0
מה מצגת מה? את לא רואה שיש לי פוסט לכתוב? אני כבר יום שלם בלי כוכבים. לא שמת לב לרעידות האלה? כן. העווית הזו בקצה העין זה מזה. לא. בוודאי שאני נהנה לכתוב. לא זה לא אובססיבי אצלי. נכון. בסו"ש לא כתבתי, והייתי עצבני, אבל לא בגלל זה. לא אני לא צריך שיאהבו אותי. יש לי מספיק אהבה בחיים שלי. לא נכון. אני לא סופר כוכבים, ולא משווה, כי אני כותב בשביל עצמי. רגע. הנה עוד כוכב. מה? לא אני לא לחוץ. אני יודע שעוד מעט מתחילה הישיבה, אבל אני חייב פוסט. עכשיו. אני כבר מזיע בידיים. מה? כן. בטח שאני מקשיב לך. מה? את רואה איך השיחה שלנו הופכת אצלי בראש לפוסט? מה פתאום. אני כותב רק לעיתים נדירות, וממש ששורה עלי המוזה. הי ראית? עוד מישהו נכנס לבלוג שלי. איזה חמוד. לא זה לא צורך אני אומר לך. הנה עוד תגובה. כן. תגידי לבוס שאני כבר מגיע. יש לי רק עוד כמה שורות. לא! אל תעשי לי לוג אוף. בבקשה. אני לא מכור. זה לא נכון. זה סתם בשביל הכיף. אני חחייב!! עוד משפט! עוד תגובה! עוד כוכב!! לא. חכי רגע. בוודאי שאת חשובה. אפילו אני אכתוב לך פוסט. תלכי לישיבה. אז מה. היום כבר הצעתי לעוד שתיים חברות ומקודם עוד מישהו קיבל את ההצעה שלי, והנה ע ו ד ת ג ו ב ה ו ע ו ד ח ב ר ו ע ו ד כ ו כ ב ו ע ו ד פ ו ס ט. מה פתאום אובססיה? אני? |