כותרות TheMarker >
    ';

    על נישואין, גרושין, גברים ונשים ומה שביניהם - בלוג גירושין

    שלום לכולם, אני עו\"ד, המופיעה בבתי משפט, בתחום דיני המשפחה. אני עוסקת בגרושין, הסדרי ראיה ומשמורת, מזונות חלוקת רכוש והכול מתוך ראיה רחבה ויצירתית, תוך שילוב תחומים נוספים שלמדתי כמו פסיכולוגיה ורפואה אלטרנטיבית. אני מתעניינת בתחומים שהזכרתי מכל היבטיהם.

    אשמח לקרוא את תגובותיכם, אודות מה שכתבתי ומה עמדתכם בנושאים שהעליתי.

    כל המידע המוצג בבלוג הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

    0

    פמיניזם - מיתוס ושוויון

    6 תגובות   יום ראשון, 11/5/08, 20:58

                                             פמיניזם – מיתוס ושוויון

     

                                                  


    בסעיף 1. לחוק שיווי זכויות האישה, תשי"א – 1951 נאמר כדלקמן : "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל."

    מאז עברו גלגולים ותהפוכות רבים על התנועות הפמיניסטיות, אשר קמו, במטרה מוצהרת, להביא שוויון בין הגבר לבין האישה, לארץ הקודש.

    השוויון לכאורה, עליו מכריזות קבל עם ותקשורת, חלק מן התנועות הללו, הנו שוויון מדומה, אשר מנציח את קרבנות האישה ויתרה מכך, הוא מקבע את נחיתותה של האישה ואת חוסר יכולתה להשיג שוויון הזדמנויות מלא בעבודה.

    על כן, חלק מן התנועות המכנות עצמן, תנועות פמיניסטיות, אינן אלא כלי ריק, מאחז  עיניים וצעקני, רווי שנאת גברים סקסיסטית, העושה לביתן שלהן ולא למטרות הנעלות והחשובות לשמן קמו – השגת שוויון מלא לנשים באשר הן.

    בכנס אשר נערך לפני מספר שנים באוניברסיטת בר אילן, בנושא מזונות ומשמורת ילדים – קמו נשים משכילות ונאורות לכאורה ושפכו את משנתן "הפמיניסטית" מעל במת הקמפוס.

    על פי משנה סדורה זו, עד שלא יכון שוויון מלא בשכר, בין הגבר לאישה במדינת ישראל, על הנשים להאחז כבקרנות המזבח בהוראות החוקיות המפלות הבלתי שוויוניות והנוגדות חוקים וחוקי יסוד, בנושא מזונות ילדים והמשמורת עליהם, לעת גרושין או פרידה.

    בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962, נקבע כדלקמן :

    "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. " סעיף זה ידוע כ"חזקת הגיל הרך".

    למרות ושמא בגלל, התנועות הפמיניסטיות לכאורה, מושרשת בישראל, יותר מכל חוק, תפיסה חברתית מיושנת ומקוממת, על פיה, מקומה של האישה בבית עם הילדים והגבר, על פי תפקידיו המסורתיים הנו המפרנס. עמדות חברתיות אלו,   סותרות את התפיסה הפמיניסטית הנאורה, הגורסת שוויון חברתי מהותי.

    התנועות הפמיניסטיות ככינויין, תוך עמידה איתנה נגד שוויון מהותי, בפועל, אינן מאפשרות לאישה לצאת מן הבית, להתקדם, להתפרנס על פי כישוריה ולדרוש מן הגבר – האב לטפל בילדיו, לא פחות מהן.

    חקיקה, אשר תחליף את "חזקת הגיל הרך", ותקבע, כי משמורת משותפת, הנה חובה חוקית, למעט במקרים מסויימים כדוגמת הורה המסכן את ילדו, או במקרים בהם זה לא מתאים לאותה משפחה, היא הדרך הנכונה, להוביל לשינוי חברתי אמיתי, לקדמה, לנאורות ולשוויון מהותי לנשים באשר הן.  

    קביעה של משמורת משותפת כברירת מחדל בחוק, תפחית באופן ניכר את כמות התביעות המוגשות לבתי המשפט ואת המאבקים המבישים והקשים, המתבצעים  על גבם השחוח והדווי של ילדים רכים. היום, משמש נושא המשמורת, לכלי ניגוח של הורה אחד במשנהו. אב התובע משמורת, כדי לסחוט מאשתו הישגים רכושיים, אם אשר אינה מאפשרת לאב לטפל בילדיו, על מנת להאחז בשנאתה האישית כלפיו, הן רק דוגמאות לאפשרויות הרבות, הפתוחות היום בפני הורים מתגרשים, כדי להוסיף שמן למדורת היריבות ביניהם.

    במצב בו יקבע בחוק, משמורת משותפת, הדבר ישמוט את הקרקע מתחת למאבקים הללו. בית המשפט, יהיה מחויב, על פי חוק, להתייחס עניינית ולקבוע רק במקרים של מסוכנות לטובת הילד מצד מי מן ההורים, או במקרה בו הורה יצהיר כי אינו מוכן להיות הורה משמורן לילדו, או במקרים אחרים, כי הילד יהיה במשמורת ההורה המתאים, כאשר מה שידריך את בית המשפט, יהיו שיקולים ענייניים, אשר לא יהיו מבוססי מין. מכאן, המאבקים והסחטנות ההדדית הקיימים היום, יתחילו להתפוגג, בהעדר חוק המאפשר זאת.

    היום, קבוע בחוק ומושרש חברתית, כי האם היא המטפלת העיקרית בילדיה. היא האחראית לקחת ימי חופש מהעבודה כשהילד חולה, היא מסיימת את עבודתה מוקדם יותר, היא זו שלוקחת את הילד לרופא ולחוגים, כאשר הטיפול בילדים, מהנה ומספק ככל שיהיה, אינו מאפשר לה, להתקדם בעבודתה באופן שוויוני. כאשר תקבע משמורת משותפת בחקיקה, האב יצטרך לקחת אחריות שווה על ילדיו, לזו שמוטלת היום על האם. כל אחד מן ההורים, לאחר הגרושין, יהיה מחויב לטפל בילדיו בימים קבועים ולהיות אחראי עליהם בימים קבועים. כך, תוכל גם האם לקבל הזדמנות שווה, לפתח את הקריירה שלה, בעוד האב ידרש לטפל בילדיו, או לדאוג לסידור הולם, בימים בו הוא יהיה אחראי לילדיו, בדיוק כפי שדואגת לכך האם. זהו הפמיניזם האמיתי, המהותי והרצוי, אשר יביא בסופו של יום, לשינוי חברתי עמוק וחשוב במדינת ישראל.

    לא הנצחת האישה כדמות היחידה המטפלת בילדים, תביא לשוויון תעסוקתי, אלא בדיוק להיפך, חיוב האב בלקיחת חלק שווה בגידול הילדים.

    סעיף 6 לחוק שיווי זכויות האישה קובע : " לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה לשוויון בתחומי העבודה, החינוך, ההשכלה, הבריאות, הדיור, איכות הסביבה והרווחה החברתית."

    לא יושג שוויון תעסוקתי וכספי מלא לאישה, ללא חקיקה מתאימה בנושא גידול הילדים והבהרה חד משמעית, כי על האב לקחת על ילדיו אחריות, באופן שוויוני.

    לנושא זה עוד פנים רבות. לדוגמה, האם משמורת משותפת, עומדת בקנה אחד עם טובת הילד? התשובה לכך, טמונה במחקרים רבים מאוד, אשר פורסמו בעולם המערבי ואשר על פיהם, משמורת משותפת, עדיפה לילד במקרי גרושין ומשרתת את טובת הילד. הראיה לכך, היא כי מדינת ישראל, הנה המדינה היחידה בעולם המערבי, המחזיקה עדין בחקיקה המיושנת, הן בנושא המשמורת והן בנושא המזונות.

    לילדנו יש זכות, כי יהיו להם שני הורים פעילים, אשר שניהם ישאו באחריות לטפל בהם, לחנך אותם, לגדלם ולהעניק להם חום ואהבה. הנחלת תפיסת העולם לפיה טובת הילד מחייבת מעורבות פעילה של שני ההורים בחייו, עומדת לדעתי, בבסיס הפמיניזם המהותי, אשר אינו מבקש שוויון זכויות, והזדמנויות מלא לנשים, אלא עומד כך.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/5/08 17:29:

      יישר כוחך יעל.

       

      מסכים עם כל מילה.

        29/5/08 12:36:

      יש לי פוסט על מיתוס הקיפוח של נשים בעבודה שהועלה כאן בפוסט.

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=452875

       

        12/5/08 14:44:

      עו"ד גיל,

       

      משמורת משותפת היא הכרח המציאות .טובת הילד דורשת אינטראקציה ביןההורית שאולי בתחילה תהיה מאולצת אך בהמשך תהיה חיובית ובונה.

      משמורת משותפת חשובה לבריאות הנפשית של הילדים אשר יזכו ליחס טוב יותר משני הצדדים ויהיו פחות חשופים לביטויי שנאה.

      ילדים לא יחושו חרדת נטישה וטלטלה עזה.

      אני ממליצה בחום לפתח את הנושא מה שיותר ולפתוח סדנאות עירוניות לצורך כך ולא להעמיד את הילדים אפילו דקה אחת במצבי סכסוך בין ההורים.

      הסדנאות והייעוצים למיניהם הם פרטיים ברובם ולדעתי זה צריך להתנהל בלשכות הרווחה בעיריות ולא רק במקרי אלימות במשפחה.

      אני יודעת מנסיוני שילדים אינם מתנחמים מכך שהוריהם נפרדו הרבה מאד שנים ואולי אף פעם. ההורים הם אלו שמשכנעים את עצמם כי לא נגרם נזק חמור לילדיהם.

       

      התנועות הפמיניסטיות צריכות לראות את עצמן מחוץ למאה הנוכחית. הן לא השיגו דבר חוץ מהמותג : פמיניזם.

      הפמיניזם הוא אכזבתן של כל הנשים בארץ ובעולם. הן הוכיחו שללא עזרת הגברים הן לא מסוגלות להשיג לעצמן שום הישג חוץ משריפת חזיות.

      בשבילי הן תנועת נשים אימפוטנטית, ומיושנת שכן הן מקבעות את מעמד האשה ובשורה התחתונה זה לא מזיז אותנו הנשים קדימה בתחומים הכי חשובים כמו שכר שווה, קידום שווה,

      תיק נפרד במס הכנסה,הזדמנות שווה (יש חק אך מי אוכף אותו), שוויון מועמדות לחברות כנסת, לא בחסד אלא, בזכות משום שאנו מחצית מן האוכלוסיה.

       

      לדעתי מתקיים עוול גדול  לגברים בכך שהם מנותקים באכזריות מילדיהם באופן אוטומאטי ,

       

      ו"סקופ" : ישנן אמהות שאינן ראויות לגדל את ילדיהן בכל קנה מידה (הזנחה רגשית ונפשית, התעללות, אכזריות, רשע, רוע,) כן זה קיים ולא מגיע לכדי משפט, אי אפדשר להתלונן עליהן כי הילדים הם אלו שיסבלו, הם לא יעברו לאב, לפי התפישה של היום אלא למשפחת אומנה,

       

      ו"סקופ" נוסף לפיו מדיניות משרד הרווחה מזה עשרים שנה ויותר היא לפי תורתו של פרופסור גרמני (שאשיג לך את שמו) הדוגל בקירוב והצמדת הקורבן אל המתעלל.

       

      יש לי על זה חומר, הפרופסור הזה הוצא מחוץ לחוק בארה"ב ובכל מדינות המערב, ורק כאן בישראל משרד הרווחה אימץ את גישתו ולא מרפה ממנה.

       

      על זה בלבד צריך לקום פה מהפך, אני אשיג לך את החומר.

       

      אתי

        12/5/08 12:22:
      מסכים
        12/5/08 12:17:

      דרושה תפיסה תרבותית שונה מזו שגדלנו עליה ולא רק בענייני משמורת

      בנושא משמורת,מזונות ועוד, באמת צריך להיות שיוויון

      מה טעם בדרישת מזונות דווקא מאב המרוויח בקושי ,אם האם היא אשת עסקים מצליחה ומשגשגת?!

      ילדים שאינם נמצאים עם אבותיהם זמן נאות ,מפתחים או טינה לאב החסר או לאם "המפלצת" שמונעת סדרי ראייה

      לעיתים אנו ניתקלים בקטין שממש בורח מביתו ומנסה למצוא מקלט אצל ההורה השני וההורה השני "שש" מיד להעניק תנאים והטבות רק כדי לרצות את הילד.

      מלחמת המינים צריכה לרדת מסדר היום בנושא הילדים

      חסרה לי התייחסות ל"נסיונות התיקון" כאשר יש העדפה מתקנת או שריון מקומות למגדרים (כולל עדתיים) במקומות לכנסת, קבלה ללימודים,צבא או עבודה

      להחליט "שצריך גם אשה בדירקטוריון" רק כדי לרצות מראית עין ,רק מנציח את נמיתות האשה בעיניי ה"מעניק המתחסד"

      כל אחד ואחת על פי כישוריו האישיים וכושרו המנטלי לעמוד במשימה

      כשקיבלו נשים ראשונות בצבא האמרקאי חששו מה יקרה אם יפלו בשבי ויעברו התעללות ואונס.....כאילו לא היו מקרים של שבויים גברים שהתעללו בהם כולל מעשי סדום

      ההבדל היחיד הוא שגבר נאנס אינו יכל להכנס להריון בלתי רצוי ולאשה תהיה בעייה נפשית איך להתייחס לצאצא שחצי ממנו בא ממנה

      יש הרבה מה לבדוק והרבה מה לעשות והרבה לשנות בתפישתנו התרבותית כדי להגיע לשיוויון אמיתי

      בינתיים, שיוויון זה רק מיתוס ואפילו לא מוצלח

        12/5/08 11:29:

      מסכים עם כל מילה

       

      ואם בטובת הילד עסקינן

       

      100000 ילדים בישראל מנותקים מאביהם

       

      תופעה המוגדרת "ניכור הורי".

       

      *

      ארכיון

      פרופיל

      עו"ד יעל גיל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין