האדם וקבלת האחר.

      אבל אני חושב שזה גם חלק ממה שהביא לחוסר ההצלחה של האינטגרציה.

      לתחושתי ביסודי זה עבד יופי, כולנו הינו יחד,

      כשגדלנו אז התחילו לדבר איתנו על הנושא, מה זה אינטגרציה - ואז בעצם אם יש אינטרגציה אז יש שוני ויש פערים שצריך לגשר עליהם וכד'.

      אולי דווקא אם לא היו מתעסקים בנושא ופשוט נותנים לתלמידים לחיות אותו - ע"ב היתרון של ההמשכיות מהיסודי זה היה עובד טוב יותר

        31/1/08 13:47:

      ליזה,

      מאוד מסעיר ומרגש לגלות קבוצה של אנשים מגבעת גונן (אנחנו כנראה זן נכחד). אני הייתי במחזור י"א נראה לי- אני זוכרת שעל החולצות הודפס "י"אללה ביי" או משהו כזה אז כנראה שזה זה. את מוזמנת לקרוא את העלאת הזכרונות שלי- http://cafe.themarker.com/view.php?t=305619

      אולי זה ידבר אלייך. וכוכב, אם יש לי אני בטוח אתן לך! 

        5/11/07 02:22:

      אולי נזכרתי קצת באיחור. מה שקרה זה שנתפסתי קצת נוסטלגיה אז הקלדתי "גבעת גונן" ב"גוגל" והגעתי לכתבה/מאמר/סיפור הזה,ואני- בוגרת מחזור ח'  נסחפתי לתוכו. אני חושבת שהייתי קצת מזה וקצת מזה- לא גרתי בקטמון ה"פלילית" מה שנקרא, אבל לא בדיוק ברחביה או ארנונה. אני חושבת שיצא לי "לטעום" משני העולמות. החוויה שלי בביה"ס היתה מדהימה, עצם ההזדמנות שלנו להגיד- "אנחנו מכירים מכיתה א'" -*לא לכל אחד יוצא להיות עם קבוצה ענקית כזו- שיש בה מכל טוב במסע מטורף של 12 שנים...

      אני קבלתי המון מביה"ס, למדתי המון ופגשתי אנשים מדהימים ומעניינים. התחושה שלי היא שהיה מעניין להיות בבי"ס, לא כולם אותו הדבר ובכל זאת- היתה הרמוניה נפלאה... 

      נ.ב- ד"ש לורד. 

        2/6/07 17:52:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-24 00:52:28

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-23 10:03:28

       בתי הספר האחרים באיזור הם דנמרק ובית חינוך (? המקום מול פסל מדרגות יעקב), לפני כ 15 שנה בערך, דנמרק נחשב ביה"ס מעולה.

       אני בספק עד כמה גונן תרם מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה... אולי מורים מסויימים עשו את ההבדל הגדול.

      צטט: nitzankaplanski 2007-05-23 01:03:23

      היי ליזה,

      אני מחזור ד' , 3 שנים מעלייך. וחייבת להגיד לך שהחוויה שלי מהבי"ס שונה לגמרי משלך. בחיים לא הייתי מתחלפת בלידה. אין ספק שהבי"ס היום הוא לא מה שהיה פעם.. (גם י"ם השתנתה מאוד) . אבל פעם... לפני 15 שנה.. היה כיף, מחנך, ערכי וכל הבולשיט הזה. חייבת להגיד לך שעד היום חבריי הטובים ביותר (חברי חיי), למדו איתי איתי בגונן. וכן גם מהשכונה, וכמובן "מזרחיים". ואפילו שהם בודדים ספורים, אני בטוחה (בעצם בוודאות, הם חברים שלי! ) שהבי"ס הזה תרם להם כל כך הרבה לחיים (כמו לי) ואפילו שהם בודדים. זה שווה. הרי העתיד שלהם וגם שלך היה יכול להראות אחרת אם הם היו לומדים בבי"ס שכונתי רגיל בקטמונים. הרווח הוא לו רק בזכות שהיתה לך להכיר ולהיות חלק ממשהו שונה. (הרי אין עוד בי"ס כזה בשום מקום)

      ניצן

      משום מה אנחנו תמיד החשבנו את דנמרק בית ספר גרוע. אולי בגלל שהיה אז את הקטע של "עיוני" שמאוד נחשב ו"מקצועי" שנחשב פחות. (ואולי סתם רגש התנשאות שהיה קיים באוויר). על בית חינוך אני בכלל לא מדברת. גבעת גונן היה בית ספר מעולה בזה אין ספק בכלל.

      היי ליזה, קצת באיחור... אבל עדיף מאוחר

      התגובה של אחותי מאוד משקפת את התחושה לי.. אני חושב שהאינטגרציה בגונן (בניגוד לבתי"ס אחרים, שילדי השכונות באים לבית ספר באיזורים המבוססים), הייתה לפני 20 שנה אפקטיבית ופעלה בצורה טובה יחסית.

        24/5/07 08:06:

       אני מניח ש"תמיד" זה בערך מתקופת התיכון, כלומר ביסודי לא ממש מתעניינים בדברים כאלו בדרך כלל.

      שנות ה 80 היו שנות ה"זוהר" של המוסד.

      אבל לא ממש משנה.

       

      העיקר ההווה.

       

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-24 00:52:28

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-23 10:03:28

      בתי הספר האחרים באיזור הם דנמרק ובית חינוך (? המקום מול פסל מדרגות יעקב), לפני כ 15 שנה בערך, דנמרק נחשב ביה"ס מעולה.

      אני בספק עד כמה גונן תרם מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה... אולי מורים מסויימים עשו את ההבדל הגדול.

       

      צטט: nitzankaplanski 2007-05-23 01:03:23

      היי ליזה,

      אני מחזור ד' , 3 שנים מעלייך. וחייבת להגיד לך שהחוויה שלי מהבי"ס שונה לגמרי משלך. בחיים לא הייתי מתחלפת בלידה. אין ספק שהבי"ס היום הוא לא מה שהיה פעם.. (גם י"ם השתנתה מאוד) . אבל פעם... לפני 15 שנה.. היה כיף, מחנך, ערכי וכל הבולשיט הזה. חייבת להגיד לך שעד היום חבריי הטובים ביותר (חברי חיי), למדו איתי איתי בגונן. וכן גם מהשכונה, וכמובן "מזרחיים". ואפילו שהם בודדים ספורים, אני בטוחה (בעצם בוודאות, הם חברים שלי! ) שהבי"ס הזה תרם להם כל כך הרבה לחיים (כמו לי) ואפילו שהם בודדים. זה שווה. הרי העתיד שלהם וגם שלך היה יכול להראות אחרת אם הם היו לומדים בבי"ס שכונתי רגיל בקטמונים. הרווח הוא לו רק בזכות שהיתה לך להכיר ולהיות חלק ממשהו שונה. (הרי אין עוד בי"ס כזה בשום מקום)

      ניצן

       

      משום מה אנחנו תמיד החשבנו את דנמרק בית ספר גרוע. אולי בגלל שהיה אז את הקטע של "עיוני" שמאוד נחשב ו"מקצועי" שנחשב פחות. (ואולי סתם רגש התנשאות שהיה קיים באוויר). על בית חינוך אני בכלל לא מדברת. גבעת גונן היה בית ספר מעולה בזה אין ספק בכלל.

       

        24/5/07 00:52:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-23 10:03:28

       בתי הספר האחרים באיזור הם דנמרק ובית חינוך (? המקום מול פסל מדרגות יעקב), לפני כ 15 שנה בערך, דנמרק נחשב ביה"ס מעולה.

       אני בספק עד כמה גונן תרם מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה... אולי מורים מסויימים עשו את ההבדל הגדול.

      צטט: nitzankaplanski 2007-05-23 01:03:23

      היי ליזה,

      אני מחזור ד' , 3 שנים מעלייך. וחייבת להגיד לך שהחוויה שלי מהבי"ס שונה לגמרי משלך. בחיים לא הייתי מתחלפת בלידה. אין ספק שהבי"ס היום הוא לא מה שהיה פעם.. (גם י"ם השתנתה מאוד) . אבל פעם... לפני 15 שנה.. היה כיף, מחנך, ערכי וכל הבולשיט הזה. חייבת להגיד לך שעד היום חבריי הטובים ביותר (חברי חיי), למדו איתי איתי בגונן. וכן גם מהשכונה, וכמובן "מזרחיים". ואפילו שהם בודדים ספורים, אני בטוחה (בעצם בוודאות, הם חברים שלי! ) שהבי"ס הזה תרם להם כל כך הרבה לחיים (כמו לי) ואפילו שהם בודדים. זה שווה. הרי העתיד שלהם וגם שלך היה יכול להראות אחרת אם הם היו לומדים בבי"ס שכונתי רגיל בקטמונים. הרווח הוא לו רק בזכות שהיתה לך להכיר ולהיות חלק ממשהו שונה. (הרי אין עוד בי"ס כזה בשום מקום)

      ניצן

      משום מה אנחנו תמיד החשבנו את דנמרק בית ספר גרוע. אולי בגלל שהיה אז את הקטע של "עיוני" שמאוד נחשב ו"מקצועי" שנחשב פחות. (ואולי סתם רגש התנשאות שהיה קיים באוויר). על בית חינוך אני בכלל לא מדברת. גבעת גונן היה בית ספר מעולה בזה אין ספק בכלל.

        23/5/07 21:43:

       

      צטט: nitzankaplanski 2007-05-23 01:03:23

      היי ליזה,

       אני מחזור ד' , 3 שנים מעלייך. וחייבת להגיד לך שהחוויה שלי מהבי"ס שונה לגמרי משלך. בחיים לא הייתי מתחלפת בלידה. אין ספק שהבי"ס היום הוא לא מה שהיה פעם.. (גם י"ם השתנתה מאוד) . אבל פעם... לפני 15 שנה.. היה כיף, מחנך, ערכי וכל הבולשיט הזה. חייבת להגיד לך שעד היום חבריי הטובים ביותר (חברי חיי), למדו איתי איתי בגונן. וכן גם מהשכונה, וכמובן "מזרחיים". ואפילו שהם בודדים ספורים, אני בטוחה (בעצם בוודאות, הם חברים שלי! ) שהבי"ס הזה תרם להם כל כך הרבה לחיים (כמו לי) ואפילו שהם בודדים. זה שווה. הרי העתיד שלהם וגם שלך היה יכול להראות אחרת אם הם היו לומדים בבי"ס שכונתי רגיל בקטמונים. הרווח הוא לו רק בזכות שהיתה לך להכיר ולהיות חלק ממשהו שונה. (הרי אין עוד בי"ס כזה בשום מקום)

      ניצן

      את בית הספר מאוד אהבתי, למדתי שם 12 שנים ומן הסתם השנים האלו משאירות חותם. יעל בנימיני לוין עשתה שם עבודה מדהימה באמת. אני לא יודעת כמה חבר'ה נשארו אצלך בשכבה, אולי אצלכם האינטגרציה היתה קצת יותר מוצלחת. מבחינתי, בית הספר אחלה, האנשים אחלה, אבל האינטגרציה לא ממש היתה קיימת, כי רק בודדים נשארו, וזה הפן שרציתי לספר עליו פה. אני מאוד שמחה שלמדתי בבית הספר הזה, הוא גם פחות מפלצתי מבתי ספר אחרים מבחינת הגודל (3 כיתות בשכבה זה מעט מאוד יחסית למקומות אחרים), היחס של המורים היה נהדר ואישי, הרמה היתה באמת מצויינת, ויש כמה מורים שלא נתקלתי בטובים מהם עד היום.

        23/5/07 10:03:

       בתי הספר האחרים באיזור הם דנמרק ובית חינוך (? המקום מול פסל מדרגות יעקב), לפני כ 15 שנה בערך, דנמרק נחשב ביה"ס מעולה.

       אני בספק עד כמה גונן תרם מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה... אולי מורים מסויימים עשו את ההבדל הגדול.

       

      צטט: nitzankaplanski 2007-05-23 01:03:23

      היי ליזה,

      אני מחזור ד' , 3 שנים מעלייך. וחייבת להגיד לך שהחוויה שלי מהבי"ס שונה לגמרי משלך. בחיים לא הייתי מתחלפת בלידה. אין ספק שהבי"ס היום הוא לא מה שהיה פעם.. (גם י"ם השתנתה מאוד) . אבל פעם... לפני 15 שנה.. היה כיף, מחנך, ערכי וכל הבולשיט הזה. חייבת להגיד לך שעד היום חבריי הטובים ביותר (חברי חיי), למדו איתי איתי בגונן. וכן גם מהשכונה, וכמובן "מזרחיים". ואפילו שהם בודדים ספורים, אני בטוחה (בעצם בוודאות, הם חברים שלי! ) שהבי"ס הזה תרם להם כל כך הרבה לחיים (כמו לי) ואפילו שהם בודדים. זה שווה. הרי העתיד שלהם וגם שלך היה יכול להראות אחרת אם הם היו לומדים בבי"ס שכונתי רגיל בקטמונים. הרווח הוא לו רק בזכות שהיתה לך להכיר ולהיות חלק ממשהו שונה. (הרי אין עוד בי"ס כזה בשום מקום)

      ניצן

       

        23/5/07 01:03:

      היי ליזה,

       אני מחזור ד' , 3 שנים מעלייך. וחייבת להגיד לך שהחוויה שלי מהבי"ס שונה לגמרי משלך. בחיים לא הייתי מתחלפת בלידה. אין ספק שהבי"ס היום הוא לא מה שהיה פעם.. (גם י"ם השתנתה מאוד) . אבל פעם... לפני 15 שנה.. היה כיף, מחנך, ערכי וכל הבולשיט הזה. חייבת להגיד לך שעד היום חבריי הטובים ביותר (חברי חיי), למדו איתי איתי בגונן. וכן גם מהשכונה, וכמובן "מזרחיים". ואפילו שהם בודדים ספורים, אני בטוחה (בעצם בוודאות, הם חברים שלי! ) שהבי"ס הזה תרם להם כל כך הרבה לחיים (כמו לי) ואפילו שהם בודדים. זה שווה. הרי העתיד שלהם וגם שלך היה יכול להראות אחרת אם הם היו לומדים בבי"ס שכונתי רגיל בקטמונים. הרווח הוא לו רק בזכות שהיתה לך להכיר ולהיות חלק ממשהו שונה. (הרי אין עוד בי"ס כזה בשום מקום)

      ניצן

        22/5/07 23:22:

       זה גם חוזר... כאשר אגיע לראשונה לבית אבות...  (למשל)

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-22 21:29:55

       

      זה עובר. גם אני הייתי פעם הכי קטנה, ועכשיו אני כבר לא.

       

        22/5/07 21:29:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-22 13:34:12

       כמו כמעט כל האתר הזה...

      "אני הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה" לשון

       

      לכל האנשים יש ערכים, השאלה האם אלו ערכים כמו הגינות ונימוס כלפי הזולת או ערכים רק כלפי עצמם...

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-22 10:31:33

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-22 07:30:07

      אהבתי. מחייך

      אני למדתי "מעליך" במקיף גילה.

      היו לי כמה חברים מהשכונה שירדו ללמוד בגונן.

      גם אצלנו היו כמה "חילוקי דעות" על רקע מוצא.

      בקשר לערכי תנועת העבודה - את טוענת שאלו ערכים אונברסאלים של כל אדם תרבותי... עובדה שיש כאלו שלא מבינים ולא חיים על פיהם...

      "מעליי" גיאוגרפית, "מתחתיי" בכמה שכבות גיל.

      ובקשר לערכים - כנראה שאני חיה בבועה שלי (מה זה כנראה? בטוח!) ומעדיפה להאמין שלאנשים יש ערכים, למרות שלצערנו זה כנראה לא באמת ככה אצל כולם. חבל.

      זה עובר. גם אני הייתי פעם הכי קטנה, ועכשיו אני כבר לא.

        22/5/07 13:34:

       כמו כמעט כל האתר הזה...

      "אני הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה" לשון

       

      לכל האנשים יש ערכים, השאלה האם אלו ערכים כמו הגינות ונימוס כלפי הזולת או ערכים רק כלפי עצמם...

       

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-22 10:31:33

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-22 07:30:07

      אהבתי. מחייך

      אני למדתי "מעליך" במקיף גילה.

      היו לי כמה חברים מהשכונה שירדו ללמוד בגונן.

      גם אצלנו היו כמה "חילוקי דעות" על רקע מוצא.

       

      בקשר לערכי תנועת העבודה - את טוענת שאלו ערכים אונברסאלים של כל אדם תרבותי... עובדה שיש כאלו שלא מבינים ולא חיים על פיהם...

       

      "מעליי" גיאוגרפית, "מתחתיי" בכמה שכבות גיל.

      ובקשר לערכים - כנראה שאני חיה בבועה שלי (מה זה כנראה? בטוח!) ומעדיפה להאמין שלאנשים יש ערכים, למרות שלצערנו זה כנראה לא באמת ככה אצל כולם. חבל.

       

        22/5/07 12:30:

       

      צטט: נמרוד הלוי 2007-05-22 12:20:30

      יש כאן כמה אפשרויות ואני באמת לא יודע מה מהן היא הנכונה. זה הולך ככה:

       

      או שזה באמת היה שונה בתכלית. מידת האינטגרציה ויעילותה.

      או שאני טועה וגם בשכבה שלי זה היה כמו בשכבה שלך

      או שאת טועה וגם בשכבה שלך זה היה כמו בשכבה שלי

       

      יש כאן בקפה עוד מגונן, גלי מאירי, ניצן ומאור קפלנסקי, אדם שוב.

      שווה לדעתי להזמין אותם הנה לפוסט שלך, שיגידו מה דעתם...

      יש בינינו פער של 4 שנים זה די הרבה זמן ודברים משתנים.

       רק דוגמא מהמשפחה הפרטית שלי:

      בשכבה שלי - ילדי השכונה נעלמו ועברו לבתי ספר מקצועיים. זה קרה בהדרגה, בחטיבה נעלמו הרבה, בתיכון נשארנו 4, כפי שסיפרתי.

      בשכבה של אחותי, שלמדה שנתיים מתחתיי - ילדי החוץ נעלמו כמעט כולם ועברו לבתי ספר אחרים. ודווקא התחילו עם הרבה ילדי חוץ ביסודי.

      בשכבה של אחי היום (בן 15 וחצי) - אין בכלל ילדי חוץ, אולי אחד. והחל מכיתה א' זה היה המצב אצלם.

       

      אבל נזמין את כולם, דווקא מעניין לשמוע מה קרה שם באמצע, והם כולם ביני לבינך מבחינת הגיל, אז אולי הם יוכלו להשלים לנו את החסר. ואחד מהם כבר היה פה והשאיר אחריו סימן. כבר אחפש אותם ואשלח הודעות.

      בטח אחד מהם היה אפילו בערב שבו היה מין סטנד-אפ על שכונה/לא-שכונה שכלל בדיחות על זה שילדי חוץ מביאים באגטים עם גבינת נאפוליון ואחר-כך עשו על זה בלאגן בבית הספר.

        22/5/07 12:20:

      יש כאן כמה אפשרויות ואני באמת לא יודע מה מהן היא הנכונה. זה הולך ככה:

       

      או שזה באמת היה שונה בתכלית. מידת האינטגרציה ויעילותה.

      או שאני טועה וגם בשכבה שלי זה היה כמו בשכבה שלך

      או שאת טועה וגם בשכבה שלך זה היה כמו בשכבה שלי

       

      יש כאן בקפה עוד מגונן, גלי מאירי, ניצן ומאור קפלנסקי, אדם שוב.

      שווה לדעתי להזמין אותם הנה לפוסט שלך, שיגידו מה דעתם...

        22/5/07 10:38:

       

      צטט: נמרוד הלוי 2007-05-22 09:58:20

      אני לא יודע מה להגיד לך ליזה, או שהתקופה היתה שונה, או שהחוויה היתה שונה, או שבגלל שאני אשכנזי מבחוץ ולא אסלי מהשכונה תפסתי את כל הנושא אחרת לגמרי.

      בכל אופן, בתור אשכנזי מבחוץ, העיפו אותי מהבי"ס בכיתה ח', אין לי יותר מדי דברים טובים להגיד עליו או על האנשים שניהלו אותו אבל מבחינת האינטגרציה הבינעדתית, במה שנוגע אליי, אני מרגיש שהיא מאוד הצליחה. גם סטטיסטיקות מי נשאר ומי נשר אין לי אבל למיטב זכרוני אצלי בשכבה כולם היו חברים של כולם.

       

      מוזר כמה החוויה שלנו שונה. היה מאוד מעניין לקרוא עוד דעה.

      זה באמת היה שונה מאוד מהחוויה שלך, שונה להדהים. אני לא הייתי ממש ילדת שכונה (כמו שאתה בטח יכול לתאר לעצמך). השתלבתי הרבה יותר טוב בין ילדי החוץ. אבל רוב ילדי השכונה נשמו אווירת הקיפוח, וענייני המוצא שררו באוויר החל מהרגע שהבינו מה זה מוצא, וחלקם ידעו עוד מהבית, אני יודעת כי הייתי שם ושמעתי את זה בבתים שלהם.

      יש לי המון דברים טובים להגיד על בית הספר, על המורים, על הרמה, על אלו שלמדו איתי - המון המון דברים טובים (טוב, אני הייתי חנונה, לא העיפו אותי). אבל על האינטגרציה לא, ובעצם לא ממש היתה אינטגרציה, היא התמסמסה ונעלמה די מהר בשכבה שלי. 

        22/5/07 10:31:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-22 07:30:07

      אהבתי. מחייך

      אני למדתי "מעליך" במקיף גילה.

      היו לי כמה חברים מהשכונה שירדו ללמוד בגונן.

      גם אצלנו היו כמה "חילוקי דעות" על רקע מוצא.

       

      בקשר לערכי תנועת העבודה - את טוענת שאלו ערכים אונברסאלים של כל אדם תרבותי... עובדה שיש כאלו שלא מבינים ולא חיים על פיהם...

       

      "מעליי" גיאוגרפית, "מתחתיי" בכמה שכבות גיל.

      ובקשר לערכים - כנראה שאני חיה בבועה שלי (מה זה כנראה? בטוח!) ומעדיפה להאמין שלאנשים יש ערכים, למרות שלצערנו זה כנראה לא באמת ככה אצל כולם. חבל.

        22/5/07 09:58:

      אני לא יודע מה להגיד לך ליזה, או שהתקופה היתה שונה, או שהחוויה היתה שונה, או שבגלל שאני אשכנזי מבחוץ ולא אסלי מהשכונה תפסתי את כל הנושא אחרת לגמרי.

      בכל אופן, בתור אשכנזי מבחוץ, העיפו אותי מהבי"ס בכיתה ח', אין לי יותר מדי דברים טובים להגיד עליו או על האנשים שניהלו אותו אבל מבחינת האינטגרציה הבינעדתית, במה שנוגע אליי, אני מרגיש שהיא מאוד הצליחה. גם סטטיסטיקות מי נשאר ומי נשר אין לי אבל למיטב זכרוני אצלי בשכבה כולם היו חברים של כולם.

       

      מוזר כמה החוויה שלנו שונה. היה מאוד מעניין לקרוא עוד דעה.

        22/5/07 09:27:

       

      צטט: el_greco 2007-05-22 00:17:13

      זה ממש נוגע לי בנימים ישנים חשופים.

      כי יש אי שם בעברי ילד משכונת מצוקה שגדל וחונך בבית ספר שהוא יצרן אליטות עם תעודות- הריאלי.

       

      יתרונות- התפתחות גלעין פנימי מטיטניום, אינדיבידואליזם, עצמאות, תודעה מעמדית מפותחת, פיתוח דיאלוג פנימי מגיל צעיר, עברית צחה, תעודת בגרות (ספורים הילדים שלמדו אתי בגן ויש להם, חלק אני יודע בודאות שהפכו לג'אנקיז ועבריינים).

       

      חסרונות- בידוד חברתי, חשדנות, נטיה לבדלנות, סלידה מכל מה שקונצנזוסיאלי, בוז למותגים ולתרבות ההון, חוסר קואופטציה מובהק, חוסר יכולת לנהל סמול טוק...

       

      שורה תחתונה- מרוצה מאוד.  

      אולי תכתוב על זה. נשמע מעניין איך זה קרה. בעיקר החסרונות. ודווקא כי אנחנו מאוד מאוד שונים זה מעניין, אני בערך ההיפך ממך.

        22/5/07 08:26:

       

      צטט: אורישש 2007-05-21 21:56:58

       

      אני גדלתי בשכונה של אשכנזים והמזרחי הראשון שהכרתי היה גבי עמרני כשהוא פתח דוכן פלאפל ברחוב סומסום במקום המאפיה של אבנר וחנה.

      לא הייתי מעודכנת בפרט הזה. בכל מקרה, מאז כל הדיירים עזבו את השכונה (אפילו קיפי) ועכשיו יש שם שכונה מעורבת של יהודים וערבים. זה נושא אפילו עוד יותר טעון מזה של העדות.

        22/5/07 07:30:

      אהבתי. מחייך

      אני למדתי "מעליך" במקיף גילה.

      היו לי כמה חברים מהשכונה שירדו ללמוד בגונן.

      גם אצלנו היו כמה "חילוקי דעות" על רקע מוצא.

       

      בקשר לערכי תנועת העבודה - את טוענת שאלו ערכים אונברסאלים של כל אדם תרבותי... עובדה שיש כאלו שלא מבינים ולא חיים על פיהם...

       

        22/5/07 00:17:

      זה ממש נוגע לי בנימים ישנים חשופים.

      כי יש אי שם בעברי ילד משכונת מצוקה שגדל וחונך בבית ספר שהוא יצרן אליטות עם תעודות- הריאלי.

       

      יתרונות- התפתחות גלעין פנימי מטיטניום, אינדיבידואליזם, עצמאות, תודעה מעמדית מפותחת, פיתוח דיאלוג פנימי מגיל צעיר, עברית צחה, תעודת בגרות (ספורים הילדים שלמדו אתי בגן ויש להם, חלק אני יודע בודאות שהפכו לג'אנקיז ועבריינים).

       

      חסרונות- בידוד חברתי, חשדנות, נטיה לבדלנות, סלידה מכל מה שקונצנזוסיאלי, בוז למותגים ולתרבות ההון, חוסר קואופטציה מובהק, חוסר יכולת לנהל סמול טוק...

       

      שורה תחתונה- מרוצה מאוד.  

        21/5/07 21:56:

       

      אני גדלתי בשכונה של אשכנזים והמזרחי הראשון שהכרתי היה גבי עמרני כשהוא פתח דוכן פלאפל ברחוב סומסום במקום המאפיה של אבנר וחנה.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין